פלגות הבט"ש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פלגת דבורים 915 בדוברת העגינה בשארם א-שייח' 1973.
סיכת לוחם בט"ש (דבורן)
סמל הפלגה 915 המתהדרים בכינוי "אבירי המפרץ" על כובע עבודה

פלגות הבט"ש הן פלגות של ספינות חיל הים הישראלי, האחראיות על הביטחון השוטף ועל מבצעים ימיים בגבולותיה הימיים של מדינת ישראל ומחוץ להם. הן יחידות אוטונומיות שלא נמצאות תחת קורת גג אחת אלא כפופות ישירות למפקדי הזירות של חיל הים. על אף הדמיון במאפיניהן, קיים שוני בין פלגה לפלגה כתלות בזירה בה היא פועלת וכנגזרת מכך באיומים המופעלים כנגדה.

על כל אחת מהפלגות מפקד קצין בדרגת סא"ל (סגן אלוף) כל פלגה מחולקת לסיירות שעל כל אחת מהן מפקד קצין בדרגת סרן.

כלי השיט בהם משתמשים לוחמי הבט"ש הם ספינות הדבור, הדבורה והשלדג.

מסלול השירות בספינות הבט"ש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספינות הדבורה, השלדג והדבור מאוישות בצוות של כ-12 חיילים. על הספינה מפקד חובל בדרגת סגן או סרן, שמילא כבר תפקיד סגן קצין מחלקה בסטי"ל, הוכשר בפלגות הבט"ש תוך איוש תפקיד סגן מפקד דבורה (סגמ"ד) ובוגר בית הספר לפיקוד ימי (פי"מ). במהלך שירותו כסגמ"ד יקבל סיכת לוחם לאחר שהוסמך לכך והוכיח את עצמו. בסוף הכשרתו כמפקד דבורה, במעמד טקס סיום קורס מפקדי כלי בט"ש, יקבל החובל את סיכת מפקד-דבורה שהיא סיכת דבורן מוזהבת. החובל מתפקד בדרך כלל כמפקד כלי בט"ש בין שנה וחודשיים לשנה ושמונה חודשים עד שיעבור לתפקיד בכיר יותר בפלגת הבט"ש או מחוצה לה, כגון: מפקד בית ספר שיט וימאות או מס"ר (מפקד סיירת).

אנשי הצוות הם לוחמים בשירות סדיר, שעברו טרום גיוסם, גיבוש סטי"לים/דבורים. לאחר טירונות רובאי 03 בבה"ד חיל הים מתקיים מיון לקורסים: לוחמים במגמת שיט -ימאים. ולוחמים מגמת הנעה - מכונאים. מפקדי הקורסים [א] חושפים את החניכים לאורח החיים של הדבורן בפלגות הבט"ש, מאמנים אותם לעבודת צוות, מעבירים הדרכות הקשורות להסמכות להן הם מיועדים הלוחמים. במהלך הקורס נחשפים החניכים למסעות, אימוני כושר ושבוע ס"ג כל זאת על מנת להכינם לתפקידם כלוחמים בפלגות הבט"ש. בשלהי הקורס מוצבים החניכים בפלגות בהן שובצו, ועוברים את תקופת "שהיות הסוף" בה נערכים מבחני "ההסמכות הבסיסיות" ובכך הופכים אותם מחניכים בקורס ללוחמים בספינות הבט"ש.

יחד עם זאת, מירב הכשרות הלחימה נרכשות במהלך השנה הראשונה ביחידה והן משתנות בהתאם לתפקיד הלוחם: מכונאי או ימאי. המכונאים מוסמכים כשומרי ספינה, כבאים, מנוענים ומאגיסטי"ם כדי להיות זכאים לסיכת דבורן. הימאים מוסמכים כשומרי ספינה, כמאגיסטי"ם, עמדת נק"ל, תאורות, עבודות ימאות, ומפעילי עמדת טייפון או תותחן ירכתיים. לאחר ההסמכה יהיו זכאים לסיכת דבורן. עם קבלת הסיכה יוכשרו הימאים והמכונאים כבעלי רובאי ימי 08. לאחר קבלת הסיכה ימשיכו הלוחמים להכשרת העמדות והמערכות השונות בספינה בהתאם לצורכי הספינה או ברצונו של החייל לעבור הסבת מקצוע, לגוון את שירותו ולהתקדם לקורסים בכירים. לקראת קבלת הסמל יעברו מבחן עיוני. עם קבלת הסמל וההתקדמות הכללית של הלוחם, הוא נעשה מרכזי ומשמעותי יותר בצוות. שלב זה בשירות, חשוב להתפתחות המנהיגות והפיקודיות של החייל בדרכו למסלולים הבכירים או בהמשך הובלת הצוות כחייל מהמניין בתור לוחם וותיק המדריך את החיילים הצעירים ומוביל את ניהול הספינה.

