פנאיוטיס יאנאקיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פנאיוטיס יאנאקיס
Παναγιώτης Γιαννάκης
לידה 1 בינואר 1959 (בן 65)
ניקאיה, אטיקה, יוון
עמדה רכז
גובה 1.92 מטרים
מספר 5, 6, 8, 10
דראפט סיבוב תשיעי, בחירה 205, 1982
בוסטון סלטיקס
קבוצות כשחקן
19721984
1984–1993
1994–1993
1994-1996
יוניקוס ניקאיאס
אריס סלוניקי
פאניוניוס
אולימפיאקוס
הישגים כשחקן
זכייה באליפות היורוליג (1996)
זכייה בגביע ספורטה (1993)
שלוש פעמים - השתתפות במשחקי האולסטאר של פיב"א (1980, 1987, 1990)
בחירה כאחד מ-50 התורמים הגדולים ליורוליג (2008)
7 זכיות באליפות ליגת העל היוונית בכדורסל (1985-1991)
7 זכיות בגביע היווני בכדורסל (1985, 1990-1987, 1992, 1996)
ה-MVP של ליגת העל היוונית בכדורסל (1987)
הקלע המצטיין של ליגת העל היוונית בכדורסל (1980)
פעמיים הקלע המצטיין בגמר הגביע היווני בכדורסל (1985, 1988)
זכייה באליפות ליגת המשנה היוונית (1975)
קבוצות כמאמן
19971998
20012002
2002–2006
20042008
2008–2010
20122013
2013–2014
2017-2018
נבחרת יוון בכדורסל
פאניוניוס
מארוסי
נבחרת יוון בכדורסל
אולימפיאקוס
לימוז'
נבחרת סין בכדורסל
אריס סלוניקי
הישגים כמאמן
זכייה בגביע היווני בכדורסל (2010)
שתי זכיות בתואר מאמן השנה בליגת העל היוונית בכדורסל (2004, 2006)
שתי זכיות בתואר מאמן השנה בספורט היווני (2005, 2006)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פנאיוטיס יאנאקיסיוונית: Παναγιώτης Γιαννάκης; נולד ב-1 בינואר 1959) הוא מאמן כדורסל יווני וכדורסלן מקצועני בעברו. כשחקן, שיחק בעיקר בעמדת הרכז, אך יכול היה לשחק גם בעמדת הקלע.

יאנאקיס החל את קריירת הכדורסל שלו במועדון יוניקוס ניקאיאס. לאחר מכן התקדם למועדון אריס סלוניקי, ובו שיחק במהלך מרבית הקריירה שלו. בשנותיו באריס סייע להוביל את הקבוצה לשלוש העפלות רצופות לפיינל פור היורוליג, בשנים 19881990, כמו גם לזכייה בגביע ספורטה (שאז נקרא הגביע האירופי של פיב"א), ב-1993.

בקיץ 1993 הועבר יאנאקיס למועדון היווני פאניוניוס, ושנה לאחר מכן הועבר למועדון היווני פנאתינאיקוס, שם היה שותף לזכייה באליפות היורוליג ב-1996. ב-3 בפברואר 2008 נבחר יאנאקיס כאחד מ-50 התורמים הגדולים ליורוליג במחצית המאה האחרונה, על ידי ועדת מומחים של היורוליג בסקטבול.

יאנאקיס היה, לצד ניקוס גאליס, פנאיוטיס פאסולאס ופאניס כריסטודולו, אחד מארבעת הכוכבים של נבחרת יוון בכדורסל, אשר שמה את יוון על מפת הכדורסל העולמית בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20. יאנאקיס היה קפטן הנבחרת, כשזאת זכתה במדליית הזהב באליפות אירופה בכדורסל 1987, ובמדליית הכסף, באליפות אירופה בכדורסל 1989. יותר מכך, יאנאקיס גם היה חלק חשוב בנבחרת יוון בכדורסל, כשזאת העפילה לשלב חצי הגמר באליפות אירופה בכדורסל 1993 ובאליפות אירופה בכדורסל 1995, כמו גם באליפות העולם בכדורסל 1994.

