פלייסטיישן
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| חברת אם | סוני אינטראקטיב אנטרטיינמנט |
| מדינה |
יפן  |
|
www | |
  | |
פלייסטיישן (באנגלית: PlayStation) היא מותג משחקי וידאו בבעלות סוני אינטראקטיב אנטרטיינמנט, חטיבה של התאגיד היפני סוני. מוצרי הדגל של המותג כוללים סדרה של קונסולות משחק ביתיות המיוצרות תחת המותג; כמו כן, המותג כולל קונסולות משחקים ניידות, שירותי אונליין, מגזינים וצורות מדיה אחרות.
המותג החל עם הקונסולה הביתית הראשונה, פלייסטיישן, שהופצה ביפן ב-1994 וברחבי העולם בשנה שלאחר מכן, והפכה לקונסולה הראשונה מסוגה ששלחה מעל 100 מיליון יחידות, מה שהפך את פלייסטיישן למותג מוכר ברחבי העולם.[1] מאז הושקו קונסולות חדשות רבות – האחרונה שבהן היא פלייסטיישן 5 שהופצה ב-2020 – וכן סדרה של קונסולות ניידות ומגוון מוצרי אלקטרוניקה נוספים כמו מרכז מדיה וסמארטפון. סדרת הבקרים הראשית שבה משתמשות קונסולות הפלייסטיישן היא DualShock, קו של גיימפאד.[2] סוני אינטראקטיב אנטרטיינמנט מפעילה גם שירותים מקוונים רבים כמו PlayStation Network, חנות פלייסטיישן, והשירות המבוסס על מנוי פלייסטיישן פלוס, שעשויים להציע גם שירותי בידור שאינם משחקים; לרשת פלייסטיישן יש מעל 103 מיליון משתמשים פעילים חודשיים נכון לדצמבר 2019.[3]
לסדרה יש גם מגוון חזק של משחקים בבעלות ראשונית בזכות PlayStation Studios, קבוצה של סטודios בבעלות Sony Interactive Entertainment שפיתחו אותם במיוחד עבור קונסולות פלייסטיישן. בנוסף, הסדרה כוללת שחרורים מחודשים של משחקים בתקציב נמוך על ידי סוני בשמות שונים עבור כל אזור; אלה כוללים את Greatest Hits, Platinum, Essentials, ו-The Best. המותג ידוע גם בארבעת כפתורי הפנים האייקוניים של פלייסטיישן (
, 
, 
, 
) וידוע בקמפיינים השיווקיים הרבים שלו, האחרון שבהם הוא הפרסומות "Greatness Awaits" ולאחר מכן "Play Has No Limits" בארצות הברית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]פלייסטיישן הייתה רעיון של קן קוטרגי, בכיר בסוני שניהל את אחת מחטיבות הנדסת החומרה של החברה ולאחר מכן כונה "אבי הפלייסטיישן".[4][5]
.jpg)
עד 1991, לסוני לא הייתה מעורבות ישירה משמעותית בתעשיית משחקי הווידאו. החברה סיפקה רכיבים לקונסולות אחרות, כמו שבב הקול עבור Super Famicom של נינטנדו, וניהלה סטודיו למשחקי וידאו, Sony Imagesoft.[7] כחלק מפרויקט משותף בין נינטנדו לסוני שהחל כבר ב-1988, שתי החברות עבדו על יצירת גרסת CD-ROM של ה-Super Famicom,[8] אם כי נינטנדו הכחישה את קיומו של העסקה עם סוני עד מארס 1991.[9] בתערוכת CES ביוני 1991, סוני חשפה Super Famicom עם כונן CD-ROM מובנה שהשתמש בטכנולוגיית Green Book או CD-i, שנקרא "פלייסטיישן" (הידוע גם כ־SNES-CD). עם זאת, יום לאחר ההכרזה ב-CES, נינטנדו הודיעה כי היא מפסיקה את השותפות עם סוני, ובוחרת לעבוד עם פיליפס במקום זאת, תוך שימוש באותה טכנולוגיה.[10] העסקה התפרקה על ידי נינטנדו לאחר שלא הצליחו להגיע להסכמה על אופן חלוקת ההכנסות בין שתי החברות.[10] הפסקת השותפות הרגיזה את נשיא סוני נוריו אוהגה, שהגיב במינוי קוטרגי לאחראי על פיתוח פרויקט הפלייסטיישן כדי להתחרות בנינטנדו.[10]
באותו זמן, המשא ומתן עדיין התנהל בין נינטנדו לסוני, כאשר נינטנדו הציעה לסוני תפקיד "לא משחקי" בנוגע לשותפות החדשה שלהם עם פיליפס. הצעה זו נדחתה במהירות על ידי קוטרגי, שנתקל בביקורת הולכת וגוברת על עבודתו בנוגע לכניסה לתעשיית משחקי הווידאו בתוך סוני. המשא ומתן הסתיים רשמית במאי 1992, וכדי להחליט על גורל פרויקט הפלייסטיישן, נערכה פגישה ביוני 1992, שכללה את נשיא סוני אוהגה, ראש הפלייסטיישן קוטרגי וכמה חברים בכירים במועצת המנהלים של סוני. בפגישה, קוטרגי חשף מערכת מבוססת CD-ROM קניינית שעליה עבד, שכללה משחקי וידאו עם גרפיקת תלת-ממד. בסופו של דבר, נשיא סוני אוהגה החליט לשמור על הפרויקט לאחר שקוטרגי הזכיר לו את ההשפלה שספג מנינטנדו. עם זאת, בשל התנגדות חזקה מצד רוב הנוכחים בפגישה וגם התנגדות פנימית נרחבת לפרויקט מצד הדור הוותיק של מנהלי סוני, קוטרגי וצוותו נאלצו לעבור ממטה סוני לסוני מיוזיק, ישות פיננסית נפרדת לחלוטין בבעלות סוני, כדי לשמור על הפרויקט ולשמור על קשרים עם פיליפס לפרויקט פיתוח MMCD (שסייע להוביל ליצירת ה־DVD).[10]
לפי המפיק של SCE ריוג'י אקגווה והיו"ר שיגאו מריאמה, הייתה אי ודאות לגבי האם הקונסולה צריכה להתמקד בעיקר בגרפיקת דו-ממדית או בגרפיקת תלת-ממד. בסופו של דבר, לאחר שהיו עדים להצלחת המשחק Virtua Fighter של סגה במכונות ארקייד ביפן, סוני הבינה ש"כיוון הפלייסטיישן הפך ברור באופן מיידי" וגרפיקת פוליגונים תלת-ממדית הפכה למוקד העיקרי של הקונסולה.[11]
לוגו הפלייסטיישן תוכנן על ידי מנבו סקמוטו. הוא רצה שהלוגו ילכוד את תמיכת הקונסולה בתלת-ממד, אך במקום להוסיף עומק נראה לעין לאותיות "P" ו-"S", הוא יצר אשליה אופטית שרמזה על האותיות בעומק החלל. סקמוטו גם דבק בארבעה צבעים ראשיים בהירים, אדום, צהוב, ירוק וכחול, והיה צריך לכוונן רק את הצבע הירוק להרמוניה טובה יותר ברחבי הלוגו. סקמוטו גם עיצב את הלוגו בשחור-לבן בהתבסס על אותו עיצוב, שמור למקרים שבהם לא ניתן היה להשתמש בצבעים.
