פיתוח תרופות וחיסונים למחלת COVID-19

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אילוסטרציה של הנגיף SARS-CoV-2

פיתוח תרופות וחיסונים למחלת COVID-19 מיועד לפיתוח של חיסונים ותרופות טיפוליות נגד מחלת COVID-19, אותה מחולל הנגיף SARS-CoV-2.

במהלך אפריל 2020, מאות חברות תרופות[1], חברות ביוטכנולוגיה[2][3], קבוצות מחקר באוניברסיטאות[4][5] וארגוני בריאות, פיתחו 115 חיסונים ו-249 טיפולים פוטנציאליים למחלת COVID-19, שנמצאים בשלבים שונים של מחקר פרה-קליני או קליני. בסוף אפריל נערכו כ-330 מחקרים קליניים ברחבי העולם כדי להעריך טיפולים פוטנציאליים נגד המחלה.

ארגון הבריאות העולמי (WHO), הסוכנות האירופית לתרופות (EMA), מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA), וממשלת סין ויצרני התרופות סינים היו מתואמים עם האקדמאים והחוקרים בתעשייה כדי להאיץ את פיתוחם של החיסונים, של תרופות אנטי-ויראליות ושל טיפולים לאחר הידבקות. פלטפורמת רישום הניסויים הקליניים הבינלאומיים של ארגון הבריאות העולמי רשמה 536 מחקרים קליניים לפיתוח טיפולים שלאחר הידבקות בזיהומי מחלת COVID-19, עם מספר רב של תרכובות אנטי-ויראליות שהוכנו לטיפול בזיהומים אחרים במחקרים קליניים שאומצו[6].

בחודש מרץ 2020 יזם ארגון הבריאות העולמי את "ניסוי SOLIDARITY" בעשר מדינות, אליו נרשמו אלפי אנשים שנדבקו ב-COVID-19, כדי להעריך את ההשפעות הטיפוליות של ארבע התרכובות האנטי-ויראליות הקיימות והמבטיחות ביותר. מנגנון סקירה דינמית ושיטתית הוקם באפריל 2020 במטרה לעקוב אחר התקדמות הניסויים הקליניים הרשומים כחיסונים נגד המחלה ואחר תרופות טיפוליות פוטנציאליות.

פיתוח חיסונים ותרופות הוא תהליך רב-שלבי, האורך בדרך-כלל מעל חמש שנים על-מנת להבטיח את הבטיחות והיעילות של תרכובת חדשה. בפברואר 2020 אמר ארגון הבריאות העולמי כי אין ציפייה שחיסון נגד הנגיף יהיה זמין בתוך פחות משנה[7]. מספר סוכנויות רגולטוריות לאומיות, כמו ה-EMA וה-FDA, אישרו נהלים במטרה לזרז בדיקות קליניות[8]. בדצמבר 2020 אושרו החיסונים הראשונים לשימוש חירום - החיסון של "פייזר" ו-"BioNTech" וכן החיסון של "מודרנה".

גורמים שסייעו בפיתוח החיסונים היו בין היתר התקדמות טכנולוגית והשקעת משאבים רבים. המגפה גם איפשרה להגיע למספר הנדבקים מהר מאוד, כך שאובחנה האפקטיביות במהירות יחסית[9]. גורמים אחרים היו ייצור במקביל לשלב האחרון בניסוי (הימור שעלותו יכולה להיות מיליונים רבים) ולעיתים גם קיום טכנלוגיה קיימת[10].

מדינות כמו סין ורוסיה חיסנו אזרחים לפני סוף הניסוי הקליני. ב-1 בדצמבר 2020 הייתה בריטניה המדינה הראשונה במערב שאישרה שימוש בחיסון, לאחר שהושלם הניסוי[11].

עד אפריל 2020, היו ארבעה טיפולים פוטנציאליים לאחר הידבקות - פביפירביר, רמדסיביר[12], לופינאביר והידרוקסיכלורוקווין (או כלורוקין) – בשלב האחרון של הבדיקה על בני אדם – ניסויים קליניים בשלבים III-IV; וחמישה חיסונים פוטנציאליים נכנסו לשלב II של הבטיחות, הערכת המינון והיעילות על בני אדם[13].

רשימת טיפולים פוטנציאליים בשלבים המתקדמים ביותר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר תרופות הפוטנציאליות הנבדקות כטיפול "תומך" להקלה על סימפטומים במהלך מחלה, כמו NSAIDs או מרחיבי סימפונות, אינן כלולות בטבלה שלהלן. טיפולים פוטנציאליים בשלבי הניסוי II ו-I אינם נכללים אף הם. לתרופות בשלבי הניסוי I ו-II יש אחוזי הצלחה נמוכים (מתחת ל-12%) לעבור את כל שלבי הניסוי עד לקבלת אישור סופי. לאחר שהגיעו לניסויים בשלב III, טיפוליים פוטנציאליים למחלות הקשורות לזיהום של COVID-19 – מחלות זיהומיות ונשימתיות – הם בעלי אחוזי הצלחה של כ-72%. בפברואר 2021 דווח על תרופה ישראלית חדשה בעלת 96% אחוזי יעלות שנוסתה על 30 מטופלים במרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי, 29 מהם נרפאו.

