פי גלילות
 | |
| מתחם "פי גלילות" ברמת השרון, בשנת 2010, עם מכלי הגז ודלק | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה בפירוק |
| תקופת הפעילות | 1959–2020 (כ־61 שנים) |
| חברת אם | תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ |
| חברות בנות | מגל - מפעלי גז לישראל בע"מ |
| משרד ראשי | תל אביב |
| בעלות |
מדינת ישראל 50% פז 22% דלק 15% סונול 13% |
| ענפי תעשייה | נפט |
| מוצרים עיקריים | שירותי אחסון והנפקת מוצרי דלק |
| מנכ"ל | אבי דותן 1997 - 2020 |
  | |
.jpg)
פי גלילות[א] מסופי נפט וצינורות בע"מ הייתה חברה ממשלתית, שניהלה מסופי נפט וצינורות נפט, כחלק ממשק האנרגיה של מדינת ישראל. החברה נקראת על שם עמק גלילות, שם הוקם המסוף הראשון שלה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
החברה נוסדה בשנת 1959 במטרה להקים ולהפעיל את מסוף הדלק בעמק גלילות, בשטח השיפוט של רמת השרון. מדינת ישראל החזיקה 50% ממניות החברה, והיתר הוחזק בידי חברות הדלק, פז (22%), דלק (15%) סונול (13%) וחברת "סונפקו" (3%), חברה מארצות הברית שהייתה חברת האם של חברת סונול. בנוסף החזיקה בחברת בת בשם "מגל מפעלי גז לישראל בע"מ".
בהמשך נוספו לחברה 3 מסופי דלק: באשדוד, ירושלים ובאר שבע[1]. שחברו ביניהם בצינורות דלק ולקו הדלק הראשי מבתי הזיקוק בחיפה[2].
113 דונם משטחו של המתחם בעמק גלילות הוחכרו גם לחברות הגז פזגז ואמישראגז, שהקימו בו מתקנים לאחסון גז, ומתקנים למילוי בלוני גז להפצה באזור המרכז. בסך הכל אוחסנו בפי גלילות כ-2,000 טון גז גז פחמימני מעובה ("גז בישול").
בשנים הראשונות היה מגיע הגז למתקן מבתי הזיקוק בחיפה בקרונות רכבת מיוחדים שנרכשו לצורך כך, על גבי שלוחת רכבת שנסללה ממסילת החוף[3].
המאבק לפינוי מסוף פי גלילות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעת הקמתו סמוך לרמת השרון היה מסוף פי גלילות מרוחק יחסית משכונות מגורים. עם השנים התפתחה תל אביב במהירות צפונה ורמת השרון דרומה. כמו כן, באותן שנים התחיל להגיע הגז למתקן מבתי הזיקוק בחיפה בהובלה בידי מיכליות כביש גדולות, את המקום פקדו גם מדי יום מיכליות דלק ומשאיות לחלוקת גז. באוגוסט 1967 נחנך כביש 5 וקושר לכביש 2, סמוך למסוף והמקום היה גם לצומת מרכזי[4].
בשנת 1987, קבע לראשונה דו"ח הנדסי שמאגרי הדלק והגז במסוף פי גלילות הם מפגע משמעותי וסיכון בטיחותי בלב גוש דן. הדו"ח המליץ על הגבלת הבנייה באזורים הסמוכים. בשנת 1992 הכין המשרד לאיכות הסביבה תוכנית להעתקת חוות מיכלי הגז לאזור רמלה. וב-1994 הכין משרד האנרגיה והתשתיות תוכנית להעברת מתקני הגז והדלק לאתרים חלופיים. בשנת 1998, לאחר שהנושא לא קודם פנו תושבי רמת השרון לבג"ץ, בראשות עורך דין שמואל סעדיה, שהורה לממשלה לקדם את ההחלטה על העתקת חוות הגז[5].
