פלורנס לורנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פלורנס לורנס
פלורנס לורנס בתצלום אולפן משנת 1908 לערך.
פלורנס לורנס בתצלום אולפן משנת 1908 לערך
לידה 2 בינואר 1886
המילטון, קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
התאבדה 28 בדצמבר 1938 (בגיל 52)
בוורלי הילס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה קנדה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקנית, שחקנית תיאטרון, שחקנית קולנוע, ממציאת פטנטים עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג Harry Solter עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פלורנס לורנס (2 בינואר 188628 בדצמבר 1938) הייתה שחקנית תיאטרון, ראינוע וקולנוע קנדית-אמריקנית. היא מכונה לעיתים קרובות "כוכבת הקולנוע הראשונה", והייתה שחקנית הקולנוע הראשונה ששמה צוין בפומבי. בשיא תהילתה ב-1910, היא הייתה ידועה כ "נערת ביוגרף", כאשר לוהקה כאחת השחקניות הראשיות באולפני הסרטים Biograph. במהלך הקריירה שלה היא הופיעה בכמעט 300 סרטי קולנוע.

ילדותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לורנס נולדה בהמילטון, אונטריו קנדה בשם פלורנס אנני בריג'ווד. אביה היה בונה כרכרות ואמה הייתה שחקנית וודוויל[1], אשר היגרו לקנדה מאירלנד לאחר הרעב הגדול.[2] בגיל שלוש הופיעה לורנס לראשונה על הבמה, לצד אמה, בשיר וריקוד. כאשר הייתה מבוגרת דייה כדי לשנן שורות של דיאלוג, היא השתתפה במחזות עם אמה ועם שחקנים אחרים. לורנס נזכרה כי נהנתה לשחק אך לא אהבה את הנסיעות המרובות שדרשה העבודה.[3] בגיל שש כונתה לורנס "בייבי פלו, ילדת הפלא".[4]

ב-18 בפברואר 1898 מת אביה מהרעלת גז ואמה של לורנס עברה עם בתה להתגורר אצל אמה-שלה בבאפלו, ניו יורק. שם נשלחה לורנס לראשונה לבית ספר. לאחר סיום הלימודים, שבה לורנס והצטרפה ללהקת התיאטרון של האם. אולם זמן קצר לאחר מכן התפרקה הלהקה ולורנס ואמה עקרו לניו יורק בשנת 1906 לערך.[5]

ראשית הקריירה: קולנוע וברודוויי.[עריכת קוד מקור | עריכה]

לורנס הייתה אחת מחלוצי תעשיית הסרטים ילידי קנדה, אשר נמשכו אל הצמיחה המהירה של הקולנוע הצעיר. בשנת 1906 היא הופיעה בסרט הראינוע הראשון שלה. שנה לאחר מכן כבר כיכבה ב-38 סרטים של חברת הסרטים Vitagraph. במהלך האביב והקיץ של שנת 1906 ניגשה לורנס לכמה אודישנים להפקות בברודוויי, ללא הצלחה. אולם ב-27 בדצמבר 1906 היא הוחתמה על ידי חברת הייצור אדיסון וגילמה את בתו של דניאל בון בסרט באותו שם, שנקרא גם  Pioneer days in America. היא קיבלה את התפקיד בגלל שידעה לרכוב על סוס. בסרט השתתפה גם אמה, ושכרן תמורת שבועיים של צילומי חוץ בקור מקפיא היה חמישה דולר ליום.

.בשנת 1907 שבה לורנס לתיאטרון לזמן קצר בתפקיד הראשי בהצגה Seminary Girls, אך כבר בשנת 1908 היא חזרה לשחק בסרטים בעבור Vitagraph, ובחמשת החודשים של אותה שנה שיחקה באחד-עשר סרטים.

