פירוש הרמב"ן לתורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פירוש הרמב"ן לתורה
פירוש הרמב"ן לתורה מהדורת הרב ח"ד שעוועל על ידי מוסד הרב קוק
פירוש הרמב"ן לתורה מהדורת הרב ח"ד שעוועל על ידי מוסד הרב קוק
מידע כללי
מאת רמב"ן
שפת המקור עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה פרשנות המקרא
הוצאה
מקום הוצאה רומא
תאריך הוצאה ר"ל-רל"ז
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
פירוש הרמב"ן לתורה דפוס ונציה

פירוש התורה לרבי משה בן נחמן גירונדי - הרמב"ן, הוא אחד הספרים הבולטים של רמב"ן, והוא אחד מספרי היסוד לפרשנות המקרא והאמונה היהודית.

הפירוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקטנה (3 תמונות)

רמב"ן חיבר ביאור מקיף לכל התורה והוא מפורסם בשם "פירוש הרמב"ן לתורה", הפירוש מתאפיין באריכות ביחס לחכמי תקופתו. לשם השוואה, במקום בו רשב"ם הידוע בסגנונו המאריך, כותב חצי שורה של פירוש על פסוק, הרמב"ן מסוגל להאריך עד כדי שניים ושלושה עמודים.

פירושו המונומנטלי לתורה התפרסם מאוד, כפירוש יסודי לתורה וכן כמקור לאמונה היהודית, וכלשון רבי חיים מוולוז'ין:

הלומד רש"י בחומש ללא רמב"ן כלומד גמרא עם רש"י בלי תוספות

כל הכתוב לחיים עמ' רג

החתם סופר[1] כתב אף הוא לשון דומה: "הספר הזה הוא יסוד האמונה ושורש הדת", החתם סופר קיים את דבריו למעשה ופרסם מאד את לימוד פירוש הרמב"ן.[2]

פירוש הרמב"ן נדפס לראשונה בשנת רל"גרל"ז ברומא (חלק א חלק ב באתר היברובוקס).

הפירוש תורגם לאנגלית על ידי הוצאת ארטסקרול שעל ידי הוצאת מסורה.

מיקום הכתיבה וההוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד בהיותו בספרד כתב רמב"ן את פירושו לתורה,[3] עם עלותו לארץ ישראל ערך רמב"ן תיקונים לפירושו, בהם שינה, הוסיף ואף מחק קטעים מהמהדורה הראשונה של חיבורו.

ישנן שני סוגים של שינויים והוספות. א. שינויים טכניים - חשיפתו לחיבורים נוספים והתרשמותו מהגאוגרפיה של ארץ ישראל וממצאים שנתגלו לעיניו, למשל, בפירושו לשמות (ל, יג) מתאר הרמב"ן שכשהגיע לעכו מצא מטבע מתקופת בית שני, ועל פיו קבע את משקלו של מחצית השקל, או היווכחותו שקבר רחל ממוקם ממש סמוך ליישוב בית לחם,[4] כמו כן בהגיעו לארץ התוודע לחיבורים חדשים דוגמת פירוש רבנו חננאל לתורה, מגילת סתרים לרבנו נסים, ותרגום ירושלמי.

כמו כן בתוספות, רמב"ן הרחיב ופירש קטעים מנביאים,[5] החוקרים משערים שתכנן לחבר פירוש לנ"ך וכשהגיע לישראל וראה שלא הספיק הוסיף ביאורים לנ"ך בפירושו לתורה.

סוג שונה של שינויים הוא שינויים שבהם הרמב"ן חזר בו, שינה, או הוסיף פירוש.

רשימה של 134 מתיקוניו נשלחה לספרד ושולבה בכתבי היד של החיבורים כמו במהדורות הדפוס יחד עם רשימת תיקונים לא מתועדת (ידוע על לפחות 140 תיקונים נוספים).

הידיעה על ההוספות מופיעה כבר בדברי רבי יצחק דמן עכו[6] וכן אצל רבי דוד הכוכבי[7] ועוד.

