חימוש ספינות הבט"ש במשך שנים רבות כלל שני תותח אורליקון 20 מ"מ ושני מקלעי 0.5. במלחמת יום הכיפורים חומשו הדבורים במפרץ סואץ במטול נגד טנקים 'קרגו'.
כיום מותקנים בספינות הבט"ש (הדבורה והשלדג) עמדת טייפון עם תותח אוטומטי מיוצב 25 מ"מ של רפא"ל כחימוש עיקרי, יחד עם מקלע M2 כבד בירכתיים ושני שני מקלעי מאג7.62 מ"מ מצדדים ומספר פצצות עומק להגנה מצוללות. ולמבצעים מיוחדים גם טילי ספייק.
ספינות פלגות הבט"ש מגינות ברציפות על הגבול הימי של ישראל. מאז שנות השבעים של המאה העשרים עצרו ופגעו פלגות הדבורים מדרום ומצפון במחבלים שפעלו ביבשה בסמוך לגבולות ישראל והן בפעילי טרור מושטים על סירות, אופנועי ים וספינות אויב. פלגות הדבורים פועלות כנגד איומי מחבלים פלסטינים וגורמי ג'יהד עולמי בזירת ים סוף, בגבול עזה וחזבאללה מלבנון. לוחמי ספינות הסיור מסיירים בימים ובעיקר בלילות לאורך כל חופי ישראל כדי למנוע פעילות חבלנית עוינת בים ובחוף, מהווים מחסום בפני בעלי כוונות עוינות המתקרבים בכלי שיט.
אחרי מלחמת ששת הימים עם התארכות הגבולות הימיים של ישראל, התגברו פעולות הטרור ניסיונות חדירה לישראל מהים, טרפדות העץ המהירות החלו לצאת מהשירות עקב התיישנות ובלאי, אף על פי שהיו מהירות וחמושות היטב (37 -40 קשר וחימוש כבד כסת"ח תותחי 20 מ"מ בחרטום ובירכתיים, תותח 40 מ"מ בירכתיים ומקלעי 0.5 בצידי הגשר. ראה פירוט מורחב בערך: פלגות הטרפדות) ושירתו את חיל הים באותה תקופה במשימות הביטחון השוטף. לאחר תהליך חשיבה הוחלט בחיל הים להצטייד בכלי שיט שונה שיענה על האיומים והצרכים החדשים מולם ניצבה מדינת ישראל בזירה הימית. ארבע ספינות ה"דבור" הראשונות הגיעו בנובמבר 1970 התבססו על אב טיפוס של ספינה אמריקאית אזרחית שתוכננה להובלת נוסעים ומטען למתקני קידוח נפט בים. הן צוידו במנועים תוצרת GENERAL MOTORS בעלי 12 בוכנות, במכ"ם, במקלע 0.5 בעל קצב אש גבוה, ובמכשירי קשר שונים.
בספטמבר 1971 הגיעו שש ספינות נוספות, ומאז בניית הספינות התבצעה במפעל רמת"א בבאר שבע. ספינות שנוספו להן שיפורים כגון תותח אורליקון 20 מ"מ, זרקור 30 מ"מ ותוספות נוספות.
בסוף שנות ה-70, עקב התפתחות אמצעי הלחימה בקרב ארגוני הטרור, נולד הצורך בשיפור ספינות הדבור למה שנקרא אז "דבור מוסב" בעל מנועי GM V16, מכלי דלק נוספים, תורן יעיל יותר לגילוי מטרות במכ"ם. אך לאחר זמן מה הוחלט כי יש צורך בכלי חדש שיענה להתפתחות המהירה של ארגוני הטרור.
בשנת 1978 השיק רמת"א את ה"דבורה": ספינת בט"ש המבוססת על הדבור אך גדולה יותר ומהירה יותר. מסיבות שונות רק בשנת 1989 הוחלט בחיל הים להצטייד בהן. כחלק מחוזה לבנית שש ספינות הגיעה הדבורה הראשונה באותה שנה בנוסף לארבע שנוספו לחוזה עקב המרדף בחוף ניצנים. הדבורות החדשות צוידו במנועי חברת MTU בשונה מדבורות משנות ה-70.
