לדלג לתוכן

פלבונואיד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הפלבונואידים (flavonoids) או ביופלבונואידיםלטינית: flavus, צהוב), שנודעו בעבר גם בשם כולל "ויטמין P"[1], הם קבוצת תרכובות פוליפנולים טבעיים המסונתזות על ידי צמחים ומצויות בפירות וירקות והם בעלי פוטנציאל להיות מעכבי חמצון על ידי תרומת אטום מימן או אלקטרון לרדיקל חופשי.

הפלבונואידים הם מטבוליטים משניים, כלומר אינם חיוניים באופן מיידי לחיי התא הצמחי. עם זאת, יש להם מספר תפקודים:

הפלבונואידים התגלו במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20 על ידי הביוכימאי ההונגרי אלברט סנט-גיירגי שכינה אותם בשם ויטמין P.

הערך התזונתי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניסויים שונים אין ויטרו in vitro - בתנאי מעבדה, הראו שייתכן שפלבונואידים שונים יכולים לטפל באלרגיות, דלקות ועוד[2].

ניסויים במעבדה הראו שחומרים אלו יכולים לשמש כנוגדי חימצון, אולם בפועל הרמה בגוף נמוכה בהרבה מהרמה הנדרשת לשם כך ורוב הכמות שמצליחה להיספג מופרשת בשתן[3].

סוגים ומקורות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מעל 5,000 סוגים שונים של פלבונואידים הנבדלים זה מזה במבנה הכימי שלהם. להלן מספר דוגמאות של פלבונואידים מצויים:

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פלבונואיד בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. PubChem, Vitamin P, pubchem.ncbi.nlm.nih.gov (באנגלית)
  2. Maheep K. Chahar, Neelu Sharma, Mahabeer P. Dobhal, Yogesh C. Joshi, Flavonoids: A versatile source of anticancer drugs, Pharmacognosy Reviews 5, 2011, עמ' 1–12 doi: 10.4103/0973-7847.79093
  3. מחקרים גורמים למבט חדש על הביולוגיה של הפלבונואידים - הודעה לעיתונות של מכון לינוס פאולינג, 5 במרץ 2007