פלאן אובריאן
 | |
| דיוקן ברונזה של פלאן אובריאן; הוצב ב-2011 בדבלין | |
| לידה |
5 באוקטובר 1911 Strabane, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
1 באפריל 1966 (בגיל 54) דבלין, אירלנד |
| מקום קבורה |
בית הקברות דינס גריינג' |
| מדינה |
אירלנד |
| שם עט |
Myles na gCopaleen, Brother Barnabas, Myles na Gopaleen, Flann O'Brien, George Knowall |
| יצירות בולטות |
At Swim-Two-Birds, The Hard Life, An Béal Bocht, השוטר השלישי, The Dalkey Archive |
| שפות היצירה |
אירית |
| השכלה |
אוניברסיטת קולג' בדאבלין |
| פרסים והוקרה |
פרס נוסע בין כוכבים (1989) |
| חתימה |
 |
  | |
פלאן אובריאן (באנגלית: Flann O'Brien, נכתב בעברית גם או'בריאן; 5 באוקטובר 1911 – 1 באפריל 1966) הוא שם העט שבו נודע בריאן או'נולן, שהיה סופר ומחזאי אירי. הוא כתב מספר רומנים וכן כתב ואייר טור סאטירי בעיתונים באירלנד.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה],_January_2010.JPG)
בריאן או'נולן הוא השלישי מבין שנים עשר ילדים שנולדו להוריו, בעיירה סטרביין שבמחוז טיירון, צפון אירלנד. לאחר סיום לימודיו התיכוניים למד אירית, אנגלית וגרמנית באוניברסיטת קולג' דבלין, והחל לפרסם סיפורים קצרים ומאמרים סאטיריים בעיתונות האירית תחת מגוון שמות עט. כמו כן ערך כתב עת ספרותי סטודנטיאלי.
על פי ספרי הביוגרפיה שנכתבו עליו, לא ברור מה הוא עשה בשנים 1933–1934. באחד הראיונות עמו סיפר שהוא שהה בקלן ובבון, שהיו אז תחת שלטון גרמניה הנאצית, ואף היה נשוי תקופה קצרה לנערה גרמנייה, אבל לא ברור אם כל זה אכן קרה.
משנת 1935 עבד כפקיד בשירות הציבורי באירלנד, ובין השאר שימש כמזכירו האישי של שון או'קלי לפני שהפך לנשיא אירלנד. או'נולן לימד זמן מה באוניברסיטת קולג' דבלין ופרסם מאמרים בעיתונים שונים, תחת מגוון שמות עט. את הרומנים שכתב הוא פרסם תחת השם פלאן אובריאן, על שם דמות מאחד המחזות של דיון בוקו (אנג').
בשנת 1939 החל לפרסם רומנים בסוגת הספרות המודרניסטית. הוא כתב באנגלית, למעט רומן אחד שנכתב בשפה גאלית אירית. כמו כן כתב טורים סאטיריים בשמות עט בעיתון אייריש טיימס ובעיתונים נוספים. הוא כתב גם מספר מחזות שלא זכו להצלחה.
בשנת 1953 נאלץ לעזוב את השירות הציבורי לאחר שאחד משרי הממשלה גילה כי או'נולן הוא העומד מאחורי טורי הסאטירה שפורסמו עליו בעיתונות.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]כתביו של פלאן אובריאן ידועים בזכות אוסף הדמויות המוזרות והייחודיות המוצגות בהם. נושאים מרכזיים בעבודותיו הם החיים באירלנד, מוות, אלכוהוליזם, נסיעה באופניים ופארודיות מדעיות.
כמו כן הוא נודע כאמן של משחקי מילים, ובביקורת על ספרו "השוטר השלישי" נכתב: "השימוש של או'בריאן בשפה וירטואוזי. תיאורי הנוף של הכפר, המדשאות המוריקות, שלוות האיכרים - כל אלה שזורים היטב בעלילה באופן שאינו מליצי אך שומר על ציוריות רבה."[1]
בשנת 1939 יצא לאור הרומן הראשון שלו, בסְוִים-טוּ-בֶּרְדְס - At Swim-Two-Birds, בו הוא משלב פולקלור אירי ואגדות גיבורים עם הומור ושירה. בספר זה ניכרות השפעות של ג'יימס ג'ויס, ששיבח את הספר, ועם זאת אובריאן פיתח בו סגנון אישי מקורי.
הרומן השני שלו, "השוטר השלישי", הוא ספר הומור אבסורדי החורג מהמוסכמות הספרותיות בסגנונו העלילתי, ועד היום נחשב למעין "ספר פולחן" באירלנד ומחוצה לה.[2] הספר נדחה על ידי בתי ההוצאה, ופורסם רק לאחר מותו. על ספר זה כתב אלכס בן-ארי: "הספר הזה לא דומה לשום ספר שקראתם לפניו. גם אם קראתם בחייכם ספרים מהסוג שנאמר עליהם שהם לא דומים לשום ספר שקראתם לפניהם, הספר הזה לא דומה להם בכלל."[3]
בשנת 1941 יצא לאור ספרו השלישי, "חכמת המסכן", שנכתב בשפה גאלית אירית.
