פלאמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פלאמה (כפר)
فلامة
Falame1681.JPG
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטינית
נפה קלקיליה
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 788[1] (2016)
קואורדינטות 32°13′29″N 35°01′20″E / 32.224722222222°N 35.022166666667°E / 32.224722222222; 35.022166666667 
אזור זמן UTC +2

פלאמהערבית: فلامة) הוא כפר פלסטיני בנפת קלקיליה שבמערב הגדה המערבית, הממוקם כקילומטר ממזרח לכוכב יאיר צור יגאל. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, מנתה אוכלוסיית הכפר כ-788 נפש באמצע שנת 2016[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפר פלאמה ממוקם בעמק פורה, בגובה של כ-140 מטר מעל פני הים, שבו זורם נחל ואדי א-שייח, שהוא אחד היובלים העיקריים של נחל אלכסנדר. באזור הכפר שרידים ארכאולגיים רבים, הכוללים גתות, בורות מים ומספר חורבות (חרבת יובך, חרבת נשה וחרבת אל-פורייחיה), המעידים על התיישבות רצופה מאז תקופת הברזל בארץ ישראל.

במפקד 1922 שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, הייתה אוכלוסיית הכפר 64 מוסלמים,[2] ובמפקד 1931 היא גדלה ל-85 מוסלמים אשר שכנו ב-26 בתים.

ב-1945 מנתה האוכלוסייה בכפר 120 מוסלמים, ואילו שטח הקרקע הכולל של הכפר היה 2,380 דונם[3].

לאחר הקמת מדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מלחמת העצמאות, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות של 1949, עברה פלאמה משליטה בריטית לירדנית, ותוואי הקו הירוק נקבע בין 500 ל-1000 מטר ממערב לכפר.

בינואר 1953, בוצעו בכפר פעולות תגמול. בליל ה-23 בינואר, תקפה פלוגה מחטיבת גבעתי את הכפר, נבלמה על ידי גדר תיל שהקיפה אותו, ונסוגה לאחר שאחד הלוחמים נהרג מאש הלגיון הערבי. בליל ה-29 בינואר תקף שוב גדוד מחטיבת גבעתי את פלאמה, וגם התקפה זו נכשלה. אש הלגיון הערבי מנעה מלוחמי גבעתי לבצע את משימת כיבושו של הכפר, והם נאלצו להסתפק בפיצוץ שלושה בתים בשוליו. הכוח נסוג באי סדר, ובשטח הושארו אמצעי לחימה[4]. בפיצוץ נהרג מוכתר הכפר ובני משפחתו[5]. כישלון הפעולה אחד התמריצים להקמת יחידה 101, שהוקמה באוגוסט 1953, לשם ביצוען של פעולות תגמול. לימים כתב רב-אלוף משה דיין מאמר בשם "מפלמה עד קדש", ובו הציג את התפתחות צה"ל מנקודת-השפל זו של 1953 אל נקודת-השיא של מבצע קדש ב-1956[6].

בעקבות מלחמת ששת הימים עברה פלאמה משליטה ירדנית לישראלית. בעקבות הסכמי אוסלו הוגדרו 15% מאדמות הכפר כשטח B, ואילו 85% הנותרים הוגדרו כשטח C.

בזמן האינתיפדה השנייה בשנת 2003, החלה ישראל בהקמתה של גדר הפרדה. באזור הכפר הגדר לא נבנתה על תוואי הקו הירוק, אלא בין כקילומטר לכ-3 קילומטר מממזרח, כך שהכפר איבוד חלק מהשטחים החקלאיים שלו הנמצאים מצידו השני של הגדר. לאחר מאבק משפטי שנמשך חמש שנים, פורק והוזז קטע של הגדר מדרום לכפר. לאחר שמדינת ישראל הודיעה שהתוואי המקורי באזור לא נקבע משיקולים ביטחוניים, אלא כדי לאפשר הקמת שכונה בהתנחלות צופים הסמוכה[7].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פלאמה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
  2. ^ Barron, 1923, Table IX, Sub-district of Tulkarem, p. 28
  3. ^ Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 20
  4. ^ מרדכי בר-און, כשהצבא החליף מדיו: פרקים בהתפתחות צה"ל בשנים הראשונות לאחר מלחמת העצמאות 1953-1949, יד יצחק בן-צבי, ירושלים, 2017 (פרק ט' - המאבק בהסתננות ופעולות התגמול הראשונות)
  5. ^ 600 עד 1000 איש התקיפו בפלאמה, חרות, 5 בפברואר 1953
  6. ^ זאב שיף, איתן הבר; לקסיקון לביטחון ישראל :זמורה ביתן 1976, עמוד 426
  7. ^ עמוס הראלהרמטכ"ל אשכנזי: תוואי הגדר - עניין מדיני, באתר הארץ, 28 ביולי 2008