הקמת חברת סוני קומפיוטר אנטרטיינמנט
[עריכת קוד מקור | עריכה].svg){kind=logo}
בסוני מיוזיק, קוטרגי עבד בשיתוף פעולה הדוק עם שיגאו מריאמה, מנכ"ל Sony Music, ועם אקירה סאטו כדי להקים את Sony Computer Entertainment Inc. (SCEI) ב-16 בנובמבר 1993.[12] אבן יסוד של SCEI הייתה השותפות הראשונית שלה עם Sony Music, שסייעה ל-SCEI למשוך כישרונות יצירתיים לחברה וכן לסייע בייצור, שיווק והפקת דיסקים, דבר ש-Sony Music כבר עשתה עם דיסקי מוזיקה. שני החברים המרכזיים האחרונים של SCEI היו טרי טוקונקה, נשיא SCEI ממטה סוני, ואולף אולפסון. אולפסון היה מנכ"ל ונשיא של Sony Interactive Entertainment שבסיסה בניו יורק,[13] שהייתה החברה האם של Sony Computer Entertainment of America (SCEA) שהוקמה ב-1994.
פרויקט הפלייסטיישן, הפרויקט הרשמי הראשון של SCEI, קיבל לבסוף אור ירוק ממנהלי סוני ב-1993 לאחר כמה שנים של פיתוח. כמו כן, ב-1993, פיל הריסון, שלימים הפך לנשיא SIE Worldwide Studios, גויס ל-SCEI כדי למשוך מפתחים ומוציאים לאור לפיתוח משחקים לפלטפורמת הפלייסטיישן החדשה.[10]
במגזין Computer Gaming World במרץ 1994 דווח על שמועה לפיה ה-"Sony PS-X" יהופץ ביפן "לפני סוף השנה הזו ויימכר בפחות מ-400 דולר".[14] לאחר הדגמה של תוכנית ההפצה של סוני ודמואות טכנולוגיות של הקונסולה החדשה שלה למוציאים לאור ומפתחי משחקים במלון בטוקיו ב-1994, מפתחים רבים החלו לגשת לפלייסטיישן. שניים מהם הפכו לשותפים מרכזיים מאוחר יותר היו Electronic Arts במערב ונאמקו ביפן. אחד הגורמים שמשכו מפתחים לפלטפורמה היה השימוש בקונסולה מבוססת CD-ROM התומכת בתלת-ממד, שהייתה זולה וקלה יותר לייצור בהשוואה לקונסולה המתחרה של נינטנדו, שהשתמשה במערכות קסטות. הפרויקט הגיע בסופו של דבר לחנויות ביפן בדצמבר 1994 וזכה למכירות רבות הודות למחיר הנמוך שלו בהשוואה למתחרה, ה־Sega Saturn. הפופולריות של הקונסולה התפשטה לאחר שחרורה ברחבי העולם בצפון אמריקה ואירופה.[10]
קונסולות ביתיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]פלייסטיישן
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – פלייסטיישן (קונסולה)
הפלייסטיישן המקורית, שהופצה ביפן ב-3 בדצמבר 1994, הייתה הראשונה בסדרת קונסולות ומכשירי משחק ניידים של פלייסטיישן. היא כללה קונסולות המשך ושדרוגים כולל Net Yaroze (פלייסטיישן שחורה מיוחדת עם כלים והוראות לתכנות משחקים ויישומים של פלייסטיישן), "PS one" (גרסה קטנה יותר של המקורית) ו־PocketStation (מכשיר נייד המשפר משחקי פלייסטיישן ומשמש גם ככרטיס זיכרון). היא הייתה חלק מדור חמישי של קונסולות משחקי וידאו שהתחרו מול Sega Saturn ו־Nintendo 64. עד דצמבר 2003, הפלייסטיישן ו-PS one שלחו יחד 102.49 מיליון יחידות,[15] והפכו בסופו של דבר לקונסולת משחקי הווידאו הראשונה שמכרה 120 מיליון יחידות.[16]
PS One
[עריכת קוד מקור | עריכה]הופץ ב-7 ביולי 2000,[17] במקביל לממשיכה שלה, פלייסטיישן 2, ה-PS One (מסוגנן כ-PS one) היה גרסה מעוצבת מחדש וקטנה בהרבה של קונסולת הפלייסטיישן המקורית.[18] ה-PS One עלתה על כל הקונסולות האחרות, כולל ממשיכתה, במכירות במהלך שארית השנה.[18] היא כללה שני שינויים עיקריים מקודמתה: הראשון היה שינוי קוסמטי לקונסולה והשני היה ממשק המשתמש הגרפי של תפריט הבית; גרסה של הממשק ששימשה עד אותו זמן רק בקונסולות PAL.