בשנות ה-90 נזקק חיל הים לכלים בעלי כושר תמרון טוב יותר. במסגרת השינויים נבחנה מערכת ההנעה .A.D של חברת "אריסון" המקנה את האפשרות לתמרן את הספינה בעזרת הזזת מדחפים בלא שימוש בדפי ההגה, מה שמקטין את קוטר סיבוב הספינה. המערכת נוסתה על הדבור 907 בהצלחה. השינוי תורגם בתכנון סופר דבורות סימן 2.
עם התפתחות מפרץ אילת וכלי השיט התיירותיים הרבים בו, כדי להקטין את נראות כלי מלחמה במפרץ מה שעלול להוביל לפגיעה בתיירות, הוחלט לרכוש את ה"נחשול". כלי קטן בעל מראה אזרחי ויכולת תמרון גבוהה המגיע עד ל-45 קשר. מה שתורם לשמור על הסדר בגבול עם מצרים וירדן ועם זאת לא להרתיע או להפריע ליאכטות הרבות הפוקדות את המרינה באילת.
ספינות הבט"ש מאוישות בצוות של כ-12 חיילים כל אחת. על הספינה
מפקד הדבורה- חובל בדרגת סגן או סרן, שמילא כבר תפקיד סגן קצין מחלקה בסטי"ל, הוכשר בפלגות הבט"ש תוך איוש תפקיד סגן מפקד דבורה (סגמ"ד) ובוגר בית הספר לפיקוד ימי (פי"מ). במהלך שירותו כסגמ"ד יקבל סיכת לוחם לאחר שהוסמך לכך והוכיח את עצמו. בסוף הכשרתו כמפקד דבורה, במעמד טקס סיום קורס מפקדי כלי בט"ש, יקבל החובל את סיכת מפקד-דבורה שהיא סיכת דבורן מוזהבת. החובל מתפקד בדרך כלל כמפקד כלי בט"ש בין שנה וחודשיים לשנה ושמונה חודשים עד שיעבור לתפקיד בכיר יותר בפלגת הבט"ש או מחוצה לה, כגון: מפקד בית ספר שיט וימאות או מס"ר (מפקד סיירת).
סגן מפקד דבורה - לוחם חוגר האחראי על תפקוד צוות המי"ק בעמדות הקרב, משמש כקצין בטיחות בסודרי ימאות, כקצין משמרת בסיורי הבט"ש ומחליף את מפקד הספינה במצבי חירום.
הצ'יף (מכונאי ראשי)- הוא האחראי על מערכות ההנעה. בכך כלול: טיפולים, ביקורת, תדלוק, טיפול בתקלות ותחזוקה. הוא ישמש וראש צוות בקנ"ז במקרה של שרפה או הצפה. שניהם מהווים יחד עם מפקד הספינה את הסגל האחראי לתפקוד צוות הספינה וניהולו בים ובחוף ועל הכשרת הימאים והמכונאים מאנשי צוות ללוחמים ובסופו של דבר להכנתם ליציאה לקורסי סגני מפקדים ונגדי מכונה.
לוחם פלגות הבט"שאנשי הצוות- לוחמים בשירות סדיר, שעברו טרום גיוסם, גיבוש סטי"לים/דבורים. לאחר טירונות רובאי 02 בבה"ד חיל הים מתקיים מיון לקורסים: לוחמים במגמת שיט -ימאים. ולוחמים מגמת הנעה - מכונאים. מפקדי הקורסים [א] חושפים את החניכים לאורח החיים של הדבורן בפלגות הבט"ש, מאמנים אותם לעבודת צוות, מעבירים הדרכות הקשורות להסמכות להן הם מיועדים הלוחמים. במהלך הקורס נחשפים החניכים למסעות, אימוני כושר ושבוע ס"ג כל זאת על מנת להכינם לתפקידם כלוחמים בפלגות הבט"ש. בשלהי הקורס מוצבים החניכים בפלגות בהן שובצו, ועוברים את תקופת "שהיות הסוף" בה נערכים מבחני "ההסמכות הבסיסיות" ובכך הופכים אותם מחניכים בקורס ללוחמים בספינות הבט"ש.