בשנת 1999, החלה השרה לאיכות הסביבה דליה איציק לפעול לסגירת המסוף באופן מידי, אך השר לתשתיות לאומיות, אליהו סוויסה, התנגד[6]. בינואר 2000, השרה לאיכות הסביבה הוציאה צו המחייב את חברות הגז להפחית ב-30% את כמות הגז המאוחסנת באתר[7]. במקביל עיריית תל אביב, שביקשה לקדם את תוכניות הבנייה מדרום לאתר, שכרה מומחה בינלאומי לאתרים מסוכנים. המומחה הציע לכסות את המכלים בבידוד דוחה אש, כמקובל באירופה, וכך שיירד טווח הסכנה מ-800 ל-200 מטר, טווח הסכנה המקובל על פי התקנים האירופיים. פעולת הכיסוי הייתה אמורה להימשך כשלושה חודשים ועלותה המקסימלית הוערכה בכ-40 מיליון שקל בלבד[8].
ביולי 2001, שר התשתיות, אביגדור ליברמן, הגיש תוכנית לפינוי המסוף בפי גלילות. על פי התוכנית, יועתקו המאגרים ל-10 אתרים במרכז ובשפלה, כדי להקטין את הסיכון[9]. באותה עת התוכנית שגובשה הייתה להעביר את המתקן לאתר השפד"ן, השוכן ממערב לראשון לציון, ונמצא בשטח גלילי (ששטח שאינו שייך לשום רשות מוניציפלית)[10]. אך חברת פזגז, השרה איציק ותושבי הסביבה התנגדו למיקום זה[11].
במאי 2002 אירע הפיגוע בחוות הדלק והגז פי גלילות. בחודש דצמבר אותה שנה, נחתם הסכם לפינוי מתקני הדלק והגז ממתחם פי גלילות. לפי ההסכם, זכויות הבנייה העתידיות בשטח יימסרו לידי החברה, היא תשלם כ-60 מיליון דולר עבור 167 דונם שהיא חוכרת ממינהל מקרקעי ישראל, זאת לעומת הערכת שווי של 200 מיליון דולר לקרקע[12]. בפברואר 2003, פינתה חברת פי גלילות את מאגרי הדלק במקום לאשדוד, אך מתקני אחסון הגז עוד המשיכו לפעול באתר. בינואר 2003, הסכים מינהל מקרקעי ישראל לשלם לחברת פזגז 10 מיליון דולר, כפיצוי על העתקת מתקניה[13].
המתחם פונה ונסגר סופית ביוני 2004[14]. מאז המשיכה חברת פי גלילות להחזיק בשטח. על פי ההסדר שנקבע בהתאם להחלטה 933 של מינהל מקרקעי ישראל, קיבלה חברת "פי גלילות" זכות לחכירת הקרקע לפי ייעוד של מגורים משרדים ומסחר, תמורת 31% מהפרשי שווי הקרקע בין הייעוד החדש, לבין הייעוד הקודם[15].
לאחר שמתקני האחסון במקום פונו, 85 דונם השכרו לחברת יפנאוטו, יבואנית סובארו, שהקימה במקום מתקן אחסנה ולוגיסטיקה, שנחנך במרץ 2009. שטח נוסף הושכר לחברת בטר פלייס, שתכננה להקים תשתיות תפעול ותמיכה עבור כלי רכב חשמליים[16]. בטר פלייס הקימה במקום מרכז תצוגה והדרכה שנפתח בפברואר 2010, ופעל עד סגירת החברה בתחילת 2013[17]. בהמשך מספר חברות נוספות הקימו מגרשים למכירת מכוניות משומשות במתחם, ביניהם: קל אוטו קבוצת שלמה ואלדן[18], גם מספר משתלות הוקמו באזור: משתלת גלילות ומשתלת אוצר הטבע.