סגנונו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפירוש מתגלה רמב"ן כחוקר מעמיק המפרש את המקרא בהתאם לתוצאות מחקרו. הפירוש עוסק בביאור המילים, המצוות היוצאות מן הכתוב, היחס בין מדרש חז"ל לכתוב והיחס בין הסיפור המקראי לתוכנו הפנימי.

רש"י פירש את התורה תוך הסתמכות מוחלטת על מדרשי חז"ל והביא את המדרש הקרוב לפשט אף שאינו פשט,[8] רמב"ן לעומתו נקט בחשיבה יותר רציונלית וקירב את פירושו לפשט, אבן עזרא נקט בדרך יותר רציונלית מרמב"ן וזכה על כך לביקורת מרמב"ן, היטיב להגדיר את החילוק בין השלושה, פרופסור משה ארנד:

"וימצאהו איש" ואותו האיש יורה ליוסף את הדרך אל אחיו, מיהו איש זה? עובר אורח כדעת אבן עזרא ההולך אולי לבקר את דודתו או לפגוש מכר, או המלאך גבריאל כדעת רש"י, והנה מסביר רמב"ן, שהאיש הזה אמנם אדם הוא בשר ודם וללא כנפיים, ואף על פי כן מלאך הוא שכן ה' שלחו ומינה אותו "מורה דרך שלא מדעתו" מבצע התוכנית האלוהית בלי לדעת זאת"

יסודות בהוראת המקרא, בר אילן רמת גן תשמ"ח עמ' 87

.

רמב"ן לצורך פירוש הכתוב פירש גם על פי חכמות חיצוניות דוגמת רפואה, פסיכולוגיה, זואולוגיה, פיזיקה, גאוגרפיה, פלאוגרפיה, והיסטוריה, אך כוונתו בהבאתם הייתה לצורך פירוש הכתוב ולא כמדע עצמאי.[9]

לדעת עמוס פונקנשטיין, הרמב"ן היה הראשון מבין פרשני המקרא היהודיים שכתבם מצוי בידינו, שהביא בביאורו לתורה מארבעת הרבדים של פירוש התורה על דרך הפרד"ס, זה לצד זה.[א] ארבעת רבדים אלה, מקורם בתורה שבעל פה, כגון במדרשי האגדה וההלכה.

  • פשט – פרשנות מילולית, וכלשונו ודרכו של הרמב"ן, "פשוטו של מקרא". בדרך זו, מבאר הרמב"ן את פשט דברי הכתוב על דרך ההסבר הפילוסופי - פיזיקלי (חכמת הנגלה).
  • רמז – פרשנות טיפולוגית, כגון פרשנות שאינה מקישה מכתובים על כתובים, אלא ממאורע אחד על מאורע אחר, וכלשון הרמב"ן "מעשה אבות סימן לבנים". כך למשל רואה הרמב"ן את ששת ימי הבריאה כרמז לכל המאורעות העתידים לבוא.[10]
  • דרש – פרשנות אלגורית. לדוגמה, בדרך זו מבאר הרמב"ן את דרך ההשגחה האלוהית על האנושות בכלל ועל עם ישראל בפרט לאורך ההיסטוריה.
  • סוד – ביאור הפסוקים על פי פנימיות התורה (חכמת הנסתר) כגון ה-קבלה. בלשון הרמב"ן "על דרך האמת", או "דרך האמת לאמיתו".[11]

עודד ישראלי טען שפירושו מתחלק לשניים פשט וסוד, הפרשנות הטיפולוגית כלולה בסוד ופרשנות דרש כמעט שאינה קיימת.[12]

ישנם כשלושים כתבי יד של ליקוט מסודותיו[ב] אשר נקראים "פירוש קצר" שנכתבו עוד בחיי הרמב"ן.