מירב הכשרות הלחימה נרכשות במהלך השנה הראשונה ביחידה והן משתנות בהתאם לתפקיד הלוחם: מכונאי או ימאי. המכונאים מוסמכים כשומרי ספינה, כבאים, מנוענים ומאגיסטים כדי להיות זכאים לסיכת דבורן. הימאים מוסמכים כשומרי ספינה, כמאגיסטים, עמדת נק"ל, תאורות, עבודות ימאות, ומפעילי עמדת טייפון או תותחן ירכתיים. לאחר ההסמכה יהיו זכאים לסיכת דבורן. עם קבלת הסיכה יוכשרו הימאים והמכונאים כבעלי רובאי ימי 08. לאחר קבלת הסיכה ימשיכו הלוחמים להכשרת העמדות והמערכות השונות בספינה בהתאם לצורכי הספינה או ברצונו של החייל לעבור הסבת מקצוע, לגוון את שירותו ולהתקדם לקורסים בכירים. לקראת קבלת הסמל יעברו מבחן עיוני. עם קבלת הסמל וההתקדמות הכללית של הלוחם, הוא נעשה מרכזי ומשמעותי יותר בצוות. שלב זה בשירות, חשוב להתפתחות המנהיגות והפיקודיות של החייל בדרכו למסלולים הבכירים או בהמשך הובלת הצוות כחייל מהמניין בתור לוחם וותיק המדריך את החיילים הצעירים ומוביל את ניהול הספינה.
במהלך השירות תינתן ההצעה לחלק מהלוחמים לצאת לקורס חובשים קרביים בבה"ד 10 והשלמה בבה"ד חיל הים ולשוב לספינות כחובש ספינתי.
בתקופת הקורס יסומנו על ידי המפקדים חיילים בעלי פוטנציאל הדרכה שיעברו מיונים בזמן הקורס ולאחר מכן בשירותם בספינות כשלבסוף אלה שיעברו את המיונים יחזרו לבה"ד ויעברו קורס שיכשירם כמפקדי קורס לוחם בט"ש ולוחם בט"ש השטה. לוחמים בעלי נתוני קב"א גבוהים יקבלו זימון למיוני קצונה של תומכי לחימה או לחלופין יוכלו להתנדב לקורס חובלים כדי להפוך לקצינים לוחמים.
לאחר תקופה מסוימת בספינות, חיילים שיבחרו לצאת לקורס להכשרת סגן מפקד וקורס מנוען ראשי (צ'יף - מגמת הנעה) ושעמדו בהסמכות הנדרשות: ימאים המוסמכים על כל נשקי הספינה ומערכות הגנ"ק ומכונאים המוסמכים על כל מערכות ההנעה, הבקרת נזקים וכדומה; יצאו לשני הקורסים, המקדמים את החיילים להוות חלק מסגל הספינה ומקנה להם עמדה של מש"ק, שנערכים בבה"ד חיל הים ואורכם 3 עד 4 חודשים. קורס סגנים מעניק רובאי ימי 09 ואילו קורס צ'יפים מעניק רובאי ימי 010. בדצמבר 2013 אושר רשמית בצה"ל הוספת סיכה רשמית לסגנים ולצ'יפים.
תפקיד פלגה 914 הוא הגנה על צפון המדינה על אף שבימי שגרה הפלגה מבצעת את סיורי הביטחון הימי השוטף, וכוחותיה לוקחים חלק בכל פעילות מבצעית במרחב הימי שמטרתה סיכול פעילות ארגוני טרור, פגיעה בתשתיותיהם ובגורמים המסייעים להם.
ראשיתה של פלגה 914 בשייטת הטרפדות בבסיס חיפה. עם סגירת הטרפדות והצטיידות בספינות דבור קיבלה היחידה את המשרדים והמעגנות ושמרה את השם. פלגה 914 אחראית על הביטחון השוטף של רצועת החוף הצפונית של ישראל, בקרבת לבנון. הפלגה מורכבת מספינות דבורה, וסופר דבורה סימן 2 ו-3. הפלגה מחולקת לסיירות "יסעור" ו"פרס" וכן יחידת סנפיר.