הפרטת החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במאי 2005, החליטה ועדת השרים לענייני הפרטה להפריט את חברת "פי גלילות" בהליך של מכרז. הוחלט על מכירת שלושת מסופי החברה באשדוד, באר שבע ובירושלים לגורם פרטי כאשר קרקע החברה בשטח רמת השרון תיוותר בתוך החברה. זאת מאחר ששווייה של חטיבת קרקע זו, בלב גוש דן, עתיד לשמש לטובת פיתוח נדל"ני, שיימכר בנפרד לטובת כיסוי חובות החברה[19]. באוקטובר 2006, הגישו הבנקים - הבינלאומי, מזרחי-טפחות ולאומי, בקשה לבית המשפט לפירוק פי גלילות, לאחר שבמשך השנים צברה החברה חובות לבנקים בגובה 300 מיליון שקל. הבקשה נדחתה מאחר שהיו לחברה נכסים בשווי גדול פי כ-5 מהיקף החובות[20]. חובות אלו נצברו בשל הירידה החדה שחלה החל משנת 2003 בהיקף ניפוק מוצרי הדלק לחברות הדלק, עקב סגירת המסוף ברמת השרון, ובשל ההשקעות הכבדות שהשקיעה, 85 מיליון שקל, בהרחבת מכלי אכסון לדלק באתר החברה באשדוד כתחליף לרמת השרון[21]. חברת דור אלון עתרה לבג"ץ כנגד הסכם העברת מתחם הדלקים עליו חתמו מינהל מקרקעי ישראל ופי גלילות בדצמבר 2002, במטרה לקדם את פרויקט הנדל"ן המתוכנן על הקרקע. שווי הקרקע נאמד אז במיליארד שקל. על פי ההסכם, פי גלילות אמורה לממן את הוצאות טיהור הקרקע וכן בעלות הפינוי. ההסכם גם הסדיר את מעמדה של פי גלילות כחוכרת הקרקע. בעתירה בקשה דור אלון לבטל את ההסכם בטענה, כי הוא מעניק לפי גלילות טובות הנאה בשווי של מיליארד שקל על חשבון הציבור, ויתרון תחרותי לא הוגן לשלוש חברות הדלק השותפות במתחם (דור אלון לא הייתה שותפה בחברת "פי גלילות"). העתירה נדחתה ביוני 2008[22].
ביולי 2007 זכתה קבוצת דלק במכרז לרכישת מתקני חברת "פי גלילות" באשדוד, ירושלים ובאר שבע, תמורת 800 מיליון שקל[23]. לאחר רכישתם הם הוחזקו תחת חברה חדשה בשם "דלק פי גלילות".
שינוי בעלות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביולי 2020, מכרה קבוצת דלק את המתקנים לקבלן האשדודי יחיאל אבו, תמורת כ-720 מיליון שקל[24].
במאי 2021, רכשה חברת חברת גדות כימיקלים, שבשליטת קרן טנא, את חברת התפעול של "פי גלילות" מידי יחיאל אבו, תמורת 165 מיליון שקל. הקרקעות של המסופים באשדוד, ירושלים ובאר שבע נותרו בידי קבוצת אבו והושכרו בהסכם ארוך טווח לחברת גדות[25].
כחברת נדל"ן[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר הפרטת הפעילות חילקה החברה דיבידנד של 150 מיליון שקל, ובעקבות סגירת מסוף רמת השרון החלה החברה לפעול כחברת נדל"ן שעיסוקה קידום תוכניות הבנייה בשטח שפונה וסביבתו[26]. האזור קיבל את השם "רובע גלילות". הפיתוח יביא ליצירת רצף בנוי בין תל אביב לרמת השרון בשטח הכלוא בין רמת אביב בדרום, כביש 5 בצפון, כביש 2 ממערב וכביש 20 ממזרח[27]. הצעת תוכנית המתאר לאזור הוגשה כבר באפריל 1997 לוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה תל אביב, אך ב-2001 חברת "פי גלילות" פנתה לבית המשפט העליון בעתירה, שנדחתה, לעכב את הפקדת תוכנית[28].
באוקטובר 2015, מכרה חברת פז לחברת הנדל"ן ישראל קנדה, את החזקתה במניות פי גלילות. בנוסף מכרה 34 דונם במתחם, בשתי חלקות נפרדות, שבהם היא החזיקה ישירות וששימשו למחסן לוגיסטי של החברה וכמרכז הפצה ללקוחות חברת הבת, יצרנית חומרי האיטום לשוק הבנייה פזקר, תמורת 237 מיליון שקל בסך הכל[29].
במאי 2016, דיווחה קבוצת עזריאלי על מכירת החזקותיה בפי גלילות לידי חברת טריגו נדל"ן, כחלק ממהלך שכלל גם את מכירת חברת הדלק סונול לידי קבוצת משקיעים בראשות דודי ויסמן. במסגרת המכירה לטריגו מימשה עזריאלי את מניותיה בחברת פי גלילות, וכן קרקע בשטח של כ-6.4 דונם באותו במתחם, תמורת כ-130 מיליון שקל[30]. אך בפועל העסקה הושלמה במרץ 2018[31].