לפי מהרח"ו לא רק במקומות שאומר "על דרך האמת" כוונתו לסוד אלא בכל פירושו לתורה:

ובאור הרמב"ן שעשה על התורה הוא עמוק מאוד ואין מי שיוכל להבינו שדבריו סתומים עד מאוד והוא ספר יקר ונחמד מאד למבינים אותו

הקדמה לספר עץ חיים

כשראה רמב"ן את תפוצת הסודות ושאף אנשים פשוטים קראום, הוסיף קטע להקדמתו:

ואני הנני מביא בברית נאמנה, והיא הנותנת עצה הוגנת לכל מסתכל בספר הזה, לבל יסבור סברה ואל יחשוב מחשבות בדבר מכל הרמזים אשר אני כותב בסתרי התורה, כי אני מודיעו נאמנה שלא יושגו דבר ולא יודעו כלל בשום שכל ובינה, זולתי מפי מקובל חכם, לאוזן מקובל מבין... אבל יחזו בפירושינו חדושים בפשטים ובמדרשים יקחו מוסר מפי רבותינו הקדושים: בגדול ממך אל תדרוש, בחזק ממך בל תחקור, במופלא ממך כל תדע, במכוסה ממך בל תשאל, במה שהורשית התבונן, שאין לך עסק בנסתרות."

גרשם שלום, הדפיס קונטרס בשם "באור מעשה בראשית בדרך הקבלה מיסוד הרמב"ן" בו מופיע ביאור על דרך הסוד.[13]

מוטיבים אנטי נוצריים בפירוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפירוש הרמב"ן הוא תוקף את הנצרות אם כי לא במפורש. בפירושו לשמות (יג טז) הוא מביא ראיות מהפסוקים נגד ההשילוש הקדוש, בפירושו לבראשית (א א) מבאר את שם אלוהים כשם המבטא יחיד ולא רבים, בפירושו לשמות (כ ה) מבאר שאין הבן נענש בעוון האב, הפוך מהתאולוגיה הנוצרית הדוגלת ב"חטא הקדמון", וישנן עוד דוגמאות רבות.[14]

מקרא מסורס – אין מוקדם ומאוחר בתורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדעת רמב"ן הכלל "מקרא מסורס" – שינוי סדר המילים בפסוק לצורך פירוש, הוא לגיטימי והסמכות לכך היא מחז"ל, אמנם כלל זה אינו תקף במקרה שעל ידי הסירוס משתנה סדר המאורעות, לסירוס כזה התנגד רמב"ן נחרצות.[15] ועל כן צמצם רמב"ן את הכלל אין מוקדם ומאוחר בתורה רק למקומות שבהם הוא הכרחי.

טבע ונס[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפיסת הרמב"ם בנושאי ניסים היא מינמליסטית, כלומר ה' אינו עושה ניסים חוץ ממקרים נדירים. גרשם שלום טען[16] שהרמב"ן נקט בתפיסה מקסמילסטית, כלומר שניסים נעשים בצורה קבועה. אך יש ד' ברגר טען[17] שתפיסת רמב"ן אינה שונה מתפיסת הרמב"ם. מרים סקלרץ טענה[18] שהרמב"ן בכתביו אינו נוקט עמדה ברורה בנושא ולעיתים נוקט תפיסה זו ולעיתים את השנייה.

כללים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התורה אינה מספרת עתידות אלא רק ברמיזה,[19] דרך הכתוב לכפול תיבות לחזק העניין,[20] התורה כופלת עניין ובמקום אחד מאריכה ובמשנהו מקצרת,[21] דרך הכתוב לבאר הצדדים על פי גוף האדם.[22]

דבריו מדוקדקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים כתבו שרמב"ן כתב את פירושו בתמצות ויש לדקדק מאוד בדבריו,[23] וכדברי רבי יצחק דמן עכו בפירושו לפירוש הרמב"ן:

אמר לי מורי כי באחרית ימי הרב הלך רב ששת אליו לעכו ושאל ממנו הסוד ואמר, כי לא היה זוכר בו כי אמר שהיה סומך בבחרותו על חדודו ולא השגיח לרמוז אותו.