במהלך השירות תינתן ההצעה לחלק מהלוחמים לצאת לקורס חובשים קרביים בבה"ד 10 והשלמה בבה"ד חיל הים ולשוב לספינות כחובש ספינתי.

בתקופת הקורס יסומנו על ידי המפקדים חיילים בעלי פוטנציאל הדרכה שיעברו מיונים בזמן הקורס ולאחר מכן בשירותם בספינות כשלבסוף אלה שיעברו את המיונים יחזרו לבה"ד ויעברו קורס שיכשירם כמפקדי קורס לוחם בט"ש ולוחם בט"ש השטה.

- לוחמים בעלי נתוני קב"א גבוהים יקבלו זימון למיוני קצונה של תומכי לחימה או לחלופין יוכלו להתנדב לקורס חובלים כדי להפוך לקצינים לוחמים.

לאחר תקופה מסוימת בספינות, חיילים שיבחרו לצאת לקורס להכשרת סגן מפקד וקורס מנוען ראשי (צ'יף - מגמת הנעה) ושעמדו בהסמכות הנדרשות: ימאים המוסמכים על כל נשקי הספינה ומערכות הגנ"ק ומכונאים המוסמכים על כל מערכות ההנעה, הבקרת נזקים וכדומה; יצאו לשני הקורסים, המקדמים את החיילים להוות חלק מסגל הספינה ומקנה להם עמדה של מש"ק, שנערכים בבה"ד חיל הים ואורכם 3 עד 4 חודשים. קורס סגנים מעניק רובאי ימי 09 ואילו קורס צ'יפים מעניק רובאי ימי 010. בדצמבר 2013 אושר רשמית בצה"ל הוספת סיכה רשמית לסגנים ולצ'יפים.

  • סגן מפקד דבורה - הוא האחראי על תפקוד צוות המי"ק בעמדות הקרב, משמש כקצין בטיחות בסודרי ימאות, כקצין משמרת בסיורי הבט"ש ומחליף את מפקד הספינה במצבי חירום.
  • נגד המכונה - הצ'יף - הוא האחראי על מערכות ההנעה. בכך כלול: טיפולים, ביקורת, תדלוק, טיפול בתקלות ותחזוקה. הוא ישמש וראש צוות בקנ"ז במקרה של שריפה או הצפה. שניהם מהווים יחד עם מפקד הספינה את הסגל האחראי לתפקוד צוות הספינה וניהולו בים ובחוף ועל הכשרת הימאים והמכונאים מאנשי צוות ללוחמים ובסופו של דבר להכנתם ליציאה לקורסי סגני מפקדים ונגדי מכונה.

התפתחות פלגות הדבורים והדבורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספינות הבט"ש המגינות על הגבול הימי של ישראל בכל יום בשנה, מחולקות ל-3 פלגות:פלגה 914 הממוקמת בבסיס חיפה, פלגה 915 בזירת הים האדום — בסיס אילת, ופלגה 916 בבסיס אשדוד.