COVID-19: טיפולים תרופתיים פוטנציאליים בניסויים בשלבים III-IV
תרופה פוטנציאלית תיאור אישור למחלות קיימות נותני חסות לניסוי מיקומים תוצאות צפויות הערות
רמדסיביר אנטי-ויראלי; אנלוג נוקליאוטידים המעכב את סינתזת ה-RNA בנגיפי קורונה בניסוי גיליאד סיאנסז, WHO ,INSERM סין, יפן בהתחלה; התרחבות בינלאומית בניסויי סולידריות וגילויים גלובליים[14] אפריל (ניסויים סיניים, יפניים) עד אמצע 2020
הידרוקסיכלורוקווין או כלורוקין אנטי-פרזיטי ואנטי-ראומטי; גנרי מתוצרת יצרנים רבים מלריה, דלקת מפרקים שגרונית, זאבת (בינלאומי) CEPI ,WHO ,INSERM מספר אתרים בסין; ניסויי סולידריות וגילויים גלובליים, אירופה, בינלאומי[15] אפריל 2020 (ניסויים סיניים); אמצע 2020 תופעות לוואי מרובות, חלקן מוות קשה ואפשרי; אינטראקציות של תרופות מרשם אפשריות; ניסויים
פביפירביר אנטי-ויראלי נגד שפעת שפעת (סין)[16] Fujifilm סין אפריל 2020
לופינאביר/ריטונביר (אנ') עם או בלי אינטרפרון בטא 1a אנטי-ויראלי, דיכוי חיסוני בניסוי משולב; לופינאביר/ריטונביר אושר CEPI, WHO, ממשלת בריטניה, אוניברסיטת אוקספורד, INSERM ניסויי סולידריות וגילויים גלובליים, מספר מדינות אמצע 2020
סרילומאב (אנ') נוגדנים חד-שבטיים אנושיים נגד רצפטורי אינטרלויקין 6 דלקת מפרקים שיגרונית (ארצות הברית, אירופה) רגנרון-סאנופי מספר מדינות אביב 2020
TMC-310911 + ריטונביר (אנ') אנטי-ויראלי שילוב לא אושר; ריטונביר אושר ל-HIV Ascletis Pharma מספר אתרים בסין אביב 2020
טוסיליזומב נוגדנים חד-שבטיים אנושיים נגד רצפטורי אינטרלויקין 6 דיכוי חיסוני, דלקת מפרקים שיגרונית (ארצות הברית, אירופה) גננטק-הופמן לה רוש מספר מדינות אמצע 2020
דאפאגליפלוזין מעכבי SGLT2 סוכן היפוגליקמיה Saint Luke's Mid America Heart Institute, אסטרהזניקה מספר מדינות דצמבר 2020
CD24Fc אימונומודולטור אנטי-ויראלי נגד תגובה דלקתית תרופה פוטנציאלית חדשה OncoImmune, Inc מספר אתרים בארצות הברית 2021

רשימת חיסונים פוטנציאליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חיסון נגד קורונה

כפי שדיווחו מדעני CEPI באפריל 2020, כ-115 חיסונים פוטנציאליים נמצאים בשלבי פיתוח מוקדמים כפרויקטים פעילים שאושרו או שנמצאים בתהליך פיתוח מחקרי או פרה-קליני.[דרוש מקור]

ניסויי שלב I נבדקים בעיקר לבטיחות ולמינון מקדים בכמה עשרות נבדקים בריאים, ואילו ניסויים בשלב II – בעקבות ההצלחה בשלב I – אומדים את האימונוגניות, את רמות המינון (יעילות על סמך סמנים ביולוגיים) ואת ההשפעות השליליות של החיסון הפוטנציאלי, בדרך-כלל בקרב מאות אנשים. ניסויים בשלב III כוללים בדרך-כלל יותר משתתפים, כולל קבוצת ביקורת, ובודקים את יעילות החיסון במניעת המחלה, תוך פיקוח על תופעות לוואי במינון האופטימלי. לפי המועצה האמריקאית למדע ובריאות סיכויי ההצלחה של חיסון שהגיע לשלב III עומדים על 85%[17].

COVID-19: חיסונים פוטנציאליים בניסויים בשלבים I-III
שם החיסון הפוטנציאלי סוג חיסון נותני החיסון סטאטוס הערות תוצאות הניסויים
מדינה שם החברה / מכון המחקר פעילות שלב נוכחי אישור
Sputnik V) Gam-COVID-Vac) נגיף נשא[18] רוסיהרוסיה  רוסיה Gamaleya Research Institute of Epidemiology and Microbiology logo.png מרכז המחקר הלאומי לחקר מגיפות ומיקרוביולוגיה בתהליך ניסוי שלב 3 אושר לשימוש מוקדם ב-11 באוגוסט 2020 הודיע הנשיא ולדימיר פוטין כי רגולטור בתחום הרפואה הרוסי אישר את החיסון לפני שהחל ניסויים בשלב 3. מומחי חיסונים הכריזו על המהלך כסיכון, ורוסיה חזרה מאוחר יותר בהודעה כי האישור הוא "תעודת רישום מותנית", שתלוי בתוצאות חיוביות מניסויי שלב 3. ניסויים אלה, שתוכננו בתחילה ל-2,000 מתנדבים בלבד, הורחבו ל-40,000. בנוסף לרוסיה, גויסו מתנדבים בבלארוס, באיחוד האמירויות הערביות ובוונצואלה.