מאירת עינים סוף פרשת בראשית

ספר גימטריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר המיוחס לרמב"ן, על סדר פסוקי המקרא, בענייני מסורת חסרות ויתירות וגימטריות, כעין ספר בעל הטורים שחיבר רבינו יעקב בעל הטורים. יצא לאור מחדש על פי כתבי יד[24]בסוף כרכי פירוש הרמב"ן על התורה שבהוצאת עוז והדר, עם ביאורים ומקורות. בכתבי היד שעל פיו נדפס מצוין שמחברו הוא הרמב"ן, רמב"ן בספר הגאולה כותב על נושא הגימטריות "אבל קבלה בידי רבותינו חכמי התלמוד הקדושים ז"ל כי נמסרו למשה בסיני גימט' ידועות להיות זכר ואות לעניין הנאמר ע"פ עם שאר התושבע"פ בעניין אגדה", ומשמע מדבריו שרק גימטריות שמקובלות מהר סיני הן אמיתיות ואנו איננו יכולים לדרוש מדעתנו, פרופ' עודד ישראלי כתב בספרו על רמב"ן[25] שיש עשרות כתבי יד המיוחסים לרמב"ן ואין כל סיבה לייחסם לו, ועל כן אמינותו של ספר זה מפוקפקת.

יחסו לפרשנים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגום אונקלוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הרמב"ם אונקלוס הרחיק את ההגשמה, ועל כך שיבחו, רמב"ן חלק על דבריו וסבר שבפירושו הוא תרגום מילולי פשוט, וכלשונו:[26] "אונקלוס תרגם אותה כפשוטה... וזה דרכו בכל התורה לא כטעם שעלה בדעת הרב ונשתבש בעדו" הרב ישעיה פיק בספרו מיני תרגימא מבאר את תרגום אונקלוס על פי הרמב"ן ועל פי הרמב"ם.

רבי משה הדרשן[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבי רבי משה הדרשן הגיעו לידי רמב"ן דרך רבו רבי נתן בן מאיר שקיבלם מרבי אברהם בן יצחק, רמב"ן נתן לדרשותיו משקל כאל ספרי חז"ל והוא הביא להסתמכות עליהם, אם זאת לעיתים לא סמך על דבריו לגמרי, וכלשונו:

"דרש רבי משה הדרשן ... ואם אגדה היא נסבול הדוחק לקבלה ... ואם אינה קבלת רבותינו נדחה סברתו זאת בשתי ידים"

פירושו לבמדבר כו יג

רש"י[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחסו של רמב"ן לרש"י[27] הוא יחס של כבוד, דבר המתבטא למשל בהקדמה לפירושו:

"פירושי רבנו שלמה עטרת צבי, וצפירת תפארה, מוכתר בנמוסי, במקרא במשנה ובגמרא לו משפט הבכורה, בדבריו אהגה, באהבתם אשגה, ועמהם יהיה לנו משא ומתן דרישה וחקירה, בפשטיו ומדרשיו וכל אגדה בצורה אשר בפירושיו זכורה."

עיקר מחלוקתו הייתה בפירוש על פי דרך הדרש ולא על פי הפשט וכמו שכותב בדרשה לראש השנה:[28] " אבל הרב (רש"י) אינו מדקדק כ"כ בפירושי החומש וכותב האסמכתות כמו שמוצא אותם בספרא ובספרי ובמכילתא".

ישנם גרסאות רבות בכתבי יד של פירוש רש"י, החוקרים דנו באיזה כת"י השתמש רמב"ן.[29] והסיקו שככל הנראה השתמש בכתב יד פרמה 175.[30]

אבן עזרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך כל פירושו מתקיף רמב"ן את האבן עזרא וכלשונו "עם ראב"ע תוכחת מגולה ואהבה מסותרה"[31] וכן ""ואילו ידע זה המתהדר בסודותיו תאלמנה שפתיו מהלעיג על דברי רבותינו ולכן כתבתי זה לסכור פי הדוברים על הצדיקים עתק"",[ג] ולכן לא הרבה רמב"ן להביאם. אולם בנוגוד לדברים אלו הוכיחה פרופ' מרים סקלרץ שרמב"ן העריץ את ראב"ע ולאורך כל פירושו מביאו עשרות פעמים, אך ללא אזכור שמו, לפי דבריה ביקורתו של רמב"ן על ראב"ע היא על ביאורו הרציונלי באופן מוגזם, על יחס מלזל לחז"ל, ועל סודותיו שלפי רמב"ן אינם סודות.[32]