לאחר שהסתיימה קריירת המשחק שלו היה יאנאקיס המאמן של קבוצת הכדורסל המקצוענית מארוסי, אותה הוביל לצמרת ליגת העל היוונית בכדורסל. יאנאקיס גם היה המאמן הראשי של מעצמת היורוליג היוונית אולימפיאקוס פיראוס, אותה הוביל לפיינל פור היורוליג של עונת 2009/2010 ביורוליג, ואף כיהן כמאמן נבחרת יוון בכדורסל. תחת הדרכתו של יאנאקיס זכתה נבחרת יוון בכדורסל במדליית הזהב באליפות אירופה בכדורסל 2005, כמו גם במדליית הכסף באליפות העולם בכדורסל 2006, שם העפילו היוונים לגמר לאחר שניצחו את נבחרת ארצות הברית בכדורסל 101-95. יאנאקיס היה גם מאמן נבחרת הוותיקים של נבחרת סין בכדורסל.

שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאנאקיס נולד וגדל בשכונת עוני של ניקאיה, במטרופולין של אתונה. הוריו, דימיטריס, הבעלים של בית מלאכה לאופנועים ואִמו, קאליופה, אורגת במקצועה, הביאו לעולם חמישה בנים. פנאיוטיס היה הילד הצעיר במשפחה.

יאנאקיס החל לשחק כדורגל בשכונת מגוריו. הוא הראה נטייה חזקה מוקדמת לעיסוק בספורט, ונחשף להתנסות גם בכדורסל. הוא החל לצפות במשחקיו של מועדון הכדורסל המקומי, ומאוחר יותר פנה אליו המאמן הראשי של קבוצת הנוער של יוניקוס ניקאיאס, שביקש ממנו להצטרף לקבוצה.

קריירה המשחק במועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוניקוס ניקאיאס[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאנאקיס החל את קריירת המשחק במועדונים במדי הקבוצה הצעירה של יוניקוס ניקאיאס, ב-1971. המאמן הראשי שלו, יורגוס ואסילקופולוס, העביר את יאנאקיס מהקבוצה הצעירה לקבוצת הבוגרים המקצוענית ב-1972, כשיאנאקיס היה רק בן 13. המועדון שיחק אז בליגה היוונית השנייה. ב-1975 העפילה הקבוצה לליגת העל היוונית. יכולותיו יוצאות הדופן של יאנאקיס במדי יוניקוס ניקאיאס משכו אליו את תשומת לבם של אנשי מקצוע רבים מעולם הכדורסל.

ב-24 בינואר 1981, שיחקה יוניקוס ניקאיאס, שהובלה בידי יאנאקיס בן ה-22 באותה העת, נגד אריס סלוניקי, אותה הוביל ניקוס גאליס. אריס ניצחה במשחק צמוד, בתוצאה 114-113. המשחק נחקק בדפי הזיכרון של הכדורסל היווני המקצועני, בשל העובדה שגאליס קלע בו 62 נקודות, ויאנאקיס קלע 73, כשהם משיגים את הישגי הקליעה הרביעי והשני בהיסטוריה, בהתאמה, לשחקן במשחק אחד, במשחק על אליפות ליגת העל היוונית בכדורסל.

בוסטון סלטיקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1981, מאמן הכדורסל האמריקני דיק דיוקשייר, אשר אימן את יאנאקיס בנבחרת יוון בכדורסל, הזמין את יאנאקיס לעבור לארצות הברית, על מנת לשחק כדורסל בליגת מכללות בברוקליין, מסצ'וסטס, כחלק מקבוצת הכדורסל של ה-Hellenic College Holy Cross Greek Orthodox School of Theology. דיוקשייר האמין שיאנאקיס מוכשר מספיק על מנת לשחק בליגת ה-NBA. באותה העת, הבוסטון סלטיקס השתמשו במתקנים של הקולג' בו הוזמן יאנאקיס לשחק, למחנה האימונים שלהם. דיוקשייר האמין שאם יאנאקיס יתאמן עם נבחרת הקולג' באותו הזמן שהסלטיקס נמצאים באולם, יהיה לו סיכוי להיכלל בסגל של הסלטיקס. יאנאקיס הסכים בסופו של דבר לעבור לארצות הברית, והצטרף לקבוצת הכדורסל של הקולג'.