ב-4 בספטמבר, שלושה שבועות לאחר הכרזתו של פוטין, חוקרי המרכז פרסמו את תוצאות ניסוי שלב 1/2 שלהם. במחקר קטן הם מצאו שהחיסון יצר נוגדנים לנגיף ה-SARS-CoV-2 וגרם לתופעות לוואי קלות. בינתיים רוסיה ניהלה משא ומתן על הסכמים לאספקת החיסון למדינות כולל ברזיל, מקסיקו והודו.[19]

באוגוסט 2020 אושר החיסון לשימוש ברוסיה והחל בהפצה המונית
Ad5-nCoV חיסון מבוסס mRNA נגיפי[18] הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין  הרפובליקה העממית של סין CanSino Biologics (אנ') בתהליך ניסוי שלב 3 אושר לשימוש מוגבל בחודש מאי 2020 החברות פרסמו תוצאות מבטיחות מניסוי שלב 1 לבטיחות, וביולי דיווחו כי ניסויי שלב 2 שלהם הוכיחו כי החיסון מייצר תגובה חיסונית חזקה. בצעד חסר תקדים, צבא סין אישר את החיסון ב-25 ביוני למשך שנה כ"תרופה נחוצה במיוחד". החל מאוגוסט, CanSino החלה בניסויים בשלב 3 במספר מדינות, כולל ערב הסעודית, פקיסטן ורוסיה.[19]
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין  הרפובליקה העממית של סין המכון לביוטכנולוגיה של האקדמיה למדעי הרפואה הצבאית של סין (אנ')
CoronaVac חיסון נגיף מנוטרל[18] הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין  הרפובליקה העממית של סין Sinovac Biotech logo.jpg סינובאק בתהליך ניסוי שלב 3 אושר לשימוש מוגבל החברה הסינית הפרטית סינובאק בודקת חיסון נגיף מנוטרל. ביוני 2020 הודיעה החברה כי ניסויים בשלב 1/2 ב-743 מתנדבים לא מצאו תופעות לוואי חמורות ויצרו תגובה חיסונית. לאחר מכן, ביולי החלה סינובאק בניסוי שלב 3 בברזיל, ואחריו אחרים באינדונזיה וטורקיה. ב-16 בספטמבר הם החלו ניסוי שלב 1/2 בחיסון לילדים. רויטרס דיווחה כי ממשלת סין העניקה לחיסון אישור חירום לשימוש מוגבל ביולי. באוקטובר הודיעו הרשויות בעיר ג'יאקסינג שבמזרח סין כי הן מעניקות את החיסון לאנשים במשרות בסיכון גבוה יחסית, כולל עובדי רפואה, פקחי נמל ואנשי שירות ציבורי. בינתיים, סינובאק נערכת לייצור החיסון להפצה עולמית, והגיע להסכם לספק לאינדונזיה לפחות 40 מיליון מנות עד מרץ 2021. בספטמבר אמר מנכ"ל סינובק כי החברה מתכננת הפצה עולמית של חיסון בתחילת 2021 - כולל לארצות הברית.[19]
ברזילברזיל  ברזיל מכון בוטאנטאן
ללא שם

(חיסון 1)

חיסון נגיף מנוטרל[18] הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין  הרפובליקה העממית של סין Sinopharm (אנ') בתהליך ניסוי שלב 3 אושר לשימוש מוגבל מכון ווהאן למוצרים ביולוגיים פיתח חיסון נגיף מנוטרל, אותו חברת Sinopharm העבירה לניסויים קליניות. ניסוי שלב 1/2 הראה כי החיסון מייצר נוגדנים אצל מתנדבים, שחלקם חוו חום ותופעות לוואי אחרות. ביולי החלו בניסויים שלב 3 באיחוד האמירויות הערביות ובפרו ובמרוקו חודש לאחר מכן. ב-14 בספטמבר, איחוד האמירויות נתנה אישור חירום לשימוש בחיסון לעובדי שירותי הבריאות.[19]
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין  הרפובליקה העממית של סין מכון ווהאן למוצרים ביולוגיים
ללא שם

(חיסון 2)