יהונתן יעקבס הוכיח שרמב"ן השתמש בפירוש הארוך של ראב"ע לשמות ולא הקצר.[33]

הרמב"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפירושו לתורה כמו בשאר כתביו יחסו לרמב"ם היא בהערצה מופלגת, ומזכירו כארבעים ושנים פעמים, אך זה לא מנע ממנו לתקוף את פירושו במורה נבוכים לפרשת וירא שלטענתו היה בחלום, בלשונות כמו:

" אלה הדברים סותרים הכתוב, אסור לשומעם, אף כי להאמין בהם"[34]

ועל פירושו לקרבנות כתב:

"הם דברי הבאי, ירפאו שבר גדול וקושיא רבה על נקלה, יעשו שולחן ה' מגואל, שאיננו רק להוצאי מליבן של רשעים וטיפשי עולם"

פירושו לויקרא א ט

תלמיד תלמידו הריטב"א חיבר ספר בשם ספר הזיכרון ליישב את השגות הרמב"ן על המורה נבוכים.

הריטב"א כתב שרמב"ן השתמש במורה הנבוכים מהדורת אלחריזי,[35] הרב קלמן כהנא סייג את דבריו שככל הנראה ראה לתקופה קצרה את תרגום אבן תיבון, והעלה השערה שראה את המקור הרביעי, וכך סבר רפאל ישפה,[36] יעקבס ועופר טענו שבבואו לארץ ראה את מהדורת אבן תבון.[37]

בשיר הפתיחה לפירוש לא הזכיר את יחסו לרמב"ם הרב חד"ש שיער שזה מפני שלא רצה ללבות את המחלוקת סביב ספרי הרמב"ם.

רד"ק ובכור שור[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף ששניהם אינם מובאים על ידי רמב"ן אלא פעם אחת רמב"ן הביא את דבריהם בלא שם אומרם כמה וכמה פעמים ולא התעלם מפירושיהם.[38]

רשב"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

היו שכתבו שרמב"ן לא ראה את פירוש רשב"ם לתורה,[39] והיו שכתבו שראה,[40] פרופסור יהונתן יעקבס הכריע שמבחינה גאוגרפית - היסטורית, מסתבר מאד שרמב"ן ראה את פירושו אך מסקירת פירושו לא נראה שיש כל קשר ביניהם ומסתבר שהפירוש לא הגיע אליו.[41]

פירושים על פירוש הרמב"ן לתורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפרשים לפירושו נחלקים לשניים, מפרשי הפשט ומפרשי הסוד.

מפרשי הפשט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרשי הסוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלושת פירושים אלו מפרשים את דבריו על פי הקבלה, ונדפסו על ידי מוסד הרב קוק בשם "קבלת הרמב"ן - חיבורי תלמידי הרשב"א לפירוש הרמב"ן לתורה".

כמו כן בביאורו של רבי מנחם ריקאנטי לתורה ובספרו של רבי מנחם ציוני מבוארים הרבה מסודותיו.

ביאורים מילוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יעקב בן אשר בעל הטורים, חיבר פירוש על התורה, וחיבורו הוא קיצור פירוש הרמב"ן,[ד] כמו כן בפירוש רבנו בחיי משוקעים פירושים רבים לדבריו.

