פלנטרי אובסרבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכנית פלנטרי אובסרבראנגלית: Planetary Observer program) היא תוכנית לחקר החלל של נאס"א שבוטלה לאחר שיגור משימה אחת - משימת מרס אובסרבר. התוכנית הייתה לבנות חלליות זולות לחקר מערכת השמש על ידי שימוש בחלקי לוויינים קיימים וטכנולוגיות ופלטפורמות שיגור קיימות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי תוכנית פלאגשיפ היקרה של שנות ה-70, חיפשה נאס"א במהלך שנות ה-80 דרך חדשה וסבירה יותר מבחינת המחיר, לחקר החלל במהלך שנות ה-90 ולאחר מכן. וועדת חקר מערכת השמש של נאס"א העלתה שתי תוכניות חדשות ב-1983: תוכנית פלנטרי אובסרבר ומארינר סימן 2. תוכנית פלנטרי אובסרבר החלה עם תוכנית מרס אובסרבר ויועדה לחקור את מערכת השמש הפנימית על ידי בניית חלליות זולות שיתבססו על לוויינים קיימים. לתוכנית מארינר סימן 2 לעומת זאת, תוכננו חלליות גדולות יותר שיחקרו את מערכת השמש החיצונית.

משימת הפלנטרי אובסרבר הראשונה, מרס אובסרבר, אושרה ב-1985. משימת לונר אובסרבר שהוצעה לשיגור ב-1997 יועדה לחקור את הירח לזמן רב ביותר במסלול קוטבי והמרקורי אובסרבר שגם כן תוכננה לשיגור ב-1997 יעדה לחקור את כוכב חמה. בעקבות קיצוצי תקציב של שנת 1992-3 נאלצה נאס"א לבטל את מימון הלונר ומרקורי אובסרבר ורק מימון המרס אובסרבר נמשך.

מארס אובזרבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מארס אובזרבר

המרס אובסרבר שוגר ב-25 בספטמבר 1992 כדי לחקור את מאדים. שלושה ימים לפני כניסת החללית למסלול סביב מאדים אבד הקשר עימה ונסיונות להתקשר אליה מחדש נכשלו.

לונר אובסרבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלות המתוכננת של הלונר אובסרבר הייתה בין 500 ל-700 מיליון דולרים. החללית תוכננה להישלח אל הירח ולחוג סביבו במסלול של 70 ק"מ מעל פני הקרקע. משימת הלונר אובסרבר משכה התעניינות מצד ברית המועצות שאף הציעה לכלול בחללית מספר כלי מחקר משל עצמה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]