ב-1961 כתב את הרומן "החיים הקשים", וב-1964 את הרומן "ארכיון דולקי" שעובד למחזה מצליח בשם "כשהקדושים נכנסים בסך על אופניים".[4]
לאחר מותו נודע שהוא היה אחד הכותבים של סדרת ספרי בלשים לנוער בשם "Sexton Blake" תחת שם בדוי, וייתכן שעמד מאחורי ספרים נוספים שפורסמו בשמות בדויים.
ביקורת והשפעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוב ספריו של פלאן אובריאן קיבלו ביקורות חיוביות, שציינו את החינניות שבדמויותיו ובעלילות הספרים, וגם כיום הם נחשבים לספרות מופת אירית. ספריו כלולים ברשימות של הספרים הטובים ביותר שפרסמו הטיים[5] והגארדיאן.[6] בשנת 2012 הוקדש לו גוגל דודל, ובשנת 2016 שיבח אותו ג'ון באנוויל בטור עיתונות.
סופר המדע הבדיוני רוברט אנטון וילסון הושפע מסגנונו, ובספריו בסדרת "טרילוגיית אילומינטוס" שילב את דמותו הבדיונית של המדען דה סלבי, המופיע בספריו של אובריאן.
חלק מספריו הומחזו או עובדו לתסכיות רדיו. ספרו "חכמת המסכן" עובד בשנת 2015 לסרט קצר בכיכובו של אוון מקדונל.
חיים פרטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אובריאן היה אלכוהוליסט במשך רוב חייו וסבל מבריאות לקויה בשנותיו האחרונות. הוא לקה בסרטן הגרון ומת מהתקף לב בבוקר 1 באפריל 1966.
לא ידוע הרבה על חייו הפרטיים. הוא התחתן עם אוולין מק'דונל בדצמבר 1948. הם התגוררו במספר בתים במחוז דרום דבלין, ולא נולדו להם ילדים. מק'דונל נפטרה באפריל 1995.
ביבליוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רומנים
- בסְוִים-טוּ-בֶּרְדְס (1939), פורסם שוב ב-1960 וזכה להצלחה רבה
- השוטר השלישי (1940), נדחה על ידי בתי ההוצאה ופורסם רק לאחר מותו, בשנת 1967. ראה אור בעברית בשנת 2003 בתרגומו של דורון נרקיס, הוצאת הקיבוץ המאוחד
- חכמת המסכן (1941), ראה אור בעברית בשנת 1997 בתרגומו של אמציה פורת, הוצאת עם עובד[7]
- החיים הקשים (1961)
- ארכיון דולקי (1964)
בשנת 2010 פורסם ספרו "Slattery's Sago Saga", המורכב מקטעים של רומן לא-גמור שכתב.
בנוסף לרומנים פרסם ספרים רבים, בהם ספרי שירה ומחזות, אוסף טורי עיתונות ואוסף מכתבים.
על פלאן אובריאן נכתבו ספרי ביוגרפיה רבים.
בכרך יח' של כתב העת דחק (2025) הוקדש מדור התוודעות לרומן הגדול של או'בריאן בפלג־צמד־ציפורים (בסְוִים-טוּ-בֶּרְדְס) ובו נכללו הכתבים הבאים: מילים אחדות על 'בפלג־צמד־ציפורים', פלאן או'בריאן – פתיחת הרומן 'בפלג־צמד־ציפורים' (מאנגלית: יותם בנשלום), פלאן או'בריאן – ידידו של הפועל (מאנגלית: צור ארליך), פלאן או'בריאן – לדפוק ראש במנהרה (מאנגלית: יפתח בריל), על פלאן או'בריאן ו'בפלג־צמד־ציפורים' – שיחה עם רובן בורג (מראיין: יהודה ויזן)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ציטוטים מכתביו של פלאן אובריאן (באנגלית)
פלאן אובריאן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
פלאן אובריאן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
פלאן אובריאן, באתר Discogs (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ עמר לחמנוביץ, פרדוקס של נונסנס או משל תיאולוגי, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2004
- ↑ עמיחי שלו, רקוויאם לחלום, באתר ynet, 23 בדצמבר 2003
- ↑ אלכס בן-ארי, השוטר השלישי, פלאן או'בריאן, הוצ' הקיבוץ המאוחד, 8 במרץ 2004
- ↑ אובריאן פלאן, באתר הוצאת עם עובד
- ↑ At Swim-Two-Birds, one of the All-TIME 100 Best Novels, טיים (מגזין), 6 בינואר 2010 (באנגלית)
- ↑ The 100 best novels written in English: the full list, הגארדיאן, 17 באוגוסט 2015 (באנגלית)
- ↑ חכמת המסכן - פלאן אובריאן, באתר הוצאת עם עובד