אולפני Biograph[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקן צעיר ושמו הארי סולטר חיפש "צעירה יפה שיודעת לרכוב על סוס" לככב בסרט שיופק באולפני Biograph בניהולו של ד. וו. גריפית'. גריפית', המפיק-במאי הבולט ביותר באולפנים אלה הבחין בלורנס באולפני Vitagraph. הואיל ובאותה עת לא צוינו שמותיהם של השחקנים בסרטים, נאלץ גריפית'  לברר את זהותה באופן דיסקרטי ולתאם עימה פגישה. לורנס הצליחה לשכנע את סולטר וגריפית' כי היא המתאימה ביותר לתפקיד הראשי בסרט The Girl and the Outlaw. בחברת Vitagraph השתכרה לורנס 20 דולר לשבוע ונאלצה בנוסף לעבוד שם כתופרת תלבושת. גריפית' הציעה לה לעבוד כשחקנית בלבד תמורת 25 דולר לשבוע.

בעקבות ההצלחה בתפקיד זה הופיעה לורנס כמעט בכל 60 הסרטים  שביים גריפית' בשנת 1908. בסוף אותה שנה נישאה לורנס להארי סולטר. לורנס צברה פופולריות רבה, אולם מאחר ששמה מעולם לא צוין בסרטים, החלו המעריצים לכתוב לאולפנים ולשאול עליה. גם לאחר שלורנס זכתה להוקרה גורפת, עמדו אולפני Biograph בסירובם לציין את שמה, ומעריציה כינו אותה "נערת ביוגרף".[6] בשנים המעצבות של הקולנוע לא צוינו שמות השחקנים, מאחר שבעלי האולפנים חששו שהתהילה תוביל לדרישות לשכר גבוהות. לורנס המשיכה לעבוד באולפנים אלה גם בשנת 1909 ודרישותיה להכפיל את שכרה ולשלמו אחת לשבוע, במקום מדי יום, נענו בחיוב.

המודעה של קרל למל - "חשפנו שקר".

Independent Moving Pictures Company[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1909 פוטרו לורנס וסולטר מאולפני Biograph בעקבות פנייתם לאולפנים מתחרים, והם יכלו כעת להצטרף ל- Independent Moving Pictures Company of America - ובקיצור IMP - חברה שנוסדה על ידי קארל יוהנס למל והתמזגה מאוחר יותר עם סרטי יוניברסל. למל פיתה את לורנס לעבור לחברה שלו בהבטיחו לה פרסום מובלט. תחילה ארגן למל תרגיל ביחסי ציבור כאשר הפיץ שמועה שלורנס נהרגה מפגיעת רכב ברחוב בניו-יורק. לאחר שזכה לתהודה תקשורתית, פרסם למל מודעות בעיתונים תחת הכותרת "חשפנו שקר", ובהן תמונה של לורנס. המודעה הכריזה שלורנס בריאה ושלמה ועובדת על סרט חדש ושמו The Broken Oath בבימויו של סולטר. בהמשך לכך, ליווה למל את לורנס במרץ 1910 לסנט לואיס, מיזורי, כדי להוכיח למעריציה שהיא בחיים, ובכך הייתה לורנס לאחת הכוכבות הראשונות שזוהו בשמן. למל המשיך בתרגילי יחסי הציבור ותיאר אירוע לא-אמיתי, שבו התנפלו כביכול מעריצים נלהבים על לורנס וקרעו את בגדיה. כישרונו של למל ליחסי ציבור תרם ליצירת "הילת כוכבים" סביב לורנס, והיא הפכה לשם מוכר בכל בית באמריקה. לורנס וסולטר עבדו ב-IMP במשך אחד-עשר חודשים והשתתפו ב-50 סרטים. אחר כך יצאו לחופשה באירופה.[דרוש מקור]

 אולפני Lubin[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנת 1910, עם שובם לארצות הברית, הצטרפו לורנס וסולטר לאולפני Lubin וכיכבו שם יחדיו ב-48 סרטים.

Victor Film Company[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלרונס לורנס \(מימין) בסרט After All משנת 1912.

בשנת 1912 הקימו לורנס וסולטר חברת סרטים משלהם, בשיתוף עם קרל למל, שנקראה Victor Film Company. למל העניק להם חופש אמנותי מוחלט בחברה ושילם ללורנס 500 דולר לשבוע כשחקנית הראשית, ואילו סולטר, הבמאי, השתכר 200 דולר לשבוע. הם הקימו אולפן סרטים בניו ג'רזי והפיקו כמה סרטים בכיכובה של לורנס, עד שמכרו את החברה לאולפני יוניברסל בשנת 1913. הרווחה הכלכלית איפשרה ללורנס להגשים את חלומה ולקנות אחוזה בת 50 אקר בניו ג'רזי.[7][8]  לורנס גם הודיעה על כוונתה לפרוש מהמשחק.

