פלמנובה
| |||||||||
 | |||||||||
| מדינה |
 איטליה | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מחוז |
 פריולי-ונציה ג'וליה | ||||||||
| נפה | נפת אודינה | ||||||||
| בירת הקומונה |
פלמנובה  | ||||||||
| שטח | 13.3 קמ"ר | ||||||||
| גובה | 27 מטרים | ||||||||
| אוכלוסייה | | ||||||||
| ‑ בקומונה | 5,280 (1 בינואר 2023) | ||||||||
| קואורדינטות | 45°54′00″N 13°19′00″E / 45.9°N 13.316667°E | ||||||||
| אזור זמן | UTC+1 | ||||||||
| http://www.comune.palmanova.ud.it/ | |||||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
פלמנובה (באיטלקית Palmanova, בפורלן: Palme) היא עיירה באודינה במחוז פריולי-ונציה ג'וליה בצפון-מזרח איטליה. העיירה היא דוגמה למצד כוכב של סוף הרנסאנס, שנבנה על ידי הרפובליקה של ונציה ב-1593.
הביצורים של העיירה נכללו ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו כחלק ממפעלי ההגנה הוונציאניים בין המאות ה-16 וה-17: סטטו דה טרה ומערב סטטו דה מאר בשנת 2017.[1]
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נמצא בחלק הדרום מזרחי של האזור האוטונומי פריולי-ונציה ג'וליה, 20 קילומטר מאודינה, 28 מגוריציה ו-55 מטריאסטה, על יד הכביש המהיר A4.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-7 באוקטובר 1593 ייסדה הרפובליקה הוונציאנית את היישוב פלמנובה. תאריך הקמתה של העיר הנציח את ניצחונם של הכוחות הנוצרים (שהגיעו בעיקר ממדינות איטליה וספרד ההבסבורגית) על האימפריה העות'מאנית בקרב לפנטו ב-1571. העיירה הקטנה נבנתה תחומה בתוך מבצר בצורת כוכב בעל תשע קצוות, שתוכנן על ידי וינצ'נצו סקמוצי (אנ'). חפיר מעוגל הקיף את העיירה, ושלושה שערים גדולים ושמורים אפשרו כניסה. בניית המעגל הראשון, עם היקף כולל של 7 קילומטרים, נמשך כ־30 שנה. השלב השני של הבנייה התרחש בין 1658 ל-1690, וקו הביצורים החיצוני הושלם בין 1806 ל-1813 תחת שלטוןממלכת איטליה הנפוליאונית.
ב-1815 עברה העיירה לשלטון האימפריה האוסטרית עד 1866, אז חזרה לאיטליה במהלך מלחמת העצמאות האיטלקית השלישית יחד עם חבלי ונטו ומערב פריולי. עד 1918, הייתה אחת הערים המזרחיות ביותר לאורך הגבול בין איטליה ואוסטרו-הונגריה, ובמהלך מלחמת העולם הראשונה הייתה אזור צבאי ואירחה בית חולים של הצבא המלכותי האיטלקי. בשנת 1960 הוכרזה פלמנובה כמונומנט לאומי.[2]
עיר אידיאלית והרנסאנס
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פלמנובה נבנתה כעיר אידיאלית רנסאנסית עם רעיונות אוטופיים.[3] בתקופת הרנסאנס צצו רעיונות רבים העוסקים ביצירת עולם מושלם ואוטופי, הן כחברה והן כעיר. הרעיון זכה לתפוצה בעקבות ספרו של תומאס מור, "אוטופיה". הספר מתאר את המאפיינים הפיזיים של העיר וכן את חיי האנשים שחיים בה. ספרו הצביע על מגמה בחוגים ספרותיים וספרים אחרים בעלי אופי דומה נכתבו. כשכולם עוסקים בנושא המרכזי: שוויון. לכולם יש את אותה כמות של עושר, כבוד ואיכות חיים. העיר שבה גרו הייתה תמיד בצורה גאומטרית והייתה מוקפת חומה. חומות אלו סיפקו כוח צבאי אך גם הגנו על העיר על ידי שימור הידע של האדם. הידע של כל אדם היה משותף לכל החברה, ולא הייתה שום דרך להכניס או להוציא מידע. כפי שאמר תומאס מור בספרו, "He that knows one knows them all, they are so alike one another" (בתרגום חופשי: מי שמכיר אחד מכיר את כולם, הם כל כך דומים זה לזה).
הצורה המעגלית של פלמנובה הושפעה מאוד מהעובדה שהיא הייתה חייבת להיות מבוצרת ולהקשות על חיילים פולשים, אך הצורה המעגלית גם מייצגת בתרבות הקלאסית שלמות ושוויון.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
שער אקוויליה -
שער אקוויליה (מבט מאחור) -
שער Cividale -
פיאצה גרנדה עם הדואומו -
הביצורים סביב העיירה
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Rowe, Collin. The Mathematics of the Ideal Villa and Other Essays
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פלמנובה (באיטלקית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Centre, UNESCO World Heritage. "Venetian Works of Defence between 15th and 17th centuries: Stato da Terra – western Stato da Mar". whc.unesco.org (באנגלית). נבדק ב-11 ביולי 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The fortress town of Palmanova". Times of India Travel (באנגלית). נבדק ב-2022-08-28.
- ^ de la Croix, Horst (1966). ""PALMANOVA: A STUDY IN SIXTEENTH CENTURY URBANISM."". Saggi e Memorie di Storia dell'arte. 5: 23–179. JSTOR 43139898.