ארגון - פלגה 914 מחולקת כיום לשתי סיירות: סיירת פרס, וסיירת נשר, ובנוסף אליהן יחידת סנפיר. כל סיירת היא בפיקוד קצין בדרגת סרן, לשעבר מפקד כלי שיט, בוגר בית הספר לפיקוד ימי (פי"מ) ובוגר קורס חובלים.
פלגה 916 פועלת במסגרת בסיס אשדוד ומבצעת את הביטחון השוטף של חוף מדינת ישראל בכל אזור המרכז, ובדגש בקרבת רצועת עזה ומבצעים בשיתוף יחידות העלית של צה"ל. על פעילותה זכתה בפרס הרמטכ"ל ליחידות לוחמות בשנת 2007. הפלגה מורכבת מספינות דבור, סופר-דבורה סימן 3, שלדג וצרעה. הפלגה כוללת את סיירות "כריש", "כסיף", "בזק" ו"טריגון", המורכבות מספינות סופר-דבורה סימן 3 והשלדג, ויחידת סנפיר שמשמשת למגוון פעילויות הדורשות כלי שיט וכוח קטנים יותר.
דבור שהועבר מאילת מורד למים באשדוד נובמבר 1990.
דבורות פלגה 916 בכוננות במרינה הרצליה מאי 2006.
סא"ל גיא ברק וספינות פלגה 916 בנמל אשדוד יוני 2019.
פיקוד בים – מפקד הכוח ומפקד כלי השיט צריכים להיות אנשים שונים. מפקד שהטילו עליו משימה ומסרו לו כוח עליו להבין את התמונה, לעבד את המודיעין, לגבש החלטות ותגובות ולהיות בקשר עם המפקדות. ואילו מפקד כלי השיט צריך לנווט ולנתב ולנהל את הירי תוך פיקוד על אנשי הצוות. הלקח היה ידוע ונהוג במבצעים וקרבות הטרפדות בעבר. ומומש גם בזירת ים סוף כאשר באוגוסט 1973 יצא אותו מפקד, צבי שחק, עם שני דבורים שלכל אחד מפקד משלו ונלחם עם ספינת דה קסטרו מצרית בהצלחה יחסית. בקרב מרסא תלמאת לו היה שחק, כמפקד הכוח, חופשי מניהוג הדבור, הייתה לו שליטה טובה יותר - ודאי לא היה נדרש באמצע הירי להתעסק בעצמו עם טרוטלים של מנועים שנחנקים.[1]- בהמשך המלחמה במהלך כל קרבות הדבורים האחרים מונה מפקד נפרד לכוח וכך גם בכל קרבות שייטת ספינות הטילים בים התיכון. לאחר המלחמה נקבעו בפלגות הבט"ש תקנים ל'מפקדי סיירת' - ואוישו במפקדי דבורים בעלי ניסיון, אף כי המושג 'מוביל זוג' המשיך להתקיים.
מגישי עזרה ראשונה – בקרב מרסא תלמאת נפגעו מחצית אנשי הצוות. פעולות החובש משה זילבור ב-867 והמוכ"ם מאיר נחמיאס ב-864 היו חיוניות והחזיקו את הפצועים בחיים. קצין הרפואה החילי חיים שוהם סיכם עם חיל הרפואה על השתלמות מגישי עזרה ראשונה. אנשי צוות מכל כלי השיט של חיל הים עברו השתלמות בת חודש ימים בה הגיעו לרמה שיכלו להגיש עזרה ראשונה לפצועים קשים.[2]
הכשרת החובלים – קורס החובלים שונה ומתכונתו כוללת פרק שלם המוקדש לשירות בדבורים. קצינים בוגרי חובלים רוכשים – במסגרת קורס פי"ם (פיקוד ימי, שארך 8 חודשים) - ניסיון תאורטי ומעשי בכלי הנשק של הדבור ומערכותיו ובפיקוד על הדבור וצוותו.
קוד באלחוט דיבור - 'מלקוד סגול' ששימש את מפקדת חיל הים להטלת המשימה בקרב מרסא תלמאת היה בשימוש צה"ל. נושאים ימיים היו חסרים בו וחלקים ממנו לא התאימו לכלי שיט. כלי השיט של חיל הים השתמשו במושגים מתוך הקוד הבינלאומי. בשנת 1974 חובר בשייטת ספינות הטילים 'קוד איתן' שכלל מושגי הפעלת כלי שיט וקרבות ימיים.