חיסון נגיף מנוטרל[18] הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין  הרפובליקה העממית של סין Sinopharm (אנ') בתהליך ניסוי שלב 3 אושר לשימוש מוגבל Sinopharm החלה גם בבדיקת חיסון נוסף. לאחר ביצוע ניסויים קליניים מוקדמים בסין, הם פתחו בניסויים שלב 3 באיחוד האמירויות הערביות ובארגנטינה. החברה אמרה כי במהלך הקיץ, הממשלה נתנה לה אישור להזריק למאות אלפי אנשים את שני חיסוני הניסוי שלה. ב-14 בספטמבר, איחוד האמירויות נתנה אישור חירום לשימוש בחיסון לעובדי שירותי הבריאות טרם Sinopharm פרסמה נתונים המעידים שהוא בטוח ויעיל.[19]
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין  הרפובליקה העממית של סין מכון ווהאן למוצרים ביולוגיים
EpiVacCorona חיסון מבוסס חלבון[18] רוסיהרוסיה  רוסיה Вектор (научный центр).png המרכז המדעי הממלכתי לווירולוגיה וביוטכנולוגיה בתהליך ניסוי שלב 1/2 אושר לשימוש מוקדם ב-26 באוגוסט, המרכז רשם ניסוי שלב 1/2 לחיסון נגד נגיף ה-SARS-CoV-2. ב-14 באוקטובר הודיע ולדימיר פוטין כי רוסיה העניקה אישור רגולטורי לחיסון, מה שהופך אותה לחיסון השני שקיבל אישור זה. החיסון קיבל אישור לפני ניסוי שלב 3 כדי להוכיח שהוא בטוח ויעיל.[19]
BNT162b2 חיסון מבוסס mRNA נגיפי[18] ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית Pfizer.svg פייזר בתהליך ניסוי שלב 3 (שלב 2 הושלם) אושר לשימוש חירום במאי החלו בניסוי שלב 1/2 בשתי גרסאות של החיסון. הם מצאו ששתי הגרסאות גרמו למתנדבים לייצר נוגדנים כנגד נגיף ה-SARS-CoV-2, כמו גם לתאי T. הם מצאו כי גרסה אחת, הנקראת BNT162b2, הניבה פחות תופעות לוואי משמעותיות, כגון חום ועייפות, ולכן בחרו בה לעבור לניסויים בשלב 2/3. ב-27 ביולי הודיעו החברות על השקת ניסוי שלב 2/3 עם 30,000 מתנדבים בארצות הברית ובמדינות אחרות כולל ארגנטינה, ברזיל וגרמניה. במחקר ביניים דיווחו החברות כי לאחר קבלת המנה הראשונה, מתנדבים חווים תופעות לוואי קלות עד בינוניות. ב-12 בספטמבר הודיעו פייזר ו-BioNTech כי יבקשו להרחיב את הניסויים בארצות הברית ל-43,000 משתתפים. בחודש שלאחר מכן הם קיבלו אישור להתחיל לבדוק את החיסון בילדים עד גיל 12 - הניסוי האמריקני הראשון שעשה זאת. החיסון דורש שתי מנות.[19] מתוך 170 חולי קורונה שנתגלו מבין משתתפי הניסוי, 162 מהמתחסנים היו בקבוצת הפלצבו, והשאר בקבוצת החיסון, מה שעולה לכדי חסינות של 95.5%[20]
גרמניהגרמניה  גרמניה BioNTech Logo.png BioNTech (אנ')
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין  הרפובליקה העממית של סין Fosun Pharmaceutical (אנ')
JNJ-78436735 חיסון מבוסס mRNA נגיפי[18] ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית Johnson and Johnson Logo.svg ג'ונסון אנד ג'ונסון בתהליך ניסוי שלב 3 - החברה החלה בניסויים בשלב 1/2 בחודש יולי 2020 והשיקו ניסוי שלב 3 עם כ-60,000 משתתפים בספטמבר. שלא כמו חיסונים אחרים בניסויים שלב 3, שלהם דורש מנה אחת בלבד במקום שניים.

ב-12 באוקטובר הודיעה החברה כי היא מקפיאה את ניסוייה כדי לחקור תגובה חריגה אצל מתנדב. לאחר זמן קצר חודש הניסוי.[19]

ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית המרכז הרפואי בית ישראל דיקונס (אנ')
mRNA-1273 חיסון מבוסס mRNA נגיפי[18] ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית לוגו מודרנה.png מודרנה בתהליך ניסוי שלב 3 אושר לשימוש חירום בחודש מרץ 2020 החלה החברה בניסויים בבני אדם את החיסון, שהראה תוצאות מבטיחות. החיסון התקדם לניסוי שלב 3, שהחל ב-27 ביולי. הניסוי הסופי מונה 30,000 אנשים בריאים בכ-89 מוקדים ברחבי ארצות הברית.[19] מתוך 196 חולים שנתגלו בקבוצת הניסוי, 185 היו מקבוצת הפלצבו, והשאר מקבוצת החיסון מה שמעניק לחיסון יעילות מוערכת של 94.1%, בנוסף מתוך החולים 30 אובחנו במצב קשה יותר, אף אחד מהם לא מקבוצת החיסון, מה שמעניק לחיסון יעילות של 100% במניעת תחלואה קשה[21]
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית NIH Master Logo Vertical 2Color.png המכונים הלאומיים לבריאות
ChAdOx1 nCoV-19 נגיף נשא[18] הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת Oxford University Logo.jpg אוניברסיטת אוקספורד בתהליך ניסוי שלב 3 - בניסוי שלב 1/2, מפתחי החיסונים לא גילו תופעות לוואי חמורות. הם גילו כי החיסון מעלה נוגדנים כנגד נגיף ה-SARS-CoV-2, כמו גם הגנות חיסוניות אחרות. החיסון החל שלב 2/3 בניסויים באנגליה ובהודו. בנוסף, אסטרהזנקה השיקה ניסויי שלב 3 בברזיל, בדרום אפריקה ובארצות הברית.