פלייסטיישן 2
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – פלייסטיישן 2
הופצה ב־2000, 15 חודשים לאחר ה־Dreamcast ושנה לפני המתחרות האחרות שלה, Xbox ו־GameCube, הפלייסטיישן 2 היא חלק מדור שישי של קונסולות משחקי וידאו, והיא תאימות לאחור עם רוב משחקי הפלייסטיישן המקוריים. כמו קודמתה, היא קיבלה עיצוב מחדש דק יותר. זו הקונסולה המצליחה ביותר בעולם,[19] לאחר שמכרה מעל 155 מיליון יחידות נכון ל-28 בדצמבר 2012.[20] ב-29 בנובמבר 2005, הפלייסטיישן 2 הפכה לקונסולת המשחקים המהירה ביותר שהגיעה ל-100 מיליון יחידות שנשלחו, והשיגה את ההישג תוך 5 שנים ו-9 חודשים מהשקתה. הישג זה התרחש מהר יותר מקודמתה, הפלייסטיישן, שלקחה "9 שנים ו-6 חודשים מאז ההשקה" להגיע לאותו מספר.[16] המשלוחים של פלייסטיישן 2 ביפן הסתיימו ב-28 בדצמבר 2012.[21] עיתון The Guardian דיווח ב-4 בינואר 2013 כי ייצור הפלייסטיישן 2 הסתיים ברחבי העולם, אך מחקרים הראו כי אנשים רבים ברחבי העולם עדיין מחזיקים באחת, גם אם היא כבר לא בשימוש. פלייסטיישן 2 דורגה כקונסולת המשחקים הנמכרת ביותר בכל הזמנים נכון לשנת 2015.[22]
דגם Slim
[עריכת קוד מקור | עריכה]הופץ ב־2004, ארבע שנים לאחר השקת הפלייסטיישן 2 המקורית, הפלייסטיישן 2 Slimline הייתה העיצוב המחודש הגדול הראשון של הפלייסטיישן 2. בהשוואה לקודמתה, ה-Slimline הייתה קטנה יותר, דקה יותר, שקטה יותר וכללה גם יציאת Ethernet מובנית (בחלק מהשווקים כללה גם מודם מובנה). ב-2007, סוני החלה לשלוח גרסה מתוקנת של ה-Slimline שהייתה קלה יותר מה-Slimline המקורית יחד עם מתאם AC קל יותר.[23] ב-2008, סוני שחררה גרסה מתוקנת נוספת של ה-Slimline שהכילה עיצוב פנימי מחודש ששילב את ספק הכוח בתוך הקונסולה עצמה כמו בפלייסטיישן 2 המקורית, וכתוצאה מכך משקל כולל מופחת של הקונסולה.[24]
פלייסטיישן 3
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – פלייסטיישן 3
הופצה ב-11 בנובמבר 2006 ביפן, הפלייסטיישן 3 (PS3) היא קונסולת משחקים מהדור שביעי של סוני. היא מתחרה במיקרוסופט Xbox 360 ובנינטנדו Wii. ה-PS3 היא הקונסולה הראשונה בסדרה שהציגה שימוש בטכנולוגיית זיהוי תנועה דרך בקר Sixaxis האלחוטי שלה. הקונסולה כוללת גם נגן Blu-ray Disc ומציגה רזולוציה של הבחנה גבוהה. ה-PS3 הוצעה במקור עם כונן קשיח של 20 ג'יגה-בייט או 60 ג'יגה-בייט, אך במהלך השנים הקיבולת שלה גדלה בהדרגה עד ל-500 ג'יגה-בייט. הפלייסטיישן 3 מכרה מעל 80 מיליון קונסולות ברחבי העולם נכון לנובמבר 2013.[25]
דגם Slim
[עריכת קוד מקור | עריכה]כמו קודמותיה, הפלייסטיישן 3 הופצה מחדש ב-2009 כדגם "דק". הדגם המחודש הוא 33% קטן יותר, 36% קל יותר, וצורך 34% עד 45% פחות חשמל מדגמים קודמים.[26][27] בנוסף, היא כוללת מערכת קירור מחודשת ומעבד Cell קטן יותר שהועבר לתהליך ייצור של 45 ננומטר. היא מכרה מעל מיליון יחידות בתוך שלושת השבועות הראשונים שלה למכירה.[28] העיצוב המחודש כולל גם תמיכה ב-CEC (המכונה לעיתים בשמות מסחריים של היצרנים כמו BraviaSync, VIERA Link, EasyLink ואחרים) המאפשר שליטה בקונסולה דרך HDMI באמצעות שלט רחוק כבקר. ה-PS3 הדקה פועלת בשקט יותר וקרירה יותר מדגמים קודמים הודות למעבד ה-45 ננומטר שלה. ה-PS3 הדקה כבר לא כוללת את מתג ה"חשמל הראשי" (בדומה לפלייסטיישן 2 דקה), כמו בדגמי ה-PS3 הקודמים, שהיה ממוקם בחלק האחורי של הקונסולה.[26] היא הופצה רשמית ב-1 בספטמבר 2009 בצפון אמריקה ואירופה וב-3 בספטמבר 2009 ביפן, אוסטרליה וניו זילנד.[26][29][30]
דגם SuperSlim
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2012, סוני חשפה פלייסטיישן 3 "סופר דקה". הקונסולה החדשה, עם מארז מעוצב מחדש לחלוטין הכולל דלת הזזה המכסה את כונן הדיסק (שהועבר לחלק העליון של הקונסולה), שוקלת 4.3 פאונד, כמעט שלושה פאונד קלה יותר מהדגם ה"דק" הקודם. הקונסולה מגיעה עם זיכרון פלאש של 12 ג'יגה-בייט או כונן קשיח של 250 ג'יגה-בייט או 500 ג'יגה-בייט. מספר חבילות הכוללות PS3 סופר דקה ומבחר משחקים זמינות.
פלייסטיישן 4
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – פלייסטיישן 4
הפלייסטיישן 4 (PS4) הוכרזה על ידי Sony Computer Entertainment במסיבת עיתונאים ב-20 בפברואר 2013. בפגישה, סוני חשפה כמה ממפרטי החומרה של הקונסולה החדשה.[31][32] היא הציגה את ארכיטקטורת x86 לסדרת הפלייסטיישן. על פי הארכיטקט הראשי של המערכת, מארק סרני, הפיתוח על הפלייסטיישן 4 החל כבר ב-2008.[33] מנכ"ל פלייסטיישן אירופה ג'ים ריאן הדגיש ב-2011 כי סוני רצתה להימנע מהשקת הקונסולה מהדור הבא מאחורי המתחרים.[34]
בין היישומים והשירותים החדשים, סוני הציגה את אפליקציית הפלייסטיישן, המאפשרת לבעלי PS4 להפוך סמארטפונים וטאבלטים למסך שני לשיפור המשחקיות.[35] החברה תכננה גם להשיק את שירות הזרמת המשחקים פלייסטיישן נאו, המופעל על ידי טכנולוגיה מגייקאי.[36][37] על ידי שילוב כפתור שיתוף בבקר החדש ואפשרות לצפות בתוכן משחק המוזרם בשידור חי מחברים, סוני תכננה לשים דגש רב יותר על משחקיות חברתית.[35] הפלייסטיישן 4 הופצה לראשונה בצפון אמריקה ב-15 בנובמבר 2013. כחלק מדור שמיני של קונסולות משחקי וידאו, היא מתחרה ב־Xbox One של מיקרוסופט ובWii U ו־Switch של נינטנדו.