מורל הצוותים - המערכת החיילית החלה לטפל בצורה טובה יותר בצוותי הדבורים.[3]
קשר משופר – מכשירי הקשר בדבורים שודרגו, רמת הטיפול עלתה והפרעות הקשר האופייניות שהקשו על הדבורים קטנו.
מכ"ם מתקדם – המכ"ם דקה 916 הוחלף ברייתאון Pathfinder משוכלל שנתן תמונה טובה וברורה גם בקרבת איים ושרטונות.
זרקור חזק - כלקח מקרבות הדבורים לרבות מרסא תלמאת הוכנס לשימוש זרקור קסנון בהפעלתו הדבור מגלה את מקומו אך גם מסנוור את כלי האויב אליו הוא מכוון. הזרקור הועבר בתליה אל התורן וכך הורחבה זווית החיפוש שלו.
ראיית לילה – כדי למנוע צורך בהפעלת זרקור המגלה את הדבור לכל הסביבה צוידו ספינות הבט"ש במתקן אופטרוני המותקן על התורן ומאפשר חישת לילה וזיהוי מוקדם.
שדרוג התותחים – העמדה החשופה על הסיפון הפתוח והצורך לטעון מחסניות שלמעשה שיתקו את כוח הירי של הדבורים בקרב עם הזמן עברו לתותחים בשליטה מרחוק עם כמות רבה של פגזים מוזנים בשרשרת ובעלי דיוק מרבי.
נשק קטלני – תותח אורליקון אינו מספיק כדי להטביע כלי שיט אויב קטן. הקרב עם ה'דה קסטרו' (שהיה גדול פי שלושה מן הדבור) באוגוסט 1973 הראה זאת והפתרון הזמני לתקופת המלחמה היה תול"ר 'קרגו' 84 מ"מ. בשתי הספינות שהשתתפו בקרב מרסא תלמאת עוד לא היה החימוש הכבד מותקן. שנים רבות מאוחר יותר צוידו ספינות הבט"ש בטילים קצרי טווח.
נשק נגד מטוסים - בתחילת הערב הבחינו הדבורים בתנועת מסוקי אויב, ביקשו וקיבלו אישור לירות בהם, אך לא היה חימוש מתאים שיוכל לפגוע ולהפיל אותם. לאחר שהתברר כי בידי האויבים יש טיל כתף נגד מטוסים מתוצרת סובייטית 'סטרלה' חומשו כלי השיט של חיל הים בטילי (Redeye) תוצרת ארצות הברית.
ספינות בט"ש חדישות – הקשיים של הדבורים להתקיים במזג האוויר של המפרץ הבהירו שיש צורך בכלי שיט גדולים יותר התעשייה האווירית יצרה את ספינת הדבורה וחיל הים הצטייד בה וגם בספינות שלדג תוצרת מספנות ישראל שנבנו להתנהג טוב יותר בים.
נהרג רב"ט רפי מלכה[8] כתוצאה מאדי שמן הידראולי של מערכת ההגה או דליפת דלק ממכלי סירת הגומי.
ליל 3–4 ביוני 1979
גזרת ראש הנקרה
תפיסת סירת רקטות על ידי דבור בהכוונת מכ"ם החוף
ליל 17–18 באוגוסט 1979
בגזרת ראס אל בייאדה
גילוי ותפיסת סירת מחבלים
18 בנובמבר 1979
גזרת ראש הנקרה
השמדת סירת מחבלים מהירה
שלושה דבורים בשליטת אל"ם משה אורון רדפו ודבור 853 בפיקוד ערן אושרוב השמיד את הסירה.[9]
16 ביוני 1980
ראש הנקרה
סירת מחבלים מהירה מנסה לחדור מלבנון התגלתה לבקרית השליטה ויורטה על ידי דבור 894 בפיקוד דן רבין.
טיל נ"ט פגע בדבור התוצאה. 3 מחבלים הרוגים.
23 בספטמבר 1984
מול חוף צידון
צוות דבור 853, בפיקוד סגן יחיאל קלוסקי, הבחינו בשעה 5:30 בבוקר בסירת הגומי עם 5 מחבלים שנמלטה מהם אל חוף האוואלי.
