פירסט וינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פירסט וינה
First Vienna Football-Club 1894
סמל המועדון עם ה"הטריסקליון" במרכזו
סמל המועדון עם ה"הטריסקליון" במרכזו
מידע כללי
שם מלא מועדון הכדורגל פירסט וינה
תאריך ייסוד 22 באוגוסט 1894
אצטדיון אצטדיון הו הא וארטה, דובלינג, וינה
(תכולה: 5,500)
מאמן Mehmet Sütcü
ליגה הליגה האוסטרית השנייה
www.firstviennafc.at
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ

פירסט וינהגרמנית: First Vienna FC), הוא מועדון כדורגל מהעיר וינה שבאוסטריה, כאשר מקורו ברובע דובלינג שבוינה. המועדון הוקם ב-1894, והוא נחשב למועדון הכדורגל העתיק ביותר באוסטריה ולו חשיבות גדולה בעיצוב ענף הכדורגל במדינה. הוא ידוע למקומיים בשם האנגלי "ויינה" (Vienna). המועדון שיחק בין היתר לתקופה ארוכה גם בליגת העל האוסטרית (כיום הבונדסליגה האוסטרית), וזכה ב-6 אליפויות המדינה, ב-3 גביעי מדינה אוסטרים, בגביע הגרמני ובגביע מיטרופה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרשים היסטורי של מיקומי הליגה של פירסט וינה לאורך השנים

היסטוריה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף המאה ה-19 גננים אנגלים ואוסטרים שעבדו עבור נתנאל אנסלם פון רוטשילד (שהיה חלק ממשפחת הבנקאים רוטשילד, אספן אומנות ופטרון ידוע) החלו לשחק כדורגל באחוזותיו. על מנת למנוע נזק לפרחים שלו נתנאל הקצה להם מרעה בקרבת מקום וגם העניק להם את מדי הקבוצה הצהובות-כחולות, תלבושות רוכבי סוסים לשעבר של האורוות רכיבה שלו. השחקן ויליאם ביל עיצב את סמל הטריסקליון (כדורגל אליו מחוברות שלושה רגליים בעיגול), גם הוא בצבעי רוטשילד כחול וצהוב, בסמל זה וינה עדיין משתמשת. הקבוצה שיחקה את המשחק הראשון שלה ב-15 בנובמבר 1894 נגד "מועדון הקריקט והכדורגל של וינה" (שכונו "הקריקטרס") והפסידה 0:4, מה שיהפוך ליריבה ותיקה מרה עד שקבוצת הכדורגל של הקריקטרס פורקה סופית ב-1936. העיר וינה הפכה במהירות למרכז הכדורגל האוסטרי ועד סוף 1896 הוקמו ושיחקו שם שבעה מועדוני כדורגל, שכמה מהם גם כללו קבוצות מילואים.

בשנת 1897, יו"ר הקריקטרס תרם את גביע האתגר, והקים תחרות הפתוחה לכל מועדוני הכדורגל במה שהייתה אז אוסטרו-הונגריה, ומשכה קבוצות מווינה, בודפשט ופראג. הקריקטרס זכו בתחרות הגביע הראשונה ב-1897, אך פירסט וינה הגיעה אחריה עם תוארי גביע רצופים בשנים 1899 ו-1900. המועדון גם רשם הופעה בגמר גביע ווינר ב-1907, שהופיע כאשר תחרות גביע האתגר נקלעה לאי סדר בין 1903 ל-1905. בשנים שקדמו לפרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914 וינה הפגינה ביצועים גרועים ועד 1915 כבר ירדה מהליגה הראשונה ולא חזרה לליגה הבכירה אלא לאחר המלחמה ב-1919.

תקופת הזוהר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועדון חזר בהדרגה למעמדו וסיים בעקביות בחצי העליון של טבלת הליגה. בסוף שנות ה-20 זכה בתוארי גביע אוסטרי ב-1929 וב-1930 לפני שזכה לבסוף לאליפות הלאומית ב-1931. באותה שנה זכתה הקבוצה גם בגביע מיטרופה, אחד מתוך תחרויות המועדונים הבינלאומיות הראשונות באירופה. תואר הגביע היה ייחודי בהיסטוריה של התחרות כשהם הביסו את כל יריביהם בצורה משכנעת, וניצחו בכל ששת המשחקים שלהם. וינה זכתה בתואר לאומי שני ב-1933 עם גביע אוסטרי שלישי לאחריו ב-1937.