דגם Slim
[עריכת קוד מקור | עריכה]פלייסטיישן 4 Slim (שווקה רשמית פשוט כפלייסטיישן 4 או PS4) נחשפה ב-7 בספטמבר 2016. זו גרסה מתוקנת של חומרת ה-PS4 המקורית עם גורם צורה יעיל יותר. המארז החדש קטן ב-40% וכולל גוף מעוגל עם גימור מט בחלק העליון של הקונסולה במקום גימור דו-גוני. שני יציאות ה-USB בחזית הקונסולה כוללות רווח גדול יותר ביניהן, ויציאת האודיו האופטית הוסרה.[168] היא מגיעה עם עדכון קל לבקר ה-DualShock 4, עם פס תאורה גלוי דרך החלק העליון של משטח המגע וגימור אפור מט כהה במקום שחור מבריק חלקי. ה-PS4 דקה הופצה ב-15 בספטמבר 2016, עם דגם של 500 ג'יגה-בייט באותו נקודת מחיר כמו דגם ה-PS4 המקורי.[169] מספר הדגם שלה הוא CUH-2000.[170]
דגם פרו
[עריכת קוד מקור | עריכה]פלייסטיישן 4 פרו או בקיצור PS4 Pro (הוכרזה במקור תחת שם הקוד Neo)[35] נחשפה ב-7 בספטמבר 2016. מספר הדגם שלה הוא CUH-7000.[170] זו גרסה משודרגת של הפלייסטיישן 4 עם חומרה משופרת, כולל GPU משודרג עם כוח עיבוד של 4.2 טרה-פלופס, ומהירות שעון מעבד גבוהה יותר. היא תוכננה בעיקר כדי לאפשר למשחקים נבחרים להיות ניתנים להפעלה ברזולוציית 4K, ואיכות משופרת עבור פלייסטיישן VR. כל המשחקים תואמים לאחור וקדימה בין PS4 ל-PS4 Pro, אך משחקים עם אופטימיזציות יציגו ביצועי גרפיקה משופרים ב-PS4 Pro. אף על פי שהיא מסוגלת להזרים וידאו ב-4K ממקורות מקוונים, ה-PS4 Pro אינה תומכת ב-Ultra HD Blu-ray.[171] [172] [173] בנוסף, ה-PS4 Pro היא הדגם היחיד של PS4 שמסוגל לשחק מרחוק ברזולוציית 1080p. דגמים אחרים מוגבלים ל-720p.[174]
פלייסטיישן 5
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – פלייסטיישן 5
הפלייסטיישן 5 (PS5)[38] הופצה ברחבי העולם ב-12 בנובמבר 2020, ולצד Xbox Series X ו-Series S, שהופצו באותו חודש, היא חלק מהדור תשיעי של קונסולות משחקי וידאו. החדשות הראשונות על ה-PS5 הגיעו ממארק סרני בראיון למגזין Wired באפריל 2019.[39] סוני התכוונה שהפלייסטיישן 5 תהיה הקונסולה מהדור הבא שלה ותכננה לשלוח אותה ברחבי העולם עד סוף 2020.[40] בתחילת 2019, הדוח הפיננסי של סוני לרבעון שהסתיים ב-31 במרץ 2019 אישר כי חומרה חדשה מהדור הבא נמצאת בפיתוח, אך לא תשלח לפני אפריל 2020.[41]
המפרטים הנוכחיים פורסמו באוקטובר 2019.[42] הקונסולה משתמשת במעבד 8 ליבות, 16 תהליכונים המבוסס על מיקרו-ארכיטקטורת Zen 2 של AMD, המיוצר בתהליך של 7 ננומטר. מעבד הגרפיקה הוא גרסה מותאמת אישית ממשפחת Navi של AMD המשתמשת במיקרו-ארכיטקטורת RDNA, הכוללת תמיכה בהאצת חומרה של עיבוד מעקב אורות, המאפשרת גרפיקת מעקב אורות בזמן אמת.[42] הקונסולה החדשה מגיעה עם אחסון SSD מותאם אישית, כאשר סרני הדגיש את הצורך בזמני טעינה מהירים ורוחב פס גבוה יותר כדי להפוך את המשחקים ליותר סוחפים, וכן לתמוך בהזרמת תוכן נדרש מהדיסק עבור רזולוציית 8K.[39] בראיון שני עם Wired באוקטובר 2019, פורטו פרטים נוספים על החומרה החדשה: כונן הBlu-ray המובנה של הקונסולה יתמוך בדיסקי Blu-ray של 100 ג'יגה-בייט[40] ו־Ultra HD Blu-ray;[43] בעוד שהתקנת משחק מדיסק היא חובה כדי לנצל את ה-SSD, למשתמש תהיה שליטה מדויקת על כמה הוא רוצה להתקין, כמו התקנת רכיבי מרובי משתתפים בלבד של משחק.[40] סוני מפתחת מצב משחק מושהה משופר עבור הפלייסטיישן 5 שצורך פחות אנרגיה מאשר הפלייסטיישן 4.[44]
הבקר החדש של המערכת, DualSense, כולל טריגרים אדפטיביים שיכולים לשנות את ההתנגדות לשחקן לפי הצורך, כמו שינוי ההתנגדות במהלך פעולת משיכת חץ בקשת במשחק.[40] הבקר כולל גם משוב הפטי חזק באמצעות מפעילי סליל קולי, שיחד עם רמקול משופר של הבקר נועדו לספק משוב טוב יותר במשחק.[40] קישוריות USB-C, יחד עם סוללה בעלת דירוג גבוה יותר, הם שיפורים נוספים לבקר החדש.[40]
הפלייסטיישן 5 כוללת ממשק משתמש מחודש לחלוטין.[38] הפלייסטיישן 5 תואמת לאחור עם רוב משחקי הפלייסטיישן 4 ופלייסטיישן VR, כאשר סרני הצהיר כי המעבר לקונסולה החדשה נועד להיות קל.[39][42] בראיון מאוחר יותר, ג'ים ריאן דיבר על כך שהפלייסטיישן 5 מסוגלת לשחק "99%" ממשחקי הפלייסטיישן 4, הערכה שנגזרה מגודל מדגם של "אלפים".[45]
דגם Slim
[עריכת קוד מקור | עריכה]עיצוב דק מתוקן עבור ה-PS5, בדומה לשחרורים מחדש של "דק" בעבר, הופץ באוקטובר 2023. מלבד העיצוב הדק, הדגם הדק כולל 1 טרה-בייט של אחסון פנימי ומחליף את אחת מיציאות ה-USB-A ב-USB-C. הגרסה הבסיסית גם מסירה את כונן הדיסק האופטי הפנימי, שהוחלף בכונן חיצוני.[46]