ביולי 2017, הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז תל אביב, אישרה את הפקדתה של תוכנית המתאר "רובע דרום גלילות" שקידמה רשות מקרקעי ישראל. היקף זכויות הבנייה שקובעת התוכנית כולל 9,800 דירות, מהן 800 עבור דיור מוגן, 700,000 מ"ר שטח עיקרי לתעסוקה ומסחר ועד 454,000 מ"ר שטח עיקרי למבנים ולמוסדות ציבור[32]. למרות זאת הגישה חברת "פי גלילות" ובעלי קרקע תביעה נגד רשות מקרקעי ישראל, בטענה שבניגוד למובטח לא שיתפו אותם בהליכי התכנון, ועל כך שהתוכנית משאירה בשטח המתוכנן של החברה את עיקר זכויות הבנייה למגורים בסביבה, ומעבירה את זכויות הבנייה לשטחי תעסוקה ומסחר למגרשים אחרים[33].
פירוק החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-8 באפריל 2019, האספה הכללית של בעלי המניות של החברה אישרה את פירוקה מרצון ואת מינויו של עורך הדין שאול ברגרזון למפרק החברה[34]. החלטה התקבלה לאחר שבדצמבר 2018, אישרה מועצת מקרקעי ישראל את המהלך, והאישור הסופי המתין להכרעת האספה הכללית. מטרת ההחלטה הייתה הסרת החסם לפיתוח קרקעות החברה.
בספטמבר 2020, בית משפט השלום בתל אביב הורה להפסיק את העסקתו של עו"ד יוסי שגב כמנהל המיוחד של קרקעות "פי גלילות", מכיוון שבעלי הזכויות בקרקעות הביעו חוסר אמון בשגב ואף חולקו על יושרו ובקיאותו בנושא התכנון והחלוקה[35].
פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]
פעילותה העיקרית של פי-גלילות הייתה, אחסון אסטרטגי ומסחרי של מוצרי דלק, וניהול שרשרת אספקת הדלקים של מדינת ישראל. חברות הדלק היו מזמינות מלאי תזקיקים מבתי הזיקוק או מיבוא והם היו מוזרמים בתיאום בין פי-גלילות וחברת קו מוצרי דלק בע"מ (קמ"ד) (חברת בת של החברה הממשלתית תשתיות נפט ואנרגיה), בצנרת תת-קרקעית השייכת לקמ"ד, אל מכלי האחסון והניפוק שבמסופי החברה. שם היו התזקיקים עוברים בדיקות איכות, כולל הזרקת תוספים, טרם אספקתם ללקוחות לניפוק באמצעות מיכליות[36].
מסוף אשדוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
מסוף הדלק אשדוד ממוקם באזור התעשייה הצפוני של אשדוד במתחם הקרקע מול בתי הזיקוק באשדוד. המסוף הוקם בתחילת שנות השבעים במטרה לאפשר אחסון וניפוק תזקיקי נפט למיכליות כביש באזור. שטח המסוף הוא כ-300 דונם ויש בו 26 מכלים עם נפח מיכול כולל של 500,000 קילוליטר. הוא משמש גם לאחסון אסטרטגי של מוצרי דלק, אחסון מלאי במעבר ולהזרמת דלקים לבסיס חצור. חברת "פי גלילות" ניהלה גם את טרמינל הדלק בנמל אשדוד, ולצורך כך רכשה שני דובורת ממספנות ישראל ב-1968[37].
מסוף באר שבע[עריכת קוד מקור | עריכה]
מסוף הדלק בבאר שבע ממוקם במערב העיר סמוך לכביש המוביל לחצרים. המסוף הוקם בתחילת שנות השבעים במטרה לאפשר אחסון וניפוק תזקיקי נפט למיכליות כביש באזור הדרום. שטח המסוף כ-70 דונם ויש בו 10 מכלים בנפח מיכול כולל של 70,000 ק"ל. הוא משמש גם להזרמת דלקים לבסיס חצרים[38].