הקבוצה הייתה מעורבת בניסיון כושל בעונת 1924/1925 לשחק את משחק הלילה הראשון של אוסטריה על מגרש מואר בלפידים ואבוקות, ושיחקה עם כדור מכוסה סיד כדי להפוך אותו לגלוי יותר. מאוחר יותר הם שיחקו בהצלחה את המשחק הראשון של המדינה תחת אור זרקורים ב-3 בנובמבר 1956.

לאחר מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שאוחדה מדינת אוסטריה עם גרמניה באנשלוס ב-1938 אוחדו גם תחרויות הכדורגל של שתי המדינות. קבוצות אוסטריות מהליגה הראשונה שיחקו בליגת ה-Gauliga Ostmark שהוקמה כחלק ממבנה הליגה שהוקם תחת הרייך השלישי בארגון מחדש של הכדורגל הגרמני בשנת 1933. זה הוביל להופעת הקבוצות האוסטריות בגמר הלאומי של גרמניה ובתחרות ה-Tschammerpokal (גביע צאמר), קודמו של הגביע הגרמני של היום. ב-1942, וינה זכתה ב"תואר החטיבה" במה שהיה ידוע אז כ-Gauliga Donau-Alpenland (Ostmark) (אלופי המחוז האוסטרי תחת ליגת הגאוליגה אוסטמרק) והגיעה כל הדרך לגמר הלאומי ששוחק ב-4 ביולי 1942 בברלין, שם הם הפסידו 0:2 לשאלקה 04, הקבוצה הכי דומיננטית של הכדורגל הגרמני בעידן זה. וינה חזרה כאלופת החטיבה פעם נוספת בעונה שלאחר מכן, אך הפעם עלתה רק עד לחצי הגמר לפני שהפסידה 1:2 על ידי פ.צ. זארבריקן. עם זאת, למועדון היה ריצה מוצלחת בגביע צאמר, כשהוא זכה בתחרות 1943 על ידי ניצחון על לופטואפן המבורג 3:2 בתוספת הזמן והפך לקבוצה האוסטרית השנייה שלקחה את הגביע הגרמני (הקודמת הייתה ראפיד וינה ב-1938). ב-1944 שוב נכנס המועדון לפלייאוף הלאומי של גרמניה, כאשר הפעם הם נוצחו 2:3 ברבע גמר האליפות בסופו של דבר, על ידי דרזנר SC. כשמלחמת העולם השנייה הגיע לפתחה, וצבאות בעלות הברית התקדמו לתוך גרמניה, הליגה הגרמנית המאוחדת קרסה כאשר וינה עדיין במרוץ צמוד שוב מחפשת לחזור בתור אלופת החטיבה.

הנפילה מהליגה הבכירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וינה נשארה תחרותית לאורך העשור, וסיימה בעקביות בשלושת המקומות הראשונים, אבל המועדון החל לדעוך בשנות ה-60 עד שירדו ליגה ב-1968 בפעם הראשונה מאז חזרתם לליגה הבכירה לאחר מלחמת העולם הראשונה. המועדון חזר לליגה הראשונה אחרי היעדרות עונה אחת, אבל כבר לא קרא תיגר על תואר האליפות. עם הקמתה של עשר הקבוצות בזהנרליגה, הליגה הבכירה החדשה של אוסטריה, בשנים 1974/1975, וינה שוב מצאה את עצמה משחקת כדורגל בליגה השנייה עד שעלתה ב-1976. עם זאת, הם המשיכו להיאבק כקבוצה מהליגה הנמוכה ושוב ירדו לליגת המשנה ב-1980.

הרחבת הליגה הראשונה מעשר לשש עשרה קבוצות ב-1982 אפשרה לפירסט וינה לחזור לתחרות הבוגרת, אך המשחק הלא עקבי שלהן נמשך. ארגון מחדש של הליגה הקים את הבונדסליגה האוסטרית בת 12 הקבוצות ב-1985 ופירסט וינה הופיעה שם לראשונה בעונה שלאחר מכן. גולת הכותרת של התקופה הזו הייתה הופעה חזקה בפלייאוף האליפות ב-1988 שהובילה למקום הרביעי שזיכה את המועדון בהופעה בגביע אופ"א. בהמשך המועדון נותר בחלק התחתון של הטבלה והתנדנד בין הליגות בתחילת שנות ה-90, עד שלבסוף ירד ליגה ב-1992. וינה לאחר מכן נהנתה מריצה טובה בתחרות הגביע האוסטרי 1997, שהוביל אותם לגמר בו הפסידה 2–1 לקבוצת הליגה הראשונה שטורם גראץ.

