פליסיטי קנדל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פליסיטי קנדל
Felicity Kendal
Felicity Kendal on Thomas Murphy Presents.jpg
לידה 25 בספטמבר 1946 (בת 73)
אולטון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקנית טלוויזיה, שחקנית קולנוע, שחקנית, שחקנית תיאטרון עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג דרו הנלי, מייקל רודמן עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים צ'ארלס הנלי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מפקד במסדר האימפריה הבריטית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פליסיטי אן קנדל, CBEאנגלית: Felicity Ann Kendal; נולדה ב-25 בספטמבר 1946) היא שחקנית אנגלייה-יהודייה, המופיעה בטלוויזיה ובתיאטרון. במהלך קריירה של יותר מ-45 שנה היא שיחקה במספר רב של תפקידים על הבמה ועל המסך. התפקיד שזיכה אותה בהכרה רחבה היה בדמות ברברה גוד בסדרת הטלוויזיה משנת 1975 "החיים הטובים".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פליסיטי קנדל נולדה ב-1946 באולטון שבווריקשייר.[1] היא הבת הצעירה של השחקן ג'פרי קנדל ושל אשתו לורה (שם נעורים לידל).[1][2] אחותה ג'ניפר קנדל, שנפטרה ב-1984 בגיל 51, הייתה אף היא שחקנית.[3]

בשנות ילדותה חיה קנדל בברמינגהם, ובגיל שבע עברה עם משפחתה להודו. אביה שניהל להקת תיאטרון, יצא עם הלהקה לסיבוב הופעות בהודו.[2] השחקנים הופיעו במחזה שייקספירי לפני צופים מבית המלוכה, ולמחרת הופיעו באזורים כפריים לפני קהל שכלל ילדי בית ספר.[4][5] כיוון שהמשפחה הרבתה לנסוע, קנדל למדה בשישה בתי ספר של "לורטו קולג'" (אנ') בהודו.[6] בגיל 17 לקתה בטיפואיד כשהייתה בכלכותה.[7] היא עזבה את הודו כשהייתה בת 20.[3]

הפריצה הגדולה של קנדל בטלוויזיה הייתה בשנת 1975 כשכיכבה בסיטקום "החיים הטובים". היא וריצ'רד בריירס גילמו זוג נשוי, ברברה וטום גוד, שמחליטים לפרוש מהמירוץ המטורף של החיים ולחיות חיים עצמאיים, למורת רוחם הרבה של השכנים, מרגו הסנובית אך בעלת כוונות טובות ובעלה ג'רי לידבטר (בגילומם של פנלופה קית' ופול אדינגטון). קנדל הופיעה בכל 30 הפרקים של הסדרה שנמשכה ארבע עונות מ-1975 עד 1978.

קנדל ציינה שהיא עצמה לפעמים "קצרת רוח וקשה", בניגוד לדמות של ברברה, שאיתה הייתה מזוהה בעיני הציבור.[3]

תיאטרון

הופעת הבכורה של קנדל בתיאטרון הייתה בגיל 9 חודשים כשנישאה לבמה בהצגה "חלום ליל קיץ".[1] ב-1967 הופיעה קנדל לראשונה בלונדון במחזה "Minor Murder".

במהלך שנות השמונים התשעים של המאה העשרים פרחה הקריירה של קנדל בתיאטרון. היא יצרה קשר הדוק עם המחזאי טום סטופארד וכיכבה בהפקות ראשונות של רבים ממחזותיו. בהם "הדבר האמיתי" (1982), "האפגוד" (1988), "ארקדיה" (1993) ו"הדיו ההודית" (1995). האחרון מבוסס על תסכית רדיו שכתב סטופארד, והתפקיד נכתב במיוחד עבורה.

ב-1989 זכתה קנדל בפרס איבנינג סטנדרד על הופעותיה במחזה "מהומה רבה על לא דבר" ובמחזה "איבנוב".

ב-2002 כיכבה קנדל במחזה "Humble Boy" מאת שארלוט ג'ונס כשהוא הועבר מהתיאטרון הלאומי לווסט אנד. ב-2006 כיכבה בהפקה מחודשת בווסט אנד של המחזה "עולמה של איימי" מאת דייוויד הר.

ב-2008 הופיעה קנדל בהפקה מחודשת של המחזה "The Vortex" מאת נואל קאוורד בווסט אנד.

ב-2009 שיחקה במחזה "The Last Cigarette" מאת סיימון גריי, וב-2010 הופיעה במחזה "Mrs. Warren's Profession" מאת ג'ורג' ברנרד שו. שתי ההצגות הועלו בתיאטרון פסטיבל צ'יצ'סטר ובהמשך בווסט אנד.

