פירוא

ערך זה עוסק בהקמה מחודשת, או שיקום, של בתי גידול טבעיים. אם התכוונתם למצב בו בעלי חיים וצמחים מבויתים חיים בחופשיות בטבע, ראו התפראות.

פֵּרוּא^[1]^[2] (באנגלית: Rewilding) היא פעילות יזומה לשיקום והקמה מחודשת של בתי גידול טבעיים שהוסבו לשטחי חקלאות או שנפגעו מסיבות שונות. פעולה זו לעיתים כוללת התערבות אנושית בטיפוח והגנה על מינים מרכזיים בבתי הגידול, והגנה מפני טורפים.

פרויקטים מוצלחים לטווח ארוך עשויים להזדקק לתשומת לב אנושית מתמשכת מועטה, מכיוון שהחדרה מוצלחת של מינים מרכזיים יוצרת מערכת אקולוגית יציבה המווסתת ומקיימת את עצמה. קיימות מחלוקות בדבר יעילותן ונחיצותן של היוזמות הללו, ועם זאת באו"ם הגדירו זאת כאחד היעדים ההכרחיים לצורך שיקום נרחב של מערכות אקולוגיות, שהארגון שואף לממש עד 2030.

בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכמה מדינות בעולם, בעיקר בארצות אירופה, החל פיילוט של פירוא שבמסגרתו נעשים מאמצים לאושש את בתי הגידול הטבעיים של בעלי חיים וצמחים שנפגעו כתוצאה מהתערבות יד אדם. כמו כן, בועידת האו"ם לשינוי האקלים שהתקיימה בגלאזגו בנובמבר 2021 הוצע הפירוא כאחד הפתרונות החיוניים להתמודדות עם ההתחממות הגלובלית, בשל ספיחת הפחמן באדמה על ידי יצירת ביצות ועוד.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל הצטמצם שטח בתי הגידול הטבעיים של בעלי חיים רבים מ-180,000 דונם של בתי גידול לחים, ל-10,000 בלבד. הדבר העמיד שורה של בעלי חיים בסכנת הכחדה מהארץ, וגם צמצם את אפשרויות המנוחה של מיליוני ציפורים שחולפות מדי שנה בארץ בעת הנדידה מאירופה לאפריקה, וגרם להתרכזות של כל אותן מיליוני ציפורים באזור אגמון החולה, דבר שמגביר את הסיכון להתפרצות מחלת שפעת העופות שגובה את חייהן של ציפורים רבות, כפי שקרה בחורף 2021/2022. בעקבות זאת החל בכפר רופין שבעמק בית שאן פיילוט של התפראות בעזרת הסבת בריכות דגים שיובשו, לביצות שמושכות אליהן עשרות מינים של עופות מים ועוד, וזאת על ידי שאיבת מים מנהר הירדן. ביצות אלו אוששו גם מינים של חיות ארצישראליות כמו חתול הביצות, וכן של חיות שמוגדרות בסיכון להכחדה, כמו לוטרות.