פירמידת המזון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפירמידה מ-2005 של ממשלת ארצות הברית. לראשונה נעשה ניסיון להציג את הקבוצות כפסים מקבילים, במקום אבני הבניין המסורתיות של הפירמידה.
פירמידת מזון
פירמידת המזון של הרווארד מ-2005
מודל צלחת המזון מ-2011

פירמידת המזון היא תצוגה גרפית, המבטאת המלצות לצריכת כמות מזון יחסית מכל קבוצות המזון. מטרת הפירמידה היא להמחיש לציבור בצורה פשוטה את ההמלצות ולהביאו לפעול על פיהן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלקת החקלאות של ארצות הברית (USDA) פרסמה המלצות לתזונה נכונה החל בשנת 1892. לאורך השנים עודכנו המלצות אלו מדי פעם. בתחילת שנות ה-70 סבלה שוודיה ממחירי מזון גבוהים מאוד. הוועדה לבריאות ורווחת הציבור בשוודיה הציגה ב-1972 מודל של צריכת מזון, שנועד לעזור לעם השוודי להתמודד עם מחירי המזון הגבוהים. מודל זה התפרסם בשוודיה ב-1974 בצורת פירמידה (ראו להלן), צורה שאומצה ב-1989 על ידי מדינות סקנדינביה האחרות, גרמניה המערבית יפן וסרי לנקה, ולאחר מכן על ידי ה-USDA. בהמשך, התפשט השימוש במודל הפירמידה למדינות נוספות.

פירמידת המזון השוודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המודל אותו הציגה שוודיה היה של מוצרי מזון בסיסיים שנועדו לספק את הצרכים החיוניים מבחינה בריאותית, ומוצרים נוספים שהכילו ויטמינים ומינרלים שלא נכללו בקבוצה זו. היצוג הגרפי של המודל היה עגול, אך על יצוג זה נמתחה ביקורת כי הוא הראה רק מהם המזונות החשובים, ללא יצוג מפורש של הכמות המומלצת מכל סוג מזון.

על בסיס המודל הזה יצרה אנה בריט אגנסטר, מרשת המרכולים הקואופרטיבית השוודית KF (שו'), יצוג גרפי ברור של המנות במבנה בצורת פירמידה שפורסם כאמור ב-1974. המבנה הפירמידיאלי נועד לעזור לציבור לאזן בין עלות לבריאות. מבנה זה הוצג במגזין השנתי של הקואופרטיב, אך ממשלת שוודיה והוועדה לא קיבלו את מודל הפירמידה, בטענה כי מודל זה מבוסס על שיקולים מסחריים, בהמשיכם להשתמש בתצוגה הגרפית המעגלית.

בסיס הפרמידה הכיל מוצרים חיוניים לקיום מבחינה קלורטית ובריאותית המכילים חלבונים, פחמימות ושומנים ממוצרי חלב, שומנים, דגנים, לחם ותפוחי אדמה. מעליהם, הופיעו מוצרי המזון הטרי כפירות וירקות שהיו יקרים בהרבה באותה העת, אך היו מקור חשוב לוויטמינים ומינרלים. בחלקה העליון הופיעו מוצרי מותרות יקרים מאוד אשר אינם הכרחיים לתזונה כבשר, דגים וביצים[1].

פירמידת המזון האמריקאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירמידה זו פורסמה לראשונה בשנת 1992 בארצות הברית. התצוגה פותחה על ידי מחלקת החקלאות של ארצות הברית על סמך ההמלצות התזונתיות (אנ') שנקבעו ופותחו על ידם מאז ראשית המאה ה-20[2].

פירמידת המזון החדשה של הרווארד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005 פרסם בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד, פירמידה מזון חדשה, שכללה מידע שהצטבר בעקבות מחקרים שנעשו מאז פורסמה פירמידת המזון המקורית בשנת 1992. הפירמידה החדשה שינתה את הרכב המזון הרצוי, ובעיקר הציעה להפחית משמעותית את כמות הדגנים הנצרכת, ובעיקר את אלו שאינם מדגנים מלאים. הפירמידה בנויה מקבוצות מזון המסודרות בקומות, כשכל קומה מתאימה ברוחבה לחלק היחסי שצריך להיות לכל קבוצה בתזונה יומית נכונה לדעת ממשלת ארצות הברית. כמו כן הדגישה את חשיבות האימון הגופני והשמירה על המשקל התקין.

