פנאא
פנאא (בערבית: فناء, שורש: ف-ن-ي משמעות: אבד, כלה, נכחד;[1] בפרסית: فنا; בטורקית: Fena) הוא מושג בסופיות שמשמעותו העלמה או ביטול של האני. במושג זה השתמשו מיסטיקנים פרסיים וטורקיים ידועים כמו ג'לאל-דין רומי, במשמעות של "למות לפני שאתה מת".[2] המושג פנאא מושתת על הכתוב בקוראן ”כָּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ, סוֹפוֹ לִכְלוֹת. וְיִשָּׁאֲרוּ רַק פְּנֵי רִבּוֹנְךָ, נוֹרָא הַהוֹד וְהַכָּבוֹד.” (קוראן, סורה 55 - הרחמן, 27-26)[3] אך קיימות גישות שונות להסברת המושג פנאא.
גישות להסברת המושג פנאא
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגישות העיקריות להסברת המושג פנאא:
ביטול האני והתמסרות לאללה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגישה הרווחת ביותר רואה בפנאא מצב של חיסול מוחלט של האגו האנושי, (הרצון, התשוקות ותחושת העצמי) בפני אלוהים, עד שהסופי אינו חש יותר בקיומו, אלא רק בקיום אללה והוא מתמסר אליו לחלוטין. בשלב הבא, הבקאא הסופי נמצא בעולם, אך לא כעצמו אלא ככלי בידיו של אללה. את הגישה הזו פיתח ג'לאל א-דין רומי והוא כתב עליה רבות בספרו אל-מת'נווי (ער').[4]
כמו:
”אם אתה מבקש חיים, הו ידיד, אז מוּת לפני שתמות, כי במוות כזה, אידריס הגיע לגן עדן לפנינו.”[4]
המונח חיים אינו מתייחס לחיים הפיזיים, אלא לחיים רוחניים, כלומר השגת קרבה לאלוהים. גם הביטוי "מוּת לפני שתמות" לא קורא למוות פיזי, אלא למוֹת האגו, ויתור על הזהות האגוצנטרית, והתמסרות מוחלטת לרצון האלוהי. אדריס הוא נביא המוזכר בקוראן (מזוהה עם חנוך המקראי) שהועלה לשמיים בעודו בחיים ונחשב לסמל של עלייה רוחנית והשגת דרג קדושה.[4]
אחדות עם האל
[עריכת קוד מקור | עריכה]גישה מיסטית רדיקלית שהובעה על ידי אל-חוסיין בן מנסור אל-ח'אלאג שהפנאא אינה רק היפרדות מהאגו, אלא הגעה להכרה של אחדות מוחלטת בין אללה, הבריאה והעצמי האינדיבידואלי (הגעה למצב תווחיד (ער').[5]
גישה זו נחשבה מסוכנת על ידי חכמי האסלאם כי היא עלולה להתפרש כאילו אדם יכול להתאחד עם אללה ולהיות, כביכול, חלק מממנו. הרעיון של "אנא אל-חק!"- אני הוא האמת! מסיבה זו הוצא אל-ח'לאג' להורג.[6]
ערך מורחב – אל-חוסיין בן מנסור אל-חלאג'
הכרה ברצונו של אללה וזכירתו בלבד
[עריכת קוד מקור | עריכה]גישה הטוענת שפנאא הוא מצב של שִכחת כל מה שאיננו אללה והישארות רק עם זכירתו. מצב של הבטלות מוחלטת של המאמין בפני האל. (אך אין מדובר על הגעה לרמה גבוהה יותר של "אחדות", או אף ראיית האל).
”אבו א-דרדא [יהי רצון שאללה יהיה מרוצה ממנו] סיפר שהנביא אמר: 'האם לא אודיע לכם על הטוב ביותר ממעשיכם, והטהור ביותר מהם בעיני אדוניכם, והגבוה ביותר... ומה שטוב לכם...?' הם אמרו: 'כמובן.' הוא אמר: 'זכר אללה [הנעלה ביותר].' [אז] מועאד' בן ג'בל [יהי רצון שאללה יהיה מרוצה ממנו] אמר: 'אין דבר שמביא יותר ישועה מעונש אללה מאשר זכר אללה'.” (חדית': tirmidhi:3377)[7]
- ערך מורחב – זיכר
התגלות האל
[עריכת קוד מקור | עריכה]סופיים כמו אל-ג'וניד אל-בגדדי, אל-ע'זאלי ואבו נסר א-סראג' (ער') טענו כי המטרה העליונה של הסופיות היא "ראיית אללה" (مُشَاهَدَة, מוּשהאדה)
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מילון ערבי עברי, ד. איילון פ. שנער, הוצאת מאגנס, 1972, עמ' 277
- ^ Raza Rumi, Fana: When the ego gets annihilated, Raza Rumi, 2008-09-17 (באנגלית)
- ^ הקוראן, בתרגום אורי רובין, 2005, אוניברסיטת ת"א
- ^ 1 2 3 Khan, Amina Kausar, [https://theses.gla.ac.uk/8222/7/2017KhanMThR.pdf On becoming naught: reading the doctrine of Fana and baqa in the Mathnawi of Rumi], MTh(R) thesis, April 2017
- ^ "Al-Ḥallāj | Islamic mystic". Encyclopedia Britannica (באנגלית). נבדק ב-2025-06-04.
- ^ من هو الحلاج ؟, موقع دروس الإمارات (בערבית)
- ^ Jami` at-Tirmidhi 3377 - Chapters on Supplication - كتاب الدعوات عن رسول الله صلى الله عليه وسلم - Sunnah.com - Sayings and Teachings of Prophet Muhammad (صلى الله عليه و سلم), sunnah.com