מסוף ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מסוף הדלק ירושלים נמצא במורדות הדרומיים של שכונת הר נוף על הדרך המובילה למושב בית זית. המסוף נחנך בינואר 1969 במטרה לאפשר אחסון וניפוק תזקיקים למיכליות כביש לירושלים והסביבה. המסוף נבנה על צלע הר כאשר מכלי הדלק ממוקמים במפלס גבוה מעמדות מילוי המיכליות[39]. מילוי המיכליות מתבצע על ידי כוח הכבידה ומושפע מהפרש הגובה בין מכלי הדלק לעמדת המילוי. שטח המסוף הוא כ-55 דונם ויש בו 8 מכלים עם נפח מיכול כולל של 30,000 קילוליטר. הדלק זורם למתקן בצינור תת-קרקעי ממתקן פי גלילות ברמת השרון.
במסגרת הליך ההפרטה של חברת "פי גלילות", אישר מינהל מקרקעי ישראל כי יתיר בנייה למגורים בשטח מסוף פי גלילות ירושלים. על המתחם וסביבתו, בסך הכל 150 דונם, מתוכננת שכונה בת 1,000 יחידות דיור[40]. תכנון הבנייה למגורים בשטח החלה כבר בשנת 1998, על ידי העתקת מתקני חברת פי גלילות ובנייה בשטח זה ובשטח יער ירושלים[41]. ב-2001 הוועדה מקומית לתכנון ולבנייה בירושלים המליצה על אישור התוכנית לשכונה ובה 1,000 יחידות דיור בבנייה רוויה, והעברת מתקני הדלק למתקן תת-קרקעי בנחל רבידה הסמוך[42]. בשנת 2007, החליטה הוועדה המחוזית ירושלים לא לשנות את ייעוד הקרקע למגורים עד שלא תמצא קרקע חלופית למסוף הדלק[43]. בשנת 2009, ביקשה "קבוצת דלק", לאחר שזכתה במכרז לרכישת המסוף, לפנות את המסוף למכור את הקרקע תמורת 200 מיליון שקל, אך המסוף לא פונה[44]. החל משנת 2018, מקדמת רשות מקרקעי ישראל תוכנית חדשה לאזור שתכלול 2,300 יחידות דיור בשטח של 648 דונם בין השאר על חשבון שטחים ביער ירושלים[45].
"מגל" – מפעלי גז לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
חברת "מגל" – מפעלי גז לישראל בע"מ, נוסדה בשנת 1961 על ידי מדינת ישראל, חברות לחיפוש נפט, משווקי מוצרי נפט ומשקיעים פרטיים, במטרה לעסוק בשיווק והולכה של גז טבעי. חברת "פי גלילות" החזיקה ב-50% ממניות החברה. החברה הניחה תשתית צינורות להולכת גז טבעי באורך של כ-300 ק"מ, ממאגר הגז "ראש זוהר", שמדרום לערד, אל לקוחות החברה[46]. הגז, שהופק בידי חברת הנפט לישראל (חנ"ל), נמכר באמצעות חברת מגל למפעלי ים המלח, למפעלי הפוספטים באורון, ולמפעלי תעשייה במישור רותם, בדימונה ובירוחם[47]. בשנת 1969, נוסדה חברת הבת של חברת "מגל" - "גזטיב" – החברה להפצת גז טבעי בע"מ, במטרה לעסוק בשיווק והולכה של גז טבעי לצריכה ביתית ליישובים ערד, ירוחם ודימונה בשיטת "מהבאר למבער". אך למעשה חוברה לרשת רק העיר ערד ומספר שכונות בדימונה. הגז שימש לבישול ולחימום בתיהם של 7,500 מתושבי ערד.
דוחות מבקר המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבקר המדינה כתב דו"ח על פעילות החברה בשנת 1985, בו העביר ביקורת על מבנה וניהול החברה. למרות החלטת ממשלה לרכז את פעילות אספקת הדלק במדינה בחברה. היא פעלה במקביל לחברת האם "שירותי נפט" (ששמה שונה אחר כך לתשתיות נפט ואנרגיה), שבעצמה החזיקה בחברות בת נוספות. בנוסף העביר ביקורת על תנאי השכר הגבוהים בחברה, אף על פי שפעלה בהפסד[48]. בדוח נוסף שפורסם ב-1992 העביר המבקר ביקורת על כך שהחברה לא פעלה למנוע זיהום של מקורות מים על ידי דלקים הדולפים ממתקניה[49].
