פיקוח נפש דוחה שבת
פיקוח נפש דוחה שבת הוא עיקרון הלכתי הקובע כי קיימת רשות לחלל את השבת (או יום טוב) לצורך הצלת חיי אדם.
המקור בהלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהלכה הוזכרו שני טעמים לדין זה: הראשון במסכת שבת[1], שבה נאמר: ”רבן שמעון בן גמליאל אומר: תינוק בן יומו חי מחללין עליו את השבת. אמרה תורה – חלל עליו שבת אחד, כדי שישמור שבתות הרבה”. טעם נוסף הוא מהפסוק "וחי בהם", ודרשו: ולא שימות בהם; משם למדו שפיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה (למעט חריגים שחילול שבת אינו כלול בהם)[2].
הביאור הלכה[3] כתב שהדין "חלל עליו שבת אחת" אינו רק לצורך קיום מצוות שמירת שבת, ומותר לחלל שבת גם לצורך קיום שאר מצוות התורה. כמו שכתב המאירי במסכת יומא[4] – מותר לחלל שבת גם על מי שברור שלא יחיה עד שבת הבאה, ”ואף על פי שנתברר שאי אפשר לו לחיות אפילו שעה אחת... שבאותה שעה ישוב בלבו ויתוודה”. מלבד זאת הוא קובע שגם ללא כלל זה, מחללים שבת על בן אדם מדין "וחי בהם - ולא שימות בהם", גם אם לא יקיים על ידי חילול השבת שום מצווה, וכמו שכתב הרמב"ם בטעם המצווה, ”שאין משפטי התורה נקמה בעולם אלא רחמים וחסד ושלום בעולם”.
בדברי הרמב"ם[5] מפורש כי גם הכלל הראשון לבדו מועיל להתיר חילול שבת – כדי שישמור שבתות הרבה, וכתב שכתב שיש כוח לבית דין לבטל מצוות עשה או לא תעשה לפי שעה, ”כדי להחזיר רבים לדת או להציל רבים מישראל מלהכשל בדברים אחרים, לפי מה שהשעה צריכה … וכשם שהרופא חותך ידו או רגלו של זה כדי שיחיה כולו, כך בית דין מורין בזמן מן הזמנים לעבור על מקצת מצוות לפי שעה כדי שיתקיימו כולן, כדרך שאמרו חכמים הראשונים 'חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה'”. בשו"ת "גינת ורדים"[6] כתב הרב אברהם בן מרדכי הלוי שמקור כלל זה הוא בפסוק "עת לעשות לה' הפרו תורתך"[7]. כך נכתב גם ב"פתחי תשובה"[8] בשם ספר "חומת ירושלים" אודות הכלל שקבעו חז"ל שלא לבזבז יותר מחומש על קיום מצווה אחת, וסיים: ”והוא על דרך שאמרו רז"ל חלל שבת אחת כדי שתשמור שבתות הרבה”, ומדבריו נראה שגם הוא למד כסברה זו.
באופן דומה, במסכת שבת[9] מובא שמי שהלך במדבר ואיבד את מניין הימים, סופר שבעה ימים מיום ששם לב ששכח את מספר הימים, ושובת ביום השביעי, ולמרות זאת מותר לו לחלל שבת גם ביום שקבע כשבת כדי פרנסת חייו לאותו יום, ואף להמשיך בדרכו. בחידושי רמב"ן הוסבר - "דאם יישאר במדבר לעולם יחלל שבת וימות בארץ גזרה". בשולחן ערוך[10] נפסק שמותר לחלל שבת עבור הצלת בת יהודית מהמרת דת ושמד. הרב ישראל מאיר הכהן כתב ב"משנה ברורה" בהקשר זה: ”דכאשר תמיר הדת לגמרי, תחלל שבת ותעבוד עבודה זרה כל ימיה, ואם הוא יחלל שבת פעם אחת נקרא איסורא זוטא נגד זה”.
הצלת גוי בשבת[עריכת קוד מקור | עריכה]
במשך השנים נדונה בהלכה השאלה האם מותר לחלל שבת כדי להציל לא יהודי. ישנה מחלוקת על חילול שבת מדרבנן או גם מדאורייתא ובימינו נפסק שיציל כאשר ישתדל באמצעות שיטות שונות להוריד את חומרת החילול לדרגת גזרת חכמים בלבד, ולפני חילול שבת כגון זה כדאי שישאל רב ורופא (רופא כאשר מדובר ברפואה לגוי)[11].
רפואה בשבת[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – רפואה בשבת
מי שחולה חולי שיש בו סכנה מצווה לחלל עליו את השבת והזריז הרי זה משובח, והשואל רב מה לעשות במצב שיש בו חשש פיקוח נפש נחשב כרוצח, וגנאי הוא לרב שנשאל כך, כי היה לו לדרוש ברבים שאפילו ספק נפשות דוחה את השבת, כי כתוב "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם"[12], כלומר - ראה שיהא חי וודאי בעשיית המצוות ולא יבוא מהם לידי ספק סכנה[4]. עם זאת, אסור לחלל שבת על רפואה שתועלתה אינה מוכחת, אלא אך ורק על רפואה שהיא ידועה לכול[13] או על-פי רופא מומחה[14].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חלל עליו שבת אחת באתר בית הדין המרכזי שעל ידי מכון ירושלים לדיינות.
- פקוח נפש בשבת - מקור ההיתר באתר ישיבה.
- אלון שלו, חילול חירות: "בדילמה הנוקבת על שלילת חירות בשם החירות, יש מה ללמוד דווקא מהלכות שבת", השילוח גיליון 13, פברואר 2019.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קנ"א, עמוד ב'
- ^ https://he.wikisource.org/wiki/יומא_פה_ב
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן שכ"ט, ד"ה "אלא".
- ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף פ"ה, עמוד ב'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות ממרים, פרק ב', הלכה ד'
- ^ חלק אורח חיים כלל ב' סימן כ"ו.
- ^ ספר תהלים, פרק קי"ט, פסוק קכ"ו
- ^ יורה דעה קנ"ז סק"ד.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ס"ט, עמוד ב'
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ש"ו, סעיף י"ד
- ^ שו"ת יביע אומר חלק ח - אורח חיים סימן לח
- ^ ספר ויקרא, פרק י"ח, פסוק ה'.
- ^ הגהת הרמ"א על שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קנ"ה, שולחן ערוך הרב סימן שכ"ח סעיף ב'.
- ^ ר"ן פרק י"ד,[דרושה הבהרה] שולחן ערוך הרב סימן שכ"ח סעיף ב'.