פליקס, נסיך שוורצנברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פליקס, נסיך שוורצנברג
Felix zu Schwarzenberg
פליקס, נסיך שוורצנברג
פליקס, נסיך שוורצנברג
לידה 2 באוקטובר 1800
צ'סקי קרומלוב, ממלכת בוהמיה בוהמיהבוהמיה
פטירה 5 באפריל 1852 (בגיל 51)
וינה, האימפריה האוסטרית האימפריה האוסטריתהאימפריה האוסטרית
מדינה האימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק דיפלומט, פוליטיקאי, איש צבא עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת House of Schwarzenberg
אב Joseph Schwarzenberg עריכת הנתון בוויקינתונים
אם Pauline von Arenberg עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פליקס, נסיך שוורצנברגגרמנית: Felix zu Schwarzenberg;‏ 2 באוקטובר 1800 - 5 באפריל 1852), היה פוליטיקאי אוסטרי, שהביא לדיכוי מהפכות 1848 באימפריה האוסטרית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פליקס נולד ב-2 באוקטובר 1800 בצ'סקי קרומלוב בממלכת בוהמיה, כבנו השני של יוזף, נסיך שוורצנברג (1769-1833) ופאולינה פון ארנברג. בית שוורצנברג היה אחד ממשפחות האצולה הבוהמיות המשפיעות ביותר; אחיו הבכור יוהאן אדולף השני, נסיך שוורצנברג יזם את בניית קו הרכבת מווינה לפילזן, ואילו אחיו הצעיר פליקס פרידריך נהיה ארכיבישוף זלצבורג בשנת 1835 וארכיבישוף פראג בשנת 1849.

פליקס שהיה אחיינו של קרל פיליפ, נסיך שוורצנברג, מפקד הצבאות האוסטריים בשלבים האחרונים של המלחמות הנפוליאוניות, נכנס לשירות הדיפלומטי לאחר שירות צבאי קצר, שם הפך לבן חסותו של קנצלר המדינה, הנסיך קלמנס פון מטרניך. פליקס כיהן כשגריר אוסטריה בסנקט פטרבורג, לונדון, פריז, טורינו, ונאפולי. בשנת 1828 במהלך זמנו כדיפלומט בלונדון, היה לו רומן עם ג'יין דיגבי, אשר אותה נטש לאחר שהכניס אותה להריון, בשל דרישת בעלה אדוארד לואו, רוזן אלנבורו הראשון.

כהונתו כקנצלר[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ מהפכות 1848, מיהר פליקס אל ממלכת לומברדיה-ונציה, להצטרף לכוחותיו של גנרל-פלדמרשל יוזף רדצקי פון רדץ שהביס את הכוחות האיטלקים בראשות קרלו אלברטו, מלך סרדיניה במילאנו. בשל תפקידיו כיועץ קרוב של רדצקי, כמו גם היותו גיס של אלפרד הראשון, נסיך וינדיש-גרץ, אשר דיכא את המרד הבוהמי בפראג ואת מרד וינה באוקטובר, מונה שוורצנברג ב-21 בנובמבר 1848 לקנצלר האימפריה ולשר החוץ. עם קבלתו את התפקיד הפעיל פליקס לחץ רב על פרדיננד הראשון, קיסר אוסטריה שיתפטר, ואכן ב-2 בדצמבר התפטר פרדיננד מתפקידו, ואחיינו הצעיר פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה עלה לשלטון במקומו.

שוורצנברג הקים ממשלה חדשה עם פוליטיקאים שמרנים, כשר הפנים הרוזן פרנץ פון שטדיון, ופוליטיקאים ליברלים, ובתוכם הברון אלכסנדר פון באך, קרל לודוויג פון ברוק ואנטון פון שמרלינג, כמו גם שר החינוך הבוהמי הפדרליסט ליאופולד, רוזן טון והוהנשטיין. ברצונו לחמוק מגורלו של מטרניך, היה שוורצנברג נחוש בדעתו לא רק להילחם במהפיכה אלא להתגבר עליה. על רקע הדיונים בפרלמנט בפרנקפורט בנוגע לשאלה הגרמנית, הוא דגל ברעיון של איחוד אוסטרי-גרמני, כולל כל אדמות הכתר האוסטריות בתוך הקונפדרציה הגרמנית. פליקס הביא לדה-לגיטימציה לאספה בפרנקפורט בכך שהחזיר את הנציגים האוסטרים, ופירט את הרעיונות הפדרליסטיים של פרלמנט קרמזייר האוסטרי עם פרסום חוקת מרץ בשנת 1849.

יחד עם הקיסר החדש, קרא שוורצנברג לצבא האימפריה הרוסית לסייע בדיכוי המרד ההונגרי, ובכך נתן לאוסטריה יד חופשית לנסות לסכל את דרכה של פרוסיה לשלוט בגרמניה. פליקס ביטל את הרפורמות הדמוקרטיות והחזיר את השליטה המלוכנית באוסטריה, ואף כפה על פרוסיה את הסכם אולמוץ, ובכך מנע ממנה את האפשרות לאחד את גרמניה תחתיה.

שוורצנברג נפטר במהלך כהונתו בווינה, בשעת ערב מוקדמת של ה-5 באפריל 1852, כתוצאה משבץ.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]