בשנת 2002, משרד רואי חשבון חיצוני, שבדק עבור משרד התשתיות את תעריפי חברת פי גלילות, מצא כי הוצאות ההנהלה וכלליות בחברה גדלו מ-9 מיליון שקל בשנת 1996, ל-17 מיליון שקל במהלך 2001, וכי הוצאות השכר הריאליות של העובדים גדלו ב-70% במהלך אותן השנים[50].
בדו"ח ביקורת לשנת 2004, קבע המבקר כי המדינה לא אכפה במשך שנים את חוק ההגבלים העסקיים על החברה בשל מעורבותה העסקית בה והיא פעלה כמונופול בתחום ניפוק הדלק בישראל[51].
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ פי גלילות, "פי" - פתח, שפה. "עמדתי על פי התהום, על שפת תהום."
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אמיר בנטל, "פי־גלילות" - צומת הספקת הדלק במדינה, מעריב, 30 בינואר 1990
- דניאל מורגנשטרן, מפי גלילות לאשדוד: חלם, באתר גלובס, 10 בפברואר 2002
- שרון קדמי, הסוף לשותפות בין 3 חברות הדלק והמדינה: הפרטת פי גלילות תצא לדרך מחר, באתר TheMarker, 6 בדצמבר 2006
- צבי זרחיה, ח"כ אבשלום וילן: הפרטת פי גלילות - מסירה נוספת של נכסי המדינה לאוליגרכים, באתר הארץ, 6 ביוני 2007
- אבי בר-אלי, חברות הדלק מנסות להשתלט על קרקע פי גלילות ברמת השרון, באתר TheMarker, 17 בדצמבר 2007
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רווחי "פז השקעות" גדלו ב־21 אחוז, דבר, 12 ביולי 1973
- ^ טרמינל הדלק מוקם ליד אשדוד, מעריב, 25 ביולי 1965
- ^ פזגז - מהסואץ ברכבת, דבר, 23 בפברואר 1962
- ^ כביש חדש ייפתח היום, מעריב, 24 באוגוסט 1967
- ^ מאת שמואל דקלו, עתירה לבג"ץ: להעתיק את אתר פי גלילות ממקומו; טעות אנוש עשויה לגרור קטסטרופה, באתר גלובס, 19 באוגוסט 1998
דוד חיון, בג"ץ: לגבש עד פברואר החלטה על עתיד מתקני פי גלילות, באתר גלובס, 1 בנובמבר 1999 - ^ דוד חיון, מתקני הגז בפי-גלילות שוב במחלוקת בין סוויסה לדליה איציק, באתר גלובס, 21 בדצמבר 1999
דוד חיון, היועמ"ש לאיציק ולסוויסה: "שתפו פעולה בפינוי פי גלילות; המצב שנוצר אינו נסבל", באתר גלובס, 16 בנובמבר 1999 - ^ מאת זהבה דברת, צו מחייב את חברות הגז להפחית כמות הגז המאוחסנת באתר פי גלילות ב-0, באתר גלובס, 4 בינואר 2000
דוד חיון, חברות הגז במיתקני פי גלילות ידחו דרישת איציק להפחית ב-0 את כמות הגז, באתר גלובס, 9 בינואר 2000 - ^ עיריית תל אביב מנסה כבר שנים להעביר את האתר, באתר הארץ, 24 במאי 2002
- ^ עמירם כהן, ליברמן: להעביר את מאגרי הדלק מפי גלילות ל-10 אתרים, באתר הארץ, 2 ביולי 2001
- ^ עמירם כהן, המדינה בתשובה לבג"ץ: האתר העיקרי לאחסון גז באזור המרכז הוא עדיין חולות ראשון לציון, באתר הארץ, 26 בינואר 2002
- ^ עמירם כהן, מנכ"ל פזגז: אתר השפד"ן בראשל"צ אינו חלופה מעשית לפי גלילות, באתר הארץ, 3 במאי 2002
זהבה דברת, איציק: לא להעתיק לראשל"צ את מתקני הגז בפי גלילות - אלא לאשדוד, באתר גלובס, 13 באוקטובר 1999 - ^ זיו מאור, המינהל יעניק לחברות הדלק ולפי גלילות הטבה של 140 מיליון דולר, באתר TheMarker, 29 בדצמבר 2002