ישנם פירושים עממיים כגון ספר טוב ירושלים של הרב פינחס ליברמן, יקב אפרים של הרב יעקב שווארץ (באתר אוצר החכמה), מנחם מציון של הרב מנחם מנדל גולדברג, הדרי קודש של הרב יהודה מרגולין, ובית היין של הרב יהודה דביר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עודד ישראלי, הרמב"ן ביוגרפיה אינטלקטאולית 107 – 177, הוצאת מאגנס ירושלים תש"פ.
  • הרב חיים דוב שעוועל הרמב"ן פרק יג עמוד קנב מוסד הרב קוק.
  • יעקב ליכט, רמב"ן - פרשנות המקרא היהודית - פרקי מבוא, ירושלים, תשמ"ג.
  • י' גוטליב, יש סדר למקרא: חז"ל ופרשני ימי הביניים על מוקדם ומאוחר בתורה, ירושלים תשס"ט, עמ' 316–348.
  • הרב ישראל ליפל, מבוא לפירוש הרמב"ן ומאורעות חייו, עוז והדר, בית שמש, תשס"ט
  • הרב ישראל יהושע הרצברג מבוא לפירוש הרמב"ן לתורה במהדורת מכון המאו"ר.
  • ע"צ מלמד, מפרשי המקרא: דרכיהם ושיטותיהם א, הוצאת מאגנס, ירושלים, תשל"ה, בערכו.
  • מאיר רפלד, והרבה מקראות מסורסות יש בכתוב, עיון בפרשנותו של רמב"ן, בתוך: מ' ארנד (עורך), פרקי נחמה, ספר זיכרון לנחמה ליבוביץ, ירושלים תשס"א, עמ' 263–274.
  • מ' מורשת, הרמב"ן כבלשן על־פי פירושו לתורה, עבודת גמר באוניברסיטת בר־אילן, תשכ"ד, נדפס גם בסיני כרך ס ע' קצג-רי.
  • עמוס פונקנשטיין פרשנותו הטיפולוגית של הרמב"ן – תדמית ותודעה היסטורית ביהדות ובסביבתה, הוצאת עם עובד, תל אביב, תשנ"א.
  • הנ"ל, סגנונות בפרשנות המקרא בימי הביניים, סדרת האוניברסיטה המשודרת, הוצאת משרד הביטחון.
  • יוסף אראל, "היחס לאשה בפירושו של רמב"ן לתורה" חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה, רמת גן תשע"ט.
  • יאיר לורברבוים, "קבלת הרמב"ן על בריאת האדם בצלם אלוהים" כתב העת קבלה 5, תש"ס, עמ' 287 – 326.
  • שלמה פינס, "דברי הרמב"ן על אדם הראשון בגן עדן לאור פירושים אחרים על בראשית ב' וג" גלות אחר גולה מחקרים בתולדות ישראל, ירושלים תשמ"ח, 159 – 164.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ישנם פרשנים שביארו רק אחד או שניים מהרבדים לאורך פירושם
  2. ^ כלומר במקומות שאומר "על דרך האמת" וכדומה.
  3. ^ בראשית כד א. בראשית מו טו "ורבי אברהם השיב ... דרך הגדה או דברי יחיד אלו דבריו והנה פן יהיה חכם בעיניו בסתירת דברי רבותינו אני צריך לענות אליו ואומר ... וזהו זהב רותח יוצק בפי החכם הזה ממה שהשיב על רבותינו בעניין פינחס וזולתו במקומות ..."
  4. ^ כמו שכתב בהקדמה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סופר, משה בן שמואל, 1762-1839, ‏חתם סופר חלק ו, באתר HebrewBooks
  2. ^ וכמו שכתב המהר"ם שיק שאול בחיר ה' עמ' ט
  3. ^ מאמרו של הרב חיים דב שעוועל בהמעין תמוז תשכ"ח