באוקטובר 2013 יצאה קנדל לסיור הופעות בבריטניה במחזה "Chin-Chin" יחד עם סיימון קאלו. המחזה הוא תרגום של ויליס הול למחזה "Tchin-Tchin" מאת פרנסואה בילטדו (אנ').[8]

ב-2013 כיכבה קנדל בהפקה הלונדונית של המחזה "באופן יחסי" מאת אלן אייקבורן שהוצג בתיאטרון וינדהאם.[9] ב-2012 שיחקה בסיבוב הופעות בבריטניה[10] ובאוסטרליה בתפקיד ג'ודית בליז במחזה "Hay Fever" מאת נואל קאוורד.[11]

טלוויזיה

קנדל שיחקה בסדרות טלוויזיה רבות, לפני ואחרי "החיים הטובים". בין השאר הופיעה בעיבוד לרומן "הדיירת מאחוזת ויילדפיל" מאת אן ברונטה, וב-"The Woodlanders" המבוסס על רומן מאת תומאס הרדי. היא שיחקה בפרק בסדרה "ג'ייסון קינג", בסרט הטלוויזיה "הלילה השנים עשר" ובתפקיד אורח בפרק "החדקרן והצרעה" מתוך סדרת המדע בדיוני "דוקטור הו".

היא הופיעה בדמות עצמה בתוכניות טלוויזיה שונות ובסרטים דוקומנטריים. ב-2010 השתתפה בעונה השמינית של תחרות הריקודים "Strictly Come Dancing"[1] כשבן זוגה היה וינסנט סימון.

קולנוע

ב-1965 השתתפה קנדל בסרט "Shakespeare Wallah" בהפקת מרצ'נט ואייבורי, שהיה מבוסס באופן חופשי על חיי משפחתה של קנדל בהודו הפוסט-קולוניאלית.

ב-1977 שיחקה בסרט האמריקאי "ולנטינו". ב-1993 דיבבה את אלזה בסרט "We're Back! A Dinosaur's Story", וב-1999 הופיעה בסרט "Parting Shots".

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קנדל הייתה נשואה לדרו הנלי בשנים 1968 עד 1979, ולמייקל רודמן בין 1983 ל-1990. בשתי הפעמים הנישואים הסתיימו בגירושים. לקנדל שני בנים, צ'ארלי מנישואיה להנלי, וג'ייקוב מנישואיה לרודמן. ב-1991 אחר שעזבה את רודמן הייתה לה מערכת יחסים עם המחזאי טום סטופארד שנמשכה עד 1998.[12] מאז חזרה קנדל לחיות עם מייקל רודמן.[12]

קנדל גדלה כקתולית. היא התגיירה כשהתחתנה בפעם השנייה.[3] על הגיור אמרה "הרגשתי שאני חוזרת לשורשים שלי".[13] תהליך הגיור ארך יותר משלוש שנים.[14]

ב-1998 הוציאה לאור ספר זכרונות בשם "White Cargo".

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1976 – השחקנית החדשה המבטיחה ביותר – מועדון וראייטי
  • 1979 – השחקנית הטובה ביותר – מועדון ורייאטי
  • 1981 – ‏Rear of the Year[15]
  • 1984 – אשת השנה – השחקנית הטובה ביותר – מועדון וראייטי
  • 1989 – השחקנית הטובה ביותר – פרס התיאטרון של איבנינג סטנדרד

ב-1995 הוענק לקנדל תואר מפקדת מסדר האימפריה הבריטית (CBE) על תרומתה לתחום הדרמה.[1]

