פלורה סנדס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פלורה סנדס
סנדס במדי הצבא הסרבי, 1918
סנדס במדי הצבא הסרבי, 1918
לידה 22 בינואר 1876
נת׳ר פופלטון, אנגליה
פטירה 24 בנובמבר 1956 (בגיל 80)
סאפוק, אנגליה
מדינה הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, הממלכה המאוחדת, ממלכת יוגוסלביה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הצבא הסרבי
תקופת הפעילות 1914–1922 (כ־8 שנים)
דרגה קפטן
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה
עיטורים
מסדר הכוכב של הקאראוריי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פלורה סנדס (באנגלית: Flora Sandes; ‏22 בינואר 1876 – 24 בנובמבר 1956) הייתה אישה בריטית, אשר שירתה כקצינה של הצבא הסרבי המלכותי (אנ') במלחמת העולם הראשונה. סנדס הייתה יוצאת דופן בכך שהייתה האישה הבריטית היחידה ששירתה בפועל כחיילת במלחמת העולם הראשונה.[1] בתחילת דרכה התנדבה ליחידת האמבולנס בסנט ג'ון (אנ'). לאחר מכן עברה לממלכת סרביה ושם התקבלה בברכה והצטרפה רשמית לצבא הסרבי. לאחר מכן קודמה לתפקיד רב-סמל ובסוף המלחמה לתפקיד קפטן[2] וקיבלה 7 מדליות עיטור.[3]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלורה סנדס נולדה ב-22 בינואר 1876 ביישוב פופלטון (אנ') באנגליה והייתה הבת הצעירה למשפחה אירית. אביה היה סמואל דיקסון סנדס (1822–1914) רקטור (אנ') לשעבר בוויצרץ שנמצאת במחוז קורק שבאירלנד ואמה הייתה סופיה ג'וליה[4][5]. כשפלורה הייתה בת תשע היא ומשפחתה עברו ממרלספורד (אנ') ויותר מאוחר לטורטון (אנ').[4][6][7] בתור ילדה היא נהנתה מפעילויות רכיבה ויריות וטענה כי רצתה להיות בן.[8] היא למדה לנהוג במכוניות מרוץ צרפתיות ישנות. בזמנה החופשי פלורה התאמנה עם FANY (אנ') ראשי תיבות של First Aid Nursing Yeomanry, שהוקם בשנת 1907, ארגון קדם צבאי לנשים בו למדה עזרה ראשונה, פרשות ואיתות. פלורה עזבה את FANY בשנת 1910 ועברה לארגון FANY אחר שהוקם לנשים חולות ופצועות. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914 היא התנדבה להיות אחות אך נדחתה בגלל חוסר התאמה.[9]

קריירה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף הדחייה הצטרפה סנדס ליחידת האמבולנס בסנט ג'ון (אנ') שהוקמה על ידי האחות האמריקאית מייבל גרואיץ' (אנ'). ב-12 באוגוסט 1914 עזבה את אנגליה לסרביה עם קבוצה של 36 נשים כדי לנסות לסייע למשברים ההומניטריים שם.[4][8][10]. הם הגיעו לעיירה קרגוייבץ אשר הייתה הבסיס לכוחות הסרבים שנלחמו נגד המתקפה של האימפריה האוסטרו-הונגרית. [11] סנדס הצטרפה לצלב האדום הסרבי ועבדה באמבולנס עבור גדוד הרגלים השני של הצבא הסרבי (אנ'). בשנת 1914 היא המשיכה לרכב עם חייל סרבי שהתרשם מכישוריה של סנס ברכיבה על סוסים ואמר לה שהיא מבוזבזת כאחות ועליה להתגייס כחיילת. בשנת 1915 נאבקה סנדס להגיע לחזית (למרות מאמציהם של אנשים כמו הקונסול דיפלומטי הבריטי, שהורה לה לחזור למקום בטוח), ובסופו של דבר הצטרפה לאמבולנס של גדוד הרגלים השני במעבר בבאונה. במהלך הנסיגה הגדולה (אנ') דרך אלבניה, כל אנשי האמבולנס האחרים ברחו או נהרגו. סנדס כבר לא הייתה שימושית כאחות ונרשמה כטוראית על ידי הגנרל מילוש ואסיץ' (אנ'). היא התקדמה במהירות לדרגת רב"ט.[8] בהמשך היא סיפרה שכדי למסד את השינוי היא הסירה את תג הצלב האדום והחליפה אותו בדמויות הרגימנטיות של הפליז מתוך הכותרות (אנ') של קולונל מיליץ'. [12]בשנת 1916, במהלך ההתקדמות הסרבית על ביטולה, נפצעה סנדס באורח קשה מרימון ביד.[8] בהמשך היא קיבלה את העיטור הגבוה ביותר של הצבא הסרבי, מסדר הכוכב של הקאראוריי (אנ') .[13] במקביל, היא קודמה לדרגת רב-סמל.[10] כמו כן, בשנת 1916 פרסמה סנדס את האוטוביוגרפיה שלה, אישה אנגלית אשר תפקדה כסמלת בצבא הסרבי, על סמך מכתביה ויומניה. היא השתמשה באוטוביוגרפיה זו כדי לעזור לה לגייס כספים עבור הצבא הסרבי. [14] יחד עם אוולינה הרפילד (אנ') היא הקימה את הקרן אוולינה הרפילד ורב-סרן פלורה סנדס לקידום נוחות לחיילים ואסירים סרבים.[15] לאחר שלא הצליחה להמשיך להילחם בגלל פציעתה, בילתה את שארית המלחמה בניהול בית חולים.[16] בתום המלחמה קודמה לדרגת קצינה, מה שהפך אותה לקצינה הראשונה של הצבא הסרבי ובמקביל להיות גם הקצינה הזרה הראשונה.

