פלודרבין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פלודרבין
Fludarabine phosphate.svg
שם IUPAC
[(2R,3S,4S,5R)-5-(6-amino-2-fluoro-purin-9-yl)- 3,4-dihydroxy-oxolan-2-yl]methoxyphosphonic acid
שמות מסחריים בישראל
פלודרה
נתונים כימיים
כתיב כימי C=10
מסה מולרית 365.212
נתונים פרמוקוקינטיים
זמינות ביולוגית 55%
זמן מחצית חיים 20 שעות
הפרשה כליה
בטיחות
מעמד חוקי תרופת מרשם
קטגוריית סיכון בהריון D
דרכי מתן IV, PO
מזהים
מספר CAS 21679-14-1
PubChem 657237
ChemSpider 571392

פלודרבין (לועזית: Fludarabine) היא תרופה כימותרפית שמשמשת לטיפול בלוקמיה ולימפומה, ובכללן לוקמיה לימפוציטית כרונית, לימפומה שאינה הודג'קין, לוקמיה מיאלואידית חריפה ולוקמיה לימפוציטית חריפה.

תופעות לוואי נפוצות של התרופה כוללות בחילה, שלשול, חום, פריחה, קוצר נשימה, תחושת הירדמות בקצות הגפיים, שינויי ראייה ותחושת עייפות. תופעות לוואי חמורות כוללות הפרעות נוירולוגיות, ירידה בספירת הדם, ודלקת ריאות. שימוש בהריון עשוי במידה רבה לגרום לנזק לעובר. פלודרבין הוא אנלוג פוריני ששייך למשפחת האנטי-מטבוליטים. פעולתו היא על ידי הפרעת להכפלת ה-DNA.

התרופה אושרה לשימוש רפואי בארצות הברית בשנת 1991. היא נמצאת ברשימת התרופות החיוניות של ארגון הבריאות העולמי. העלות הממוצעת של התרופה בעולם המפותח היא כ-54$ למנה של 50 מ"ג.

שימוש רפואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלודרבין נמצאת בשימוש בשילובים שונים עם ציקלופוספמיד, מיטוקסנטרון, דקסמטזון וריטוקסימב בטיפול בלימפומה שאינה הודג'קין אינדולנטית (המתפתחת לאט). פלודרבין ניתנת כחלק מפרוטוקול FLAG בטיפול בחולי לוקמיה מילואידית כרונית, יחד עם ציטרבין ו-G-csf. בגלל שהיא גורמת לדיכוי מח עצם היא משמשת בפרוטוקולים מסוימים כהכנה להשתלת מח עצם אלוגנית.

תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלודרבין גורמת ללימפופניה עמוקה. כתוצאה מכך, גורמת לעלייה בסיכון לזיהומים אופורטוניסטים. כצעד מנע לוקחים אנשים שמטופלים בתרופה זו קו-טרימוקסאזול (ריספרים) או במתן חודשי של פנטמידין דרך נבולייזר כדי למנוע פנאומוציסטיס פנאומוניה (דלקת ריאות שנגרמת מ-Pneumocystis jiroveci). הלימפופניה שנגרמת על ידי התרופה גורמת לחולים להיות פגיעים יותר למחלת שתל-כנגד-המאכסן-שמעירוי-דם (TA-GvHD), סיבוך קטלני כתוצאה מעירוי דם. לפיכך, כל אדם שקיבל אי פעם פלודרבין ייקבל רק רכיבי דם שעברו הקרנה.

פלודרבין גורמת לאנמיה, תרומבוציטופניה ונויטרופניה, ומשכך נדרש מעקב אדוק אחר ספירת הדם של המטופל בה. חלק מהמטופלים יזדקקו לעירויי דם וקבלת טסיות, ובהמשך - קבלת G-CSF, תרופה המעודדת ייצור גרנולוציטים, במטרה לעודד את התאוששות מח העצם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פלודרבין בוויקישיתוף