עם זאת, הקבוצה לא הצליחה להרים את עצמה במסגרת הליגה, ובעוד שהתקרבה מספר פעמים לחזרה לבונדסליגה, היא המשיכה בדעיכה שבשנת 2000 הנחיתה אותה בליגה השלישית (ה-Regionalliga Ost) בה שיחקה פירסט וינה עד שב-2009 עלתה חזרה לליגת המשנה.

בעונת 2009/10 סיימה וינה במקום האחד עשר בליגת המשנה של הכדורגל האוסטרי. פלייאוף הדחה פוטנציאלי נגד אלופת המחוז המערב, גורדיג, בוטל מפני שהרישיון שלה נמשך לקבוצה המודחת קארנטן. בעונת 2010/11 שלאחר מכן, וינה סיימה שוב במקום השני בטבלת הליגה לפני SV גראטקורן. עם זאת, תחת המאמן החדש אלפרד טטאר הצליחו לנצח את משחקי ההשארות מול אלופת המחוז המחוזית "SC-ESV פרנדורף 1919", 3-0 ו-2-1 בהתאמה, ושמרו על מעמדם בליגה השנייה. בשנה שלאחר מכן, וינה הבטיחה את מקומה בליגה במשחק ה-36 של העונה ובעונת 2012/13, וינה הופיעה טוב יותר, הצליחה להתרחק מקרב הירידה עם הופעות טובות וסיימה במקום ה-7.

עונת 2013/14 הייתה גרועה עבור וינה, כאשר היא סיימה במקום האחרון עם 13 נקודות שנוכו עקב הפרות רישוי שונות. בסוף העונה הודיעו וינה וטטר על פרידה ידידותית. גם רישיון המועדון לעונת 2014/2015 בכדורגל מקצועני נשלל. מעונת 2014/2015, וינה נאלצה לשחק שוב בליגה השלישית.

עקב חדלות הפירעון של נותנת החסות הראשית "Care-Energy", וינה הוכרזה כפושטת רגל בשנת 2017. בזמן שנמנעה פשיטת רגל, הקבוצה לא הצליחה גם לעלות ליגה מפאת פשיטת הרגל. ההעפלה לליגה השנייה נדחתה וזה החמיר, כאשר וינה הועברה לליגה החמישית בצו בית משפט. בעונה שלאחר מכן.

בשנת 2018 הצטרפה פירסט וינה לרשת ה"Club of Pioneers", רשת המועדונים העתיקים ביותר בעולם, שם חברים המועדונים הוותיקים ביותר מכל מדינות העולם.

בעונת 2018/19 שיחקה וינה ב-"2. Landesliga Wien", הליגה החמישית של הכדורגל האוסטרי. בעונתה הראשונה סיימה וינה בראש עם 78 נקודות מ-30 משחקים ועלתה לליגה הרביעית, הווינר סטאדטליגה. הם נותרו ללא הפסד בליגה בעונת 2019/2020 לאחר 17 משחקים. הליגה ננטשה עקב התפרצות מגפת הקורונה, כלומר המועדון נשאר בווינר סטאדטליגה לעונת 2020/2021. עם זאת, בסוף העונה 2020/2021 וינה עלתה שוב לליגה השלישית.

תארים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוכה באליפות (6): 1930/1931, 1932/1933, 1941/1942, 1942/1943, 1943/1944, 1954/1955
סגנית אלופה (6): 1923/1924, 1925/1926, 1931/1932, 1935/1936, 1956/1957, 1960/1961
זוכה (3): 1929, 1930, 1937
סגנית (6): 1925, 1926, 1936, 1946, 1961, 1997
זוכה (1): 1931
  • גביע האתגר האוסטרו-הונגרי:
    • זוכה (2): 1899, 1900

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פירסט וינה בוויקישיתוף