דגם Pro
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפלייסטיישן 5 פרו הופצה בנובמבר 2024. היא כוללת שלושה שדרוגים עיקריים על פני דגם ה-PS5 הבסיסי: GPU שהיה מהיר בכ-45% מ-GPU של ה-PS5 הבסיסי, הכללת טכנולוגיית שדרוג תמונה הנקראת PlayStation Spectral Super Resolution (PSSR), והגדלת האחסון הפנימי ל-2 טרה-בייט.[47][48] משחקים יכולים לנצל את ביצועי הגרפיקה המשופרים אם הם מתוכנתים לכך, עם כ-50 משחקים מוכנים להשתמש בתכונה זו בהשקה.[47]
השוואה בין הקונסולות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| קונסולה | פלייסטיישן (PS) | פלייסטיישן 2 (PS2) | פלייסטיישן 3 (PS3) | פלייסטיישן 4 (PS4) | פלייסטיישן 5 (PS5) |
|---|---|---|---|---|---|
| תמונה |
למעלה: PS למטה: PS One |
  
למעלה: PS2 אמצע: PS2 Slimline (2004) למטה: PS2 Slimline (2007) |
  
למעלה: PS3 אמצע: PS3 Slim למטה: PS3 Super Slim |
  
למעלה: PS4 אמצע: PS4 Slim למטה: PS4 Pro |
ימין: PS5 שמאל: PS5 Digital Edition |
| מחיר השקה | PS ¥39,800[49] US$299[50] £299[51] PS One ¥15,000[52] US$99 £79 |
PS2 ¥39,800[49] US$299[50] £299[51] PS2 Slimline US$149 €149 |
PS3 ¥49,980 (20 GB)[49] US$499 (20 GB) US$599 (60 GB)[50] £425 (60 GB)[53] €599 (60 GB)[51] PS3 Slim ¥29,980 (tax included) (120 GB) US$299 (120 GB) €299 (120 GB) PS3 Super Slim ¥24,980 (tax included) (250 GB) US$269 (250 GB) €299 (500 GB) |
PS4 ¥38,980 (500 GB) US$399 (500 GB) €399 (500 GB) £349 (500 GB) PS4 Slim US$299 (500 GB) US$349 (1 TB) €299 (500 GB) €349 (1 TB) PS4 Pro ¥44,980 (1 TB) US$399 (1 TB) €399 (1 TB) £349 (1 TB) |
PS5 ¥49,980 (825 GB) US$499,99 (825 GB) €499,99 (825 GB) £449,99 (825 GB) PS5 Digital Edition ¥39,980 (825 GB) US$399,99 (825 GB) €399,99 (825 GB) £359,99 (825 GB) PS5 Slim (כולל כונן דיסק נשלף) ¥66,980 (1 TB)[54] US$499,99 (1 TB) €550 (1 TB) £480 (1 TB) PS5 Slim Digital Edition (ללא כונן דיסק בחבילה) ¥58,980 (1 TB) US$449,99 (1 TB) €450 (1 TB) £390 (1 TB) PS5 Pro (ללא כונן דיסק בחבילה) ¥119,980 (2 TB) US$699,99 (2 TB) €799,99 (2 TB) £699,99 (2 TB) |
| תאריך השקה | PS יפן: 3 בדצמבר 1994[55] צפון אמריקה: 9 בספטמבר 1995 גוש האירו: 29 בספטמבר 1995 אוסטרליה: 15 בנובמבר 1995[56] יפן: 7 ביולי 2000 צפון אמריקה: 19 בספטמבר 2000 |
PS2 יפן: 4 במרץ 2000צפון אמריקה: 26 באוקטובר 2000[57] גוש האירו: 24 בנובמבר 2000
אוסטרליה: 30 בנובמבר 2000 יפן: 3 בנובמבר 2004 צפון אמריקה: נובמבר 2004 |
PS3 יפן: 11 בנובמבר 2006 צפון אמריקה: 17 בנובמבר 2006
גוש האירו: 23 במרץ 2007
אוסטרליה: 23 במרץ 2007 |
PS4 צפון אמריקה: 15 בנובמבר 2013[58] גוש האירו: 29 בנובמבר 2013[59]
אוסטרליה: 29 בנובמבר 2013
יפן: 22 בפברואר 2014[60] צפון אמריקה: 10 בנובמבר 2016 גוש האירו: 10 בנובמבר 2016 |
PS5 PS5 Digital Edition יפן: 12 בנובמבר 2020 צפון אמריקה: 12 בנובמבר 2020
גוש האירו: 12 בנובמבר 2020
אוסטרליה: 19 בנובמבר 2020 |
| יחידות שנמכרו | 102.49 מיליון כולל 28.15 מיליון PS one (נכון ל-31 במרץ 2007)[15] |
155 מיליון (נכון ל-28 בדצמבר 2012)[20] |
87.4 מיליון (נכון ל-31 במרץ 2017)[63] |
117.2 מיליון (נכון ל-31 במרץ 2022)[64] |
75 מיליון (נכון ל-31 בדצמבר 2024)[65] |
| המשחק הנמכר ביותר | Gran Turismo; 10.85 מיליון נשלחו (נכון ל-30 באפריל 2008)[66] |
Grand Theft Auto: San Andreas; 17.33 מיליון נשלחו (נכון ל-26 במרץ 2008)[66] |
Grand Theft Auto V; מעל 15 מיליון נשלחו (נכון ל-7 בדצמבר 2013) |
Marvel's Spider-Man; מעל 20 מיליון נשלחו (נכון ל-18 בנובמבר 2020)[67] |
Marvel's Spider-Man 2; מעל 11 מיליון נשלחו (נכון ל-20 באפריל 2024)[68] |
| מדיה | CD-ROM | DVD-ROM/CD-ROM | BD-ROM, DVD-ROM, CD-ROM, SACD (דגמי דור ראשון ושני בלבד)[69] | Blu-ray, DVD Blu-ray 6x CAV, DVD 8x CAV |
PS5: Ultra HD Blu-ray, Blu-ray, DVD PS5 Digital Edition: תוכן דיגיטלי בלבד PS5 Slim: Ultra HD Blu-ray, Blu-ray, DVD באמצעות כונן דיסק נשלף[70] PS5 Pro: Ultra HD Blu-ray, Blu-ray, DVD באמצעות כונן דיסק נשלף |
| אביזרים כלולים ותוספות |
|
|
| ||
| אביזרים (קמעונאות) |
|
|
|
|
|