ב-6 בספטמבר עצרה אסטרהזנקה את הניסויים העולמיים של החיסון כדי לחקור מתנדב אחד, שפיתח דלקת בחוט השדרה. תוך שבוע הניסויים חודשו.[19]

הניסוי הוכיח יעילות של עד 90% לחיסון, אולם עקב נתונים סותרים, נשקל לבצע ניסוי חדש כדי לבחון מחדש את המינון הרצוי[22]
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת אסטרהזניקה
שוודיהשוודיה  שוודיה
NVX-CoV2373 חיסון מבוסס חלבון[18] ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית נובהווקס (אנ') בתהליך ניסוי שלב 3 - החברה החלה ניסויים עבור החיסון בחודש מאי 2020. לאחר קבלת תוצאות מבטיחות ממחקרים ראשוניים בקופים ובבני אדם, נובאקס החלה ניסוי שלב 2 בדרום אפריקה באוגוסט. בחודש שלאחר מכן החלה בניסוי שלב 3 אליו נרשמו כ-15,000 מתנדבים בבריטניה. זה עשוי לספק תוצאות עד תחילת שנת 2021.[19]
Bacillus Calmette-Guerin BRACE trial חיסון קיים[18] אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה מכון המחקר לילדים על שם מרדוק (אנ') בתהליך ניסוי שלב 3 -
אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה אוניברסיטת מלבורן
ללא שם חיסון מבוסס חלבון[18] צרפתצרפת  צרפת Sanofi logo.svg סאנופי בתהליך ניסוי שלב 1/2 החברות החלו ניסוי קליני שלב 1/2 בספטמבר 2020. הם מתכננים להתחיל ניסוי שלב 3 בדצמבר ומקווים לדעת אם החיסון בטוח ויעיל עד אמצע שנת 2021.[19]
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת גלקסו סמית' קליין
ללא שם חיסון גנטי[18] הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת Imperial logo.png אימפריאל קולג' לונדון בתהליך ניסוי שלב 1/2 - הם החלו בניסויים בשלב 1/2 ב-15 ביוני 2020. החוקרים מצפים לדעת אם החיסון יעיל עד סוף השנה.
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין  הרפובליקה העממית של סין Morningside Ventures
BBV152 וירוס מומת הודוהודו  הודו Bharat Biotech Logo.jpg Baharat Biotech בתהליך ניסוי שלב 3 - הניסויים הקליניים בשלבים 1 ו-2 החלו במאי 2020, ובנובמבר החל שלב 3 בהשתתפות 26,000 מתנדבים.
Indian Council of Medical Research
Brilife נגיף נשא[18] ישראלישראל  ישראל Israel Institute for Biological Research.PNG המכון למחקר ביולוגי בישראל בתהליך ניסוי שלב 2 - ב-1 בנובמבר החל השלב הראשון, וב-14 בדצמבר התקבל אישור לעבור לשלב השני.[18]

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

משרד הביטחון פרסם קול קורא להצעת רעיונות וכיווני פיתוח טכנולוגיים שיסייעו במניעה, טיפול והתמודדות עם נגיף הקורונה. הקול הקורא פנה ליזמים בתחומי ההיי-טק, ביו-טק, רפואה, טכנולוגיה וכן למדענים ולחוקרים באקדמיה ובמכוני מחקר, להציע רעיונות, יוזמות והצעות להתמודדות עם נגיף הקורונה[23].

חברת אנלייבקס תרפיוטיקס הישראלית מפתחת בשיתוף המרכז הרפואי הדסה את התרופה אלוסטרה להתמודדות עם קורונה אצל חולים במצב קשה וקריטי באמצעות שימוש בתאים שנלקחו מאנשים בריאים. ובבית החולים הדסה נעשה ניסוי ראשוני לשימוש בתרופה אצל חמישה חולים שהבריאו לחלוטין[24]. התרופה מבוססת על מחקריו של פרופ' דרור מבורך לריפוי של אלח דם, שם התרופה נמצאת לקראת השלב השני של הניסוי[25]. טיפול נוסף נעשה במרכז רפואי הדסה באמצעות חברת קמהדע, החברה עושה שימוש בנסיוב שהופק מפלזמה מדם של חולי קורונה שהבריאו, הנסיוב פותח מנוגדנים שנראים כיעילים בנטרול הנגיף, ובודדו, כשהתורמים שמהם נלקחה הפלזמה הם כאלה שפיתחו רמה גבוהה של נוגדנים[26]. טיפול בפלזמה זו הניב תוצאות חיוביות יחסית, אולם חולה אחת נפטרה למרות הטיפול[27].