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שם שם באנגלית תפקיד הערות
1966 סיפור אהבה Love Story ג'ני / נערה קפריסאית סדרת טלוויזיה (2 פרקים)
1966 The Wednesday Play נערה בפרק "The Mayfly and the Frog"
1967 ITV Play of the Week בת' גריי בפרק "Person Unknown"
1967 Half Hour Story קנדי בפרק "Gone, and Never Called Me Mother"
1967 Boy Meets Girl מינה בפרק "Love with a Few Hairs"
1967 Thirty-Minute Theatre בפרק "Come Death"
1968 Man in a Suitcase מרסל בפרק "Blind Spot"
1968–1969 הדיירת מאחוזת ויילדפיל The Tenant of Wildfell Hall רוז
1970 The Woodlanders גרייס מלבורי מיני-סדרה
1972 ג'ייסון קינג Jason King טוקי בפרק "Toki"
1973 דולי Dolly דולי
1975 אדוארד השביעי Edward the Seventh הנסיכה ויקי
1976 Murder ג'יין בפרק "A Variety of Passion"
1978 Do You Remember? ויקטוריה בפרק "Home and Beauty"
1975–1978 החיים הטובים The Good Life ברברה גוד סדרת הטלוויזיה
1967–1978 ITV Sunday Night Drama דורותי וורדסוורת' / ניקולה סדרת טלוויזיה (3 פרקים)
1978 Wings of Song תקלה היקטר
1980 הלילה השנים עשר Twelfth Night ויולה סרט טלוויזיה
1981–1982 סולו Solo ג'מה פלמר סדרת טלוויזיה
1983 On the Razzle כריסטופר סרט טלוויזיה
1985–1987 The Mistress מקסין סדרת טלוויזיה
1992 מדשאת הקמומיל The Camomile Lawn הלנה
1992 Shakespeare: The Animated Tales המספרת בפרק רומיאו ויוליה
1994 Honey for Tea ננסי בלסקו סדרת טלוויזיה
1995 The World of Peter Rabbit and Friends הונקה מונקה בפרק "The Tale of Two Bad Mice and Johnny Town-Mouse"
2003–2006 רוזמרי ות'יים Rosemary & Thyme רוזמרי בוקסר סדרת טלוויזיה
2007 סוד כמוס The Secret Show לוסי וו דיבוב
2008 דוקטור הו Doctor Who ליידי אדיסון בפרק "The Unicorn and the Wasp"

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שם שם באנגלית תפקיד הערות
1965 Shakespeare Wallah ליזי בקינגהאם
1977 ולנטינו Valentino ג'ון מאתיס
1993 We're Back! A Dinosaur's Story אלזה דיבוב
1999 יריות פרידה Parting Shots ג'יל סונדרס
2000 איך פרוסט יכול לשנות את חייך How Proust Can Change Your Life המספרת סרט טלוויזיה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 "Felicity Kendal". Strictly Come Dancing. BBC Online. 2000. בדיקה אחרונה ב-14 בדצמבר 2012. 
  2. ^ 2.0 2.1 "Shakespeare Wallah". Merchant Ivory Productions. בדיקה אחרונה ב-15 בדצמבר 2012. 
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 McGibbon, Rob (10 בפברואר 2012). "Felicity Kendal: The Good Life portrayed me as sweetness and light, but I can be difficult and very short-tempered". Daily Mail (Associated Newspapers Ltd). בדיקה אחרונה ב-15 בדצמבר 2012. 
  4. ^ Kendal, Felicity (1998). White Cargo. University of Michigan, US: Michael Joseph. ISBN 0718143116. 
  5. ^ "Meet Jennifer Kendal". Good Wrench. 2000. אורכב מ-המקור ב-25 October 2009. בדיקה אחרונה ב-14 בדצמבר 2012. 
  6. ^ "BBC Radio 4 Extra - Desert Island Discs Revisited, The Good Life, Felicity Kendal". BBC. בדיקה אחרונה ב-15 בנובמבר 2014. 
  7. ^ Greenstreet, Rosanna (27 במרץ 2010). "Q&A: Felicity Kendal". The Guardian (Guardian News and Media). בדיקה אחרונה ב-15 בדצמבר 2012. 
  8. ^ "Felicity Kendal and Simon Callow to Star in U.K. Tour of Classic Comedy Chin-Chin" by Mark Shenton, Playbill, 16 July 2013
  9. ^ "Relatively Speaking, Wyndham's Theatre, review" by Charles Spencer, The Daily Telegraph, 21 May 2013
  10. ^ "Hay Fever review – hysteria rules as Felicity Kendal does Coward" by Michael Billington, The Guardian, 28 August 2014
  11. ^ "Win tickets to Noel Coward's Hay Fever!", 774 ABC Melbourne, 8 October 2014
  12. ^ 12.0 12.1 Hardy, Rebecca (2 באוקטובר 2010). "'I've never felt sexier': Felicity Kendal on men, her new tattoos – and why she can't wait to sizzle on Strictly". Daily Mail (Associated Newspapers Ltd). בדיקה אחרונה ב-14 בדצמבר 2012. 
  13. ^ Garvey, Anne (26 באוקטובר 2006). "Felicity Kendal's good (Jewish) life". The Jewish Chronicle. בדיקה אחרונה ב-15 בדצמבר 2012. 
  14. ^ "Felicity Kendal interview with Saga Magazine". www.saga.co.uk. בדיקה אחרונה ב-15 בנובמבר 2014. 
  15. ^ "Past Winners". Rear of the Year.