אחרי מלחמת ששת הימים עם התארכות הגבולות הימיים של ישראל, התגברו פעולות הטרור ניסיונות חדירה לישראל מהים, טרפדות העץ המהירות החלו לצאת מהשירות עקב התיישנות ובלאי, למרות שהיו מהירות וחמושות היטב (37 -40 קשר וחימוש כבד כסת"ח תותחי 20 מ"מ בחרטום ובירכתיים, תותח 40 מ"מ בירכתיים ומקלעי 0.5 בצידי הגשר. ראה פירוט מורחב בערך: פלגות הטרפדות ) ושירתו את חיל הים באותה תקופה במשימות הביטחון השוטף. לאחר תהליך חשיבה הוחלט בחיל הים להצטייד בכלי שיט שונה שיענה על האיומים והצרכים החדשים מולם ניצבה מדינת ישראל בזירה הימית. ארבע ספינות ה"דבור" הראשונות הגיעו בנובמבר 1970 התבססו על אב טיפוס של ספינה אמריקאית אזרחית שתוכננה להובלת נוסעים ומטען למתקני קידוח נפט בים. הן צוידו במנועים תוצרת GENERAL MOTORS בעלי 12 בוכנות, במכ"ם, במקלע 0.5 בעל קצב אש גבוה, ובמכשירי קשר שונים. בספטמבר 1971 הגיעו שש ספינות נוספות, ומאז בניית הספינות התבצעה במפעל רמת"א בבאר שבע. ספינות שנוספו להן שיפורים כגון תותח אורליקון 20 מ"מ, זרקור 30 מ"מ ותוספות נוספות.

בסוף שנות ה-70, עקב התפתחות אמצעי הלחימה בקרב ארגוני הטרור, נולד הצורך בשיפור ספינות הדבור למה שנקרא אז "דבור מוסב" בעל מנועי GM V16, מכלי דלק נוספים, תורן יעיל יותר לגילוי מטרות במכ"ם. אך לאחר זמן מה הוחלט כי יש צורך בכלי חדש שיענה להתפתחות המהירה של ארגוני הטרור.

בשנת 1978 השיק רמת"א את ה"דבורה": ספינת בט"ש המבוססת על הדבור אך גדולה יותר ומהירה יותר. בשנת 1989 הוחלט בחיל הים להצטייד בהן. כחלק מחוזה לבנית שש ספינות הגיעה הדבורה הראשונה באותה שנה בנוסף לארבע שנוספו לחוזה עקב ניסיון הפיגוע בחוף ניצנים. הדבורות החדשות צוידו במנועי חברת MTU בשונה מדבורות משנות ה-70.

בשנות ה-90 נזקק חיל הים לכלים בעלי כושר תמרון טוב יותר. במסגרת השינויים נבחנה מערכת ההנעה .A.D של חברת "אריסון" המקנה את האפשרות לתמרן את הספינה בעזרת הזזת מדחפים בלא שימוש בדפי ההגה, מה שמקטין את קוטר סיבוב הספינה. המערכת נוסתה על הדבור 907 בהצלחה. השינוי תורגם בתכנון סופר דבורות סימן 2.

עם התפתחות מפרץ אילת וכלי השיט התיירותיים הרבים בו, כדי להקטין את נראות כלי מלחמה במפרץ מה שעלול להוביל לפגיעה בתיירות, הוחלט לרכוש את ה"נחשול". כלי קטן בעל מראה אזרחי ויכולת תמרון גבוהה המגיע עד ל-45 קשר. מה שתורם לשמור על הסדר בגבול עם מצרים וירדן ועם זאת לא להרתיע או להפריע ליאכטות הרבות הפוקדות את המרינה באילת.

מאז שנות השבעים פלגות הדבורים מדרום ומצפון עצרו ופגעו הן במחבלים שפעלו ביבשה בסמוך לגבולות ישראל והן בפעילי טרור מושטים על סירות, אופנועי ים וספינות אויב. פלגות הדבורים פועלות כנגד גורמי ג'יהד עולמי בזירת ים סוף, דרך ארגוני הטרור הפלסטינים מעזה ועד חזבאללה בצפון. לוחמי ספינות הסיור מסיירים יומם ולילה לאורך כל חופי ישראל כדי למנוע פעילות חבלנית עוינת בים ובחוף, מהווים מחסום נייד בפני כל כלי שיט המגיע לארץ וסוללים גדר חיה בגבולותיה הימיים של מדינת ישראל מלבנון לעזה ועד לזירת ים סוף. יחידת ספינות הסיור מתחלקת לשלוש פלגות:

פלגה 914[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתה של פלגה 914 בשייטת הטרפדות. בשנות ה-2000 פלגה 914 אחראית על הביטחון השוטף של רצועת החוף הצפונית של ישראל, בקרבת לבנון. הפלגה מורכבת מספינות דבורה, וסופר דבורה סימן 2 ו3. הפלגה מחולקת לסיירות "יסעור" ו"פרס" וכן יחידת סנפיר.