בישראל ישנם גם מספר מחקרים המנסים לפתח חיסון, בהם המכון למחקר ביולוגי בישראל בנס ציונה[28], מרכז ידע גליל עליון[29] ומכון ויצמן למדע[30].

דוברות משרד הביטחון פרסמה שבמכון למחקר ביולוגי פותח נוגדן חד-שבטי עם שיעור נמוך במיוחד של חלבונים אחרים, שעלולים לסכן את החולה המטופל, שהוכח כמנטרל את וירוס הקורונה האלים[31].

ב-26 במאי 2020 הודיע המכון למחקר ביולוגי בישראל, כי ערך ניסוי בנגזרות של שתי תרופות שפותחו במקור לטיפול במחלת גושה ומצא כי טיפול בהן הוביל לירידה משמעותית ביכולת השכפול של נגיף הקורונה, והוא גורם להרס ותמותה של התא המודבק. אחד החומרים שנבחנו בניסוי הוא נגזרת של התרופה Cerdelga®, שקיבלה כבר אישור FDA וניתנת לחולי גושה, והתרופה השנייה נמצאת בשלבי אישור מתקדמים[32]. במהלך אוקטובר 2020 בוצע השלב הראשון של הניסוי במרכזים הרפואיים תל השומר שיבא והמרכז רפואי הדסה, שיעשה באמצעות מתן החיסון ל-40 אנשים בריאים[33]. השאיפה להגיע ל-70% יעילות במניעת הידבקות.

ב-2 בפברואר הודיע ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו: "הנחיתי את המכון הביולוגי ומשרד הבריאות לפעול ליצירת חיסון ולהקים מפעל חיסונים בישראל." לשם כך הובאו על ידי משרד הביטחון, משלוחים של נגיף הקורונה למכון הביולוגי מחוץ למדינה[34]. משרד הביטחון הודיע שעל מחקר ופיתוח המענה הרפואי לנגיף עמלים במכון למעלה מ-50 מדענים מנוסים[35]. במקביל הוחלט על הקמת מפעל החיסונים בירוחם.

ב-1 בנובמבר החל השלב הראשון בניסויים בבני אדם, כאשר חוסן הנסיין הראשון בחיסון הישראלי[36].

בדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה שהתקיים ב-30 בנובמבר, מנהל המכון הביולוגי, פרופ' שמואל שפירא, העריך כי החיסון יתחיל להינתן מתחילת קיץ 2021: "יש לנו חיסון יעיל ובטוח, והכוונה שלנו היא לייצר 15 מיליון חיסונים. סיימנו את השלב הראשון לפני חמישה ימים - ואנחנו אמורים להתחיל את השלב השני תוך עשרה ימים"[37].