| מעבד | R3000A שבב RISC 32 סיביות @ 33.7 MHz – מיוצר על ידי LSI Corporation | 300 MHz MIPS "Emotion Engine" | Cell Broadband Engine (3.2 GHz Power ISA 2.03-בסיס PPE עם שמונה 3.2 GHz SPE) | PS4 ו-PS4 Slim: 8 ליבות 1.6 GHz AMD "Jaguar" PS4 Pro: 8 ליבות 2.1 GHz AMD "Enhanced Jaguar" |
כל הדגמים: 8 ליבות בתדר משתנה (3.5 GHz מוגבל) AMD "Zen 2"[73] |
| מעבד גרפי | 16.47 מיליון צבעים רזולוציה: 256×224 – 640×480 ציור ספרייט/רקע מאגר מסגרות מתכוונן ללא הגבלת קווים CLUTs ללא הגבלה (טבלאות חיפוש צבעים) 4,000 ספרייטים בגודל 8×8 פיקסלים עם קנה מידה וסיבוב אישיים רקעים סימולטניים (גלילה פרלקסית) 620,000 פוליגונים/שנייה |
147 MHz "Graphics Synthesizer"; קצב מילוי 2.352 גיגה-פיקסל/שנייה; 1.1 גיגה-פיקסל עם טקסטורה אחת (מפת דיפיוז); 588 מגה-פיקסל/שנייה עם 2 טקסטורות (2 מפות דיפיוז או מפת דיפיוז אחת ואחרת; 0 בסביבות 74 מיליון, 1 בסביבות 40 מיליון, 2 בסביבות 20 מיליון); 2 טקסטורות למעבר מסוגל לרינדור רב-מעברי; מחובר ל-VU1 במעבד (וקטור בלבד לקידוד סגנון ויזואלי) לספק גרפיקה משופרת עם שיידרים וגרפיקה משופרת נוספת |
550 MHz RSX "Reality Synthesizer" (מבוסס על ארכיטקטורת אנבידיה G70) 192 - 251.2 GFLOPS | PS4 ו-PS4 Slim: AMD Radeon מותאם אישית, 18 מתוך 20 יחידות חישוב מופעלות (1152 מתוך 1280 שיידרים מופעלים) @ 800 MHz[74] 1.84 TFLOPS PS4 Pro: AMD Radeon מותאם אישית, 36 מתוך 40 יחידות חישוב מופעלות (2304 מתוך 2560 שיידרים מופעלים) @ 911 MHz[75] 4.19 TFLOPS |
PS5 ו-PS5 Slim: AMD RDNA 2 מותאם אישית, 36 מתוך 40 יחידות חישוב מופעלות (2304 מתוך 2560 שיידרים מופעלים), תדר משתנה (2.23 GHz מוגבל), עד 10.28 TFLOPS[73] PS5 Pro: TBA |
| שירות מקוון | — | שירות לא מאוחד | PlayStation Network PlayStation Store דפדפן אינטרנט צ'אט A/V באמצעות PlayStation Eye או PS2 EyeToy, צ'אט קולי באמצעות אוזניות |
PlayStation Network PlayStation Store דפדפן אינטרנט | |
| תאימות לאחור | — | פלייסטיישן | 20 GB ו-60 GB: כל כותרי פלייסטיישן ופלייסטיישן 280 GB מקורי: כל כותרי PS1, רוב כותרי PS2.[76]כל הדגמים האחרים (קוד דגם CECHGxx ומעלה): תמיכה בכותרי PS1 בלבד. | ללא תאימות לאחור מקורית. תאימות לאחור מבוססת ענן באמצעות PlayStation Now.[77] כותרי פלייסטיישן 2 מאומצים זמינים מחנות פלייסטיישן. | רוב משחקי פלייסטיישן 4 ו-פלייסטיישן VR |
| תוכנת מערכת | מערכת הפעלה קניינית | מערכת הפעלה קניינית, Linux ערכת ניגון DVD |
XrossMediaBar (XMB) | Orbis OS[78] | |
| תכונות תוכנת מערכת | ניגון תקליטורי שמע | ניגון תקליטורי שמעניגון DVD | מערכות הפעלה ניתנות להתקנה ולהפעלה באמצעות hypervisor (תכונה לא זמינה בדגם Slim)[79] ניגון תקליטורי שמעניגון קובצי שמע (ATRAC3, AAC, MP3, WAV, WMA) ניגון קובצי וידאו (MPEG1, MPEG2, MPEG4, H.264-AVC, DivX) ניגון Blu-rayניגון DVDעריכת תמונות ומצגות (JPEG, GIF, PNG, TIFF, BMP) תמיכה בעכבר ומקלדת לקוח Folding@Home עם ויזואליזציות מ-RSX |
ניגון Blu-rayניגון DVD ניגון שמע מכונן הבזק USB |
ניגון Blu-rayניגון Ultra HD Blu-ray ניגון DVD |
| יכולת תכנות צרכנית | דורש ערכת Net Yaroze | תוכנת Yabasic, Linux for PlayStation 2 | פיתוח על הקונסולה באמצעות פלטפורמת Linux חינמית או מחשב אישי | — | — |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פלייסטיישן
פלייסטיישן, ברשת החברתית פייסבוק
פלייסטיישן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
פלייסטיישן, ברשת החברתית אינסטגרם
פלייסטיישן, ברשת החברתית טיקטוק
פלייסטיישן, ברשת החברתית VK
פלייסטיישן, סרטונים בערוץ היוטיוב
פלייסטיישן, ערוץ באתר Twitch.tv
פלייסטיישן, הבלוג הרשמי
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "PlayStation 2 Breaks Record as the Fastest Computer Entertainment Platform to Reach Cumulative Shipment of 120 Million Units" (PDF) (הודעה לעיתונות). Sony Computer Entertainment. 30 בנובמבר 2005. אורכב מ-המקור (PDF) ב-23 באוגוסט 2009. .
{{cite press release}}: (עזרה) - ^ "DualShock 3 Wireless Controller available for PlayStation 3 this summer". Next-Gen.biz. 1 ביולי 2008. ארכיון מ-22 באוקטובר 2013. .
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "PLAYSTATION NETWORK MONTHLY ACTIVE USERS REACHES 103 MILLION". SIE.COM. ארכיון מ-13 בינואר 2020. .