  4. ^ עיין יוסף עופר ויהונתן יעקבס, תוספות רמב"ן לפרושו לתורה שנכתבו בארץ ישראל, הוצאת מכללת הרצוג והאיגוד למדעי היהדות, ירושלים, תשע"ג. דוד שניאור, תוספות ותיקוני נוסח גאוגרפיים בפירוש רמב"ן לתורה בתוך 'שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום' כ"ג (תשע"ד 2014), עמודים 263–277, וכן הרב קלמן כהנא, חקר ועיון ח"ג ע' קט וכן מרדכי סבתו הוספות רמב"ן לפרושו לתורה מגדים מב באתר מגדים
  5. ^ בראשית יט ח, מט י, במדבר כו נד, לג נה,
  6. ^ מאירת עיניים ע' רלד
  7. ^ ספר הבתים ע' 73
  8. ^ יחיאל משה ורטהיימר, כתב העת חצי גיבורים אלול תשע"ה פירוש זה מתרץ את כל אמרותיו של רש"י שהוא "בא לפרש את הפשט"
  9. ^ י"ץ מושקוביץ חכמות חיצוניות בפירושו של רמב"ן לתורה 'שמעתין' 131 עמ' 16-33
  10. ^ מ' הלברטל, על דרך האמת: הרמב"ן ויצירתה של מסורת, מכון הרטמן תשס"ו 2006, ע' 227
  11. ^ עודד ישראלי הקבלה בפירוש הרמב"ן באתר אקדמיה, וכן הנ"ל מוקדם ומאוחר בתולדות העברת הסוד בפירוש הרמב"ן לתורה, ציון עט ד, תשע"ד, עמ' 477, באתר אקדמיה, וכן מרים סקלרץ סודותיו של ראב"ע בפירוש הרמב"ן בתוך: זר רימונים, מחקרים במקרא ובפרשנותו מוגשים לפרופסור רימון כשר.
  12. ^ ישראלי עמ' 134 הע' 80
  13. ^ גרשם שלום פירושו האמיתי של הרמב"ן לספר יצירה ודברי קבלה אחרים המתייחסים אליו, מחקרי קבלה א ע' 67 - 106
  14. ^ משה יהודה רוזנווסר, פירוש הרמב"ן על התורה לאור העימות עם הנצרות, המעין טבת תשס"ז, הנ"ל, ‏תגובת הרמב"ן בפירושו לתורה לטענה הנוצרית 'אנו ישראל', המעין ניסן תשס"ח וכן יאיר האס, מעשה אבות סימן לבנים, בנים ממש: הפרשנות הטיפולוגית של רמב"ן כפולמוס אנטי־נוצרי, שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, יד, תשס"ד, 289 - 299. אלעזר טויטו התמודדות עם הנצרות בפירוש הרמב"ן לתורה שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום כ, תש"ע, 137 - 166.
  15. ^ מלכה שנוולד, מקרא מסורס בפירוש הרמב"ן לתורה בתוך כתב העת למקרא 'מגדים' גיליון נט ע' 61-91
  16. ^ הקבלה בגירונה ירושלים תשמ"ג עמ' 306
  17. ^ דבריו מובאים אצל סקלרץ וראה הפניה שם
  18. ^ או שהיה ממעשה הניסים" - מקום הנס בהכרותיו הפרשניות של רמב"ן, בית מקרא נח, ב תשע"ג, 2013, עמ' 100–116, וכן מיכאל נהוראי,תורת הנס והטבע אצל הרמב"ן וזיקתה לריה"ל דעת 17 ע' 23-31
  19. ^ ויחי מח ז
  20. ^ שמות ד ט
  21. ^ ויקרא א י
  22. ^ תרומה כה יב
  23. ^ רבי יצחק קנפנטון בספר דרכי הגמרא. החיד"א בספר שם הגדולים בערכו. מהר"י בן לב בשו"ת ח"ג נו. הכנסת הגדולה בשו"ת בעי חיי חו"מ ח"ב ע' קיח.
  24. ^ רשימת כתבי היד: 14531 בודפשט 178, 13364 פרמא פלטינא 2198, 24189 ניו יורק 981, 11313 ניו יורק 8122
  25. ^ עמ' 9 -10
  26. ^ בראשית מו א. הקדמת רבי נתן מרקוס אדלר לספרו נתינה לגר, וכן, מנחם בן יצחק, היחס בין פירוש הרמב"ן לתורה לבין תרגום אונקלוס, מים מדליו, 12, תשס"א, עמ' 179-199.