ב-14 בדצמבר הוכרז על תחילת השלב השני[38].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מעריב אונליין, ‏האם החיסון המיוחל לנגיף קורונה יגיע מחברת טבק?, באתר מעריב אונליין, 7 באפריל 2020
  2. ^ בלומברגחברת התרופות גיליאד תורמת תרופה לקורונה שתשמש 140 אלף חולים, באתר TheMarker‏, 5 באפריל 2020
  3. ^ איתמר אייכנר, נחתה מיפן: התרופה שנמצאה יעילה לקורונה - תנוסה על חולים, באתר ynet, 6 באפריל 2020
  4. ^ אסף גולן, ‏קורונה, באתר ישראל היום, 13 באפריל 2020
  5. ^ דפנה מאור, האם חיסון משולש יכול להגן מקורונה או להקל בהשפעתה? ניסוי קליני ינסה לבדוק, באתר TheMarker‏, 14 באפריל 2020
  6. ^ גלי וינרב, ‏הניסויים חדשים, התרופות ישנות: כל מה שצריך לדעת על הסיכוי למצוא חיסון לקורונה, באתר גלובס, 1 באפריל 2020
  7. ^ שירות כלכליסט, ארגון הבריאות העולמי: לא צפוי חיסון לקורונה ב-12 החודשים הקרובים, באתר כלכליסט, 14 באפריל 2020
  8. ^ רויטרס, סוכנויות הידיעות, המרוץ לפיתוח חיסון לקורונה: פייזר עם רווח גבוה מהצפוי; מרק הנמיכה תחזית, באתר TheMarker‏, 28 באפריל 2020
  9. ^ מבצע חיסונים בבתי האבות: 160 אלף קשישים יחוסנו, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  10. ^ אסף רונאל, כתב הארץ, איך פותח החיסון?, Twitter, ‏2020-12-16
  11. ^ בריטניה מאשרת לשימוש את החיסון של פייזר, ynet, ‏2020-12-02
  12. ^ חדשות כיפה, ‏האם נמצאה תרופה לקורונה? תקווה בארצות הברית, באתר כיפה, 29 באפריל, 2020 21:12
  13. ^ ארגון הבריאות העולמי: החל ניסוי קליני רחב-היקף ב-4 תרופות מבטיחות לקורונה, באתר ‏מאקו
  14. ^ נועם לנדמן, חברת הענק שפיתחה תרופה לקורונה - וממריאה בוול סטריט, באתר כלכליסט, 17 באפריל 2020
  15. ^ מיטל יסעור בית-אור, ‏קורונה, באתר ישראל היום, 31 במרץ 2020
  16. ^ סוכנויות הידיעות, ‏דיווח: תרופה יפנית נמצאה כיעילה לטיפול בחולי קורונה בסין, באתר מעריב אונליין, 20 במרץ 2020
  17. ^ N12 - גם אם יהיה חיסון לקורונה - "יהיה אפשר לחסן רק מחצית..., N12, ‏2020-09-29
  18. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 עידו אפרתי וניו יורק טיימס, כולם מחפשים חיסון לקורונה. מי מוביל במרוץ?, הארץ, ‏7 ביולי 2020
  19. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 Jonathan Corum, Sui-Lee Wee and Carl Zimmer, Coronavirus Vaccine Tracker, New York Times, ‏16 באוקטובר 2020
  20. ^ גלי וינרב, ‏פייזר מעדכנת את תוצאות הניסוי: יעילות של 95% בחיסון לקורונה, באתר גלובס, 18 בנובמבר 2020
  21. ^ ד, מודרנה הגישה בקשה לאישור חירום לחיסון שיופץ גם בישראל: יעילותו - 94.1%, באתר ynet, 30 בנובמבר 2020
  22. ^ מערכת, ‏מסתמן: אסטרה-זניקה תבצע ניסוי מחודש בחיסון לקורונה, באתר ישראל היום, 26 בנובמבר 2020
  23. ^ קול קורא: רעיונות טכנולוגיים להתמודדות עם נגיף הקורונה, www.mod.gov.il
  24. ^ בשורות טובות: החלימו לאחר טיפול בתרופה חדשנית וניסיונית בקורונה | ישראל היום, www-israelhayom-co-il.cdn.ampproject.org
  25. ^ וינרב, גלי (1 באוקטובר 2020). "תוצאות מבטיחות לאנלייבקס בניסוי בחולי קורונה - המניה מזנקת". Globes. בדיקה אחרונה ב-1 באוקטובר 2020. 
  26. ^ טיפול ניסיוני בקורונה בבית החולים הדסה הניב תוצאות חיוביות | מעריב, https://www.maariv.co.il (באנגלית)
  27. ^ וינרב, גלי (28 ביוני 2020). "החולה שנפטרה בהדסה טופלה בנוגדנים של קמהדע כטיפול חמלה". Globes. בדיקה אחרונה ב-1 באוקטובר 2020. 
  28. ^ בדרך לחיסון: התקדמות משמעותית במכון הביולוגי בנס ציונה - הופקו נוגדנים לקורונה, באתר ‏מאקו
  29. ^ משה כהן, ‏מהפריפריה תצא הבשורה: האם החיסון לקורונה יפותח דווקא בקרית שמונה?, באתר מעריב אונליין, 22 באפריל 2020
  30. ^ המרוץ אחר התרופה לקורונה: הצצה נדירה למעבדות של מכון וייצמן, באתר ‏מאקו
  31. ^ דוברות משרד הבטחון, המכון למחקר ביולוגי פיתח נוגדן לווירוס הקורונה, משרד הביטחון
  32. ^ המכון הביולוגי: תרופות לגושה נגד קורונה, משרד הביטחון
  33. ^ N12 - הניסוי התחיל: הישראלים הראשונים שיקבלו חיסון לקורונה, N12, ‏2020-10-19
  34. ^ איתמר אייכנר, נגיפי קורונה הובאו בחשאי לארץ במטרה לייצר חיסון, באתר ynet, 5 במרץ 2020
  35. ^ אור הלר, ציוץ בטוויטר, 11 במרץ 2020
  36. ^ אדיר ינקו, יעל פרידסון, נתניהו עם תחילת הניסוי בחיסון הישראלי: "זו תהיה היציאה האמיתית מהמשבר", ynet, ‏1 בנובמבר 2020
  37. ^ מנהל המכון הביולוגי מעריך: חיסון מתוצרת ישראל - בקיץ 2021 | שידור חי, ynet, ‏2020-11-30
  38. ^ החיסון הישראלי נגד קורונה עובר לשלב השני בניסוי: "אין תופעות לוואי משמעותיות", ynet, ‏2020-12-14