בחילופי אש עם חיילי צה"ל בחוף נהרגו 3 מחבלים ושנים נשבו.[10]
26 באוגוסט 1985
14 מיל מערבית לצידון,
תפיסת היאכטה קסל ארדיטי על ידי כח בפיקוד סא"ל אלכס אייל שכלל את אח"י גאולה ודבור 881.
נתפסו 8 מחבלים שהגיעו מאלג'יר במגמה לפיגוע בישראל. הספינה צורפה לחיל הים בשם "אח"י תמנון".
10 ביולי 1986
בחוף רצועת הביטחון מצפון לראש הנקרה
סירת גומי עם מחבלים מהחזית העממית של ג'ורג' חבש שהיו בדרכם לפיגוע בנהריה נתגלתה על ידי דבור 852 בפיקוד עידן. המחבלים נחתו מצפון לראש הנקרה ופתחו באש לוהדבור השיב אש.
כוח צה"ל סרק בחילופי אש נהרגו שני חיילי צה"ל ואחד עשר נפצעו. ארבעת המחבלים נהרגו וסירתם הושמדה.
דבור 894 בפיקוד סרן זאב קופל זיהה במהלך סיור סירת גומי בסמוך לחוף ועליה 3 חמושים.
קופל פתח באש והטביע את הסירה על אנשיה
4 בדצמבר 1988
בין קפריסין ללבנון
ספינת דבור עצרה את הספינה 'חסן' שהייתה מעורבת בהעברת מחבלים מקפריסין ללבנון
ועליה 3 לבנונים
8 באפריל 1989
מול חופי דרום לבנון
השמדת סירת מחבלים על ידי דבורה 810 בפיקוד עידו רם
בסיור שגרתי גילו סירת מחבלים שירו RPG. והסירה הושמדה בירי לוחמי הדבורה
30 באוקטובר 1989
דרום לבנון
ספינת דבורה 811 בפיקוד סגן דני נאור, נתקלה בסירת מחבלים שהייתה בדרכה לפיגוע בישראל.
הפיגוע סוכל הסירה נפגעה ומחבל אחד נהרג
13 נובמבר 1989
במימי דרום לבנון
סוכל ניסיון פיגוע בספינת דבורה 811 בפיקוד דני נאור, על ידי סירת דיג לבנונית ממולכדת.
הדבורה נפגעה מעוצמת הפיצוץ וחולצה ממימי דרום לבנון על ידי דבור שהיה דרומית מהאירוע בפיקודו של סגן יאיר דרור. מסוק של צוות 669 הוזנק לזירה לחלץ פגוע מ-811
23 ביוני 1990
דרומית מערבית לצור
סירת מחבלים שהייתה בדרכה לפיגוע הושמדה על ידי דבורה 811 בפיקוד דני נאור.
ספינת דבורה מס 811 בפיקוד דני נאור גילתה סירה מהירה ועליה מחבלים חמושים. הדבורה ירתה קרגו תאורה ותותחן חרטום ירה מטווח 800 ופגע סירת המחבלים נעצרה.
דני נאור סגר לטווח קרוב והקיף את הסירה תוך כדי ירי. היה רגע של עצירה באש עקב תפעול מעצורים בתותח חרטום ואז מחבל ששכב בתחתית הסירה התרומם וניסה לירות RPG אך חוסל בירי מתותחן הירכתיים הסירה הושמדה וטבעה.
ספינת דבורה מכוונת על ידי מכ"ם החוף השמידה את המחבלים שביצעו את החדירה לחוף זיקים
הפגיעה במחבלים מהים, זכה מפקד סיירת כריש סרן אורי ניסים[15], בצל"ש מהרמטכ"ל בני גנץ ובקרית השליטה, רב"ט נועה טייטל, זכתה בתעודת הערכה ממפקד זרוע הים רם רוטברג.[14]
תבל דמרי, משה כנפי וספיר משולם, הדבור האחרון בים התיכון,צוות דבור 912, בפיקודו של סגן אביהו בן הרוש, קיבל ספינת דבורה 825, "בין גלים", אוקטובר 2016, עמ' 47.