היא השתכנעה לחזור לעבודה ב-1914 בעבור אותה חברה (Victor Film Company), אשר כבר נרכשה על ידי יוניברסל. בשנת 1915, במהלך הצילומים של הסרט Pawns of Destiny, יצאה דלקה על הבמה מכלל שליטה ולורנס נכוותה, שערה נשרף והיא נפלה וסדקה את עמוד השדרה. היא לקתה בהלם למשך כמה חודשים. לאחר מכן, חזרה לעבוד, אבל קרסה אחרי שהסרט הושלם. לורנס האשימה את סולטר בכך שאילץ אותה לבצע את הפעלולים שבהם נפצעה, והשניים התגרשו אך נישאו מחדש מאוחר יותר. בנוסף, היא חשה נבגדת מכך שאולפני יוניברסל סירבו לכסות את הוצאותיה הרפואיות. באמצע שנת 1916 חזרה לורנס לעבוד בעבור אולפני יוניברסל בסרט עלילתי חדש, Elusive Isabel, אולם לחץ העבודה העיק עליה ובריאותה הידרדרה, ובמשך ארבעה חודשים הייתה אף משותקת לחלוטין. ב-1921, היא נסעה להוליווד בניסיון לעשות קאמבק, אך זכתה להצלחה מועטה. היא קיבלה תפקיד ראשי במלודרמה The Unfoldment ושני תפקידי משנה. כל הופעותיה בסרטים לאחר 1924 היו ללא קרדיט.

חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לורנס נישאה שלוש פעמים ולא היו לה ילדים. נישואיה לשחקן, תסריטאי ובמאי הארי סולטר נמשכו משנת 1908 ועד מותו של סולטר ב-1920.[9] ב-1921 היא נישאה לסוכן מכוניות צ'ארלס ביירן וודרינג.[10] הם נפרדו בשנת 1929.[11] .

בשנת 1933 נישאה לורנס בשלישית, להנרי בולטון, שנתגלה כאלכוהוליסט והכה את לורנס קשות. הנישואין נמשכו חמישה חודשים.

ערוב ימיה ומותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבר של פלורנס לורנס בבית הקברות Hollywood Forever

בסוף שנות 1920 הייתה הקריירה של לורנס בדעיכה. מותה הפתאומי של אמה שהייתה קרובה אליה מאוד, בחודש אוגוסט 1929, מוטט אותה. ארבעה חודשים אחר כך היא נפרדה מבעלה השני, צ'ארלס וודרינג. למרות שלורנס השתכרה סכומים לא מבוטלים במהלך הקריירה הקולנועית שלה, היא קיבלה כמה וכמה החלטות עסקיות אומללות ואיבדה חלק גדול מהונה בנפילת שוק המניות באוקטובר 1929 ומשבר הכלכלי שאירע בעקבותיה. חנות הקוסמטיקה והאיפור שפתחה עם בעלה השני בלוס אנג'לס נפגעה אף היא במשבר הכלכלי, ובני הזוג נאלצו לסגור אותה בשנת 1931.

בראשית שנות ה-30 כללה קריירת המשחק של לורנס רק השתתפות בתפקידי משנה, לעיתים קרובות ללא קרדיט. בשנת 1936 חתמו  לורנס ושחקנים אחרים אחרים מתקופת הסרט האילם שכוכבם דעך על חוזה עם מטרו-גולדווין-מאייר, אשר העניק להם תפקידים קטנים תמורת 75 דולר לשבוע.[12] לורנס נשארה באולפנים אלה עד יום מותה. באמצע שנת  1937 אובחנה אצל לורנס מחלה שתוארה על ידי רופאה כ"מחלת עצמות הגורמת לאנמיה ודיכאון". ככל הנראה לקתה במיאלופיברוזיס, מחלת מח עצם נדירה, או במטפלזיה מיאלואידית - שתי מחלות חשוכות מרפא באותה עת. לצד ההידרדרות הגופנית לקתה לורנס גם בדיכאון, אך ניסתה להמשיך לעבוד. היא עברה להתגורר במערב הוליווד, יחד עם פועל במה ושמו רוברט "בוב" ברינלו ואחותו.[13]