מגפת הקורונה
קורונה
SARS-CoV-2 (נגיף)COVID-19 (מחלה)
התפשטות בעולם
אפריקה אלג'יריהאתיופיהגבוןג'יבוטיגינאה המשווניתדרום אפריקהכף ורדהלובמצריםמרוקוסודאןתוניסיה
אסיה אוזבקיסטןאזרבייג'ןאיחוד האמירויות הערביותאינדונזיהאיראןארמניהבחרייןגאורגיההודוהפיליפיניםטאיוואןטורקיהיפןירדןישראל (הרשות הפלסטינית) • כוויתלבנוןסוריהסיןסינגפורעומאןעיראקערב הסעודיתקוריאה הדרומיתקטר
אירופה אוסטריהאוקראינהאיטליהאיסלנדאירלנדאלבניהאנדורהאסטוניהבולגריהבוסניה והרצגובינהבלארוסבלגיהגרמניהדנמרקהולנדהממלכה המאוחדתהונגריהיווןלוקסמבורגלטביהליטאליכטנשטייןמולדובהמונטנגרומונקומלטהמקדוניה הצפוניתנורווגיהסלובקיהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלפינלנדצ'כיהצרפתקרואטיהקריית הוותיקןרומניהרוסיהשוודיהשווייץ
אמריקה הצפונית ארצות הבריתבליזגואטמלההרפובליקה הדומיניקניתמקסיקוסנט לוסיהפנמהקנדה
אמריקה הדרומית ארגנטינהבוליביהברזילג'מייקהפרגוואיפרוקולומביה
אוקיאניה אוסטרליה (הקבינט הלאומי)ניו זילנד
אחר אוניות תענוגות (גרנד פרינססדיימונד פרינסס) • נושאות מטוסים (שארל דה גולתאודור רוזוולט)
מוסדות ומרכזים רפואיים
מרכזים לבקרת מחלות המרכז הלאומי לבקרת מחלותאירופהארצות הבריתהודוהרפובליקה העממית של סיןמלזיהקוריאה הדרומיתרוסיה
מרכזי רפואה ובידוד בית החולים המרכזי של ווהאןבית החולים חוושנשאןבית החולים ליישנשאןהמרכז הרפואי האזורי דבי מאונטייןאוניות בתי חוליםבית החולים קנברהבית החולים יורקשייר והאמברהתמוטטות מלון שינג'יה אקספרס
ארגונים ארגון הבריאות העולמיהמכון הלאומי לווירולוגיההקבינט הלאומי של אוסטרליההקואליציה לחידושי מוכנות למגפהכוח המשימה הבין-סוכנותית בנושא מחלות זיהומיות מתעוררותכוח המשימה להאצת מחלות וירוסיםמכון ווהאן לווירולוגיהמשרד הבריאותהמכון למחקר ביולוגי בישראלמשרד הבריאות של רוסיהמכון גאמליהמכון וקטורנציבות הבריאות הלאומית של סיןהסוכנות לבריאות הציבורכוח המשימה של הבית הלבן לנגיף הקורונההמטה המבצעי לתיאום הרשויות המבצעות במאבק בנגיף הקורונההסוכנות הרגולטורית לתרופות ומוצרי בריאות (הממלכה המאוחדת)הסוכנות האירופית לתרופותמנהל המזון והתרופות האמריקאי
נושאים
בעיות והגבלות זכויות האדםחירום בריאות הציבור בדאגה הבינלאומיתמגבלת נסיעותמידע שגויפינוייםתגובות מקומיות
מניעה וטיפול בדיקת קורונהריחוק חברתימספר ההתרבות הבסיסיהסגר (בריאות)בידוד (בריאות)חסינות העדרפיתוח תרופות וחיסונים (‏BNT162b2 ‏ • BriLife ‏ • EpiVacCorona ‏ • Gam-COVID-Vac • ‏ mRNA-1273 • ‏ AZD1222)‏
השפעה חברתית-כלכלית אירוויזיוןביטולי אירועיםדתכלכלה (מלחמת מחירי הנפט) • חינוךספורט (אולימפיאדת טוקיו 2020) • מוזיקהפוליטיקהקולנועתעופהלהט"בהסביבהיחסי חוץפשיעהמדע וטכנולוגיה
אישים
מפיצים, אנשי מקצוע ברפואה איי פןג'אנג וונג-ג'ונגליו וןלי ונליאנגקורונה רינטואןשיי לינקה
חוקרים גואן ייג'ונג נאנשאןג'ורג' פ. גאוזנג גואנגוואנג גואנגפהיואן קוווק-יונגכריסטיאן דרוסטןלי לאנג'ואןניל פרגוסוןשי ז'נגלי
בעלי תפקידים תאודרוס אדהנום גברה-יסוס (יו"ר ארגון הבריאות העולמי)מייקל ג'יי ראיין (מנכ"ל תוכנית חירום הבריאות של ארגון הבריאות העולמי)מריה ואן קירשובה (האחראית הטכנית על תגובת התפרצות נגיף הקורונה)נעמיצ'י סוזוקי (מושל הוקאידו)סטלה קיריאקידס (נציבת האיחוד האירופי לבטיחות ובטיחות מזון)
אחרים לי זהואהצ'ן צ'יושיקנטרו איווטהאנדרס טגנל