פלדת פחמן
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
פלדת פחמן היא פלדה בעלת ריכוז משקלי בטווח פחמן שבין 0.05% ל-3.8%. ההגדרה של פלדת פחמן ממכון הברזל והפלדה האמריקאי (AISI) קובעת:
- לא מוגדר או נדרש הרכב מינימלי לכרום, קובלט, מוליבדן, ניקל, ניאוביום, טיטניום, טונגסטן, ונדיום, זירקוניום, או כל יסוד אחר על מנת להשיג אפקט סגסוגת רצוי;
- המינימום המצוין לנחושת אינו עולה על 0.860% משקלי;
- לחלופין, התוכן המקסימלי עבור אחד מהאלמנטים הבאים אינו עולה על האחוזים שצוינו: מנגן 1.65%; סיליקון 0.60%; נחושת 0.60%.[1]
המונח פלדת פחמן יכול לשמש גם בהתייחס לפלדה שאינה נירוסטה; בשימוש זה פלדת פחמן עשויה לכלול פלדות מסוגסגות. לפלדת פחמן גבוהה שימושים רבים ושונים כגון מכונות כרסום, כלי חיתוך (כגון אזמלים) וחוטי חוזק גבוה. יישומים אלה דורשים מיקרו מבנה עדין בהרבה, שמשפר את הקשיחות.
כאשר תוכן אחוז הפחמן עולה, לפלדה יש את היכולת להפוך קשה וחזקה באמצעות טיפול תרמי; עם זאת, בעקבות כך היא הופכת פחות משיכה. ללא קשר לטיפול בחום, תכולת פחמן גבוהה יותר מפחיתה את יכולת הריתוך. בפלדות פחמן תכולת הפחמן הגבוהה יותר מורידה את נקודת ההיתוך.[2]
סיווג AISI[עריכת קוד מקור | עריכה]
פלדת פחמן מחולקת לארבעה סוגים על בסיס תכולת פחמן:[1]
פלדה דלת פחמן[עריכת קוד מקור | עריכה]
תכולה של 0.05% עד 0.25% פחמן.[1]
פלדה בעלת תכולה בינונית של פחמן[עריכת קוד מקור | עריכה]
תכולת פחמן של כ-0.3%-0.5%.[1] בעלת איזון בין משיכות וכוח, ועמידה בפני שחיקה.
פלדה עשירת בפחמן[עריכת קוד מקור | עריכה]
כ-0.6% עד 1.0% תכולת פחמן.[1]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Degarmo, E. Paul; Black, J T.; Kohser, Ronald A. (2003), Materials and Processes in Manufacturing (9th ed.), Wiley, ISBN 0-471-65653-4.
- Oberg, E.; et al. (1996), Machinery's Handbook (25th ed.), Industrial Press Inc, ISBN 0-8311-2599-3.
- Smith, William F.; Hashemi, Javad (2006), Foundations of Materials Science and Engineering (4th ed.), McGraw-Hill, ISBN 0-07-295358-6.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פלדת פחמן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 "Classification of Carbon and Low-Alloy Steels"
- ^ Knowles, Peter Reginald (1987), Design of structural steelwork (2nd ed.), Taylor & Francis, p. 1, ISBN 978-0-903384-59-9.
