פלייסטיישן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פלייסטיישן
Pureisutēshon
הפלייסטיישן המקורי הוצג בצבע אפור בהיר
הפלייסטיישן המקורי הוצג בצבע אפור בהיר
יצרן Sony Computer Entertainment
סוג קונסולת משחקים
דור תקופת הדור החמישי
יצא לראשונה 3 בדצמבר 1994 (יפן)
1 בספטמבר 1995 (צפון אמריקה)
29 בספטמבר 1995 (אירופה)
15 בנובמבר 1995 (אוסטרלאסיה)
מעבד R3000 עריכת הנתון בוויקינתונים
מדיה CD
אחסון כרטיס זיכרון
יחידות שנמכרו בכל העולם: 102.49 מיליון יחידות
המשחק הנמכר ביותר Gran Turismo
מודל קודם Super NES CD-ROM עריכת הנתון בוויקינתונים
מודל אחריו פלייסטיישן 2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פלייסטיישןאנגלית: PlayStation; בתרגום חופשי לעברית: תחנת המשחקים) היא קונסולת המשחקים הביתית הראשונה של חברת סוני שיוצרה לראשונה באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת סוני החלה לפתח את הקונסולה בשנת 1986 לאחר שעסקה עם נינטנדו לייצור קונסולה מבוססת CD נכשלה. במקום הרעיון שנכשל יצאה נינטנדו עם קונסולת ה-SNES. הרעיון החדשני לקונסולות משחקים מבוססות דיסקים אפשר למפתחי המשחקים ליצור משחקים מורכבים יותר אשר דרשו יותר מידע.

תצלום ה-PlayStation 1

הפלייסטיישן הוא קונסולת המשחקים הראשונה של סוני. הקונסולה יצאה לראשונה לשווקים ב-3 בדצמבר 1994 ביפן ולאחר כשנה הורחבה מכירתה לשאר מדינות העולם. הפלייסטיישן נשלט על ידי שלט אנלוגי, אשר צורתו דמויות הבומרנג הפכה עם הזמן לסימן היכר של הקונסולה. על אף מחירה הגבוה של הקונסולה עם השקתה (כ-300$ בארצות הברית) היא הפכה לפופולרית במיוחד. האפשרות "לשמור" התקדמות במשחקים על גבי כרטיסי זיכרון, הגרפיקה המתקדמת והאפשרות להשתמש במשחקים פיראטיים עודדו את המכירות.

להצלחת הפלייסטיישן התלוותה תחרות לסוני מצד החברות נינטנדו וסגה. השתיים הוציאו במקביל קונסולות משלהם. נינטנדו פיתחה את ה-N64, ואילו סגה פיתחה את הסאטורן. הצלחתן של שתי הקונסולות הייתה פחותה משמעותית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פלייסטיישן בוויקישיתוף