פישינגיניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלפרדו דה רושה ויאנה הבן פישינגיניה
Pixinguinha
Pixinguinha.jpg
לידה 23 באפריל 1897
ברזילברזיל ריו דה ז'ניירו, ברזיל
פטירה 7 בפברואר 1973 (בגיל 75)
ברזילברזיל ריו דה ז'ניירו, ברזיל
מדינה ברזיל
מקצוע זמר, מלחין, סקסופוניסט עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אלפרדו דה רושה ויאנה הבןפורטוגזית: Alfredo da Rocha Viana Filho, הידוע בכינוי פישינגיניה, בפורטוגזית: Pixinguinha, ‏ 24 באפריל 1897 - 7 בפברואר 1973) הוא מגדולי המלחינים של מוזיקה עממית ברזילאית, במיוחד בסוגת השוׂרוּ. פישינגינה היה חלילן, סקסופוניסט, מלחין ומעבד. מעבר ללחניו הרבים שהפכו לנכסי צאן ברזל בברזיל, פישיניגיניה שכלל וקידם את מוזיקת השורו, מוזיקה אורבנית מריו דה-ז׳ניירו, באמצעות הקלטותיו הרבות, תוכניות רדיו קבועות בהשתתפותו, וחידושים סגנוניים כמו אלתור וקונטרפונקט. מיצירותיו המפורסמות: Um a Zero, Carinhoso, Rosa.

על חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פישינגיניה נולד למשפחה של מוזיקאים, אביו שהיה עובד דואר היה גם חלילן ובעל אוסף גדול של מנגינות שורו עתיקות, וכמה מאחיו היו מוזיקאים בעלי שם. בגיל 14 הוא חיבר את היצירה הראשונה שלו, ובגיל 15 התחיל לעבוד כנגן במועדון בריו דה ז'ניירו. לאחר מכן היה חלילן בתזמורת מלווה באולם ראינוע, וב-1914 יצר עם חבריו את הרכב "קשנגה" (Caxangá) שזכה לפרסום ניכר.

מתוך הרכב זה נוצרה ב-1919 הלהקה "שמונת הנגנים המדהימים" (Os Oito Batutas), שהייתה לאחד ההרכבים המשפיעים ביותר במוזיקה הברזילאית. הם ניגנו בלובי של בית ראינוע, ומשכו קהל יותר מהסרטים עצמם. בתחילה ההרכב היה מסורתי למדי ופישינגניה ניגן בחליל, אך עם הזמן הוא שילב במוזיקה השפעות של ג'אז ורגטיים, וניגן בסקסופון. "שמונת המדהימים" היו מוכרים ואהובים ברחבי ברזיל, אך הייתה עליהם גם ביקורת משני כיוונים, מצד אחד האליטה הלבנה שלא ראתה בעין יפה הרכב משולב של שחורים ולבנים מנגן באולמות פאר, ומצד שני אנשים שחרדו מן ההשפעה האמריקאית והאירופית על המוזיקה הברזילאית השורשית.

המוזיקה של פישיניגיה הפכה לחלק בלתי נפרד מהקנון של השורו, הוא כתב ועיבד עשרות יצירות, ויום הולדתו, ה-23 באפריל, נחוג בברזיל כ"יום השורו הלאומי".

על המוזיקה שלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

"שמונת הנגנים המדהימים", צילום מסביבות 1920, פישינגיניה במרכז על הסקסופון.
השורו 1x0 של פישינגיניה, שחובר ב-1919. ההקלטה משנת 1946, יחד עם שותפו המוזיקלי Benedito Lacerda

פישינגיניה נשען על מסורת השורו של סוף המאה ה-19, אך שילב במוזיקה שלו קווים מלודיים מורכבים ומשתנים, קווי בס קונטרפונקטים, ומקצבים ג'זיים סינקופים. עם הזמן הוא הוסיף לעיבודים כלים לא מסורתיים כמו כלי נשיפה ותופים, וניצל במלואם את ההרכבים הגדולים שאיתם עבד. עיבודיו הושפעו מהג'אז והרגטיים האמריקאים שהיו פופולריים באותו תקופה.

פישינגיניה השאיר אחריו עשרות יצירות, ביניהן: Sofres porque Queres - הקלטה של "שמונת הנגנים המופלאים" משנת 1919[1]

Vou vivendo - הקלטה משנת 1946[2]

ו"רוזה" (Rosa) - מנגינת שורו לירית באחד הביצועים היפים ביותר שלה. מנגנת קמילה סימונט (Camila Simont), גיטריסיטית ברזילאית מחוננת בראשית דרכה, שנרצחה בגיל 24 על ידי שיכור.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פישינגיניה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ https://www.youtube.com/watch?v=iQ7TqSB7vks הקלטה של "שמונת הנגנים המופלאים" משנת 1919
  2. ^ https://www.youtube.com/watch?v=3dIahUWMNBY הקלטה משנת 1946