- ^ דוד חיון, קרב פינוי חוות הגז בגלילות - המינהל הסכים לשלם לפזגז 10 מיליון דולר, באתר גלובס, 16 בינואר 2003
- ^ עמירם כהן, הפצצה כבר לא מתקתקת, באתר TheMarker, 6 ביוני 2004
- ^ שרון קדמי, בג"ץ המליץ לדור אלון למשוך את עתירתה נגד הפרטת פי גלילות, באתר הארץ, 26 ביוני 2006
- ^ ליאור ברון ודובי בן גדליהו, יפנאוטו מעבירה למתחם פי גלילות אלפי כלי רכב מנמל אילת; בטר פלייס תפתח מרכז תצוגה והדרכה, באתר גלובס, 2 במרץ 2009
- ^ רן רימון, בטר פלייס השיקה את מרכז ההדגמה במתחם פי גלילות, באתר גלובס, 7 בפברואר 2010
- ^
דניאל שמיל, רוצים לקנות מכונית? תשכחו מרחוב המסגר בתל אביב, באתר TheMarker, 9 ביוני 2014
- ^ גל ניסים, הפרטת פי גלילות - תוך שנה, באתר גלובס, 24 במאי 2005
- ^ שרון קדמי, הבנקים הגישו בקשה לבית המשפט לפירוק פי גלילות; פי גלילות הגישה בקשה נגדית להקפאת הליכים, באתר TheMarker, 30 באוקטובר 2006
- ^ עמירם כהן, פי גלילות מבקשת הלוואת בעלים ב-30 מ' ש', באתר הארץ, 3 בפברואר 2004
- ^ שמואל דקלו וליאור ברון, ניצחון לחברות הדלק הוותיקות: בג"ץ דחה עתירת דור-אלון נגד הסכם פי גלילות, באתר גלובס, 17 ביוני 2008
הארץ, בג"ץ דחה עתירת דור-אלון נגד שינוי ייעוד הקרקע בפי גלילות, באתר TheMarker, 18 ביוני 2008 - ^ אבי בר-אלי, קבוצת דלק זכתה במכרז פי גלילות; תרכוש את כל המסופים ב-800 מיליון שקל, באתר TheMarker, 5 ביוני 2007
ליאור ברון, יצחק תשובה זכה במכרז להפרטת פי גלילות: קבוצת דלק הציעה כ-800 מיליון שקל - וגברה על דור-אלון, באתר גלובס, 5 ביוני 2007 - ^ קובי ישעיהו, קבוצת דלק השלימה את מכירת פי גלילות בכ-720 מיליון שקל, באתר גלובס, 7 ביולי 2020
- ^ גולן חזני, גדות מסופים השלימה את רכישת דלק פי גלילות, באתר כלכליסט, 11 במאי 2021
- ^ ליאור ברון, פי גלילות תחלק דיבידנד של 150 מ' ש' בשל מכירת פעילותה, באתר גלובס, 13 בנובמבר 2007
- ^ הילה ציאון, לקראת 12 אלף דירות: עסקת ענק בפי גלילות, באתר ynet, 10 במאי 2016 טריגו נדל"ן: תכ' מתאר רמה"ש – יש עתיד למגורים של רובע גלילות, באתר TheMarker, 27 באפריל 2015
- ^ אליסה אודנהיימר, פי גלילות מבקשת מהעליון לעכב את הפקדת תוכנית המינהל למתחם גלילות דרום, באתר הארץ, 29 ביולי 2002
אליסה אודנהיימר, בית המשפט העליון דחה בקשת חברת פי גלילות לעכב את קידום תוכנית המתאר למתחם, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2002 - ^ יורם גביזון, פז נפט מכרה את אחזקתה במניות פי גלילות וקרקע במתחם - תמורת 237 מ' ש', באתר TheMarker, 26 באוקטובר 2015
אביב לוי, פז מכרה את חלקה במתחם פי גלילות ברמת השרון תמורת 237 מיליון שקל, באתר גלובס, 22 בינואר 2015 - ^ מיכאל רוכוורגר, עזריאלי מכרה לקבוצת טריגו קרקע בפי גלילות ב-130 מיליון שקל, באתר TheMarker, 10 במאי 2016