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Ashcraft, Brian (19 בפברואר 2010). "What's The Father of the PlayStation Doing These Days?". Kotaku. ארכיון מ-1 באוקטובר 2021. .
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Magrino, Tom (11 בנובמבר 2009). "'Father of the PlayStation' adopts new start up". IGN. אורכב מ-המקור ב-3 במרץ 2010. .
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Jenkins, Dwayne (2025-03-20). "PlayStation Co-Creator Still Has a "Nintendo PlayStation" Prototype -- Which Is Wild To Witness". VICE (באנגלית אמריקאית). .
- ^ DeMaria, Rusel; Wilson, Johnny L. (2003). High Score!: The Illustrated History of Electronic Games (2 ed.). New York: McGraw-Hill/Osborne. p. 376. ISBN 0-07-223172-6.
- ^ "Game Over", by David Scheff
- ^ "Celebrating Software". Computer Gaming World: 64. ביוני 1991. ארכיון מ-3 בדצמבר 2013. .
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 5 6 Edge Staff (24 באפריל 2009). "The Making Of: PlayStation". Edge Online. Edge Magazine. ארכיון מ-6 בפברואר 2014. .
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "How Virtua Fighter Saved PlayStation's Bacon". WIRED. 5 בספטמבר 2012. ארכיון מ-14 באוקטובר 2014. .
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Corporate History". Sony Computer Entertainment. אורכב מ-המקור ב-17 בינואר 2011. .
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "75 Power Players: The Heavyweight". Next Generation. Imagine Media (11): 58. בנובמבר 1995.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ O'Riley, Liam Thomas (במרץ 1994). "A Portrait Of The Journalist As A Dirty Old Man". The Rumor Bag. Computer Gaming World: 186. ארכיון מ-10 בנובמבר 2017. .
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ 1 2 "PlayStation Cumulative Production Shipments of Hardware". Sony Computer Entertainment. אורכב מ-המקור ב-24 במאי 2011. .
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "PlayStation 2 Breaks Record as the Fastest Computer Entertainment Platform to Reach Cumulative Shipment of 120 Million Units" (PDF) (הודעה לעיתונות). Sony Computer Entertainment. 30 בנובמבר 2005. אורכב מ-המקור (PDF) ב-23 באוגוסט 2009. .
{{cite press release}}: (עזרה) - ^ "SCEE 2000—Key Facts and Figures". Sony Computer Entertainment Europe. אורכב מ-המקור ב-19 בספטמבר 2007. .
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Smith, Tony (6 בדצמבר 2000). "Sony PSone sales rocket as PS Two famine continues". theregister.co.uk. ארכיון מ-22 במאי 2009. .
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Rick Aristotle Munarriz (15 בפברואר 2007). "PS2 on fool.com". fool.com. ארכיון מ-21 בינואר 2021. .
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "NeoGAF". 7 בינואר 2013. ארכיון מ-27 באוגוסט 2017. .
{{cite web}}: (עזרה) - ^ プレイステーション2の日本国内での出荷が本日（2012年12月28日）で完了. Famitsu (ביפנית). Enterbrain. 28 בדצמבר 2012. ארכיון מ-28 בדצמבר 2012. .
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "PlayStation 2 manufacture ends after 12 years". The Guardian. 4 בינואר 2013. ארכיון מ-21 בספטמבר 2013. .
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Gantayat, Anoop (8 ביוני 2007). "PS2 Gets Lighter". IGN.com. ארכיון מ-9 באוגוסט 2007. .
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "PlayStation 2 (SCPH-90000 SERIES) comes in a new design and in three color variations". Sony Computer Entertainment. אורכב מ-המקור ב-30 באפריל 2010. .
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Now PS3 sales reach 80m units". MCV. 6 בנובמבר 2013. ארכיון מ-1 במרץ 2014. .
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Miller, Paul (18 באוגוסט 2009). "Sony unveils slimmer PS3: $300, lands in September (updated!)". Engadget. ארכיון מ-20 באוגוסט 2009. .
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Miller, Ross (27 באוגוסט 2009). "PlayStation 3 Slim review". Engadget. AOL Tech. ארכיון מ-28 באוגוסט 2010. .
{{cite web}}: (עזרה) [PlayStation 3 Slim review] - ^ "New PS3 has sold over one million". Eurogamer. 24 בספטמבר 2009. ארכיון מ-15 באוקטובר 2009. .
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Entertainment on PS3 has a new look". PlayStation AU. 18 באוגוסט 2009. אורכב מ-המקור ב-21 באוגוסט 2009. .
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Carnoy, David (18 באוגוסט 2009). "Sony officially announces $299 PS3 Slim". cnet. אורכב מ-המקור ב-17 ביוני 2011. .
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Bishop, Bryan (20 בפברואר 2013). "Sony announces the PlayStation 4". TheVerge. ארכיון מ-7 בדצמבר 2013. .
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Rivington, James (20 בפברואר 2013). "The PlayStation 4 has been officially revealed in New York!". TechRadar. אורכב מ-המקור ב-26 באפריל 2013. .
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Goldfarb, Andrew (20 בפברואר 2013). "PlayStation 4 Revealed". IGN. ארכיון מ-17 במאי 2020. .
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Minkley, Johnny (23 בנובמבר 2011). "Sony: it would be "undesirable" for PS4 to launch significantly later than the competition". Eurogamer. ארכיון מ-25 בנובמבר 2011. .
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Sony Computer Entertainment Inc. (21 בפברואר 2013). "SONY COMPUTER ENTERTAINMENT INC. INTRODUCES PLAYSTATION 4 (PS4)". אורכב מ-המקור ב-24 באפריל 2013. .
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "PlayStation Now: Bringing Game Streaming to Consoles". ארכיון מ-2 ביולי 2014. .
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Jackson, Mike (20 בפברואר 2013). "Gaikai tech brings spectating, instant demos, more to PS4". ארכיון מ-9 במאי 2013. .
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Knezevic, Kevin (8 באוקטובר 2019). "PS5's Improved UI Will Let You See What's Happening In Games Without Opening Them". GameSpot. ארכיון מ-8 באוקטובר 2019. .
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Rubin, Peter (16 באפריל 2019). "Exclusive: What to Expect From Sony's Next-Gen PlayStation". Wired. ארכיון מ-21 באפריל 2019. .
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 5 6 Rubin, Peter (8 באוקטובר 2019). "Exclusive: A Deeper Look at the PlayStation 5". Wired. ארכיון מ-8 באוקטובר 2019. .
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Warren, Tom (26 באפריל 2019). "Sony: PlayStation 5 won't launch in the next 12 months". The Verge. ארכיון מ-26 באפריל 2019. .