בבוקר ה-28 בדצמבר 1938 טילפנה לורנס למשרדי מ-ג-מ, שם הייתה אמורה להתייצב לעבודה אחה"צ, וטענה כי היא חולה. במועד כלשהו אחר הצהריים בלעה לורנס סירופ נגד שיעול ומשחה נגד נמלים. ישנן כמה גרסאות כיצד נתגלתה לורנס. גרסה אחת מספרת ששכנה שמעה את צעקותיה, ואילו לפי גרסה אחרת לורנס עצמה טילפנה לשכנה ואמרה שהרעילה את עצמה. כך או כך, השכנה הזעיקה אמבולנס ולורנס הובהלה לבית החולים. מותה נקבע באותו יום ב-2:45 אחה"צ[14] לורנס השאירה בביתה מכתב התאבדות שיועד לבוב ברינלו.

מותה של לורנס נקבע כ"ככל הנראה התאבדות" בשל "בריאות לקויה". היא נקברה ב-30 בדצמבר בקבר ללא מצבה בבית הקברות Hollywood Cemetery. קברה נותר לא מסומן עד שנת 1991, כאשר שחקן בריטי שבחר להישאר אנונימי מימן הקמת מצבה על קברה שעליה נכתב: "נערת הביוגרף \ כוכבת הקולנוע הראשונה". שנת הלידה על המצבה של לורנס נרשמה כ-1890.[15] אי דיוק זה הופיע גם בתעודת הפטירה שלה. קלי ר. בראון, הביוגרף של לורנס, מייחס טעות זו ל"מסכת הבידיון של לורנס עצמה", אשר נהגה להשמיט דרך קבע שנים מגילה.

סרטיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטי עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Unfoldment (1922)
  • Lucretia Lombard (1923)
  • The Satin Girl (1923)
  • Gambling Wives (1924)
  • The Greater Glory (1926)
  • The Johnstown Flood (1926)
  • Sweeping Against the Winds (1930)
  • Homicide Squad (1931)
  • The Hard Hombre (1931)
  • Sinners in the Sun (1932)
  • Secrets (1933)
  • The Old Fashioned Way (1934, unverified)
  • Man on the Flying Trapeze (1935, unverified)
  • Hollywood Boulevard (1936, scenes deleted)
  • One Rainy Afternoon (1936)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פלורנס לורנס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Brown, Kelly R. (1999). Florence Lawrence, the Biograph Girl: America's First Movie Star. McFarland. עמ' 2. ISBN 0-786-43089-3. 
  2. ^ Brown 1999 p. 5
  3. ^ Brown 1999 p. 4
  4. ^ "Former Film Star Dies: Florence Lawrence, Who Is Known as 'Biograph Girl', Takes Poison". The Reading Eagle. 29 בדצמבר 1983. עמ' 11. בדיקה אחרונה ב-6 באפריל 2014. 
  5. ^ Brown 1999 p. 7
  6. ^ Basinger, Jeanine (1999). Silent Stars. Alfred A. Knopf. עמ' 7. ISBN 0-679-43840-8. 
  7. ^ Florence Lawrence, Women Film Pioneers Project; accessed September 23, 2015.
  8. ^ PHS Answer Girl & Curator, Pascack Historical Society; accessed September 23, 2015; "Florence Lawrence was America's first movie star according to movie historians.
  9. ^ Forster, Merna (2011). 100 More Canadian Heroines: Famous and Forgotten Faces. Dundurn. עמ' 221. ISBN 1-459-70085-6. 
  10. ^ "Silent Film Stars Drinks Poison, Dies". St. Petersburg Times. 29 בדצמבר 1938. עמ' 1. בדיקה אחרונה ב-6 באפריל 2014. 
  11. ^ Brown 1999 p. 135
  12. ^ Eyman, Scott (2008). Lion of Hollywood: The Life and Legend of Louis B. Mayer. Simon and Schuster. עמ' 335. ISBN 1-439-10791-2. 
  13. ^ Brown 1999 pp. 144-145
  14. ^ Brown 1999, pp. 146-47
  15. ^ Brown 1999 p. 148