פלגה 915[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתה של פלגה זו בשייטת הטרפדות עת שימשה מסגרת לצוותי המילואים כהשלמה לפלגה 914 בחיפה. פלגה 915 אחראית על הביטחון השוטף בזירת הים האדום (כולל אבטחתו של נמל אילת), באזור בו גובלות בים גם ירדן, מצרים וערב הסעודית. הפלגה מורכבת מספינות דבור, דבורה, נחשול וצרעה. הפלגה מורכבת מסיירת כלי בט"ש אחת, סיירת "ברק" ויחידת סנפיר הכפופה לה.

פלגה 916[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פלגה 916

פלגה 916 אחראית על הביטחון השוטף של חוף מדינת ישראל בכל אזור המרכז, ובדגש בקרבת רצועת עזה ומבצעים בשיתוף יחידות העלית של צה"ל. על פעילותה זכתה בפרס הרמטכ"ל ליחידות לוחמות בשנת 2007. הפלגה מורכבת מספינות דבור, סופר-דבורה סימן 3, שלדג וצרעה. הפלגה כוללת את סיירות "כריש", "כסיף", "בזק" ו"טריגון", המורכבות מספינות סופר-דבורה סימן 3, שלדג ודבור, ויחידת סנפיר שמשמשת למגוון פעילויות הדורשות כלי שיט וכוח קטנים יותר.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפתחות הספינות והארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שדרוג ההכשרה ונוהלי הלחימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פלגות הבט"ש
  • פיקוד בים – מפקד הכוח ומפקד כלי השיט צריכים להיות אנשים שונים. מפקד שהטילו עליו משימה ומסרו לו כוח עליו להבין את התמונה, לעבד את המודיעין, לגבש החלטות ותגובות ולהיות בקשר עם המפקדות. ואילו מפקד כלי השיט צריך לנווט ולנתב ולנהל את הירי תוך פיקוד על אנשי הצוות. הלקח היה ידוע ונהוג במבצעים וקרבות הטרפדות בעבר. ומומש גם בזירת ים סוף כאשר באוגוסט 1973 יצא אותו מפקד, צבי שחק, עם שני דבורים שלכל אחד מפקד משלו ונלחם עם ספינת דה קסטרו מצרית בהצלחה יחסית. בקרב מרסא תלמאת לו היה שחק, כמפקד הכוח, חופשי מניהוג הדבור, הייתה לו שליטה טובה יותר - ודאי לא היה נדרש באמצע הירי להתעסק בעצמו עם טרוטלים של מנועים שנחנקים.[1]- בהמשך המלחמה במהלך כל קרבות הדבורים האחרים מונה מפקד נפרד לכוח וכך גם בכל קרבות שייטת ספינות הטילים בים התיכון. לאחר המלחמה נקבעו בפלגות הבט"ש תקנים ל'מפקדי סיירת' - ואוישו במפקדי דבורים בעלי ניסיון, אף כי המושג 'מוביל זוג' המשיך להתקיים.
  • מגישי עזרה ראשונה – בקרב מרסא תלמאת נפגעו מחצית אנשי הצוות. פעולות החובש משה זילבור ב-867 והמוכ"ם מאיר נחמיאס ב-864 היו חיוניות והחזיקו את הפצועים בחיים. קצין הרפואה החילי חיים שוהם סיכם עם חיל הרפואה על השתלמות מגישי עזרה ראשונה. אנשי צוות מכל כלי השיט של חיל הים עברו השתלמות בת חודש ימים בה הגיעו לרמה שיכלו להגיש עזרה ראשונה לפצועים קשים.[2]
  • הכשרת החובלים – קורס החובלים שונה ומתכונתו כוללת פרק שלם המוקדש לשירות בדבורים. קצינים בוגרי חובלים רוכשים – במסגרת קורס פי"ם (פיקוד ימי, שארך 8 חודשים) - ניסיון תאורטי ומעשי בכלי הנשק של הדבור ומערכותיו ובפיקוד על הדבור וצוותו.
  • קוד באלחוט דיבור - 'מלקוד סגול' ששימש את מפקדת חיל הים להטלת המשימה בקרב מרסא תלמאת היה בשימוש צה"ל. נושאים ימיים היו חסרים בו וחלקים ממנו לא התאימו לכלי שיט. כלי השיט של חיל הים השתמשו במושגים מתוך הקוד הבינלאומי. בשנת 1974 חובר בשייטת ספינות הטילים 'קוד איתן' שכלל מושגי הפעלת כלי שיט וקרבות ימיים.
  • מורל הצוותים - המערכת החיילית החלה לטפל בצורה טובה יותר בצוותי הדבורים.[3]