צלחת המזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2 ביוני 2011 החליפו משרד הבריאות ומשרד החקלאות האמריקאים את המלצתם למודל חדש בשם "הצלחת שלי"[3]. השינויים העיקריים במודל הצלחת הם הגדלת כמות הפירות והירקות לחצי מהתזונה, והחלפת המוצרים מהחי ב"חלבון" כללי, ללא תלות במקורו[4].
בעקבות משרדי הממשלה, זנחה גם הרווארד את מודל הפירמידה ועברה למודל הצלחת, בשינויים דומים לאלה של משרדי הממשלה. הרווארד ממליצה אף יותר בפירוש על הגבלת המזון מהחי, כגון החלפת כוס החלב בכוס מים[5].

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן טענות רבות כנגד מודל פירמידת המזון האמריקאי (ואימוצו על ידי מדינות אחרות):

ההטייה נגד צריכת שומן[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בעת פיתוח הפירמידה ידעו מדעני תזונה כי הצריכה של סוגים מסוימים של שומן הכרחית לבריאות ומקטינה את הסיכון למחלות לב. מחקרים שנעשו בשנות הששים הראו כי צריכה מוגברת של שומן רווי גורמת לעלייה ברמת הכולסטרול. כן היה ידוע על מתאם בין כולסטרול גבוה ומחלות לב. אך במקביל, היה גם ידוע כי צריכה של שמנים חד רווים כגון שמן זית לא גורמת לעלייה בכולסטרול. הצוות שפיתח את הפירמידה החליט כי הבדלים אלו קשים להסברה לציבור הרחב, ולכן בחר בגישה הגורפת של "שומן הוא רע". מכאן נבעה ההמלצה על צריכת שומן בכמות שלא תעלה על מ-30% מסך הקלוריות, המלצה שהתבססה על שיקולים הסברתיים ולא על מדע התזונה שהיה זמין באותה עת. בנוסף, המקורות העיקריים לחלבונים באותה תקופה היו עתירי שומן (למשל בשר אדום), ולכן מפתחי הפירמידה נמנעו מלהמליץ על הגדלה של צריכת החלבונים[6][7].

הכללה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפירמידה לא הבדילה בין סוגים שונים של מזון בתוך אותן הקטגוריות, כאשר יש בין הסוגים השונים הבדלים בריאותיים משמעותיים, למשל בין פחמימות פשוטות, מרוכבות ומעובדות, שומן רווי מול שומן בלתי רווי ושומן טרנס (הנחשב כיום כמזיק במיוחד), ועוד[8].

הפירמידה, שאומצה כאמור בעיקרה על ידי גורמים רבים ברחבי העולם, מתעלמת מהבדלים תרבותיים בין קהילות שונות כפי שבאים לידי ביטוי בצריכת המזון (כגון זמינות של מזונות כאלה או אחרים). כן מתעלמת הפירמידה מסוגי תזונה שונים כצמחונות, דיאטה ים תיכונית, דיאטת אטקינס ודיאטה קטוגנית, שראיות למכביר מעידות על היותם בריאים ויעילים.

הטיה מסחרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיתוח הסופי של הפירמידה בוצע תחת השפעה של קבוצות אינטרס חזקות של יצרני מזון אמריקאים. כך למשל, הלובי של יצרני תירס וחיטה, יצר הטיה מכוונת לכיוון מוצרים אלו על אף שלא היו אז (ואין כיום) הוכחות מדעיות מספקות שלצריכה גבוהה של פחמימות יש ערך בריאותי. לובי של יצרני חלב ומוצריו יצר את ההפרדה בין מוצרים אלו למוצרים אחרים (הפרדה שלא הייתה בהמלצות המקוריות) ובכך מיצב אותם כמוצרים הכרחיים ולא כמוצרים חלופיים[1].