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 次世代コンソールゲーム機 「プレイステーション 5」に名称決定 [Next generation game console named "PlayStation 5"] (press release) (ביפנית), Sony Interactive Entertainment, 8 אוק' 2019, ארכיון מ-9 באוקטובר 2019,
{{citation}}: (עזרה) - ^ Square, Push (2020-07-13). "PS5 and 4K UHD Blu-rays: Can PlayStation 5 Play Them?". Push Square (באנגלית בריטית). ארכיון מ-18 באפריל 2021. .
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Yin-Poole, Wesley (25 בספטמבר 2019). "PS5 won't waste as much energy as PS4, Sony says". Eurogamer. ארכיון מ-24 בספטמבר 2019. .
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Tabari, Rami (17 בספטמבר 2020). "PS5 confirmed to be backwards compatible with '99%' of PS4 games Sony tested". LaptopMag (באנגלית). ארכיון מ-26 באוקטובר 2020. .
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Warren, Tom (2023-10-10). "Sony's new PS5 with a removable disc drive launches in November". The Verge (באנגלית). .
- ^ 1 2 Warren, Tom (10 בספטמבר 2024). "Sony announces the $700 PS5 Pro with a larger GPU, advanced ray tracing, and AI upscaling". The Verge (באנגלית אמריקאית). .
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Robinson, Andy (10 בספטמבר 2024). "Sony officially unveils PlayStation 5 Pro, releasing in November for $700/£700". Video Games Chronicle (באנגלית בריטית). .
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 "Business Development/Japan". Sony Computer Entertainment Inc. אורכב מ-המקור ב-17 בדצמבר 2007. .
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 "Business Development/North America". Sony Computer Entertainment. אורכב מ-המקור ב-27 בפברואר 2012. .
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 "Business Development/Europe". Sony Computer Entertainment. אורכב מ-המקור ב-9 ביוני 2008. .
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "History of Sony Interactive Entertainment". SIE.COM. ארכיון מ-17 בנובמבר 2020. .
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Boxer, Steve (1 בפברואר 2007). "PS3 launch price is no fun for UK gamers". The Guardian. ארכיון מ-7 בינואר 2021. .
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "PS5 Slim Marks the Second Price Increase for the Console in Japan".
- ^ "Business Development/Japan". Sony Computer Entertainment Inc. אורכב מ-המקור ב-17 ביוני 2008. .
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "SCEE 1995—Key Facts and Figures". Sony Computer Entertainment Europe. אורכב מ-המקור ב-12 באוגוסט 2009. .
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Thorsen, Tor (26 באוקטובר 2007). "Sony: 120 million PS2s sold". GameSpot. אורכב מ-המקור ב-17 באוגוסט 2009. .
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Koller, John (20 באוגוסט 2013). "PS4 Launches in North America on November 15th, Gamescom Wrap-up". PlayStation Blog. ארכיון מ-1 באוקטובר 2013. .
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Ryan, Jim (21 באוגוסט 2013). "PlayStation at gamescom 2013: The best place to play". PlayStation Blog. ארכיון מ-24 באוגוסט 2013. .
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Phillips, Tom (9 בספטמבר 2013). "PlayStation 4 won't launch in Japan until February 2014". Eurogamer. ארכיון מ-9 בספטמבר 2013. .
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Walton, Mark (9 ביולי 2016). "PS4 Slim review: A smaller, sexier console with few compromises". Arstechnica. ארכיון מ-14 בדצמבר 2020. .
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Layden, Shawn (10 בנובמבר 2016). "PlayStation 4 Pro Launches Today". PlayStation Blog. ארכיון מ-27 במאי 2020. .
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "SIE Business Development". SIE.COM. ארכיון מ-27 באפריל 2019. .
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "PS5 shipments top 19.3 million; PS4 tops 117.2 million". Gematsu. 10 במאי 2022. ארכיון מ-21 בנובמבר 2022. .
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Romano, Sal (13 בפברואר 2025). "PS5 shipments top 75 million". .
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Gran Turismo Series Shipment Exceeds 50 Million Units Worldwide" (הודעה לעיתונות). Sony Computer Entertainment. 9 במאי 2008. אורכב מ-המקור ב-16 בספטמבר 2008. .
{{cite press release}}: (עזרה) - ^ Saed, Sherif (2020-11-18). "Spider-Man PS4 has sold over 20 million units". VG247 (באנגלית). .
- ^ "Marvel's Spider-Man 2 Swings 11 Million Sales as Sony Calls PS5 Exclusive a 'Great Success'". Push Square (באנגלית). 30 במאי 2024. .
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "PS3 SACD FAQ". ps3sacd.com. ארכיון מ-26 במרץ 2021. .
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "PS5 Slim disc drive easily swaps between consoles, video shows". Eurogamer.net. 13 בנובמבר 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Design and Price Unveiled, Available at $399 in U.S. and at €399 in Europe". PlayStation. Sony Computer Entertainment America LLC. ארכיון מ-4 במרץ 2016. .
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "PS4 Systems". PlayStation. אורכב מ-המקור ב-28 באוקטובר 2015. .
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Leadbetter, Richard (18 במרץ 2020). "Inside PlayStation 5: the specs and the tech that deliver Sony's next-gen vision". Eurogamer. ארכיון מ-18 במרץ 2020. .
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The Xbox One: Hardware Analysis & Comparison to PlayStation 4". Eurogamer.net. ארכיון מ-7 ביוני 2013. .
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Leadbetter, Richard (2016-10-20). "Inside PlayStation 4 Pro: How Sony made the first 4K games console". Eurogamer (באנגלית). ארכיון מ-21 בדצמבר 2020. .
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Gantayat, Anoop (12 בנובמבר 2006). "PS3 Backwards Compatibility Issues — New system has some problems with past titles". IGN. ארכיון מ-5 בפברואר 2012. .
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Hearn, Mark (20 בפברואר 2013). "PlayStation 4 will not have native PS3 backwards compatibility". ארכיון מ-30 במאי 2013. .
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Anthony, Sebastian (24 ביוני 2013). "PS4 runs Orbis OS, a modified version of FreeBSD that's similar to Linux | ExtremeTech". ExtremeTech. ארכיון מ-18 בנובמבר 2020. .
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Sony Computer Entertainment America Staff. "Open Platform for PlayStation 3". PlayStation.com. Sony Computer Entertainment. אורכב מ-המקור ב-6 באוגוסט 2020. .
{{cite web}}: (עזרה)