שדרוג החימוש והציוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קשר משופר – מכשירי הקשר בדבורים שודרגו, רמת הטיפול עלתה והפרעות הקשר האופייניות שהקשו על הדבורים קטנו.
  • מכ"ם מתקדם – המכ"ם דקה 916 הוחלף ברייתאון Pathfinder משוכלל שנתן תמונה טובה וברורה גם בקרבת איים ושרטונות.
  • זרקור חזק - כלקח מקרבות הדבורים לרבות מרסא תלמאת הוכנס לשימוש זרקור קסנון בהפעלתו הדבור מגלה את מקומו אך גם מסנוור את כלי האויב אליו הוא מכוון. הזרקור הועבר בתליה אל התורן וכך הורחבה זווית החיפוש שלו.
  • ראיית לילה – כדי למנוע צורך בהפעלת זרקור המגלה את הדבור לכל הסביבה צוידו ספינות הבט"ש במתקן אופטרוני המותקן על התורן ומאפשר חישת לילה וזיהוי מוקדם.
  • שדרוג התותחים – העמדה החשופה על הסיפון הפתוח והצורך לטעון מחסניות שלמעשה שיתקו את כוח הירי של הדבורים בקרב עם הזמן עברו לתותחים בשליטה מרחוק עם כמות רבה של פגזים מוזנים בשרשרת ובעלי דיוק מרבי.
  • נשק קטלניתותח אורליקון אינו מספיק כדי להטביע כלי שיט אויב קטן. הקרב עם ה'דה קסטרו' (שהיה גדול פי שלושה מן הדבור) באוגוסט 1973 הראה זאת והפתרון הזמני לתקופת המלחמה היה תול"ר 'קרגו' 84 מ"מ. בשתי הספינות שהשתתפו בקרב מרסא תלמאת עוד לא היה החימוש הכבד מותקן. שנים רבות מאוחר יותר צוידו ספינות הבט"ש בטילים קצרי טווח.
  • נשק נגד מטוסים - בתחילת הערב הבחינו הדבורים בתנועת מסוקי אויב, ביקשו וקיבלו אישור לירות בהם, אך לא היה חימוש מתאים שיוכל לפגוע ולהפיל אותם. לאחר שהתברר כי בידי האויבים יש טיל כתף נגד מטוסים מתוצרת סובייטית 'סטרלה' חומשו כלי השיט של חיל הים בטילי (Redeye) תוצרת ארצות הברית.
  • ספינות בט"ש חדישות – הקשיים של הדבורים להתקיים במזג האוויר של המפרץ הבהירו שיש צורך בכלי שיט גדולים יותר התעשייה האווירית יצרה את ספינת הדבורה וחיל הים הצטייד בה וגם בספינות שלדג תוצרת מספנות ישראל שנבנו להתנהג טוב יותר בים.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות והסברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לוחמים מהספינות שעברו קורס הכנה של 5 שבועות

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תשובת נמרוד ארז באתר משמר המורשת הימית.
  2. ^ דברי ד"ר חיים שוהם בתמליל התחקיר ע' 61.
  3. ^ כוכבי אזרן "הרהורים" אודות הצורך במנהיגות והיבט נוסף למושג "אחוות לוחמים" באתר אבירי המפרץ.