בעיות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגדרת המנות בפירמידה לא תאמה את המציאות (למשל, בייגל אמריקאי אחד מהווה בין 6 ל-11 מנות על פי הפירמידה)[6]

במבחן התוצאה, מגפת ההשמנה בארצות הברית החמירה מאז פרסום פירמידת המזון.

פירמידת המזון הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירמידת המזון הישראלית מבוססת על עקרונות הפירמידה של משרד החקלאות האמריקאי, בהתאמה לישראל (על ידי המחלקה לתזונה במשרד הבריאות). הפירמידה מורכבת משש קבוצות מזון: חמש הראשונות (התחתונות יותר) הן חיוניות, השישית אינה חובה. בעתיד, ניתן יהיה לבנות תפריטים על בסיס כמות קלוריות מתאימה לכל מטרה, לפי גודל המנות ומספר המנות המומלצות מכל קבוצה. דבר זה אינו אפשרי במלואו כרגע מכיוון שנכון להיום עדיין אין בישראל הגדרה מבוססת של גודלי המנות לסוגי המזון השונים.

סוגי המזון מוינו לקבוצות לפי רכיבי התזונה העיקריים בהם. בחירת סוגי מזון שונים ומגוונים בכל קבוצה תבטיח אספקה טובה של כל רכיבי התזונה הדרושים.

בתחתית הפירמידה - דגנים ומוצרי מאפה - קבוצה זו מכילה פחמימות מורכבות כרכיב תזונה עיקרי ותורמת גם חלבון, סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים. לדוגמה: לחם, אטריות, אורז, פתיתים, תפוח אדמה, תירס, עוגות ללא קרם, קמח מדגנים שונים.

בקומה הראשונה - שתי קבוצות מזון : קבוצת הירקות וקבוצת הפירות. מומלץ לצרוך משתיהן כמות שונה ביחס של 2/3 ירקות ו-1/3 פירות. מזונות אלו מספקים ויטמינים (לדוגמה ויטמין A, ויטמין C) מינרלים וסיבים תזונתיים.

בקומה השנייה – קבוצת מזונות עשירים בחלבון המתחלקת לשלוש תתי-קבוצות:

  1. קבוצת מוצרי הבשר - מכילה דגים, עוף, בשר בקר ובשר הודו (גם ביצה שייכת). מזונות אלו עשירים בברזל - פרט לביצה, אשר ספיגת הברזל ממנה נמוכה.
  2. קבוצת מוצרי החלב - מכילה חלב, גבינה, יוגורט, מעדני חלב ולבן (עשירים בסידן).
  3. קבוצת הקטניות, המכילה אפונה יבשה, שעועית יבשה, עדשים, פולי חומוס, פולי סויה ופול (מהווים מקור לפחמימות, סיבים תזונתיים ולברזל).

בקומה השלישית - קבוצת מזונות עשירים בשומן: מכילה בעיקר מזונות שומניים שמקורם בצומח. לדוגמה: אגוזים, שקדים, בוטנים, אבוקדו, שומשום וטחינה. סוגי מזון אלו עשירים מאוד באנרגיה ומספקים ויטמינים מסיסים בשומן (A,D,E,K).

בראש הפירמידה - קבוצת ממתקים ומשקאות ממותקים בסוכר. סוגי מזון אלו עשירים מאוד באנרגיה (בשל תכולת סוכר גבוהה) אך דלים ברכיבי תזונה אחרים. אין הכרח לצרוך מזון מקבוצה זו ולמעשה רצוי לצמצם את צריכתם. לדוגמה: סוכר, ריבה, חלבה, עוגות עם קרם/מילוי, עוגיות, גלידות, ושתייה ממותקת בסוכר.

ישנם סוגי מזון אשר לא ניתן לשייכם לקבוצת מזון מסוימת. אלו הם המזונות המורכבים. הם בנויים משתי קבוצות מזון או יותר. נמנים עליהם למשל פיצה, פלאפל, מג'דרה, מנת המבורגר או נקניקייה בלחמנייה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.