  27. ^ עיין הרב חד"ש יחס רמב"ן לפירוש רש"י על התורה בתוך קובץ רש"י ע' רז
  28. ^ כתבי הרמב"ן ע' ריט. פירושו לוירא יט כד "אני תמה על הרב ז"ל שכתב מן ההגדות דעות חלוקות ומשווה אותן"
  29. ^ ישעיהו מאורי, על נוסח פירוש רש"י לתורה שהיה לפני רמב"ן שערי לשון: מחקרים בלשון העברית בארמית ובלשונות היהודים מוגשים למשה בר אושר ירושלים תשס"ח, כרך א עמ' 188-219המאמר באתר כותר
  30. ^ הכתב יד באתר הספרייה הלאומית
  31. ^ הקדמתו לתורה. ח"ר רבינוביץ הרמב"ן ויחסו אל פירושו של אבן עזרא בתוך 'זר לגבורות' קובץ מחקרים בתנ"ך מוגשים לרבי זלמן שזר נשיא מדינת ישראל, קרית ספר תשל"ג
  32. ^ מרים סקלרץ, דרכו של רמב"ן באימוץ דברי ראב"ע והבאתם שלא בשם אומרם בתוך שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום תשע"ו 285-302, וכן, סודותיו של ראב"ע בפירוש רמב"ן לתורה זיקות של מינוח והקשר פרשני, זר רימונים מחקרים במקרא ובפרשנותו מוקדשים לפרופסור רימון כשר עמ' 503.
  33. ^ רמב"ן ושני פירושי ראב"ע לספר שמות, היספניה יודאיקה 13, תשע"ז, עמ' נא-ע
  34. ^ פירושו לבראשית יח א
  35. ^ עמ' עא פו-פז
  36. ^ הרמב"ן והערבית, תרביץ נז, תשמ"ח, עמ' 67-93
  37. ^ עמ' 49-50
  38. ^ שלם יהלום, מקורות עלומים בפירוש רמב"ן לתורה שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום טו תשס"ה, 265-293, וכן יהונתן יעקבס, בכור שורו הדר לו: ר' יוסף בכור שור בין המשכיות לחידוש, ירושלים תשע"ז, 2017, עמ' 266–286, H. Novetsky, ʽThe Influences of Rabbi Joseph Bekhor Shor and Radak on ;Ramban’s Commentary on the Torahʼ, MA Thesis, Yeshiva University, 1992 דרך זו של העלמת שם המפורש הייתה מקובלת בתקופה זו, רמב"ן נקט בה גם כלפי ספר הזוהר. הרב חד"ש, ספר הזוהר כמקור חשוב לפירוש רמב"ן על התורה סיני מג ע' שלז-שסד
  39. ^ י' גיל, 'רבי יוסף קמחי כפרשן המקרא', בית מקרא, נז (תשל"ד), עמ' 267, וכן מ' סבתו, 'פירוש רשב"ם לתורה', מחניים, 3 (תשנ"ג), עמ' 124, וכן מ' לוקשין, פירוש התורה לרבנו שמואל בן מאיר, ירושלים תשס"ט, עמ' ג–ד
  40. ^ י' גוטליב, "אין מוקדם ומאוחר" בפירוש הרמב"ן לתורה', תרביץ, סג (תשנ"ד), עמ' 57, וכן י' גוטליב, יש סדר למקרא – חז"ל ופרשני ימי הביניים על מוקדם ומאוחר בתורה, ירושלים תשס"ט, עמ' 338,316
  41. ^ יהונתן יעקבס, האם הכיר רמב"ן את פירוש רשב"ם לתורה?, מדעי היהדות 46, תשס"ט, עמ' 85-108
  42. ^ פריז 798
  43. ^ עוד בשו"ת חתם סופר חלק ו תשובה סא וסז
  44. ^ על מהדורתו ראה אוריאל עיטם על נוסח פירוש רמב"ן לתורה במהדורת הרב חיים דוב שעוועל מגדים ל באתר מגדים.
  45. ^ דרשות על התורה לר' יהושע אבן שועיב במבוא של שרגא אברמסון (באתר היברובוקס) וכן המהדורה הישנה באתר היברובוקס