פלאצו פובליקו (סן מרינו)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מראה המבנה
כס השלטון של המושלים
הציור המסמל את שחרור סן מרינו ב-1740

פלאצו פובליקו (איטלקית Palazzo pubblico) או פלאצו דל גוברנו (Palazzo del Governo - "ארמון הממשל") הוא המרכז השלטוני של הרפובליקה של סן מרינו, והוא שוכן בכיכר החירות (Piazza della Libertà) בעיר סן מרינו.

הארמון משמש כמשכנם של ה"קפיטאני רג'נטי" (Capitani Reggenti), או הקפטנים-מושלים, המשמשים כראשי המדינה, ראשי הרשות המבצעת, ויושבי-ראש הרשות המחוקקת, "קונסיליו גראנדה אה ג'נראלה" (Consiglio Grande e Generale - "האספה הגדולה והכללית") המשמשת כרשות המחוקקת של סן מרינו, "קונגרסו די סטאטו" (Congresso di Stato - "אספת המדינה") או הממשלה, ו"קונסיליו דיי דודיצ'י" (Consiglio dei XII - "אספת השנים עשר") שהיא הערכאה העליונה של הרשות השופטת במדינה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארמון הוקם החל בשנת 1884, במקום בו שכן מבנה קודם בשם "דומוס מאגנה קומוניס" (Domus Magna Comunis - "בית הקהילה הגדול"). מבנה זה הוקם בין השנים 1380-1392, ושימש את מוסדות השלטון של המדינה עד שנהרס במאה ה-19 כדי לפנות מקום לארמון החדש. ב-1894 הסתיימה הקמתו של המבנה החדש שנבנה בסגנון ערי המדינה של איטליה במאה ה-13 וה-14. המבנה שופץ שוב מאה שנים לאחר הקמתו, ונחנך מחדש ב-30 בספטמבר 1996[1].

חזית המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חזית המבנה מתאפיינת בשלושה פתחים בקומה הראשונה ובשלושה חלונות בקומה השלישית, שמעליה ניצב מגדל השעון. החזית עשויה אבן חול, וקבועים בה סמליהן של מספר משפחות אצולה איטלקיות, כשבין הפתחים תבליטים של סמלי ארבע הערים המקוריות של סן מרינו. במרכז הקומה השנייה תלויה מרפסת שבה נערך טקס מינוים של המושלים אחת לשישה חודשים. בפינתה הימנית של החזית ניצב פסל ארד של מרינוס הקדוש, אבי הרפובליקה, ועל מגדל השעון טריפטיכון עשוי פסיפס, המתאר את שלושת הקדושים האחרים של המדינה: לאו הקדוש, אגאתה הקדושה וקווירינוס הקדוש מסיסק.

פנים המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולם הכניסה גרם מדרגות אבן גדול המוביל אל הקומה השנייה ותקרתו עשויה עץ צבעוני. על הקיר השמאלי קבוע סמל גדול של הרפובליקה עשוי מאבן חול, וגרם המדרגות מעוטר בשתי קשתות מהמאה ה-16. שתי הדלתות באולם מובילות לאולם הכס של המושלים ואל מזכירות המדינה.

חלל הקומה השנייה, או קומת הביניים, צופה אל אולם הכניסה, ועל אחד מקירותיו ציור המתאר את שחרורה של סן מרינו ב-5 בפברואר 1740 מכיבושה בידי הקרדינל ג'וליו אלברוני. אלברוני מתואר בציור כעץ מאיים (Albero באיטלקית הוא עץ), וכוכב מסמל את אגתה הקדושה, שה-5 בפברואר הוא יום חגה. ברקע נראים הר טיטאנו ושלוש המצודות של סן מרינו, עם הכתובת "נעלם, נמלט, הסתלק."[2] ליד הציור מונח פסל ראשו של האפיפיור קלמנס השנים עשר אשר סייע לרפובליקה במאבקה.

בקומה השלישית נמצאים אולמות האספה הגדולה והכללית ואספת השנים-עשר. על הקיר קבוע הטריפטיכון המקורי של שלושת הקדושים, שהעתק שלו בפסיפס נמצא כיום על מגדל השעון. הטריפטיכון המקורי היה קבוע במגדל השעון עד 1922, אך הוא ניזוק מפגעי מזג האוויר והועבר לתוך המבנה[3].

טקס החלפת המשמרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארמון מתקיים טקס החלפת המשמרות של "המשמר לובש המדים להגנת המצודה" (Nucleo Uniformato della Guardia di Rocca). הטקס מתקיים אחת לשעה בין החודשים מאי לספטמבר. המשמר הוקם ב-1754 ובו שתי מחלקות - "המשמר לובש המדים" (Nucleo Uniformato) המופקד על שמירת הסדר במדינה, בניני הציבור שלה ועל גבולותיה; וסוללת התותחנים (Compagnia d'Artiglieria) הפועלת בחגים ובטקסים בלבד[4].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פלאצו פובליקו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]