חיים מאוחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 1927 התחתנה סנדס עם יורי יודניץ', קצין וגנרל הצבא הלבן לשעבר.[6] הזוג התגורר תקופה בצרפת, אך לאחר מכן חזרו לסרביה (שעד תאריך זה הפכה לחלק מממלכת יוגוסלביה) והתיישבו בבלגרד. בין שאר העבודות, סנדס נהגה במונית מהראשונות שהיו בבלגרד. כמו כן, בשנת 1927 פרסמה אוטוביוגרפיה שנייה. היא הרצתה בהרחבה על חוויותיה בתקופת המלחמה בבריטניה, אוסטרליה, ניו זילנד, צרפת, קנדה וארצות הברית. היא לבשה את מדי הצבא שלה בזמן שהיא העבירה את הרצאותיה.[17] כשגרמניה פתחה בהפלישה ליוגוסלביה באפריל 1941, הוחזרו סנדס ויודניץ' לשירות צבאי, אך הפלישה הסתיימה לפני שהספיקו למלא תפקידים צבאיים כלשהם. הם נכלאו לזמן קצר על ידי הגרמנים לפני ששוחררו.[13] לאחר מכן יודניץ' חלה, והועבר לבית חולים ונפטר שם בספטמבר 1941.[5] לאחר מכן שבה סנדס לאנגליה. את השנים האחרונות בחייה בילתה בסופוק, התגוררה בהוצ'סטון התחתית ליד שוק וויקהאם (אנ'). היא נפטרה בבית החולים מזרח סוקולק ואיפסוויץ' (אנ') ב־24 בנובמבר 1956.[5] [18] גופתה נשרפה בקרמטוריום איפסוויץ' ואפרה מפוזר בגן הזיכרון.[19] בכנסיית סנט אנדרו במרלספורד מוקדש לה לוח זיכרון על הקיר הדרומי בדוכני המקהלה.[20]

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

סנדס על בול משנת 2015 של סרביה

בתרבות העדכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Our Englishwomen, סדרה טלוויזיונית אודות הביוגרפיה של פלורה סנדס נכתבה בשנת 1997 על ידי סלובודן רודוביץ והופקה על ידי שירות השידור הסרבי.
  • השיר האחרון באלבום England Green and England Grey של ראג מאורסוס (אנ') הוא בלדה על פלורה סנדס שמפרשת את חייה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוטוביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Sandes, Flora (1916). An English Woman-Sergeant in the Serbian Army. London: Hodder & Stoughton.
  • Sandes, Flora (1927). The Autobiography of a Woman Soldier: A Brief Record of Adventure with the Serbian Army 1916–1919. London: H.F. & G. Witherby.

מקורות אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פלורה סנדס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ A forgotten soldier on a forgotten front, BBC News
  2. ^ Alison Fell, Viewpoint: Why are so few WW1 heroines remembered?, BBC News, ‏27 October 2014
  3. ^ Tijana Radeska, Medals of Flora Sandes, ‏Jan 28, 2017
  4. ^ 1 2 3 Taylor & Francis Group, A Historical Dictionary of British Women, 2003, עמ' 383, ISBN 1-85743-228-2
  5. ^ 1 2 3 Wheelwright, Julie, (Yudenitch, Flora Sandes (1876–1956, Oxford University Press, ‏2004
  6. ^ 1 2 Julie Wheelwright, “Amazons and military maids:” An examination of female military heroines in British literature and the changing construction of gender, Women's Studies International Forum 10, 1987-01-01, עמ' 489–502 doi: 10.1016/0277-5395(87)90003-3
  7. ^ The History Press | The Little Book of Suffolk (באנגלית)
  8. ^ 1 2 3 4 Walter A. Hazen, World War I, Good Year Books, 2006, ISBN 978-1-59647-074-3. (באנגלית)
  9. ^ John B. Allcock, Antonia Young, Black Lambs & Grey Falcons: Women Travellers in the Balkans, Berghahn Books, 2000, ISBN 978-1-57181-744-0. (באנגלית)
  10. ^ 1 2 David E. Jones, Women Warriors, Potomac Books Incorporated, 2000, עמ' 279
  11. ^ Norman Davies, Europe : a history, Oxford ; New York : Oxford University Press, 1996
  12. ^ Captain Flora Sandes: ‘the Serbian Joan of Arc’, History Ireland, ‏2013-03-13
  13. ^ 1 2 Working for Victory?: Images of Women in the First World War, 1914-18, Routledge & Kegan Paul, 1987-01-01, ISBN 978-0-7102-0974-0. (באנגלית)
  14. ^ Angela K. Smith, The Second Battlefield: Women, Modernism and the First World War, Manchester University Press, 2000, ISBN 978-0-7190-5301-6. (באנגלית)
  15. ^ Elizabeth Crawford, The Women's Suffrage Movement: A Reference Guide, 1866-1928, Routledge, 2001-01-01, ISBN 978-0-415-23926-4. (באנגלית)
  16. ^ BBC, Fact Files (באנגלית)
  17. ^ Jason Cromwell, Transmen and FTMs: Identities, Bodies, Genders, and Sexualities, University of Illinois Press, 1999, ISBN 978-0-252-06825-6. (באנגלית)
  18. ^ Find a will | GOV.UK (באנגלית)
  19. ^ By STEVEN RUSSELL, Suffolk: Brave Flora - the only woman to fight in the First World War (באנגלית)
  20. ^ st andrews church monument of flora sandes
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פלורה_סנדס&oldid=37128153"