שירות גלובס, עזריאלי מכרה לקבוצת טריגו את מניות מתחם פי גלילות ב-130 מ' ש', באתר גלובס, 10 במאי 2016 - ^ שי שלו, קרן ארבל סייעה לטריגו לרכוש מעזריאלי קרקע בגלילות, באתר גלובס, 5 במרץ 2018
- ^ נמרוד בוסו, אושרה תוכנית הענק: 10,000 דירות בין תל אביב לרמת השרון, באתר TheMarker, 17 ביולי 2017
- ^ מירב מורן, בעלי קרקע בצומת גלילות מבקשים צו למניעת מימוש תוכנית לבניית מגורים באזור, באתר TheMarker, 18 במאי 2017
מנחם שטאובר, פי גלילות תובעת את רמ"י בגין הסכם פינוי מסוף הדלקים, באתר גלובס, 14 באוגוסט 2018 - ^ יעל דראל, אור ירוק ל-12 אלף דירות בגלילות: חברת פי גלילות תפורק, באתר TheMarker, 8 באפריל 2019
- ^ הדר חורש, בית המשפט פיטר את עו"ד יוסי שגב מניהול פי גלילות וחסך למדינה מאות מיליוני שקלים, באתר TheMarker, 11 בספטמבר 2020
- ^ דוד רטנר, מאות קילומטרים של צינורות מסוכנים בלי גוף מפקח, באתר הארץ, 15 ביולי 2001
- ^ שלושה כלי שייט הושקו במספנות ישראל, על המשמר, 18 בספטמבר 1968
- ^ גדי גולן, פשרה בין עיריית באר שבע לפי גלילות לביטול דרישה לתשלום הפרשי ארנונה, באתר גלובס, 17 ביוני 1997
- ^ מ הראובני, מסוף הדלק הרביעי - בירושלים, למרחב, 15 בינואר 1969
- ^ אבי בר-אלי, מכרז פי גלילות מתחמם: המינהל יתיר בנייה למגורים במתחם מסוף ירושלים, באתר TheMarker, 21 במאי 2007
ליאור ברון ודרור מרמור, הקרב על פי גלילות ירושלים: מינהל מקרקעי ישראל צפוי לאשר בנייה למגורים בשטח שיתפנה, באתר גלובס, 13 במאי 2007 - ^ נעה ווסרמן, תוכנית להעתקת מתקני חברת פי גלילות משכונת הר-נוף בירושלים, באתר גלובס, 19 במאי 1998
- ^ דליה טל, המקומית: פי גלילות תעבור לנחל רבידה, באתר גלובס, 25 בפברואר 2001
- ^ ליאור ברון, שווי פי גלילות עלול לרדת: המחוזית ירושלים לא תשנה ייעוד למגורים עד שלא תמצא קרקע חלופית, באתר גלובס, 22 באפריל 2007
- ^ מיכל מרגלית וליאור ברון, דלק במו"מ למכירת הקרקע בפי גלילות ירושלים ב-200 מ' ש', באתר גלובס, 29 בספטמבר 2009
- ^ ניר חסון, המדינה מקדמת הקמת שכונה חרדית על חשבון שטחים נרחבים מיער ירושלים, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2018
- ^ "מגל" - מפעלי גז ונפט לישראל, מעריב, 3 בינואר 1988
- ^ תוכפל אספקת הגז מבארות זוהר בנגב, למרחב, 22 ביוני 1964
מאגר הגז זוהר - על סף התייבשות, באתר גלובס, 20 בדצמבר 1998 - ^ תנאים נדיבים מאד לעובדי "פי גלילות" - על חשבון הציבור, מעריב, 22 באוגוסט 1985
- ^ דוח על הביקורת בחברת פי גלילות מסופי נפט וצנורות בע"מ, אתר מבקר המדינה, 1992
- ^ דוד חיון, רו"ח ויינשטיין: הוצאות ההנהלה וכלליות בחברת פי גלילות הוכפלו תוך 5 שנים, באתר גלובס, 7 במאי 2002
- ^ עמירם כהן, דו"ח מבקר המדינה: המדינה לא אכפה את חוק ההגבלים על פי גלילות עקב אחזקותיה בה, באתר TheMarker, 8 במאי 2005