בזמן שהתאמן בקבוצת הכדורסל של הקולג' שלו, הבחינו הסלטיקס ביאנאקיס, והזמינו אותו להצטרף לקבוצה לליגת הקיץ של 1981. עם זאת, במהלך אימוני הקיץ סבל יאנאקיס מפציעה בברך אשר סיכנה את המשך קריירת הכדורסל שלו; יאנקיס נאלץ לעבור מספר ניתוחים בברך, ונדרש גם לתקופת שיקום ממושכת. לאחר שהתאושש מהפציעה, סיים יאנאקיס את העונה עם 25 נקודות למשחק, במדי קבוצת הקולג' שלו. באותה העת חזר יאנאקיס ליוון, שם סיים את העונה עם קבוצתו הקודמת, יוניקוס ניקאיאס, כשהוא מסייע לה להימנע מלרדת ליגה.

בסופו של דבר נבחר יאנאקיס על ידי הבוסטון סלטיקס בדראפט של 1982, בסיבוב התשיעי כבחירה ה-205 בסך הכל[1]. יאנאקיס לקח חלק באימוני טרום עונת 1982/1983 של הבוסטון סלטיקס. כשבוע לפני תחילת העונה הסדירה, העבירו הסלטיקס בטרייד את הסנטר דייב קאונס למילווקי באקס, בתמורה לרכז קווין באקנר. עם הצטרפותו של באקנר לקבוצה, לא נזקקו עוד הסלטיקס לרכז. בשלב זה ביקשו הסלטיקס מיאנאקיס להצטרף לקבוצת ה-CBA שלהם, כדרך לבחון את יכולתו להתאים את עצמו לסגנון המשחק האמריקאי, עם הסיכוי שיזכה בחוזה בליגת ה-NBA, ויצטרף לשאר הקבוצה בהמשך. עם זאת, יאנאקיס סירב להצעה וחזר ליוון, שם שיחק בכל יתר המשך הקריירה שלו.

אריס סלוניקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-3 באוגוסט 1984 הועבר יאנאקיס למועדון הפאר היווני אריס סלוניקי, לאחר שהמועדון שילם דמי העברה לצורך רכישת ביטול החוזה של יאנאקיס עם יוניקוס ניקאיאס, בסך של 42 מיליון דרכמות[2], מה שנחשב באותה העת לסכום עצום של כסף להעברת שחקן ושחרורו מחוזהו בקבוצה אחרת. יאנאקיס גם קיבל באופן אישי מכונית BMW, חנות לציוד ספורט, ומענק חתימה מאריס שעמד על סך של שמונה מיליון דרכמות. באריס, שיתוף הפעולה הקבוצתי של יאנאקיס עם ניקוס גאליס, כשהיה מחצית ה-"tag-team" ההיסטורי, סחף הן את הכדורסל היווני והן את זה האירופי בסערה, בשנים שתבואנה. החל ב-6 במרץ 1985 ועד ה-5 בנובמבר 1988, הצמד של הקו האחורי, המורכב מגאליס ויאנאקיס, הוביל את אריס לרצף של 80 ניצחונות בליגה היוונית[3][4].

עונתו הראשונה של יאנאקיס באריס סלוניקי, עונה 1984-85, הייתה מוצלחת ביותר. הוא זכה הן באליפות הליגה היוונית, הן בגביע היווני. בגמר הגביע היווני קלע יאנאקיס שמונה שלשות מ-12 ניסיונות קליעה, והוביל את קבוצתו לניצחון על פנאתינאיקוס אתונה. והייתה זו רק ההתחלה, כשבהמשך זכה יאנאקיס עם אריס בשש אליפויות ובחמישה גביעים נוספים ברציפות.

במדי אריס סלוניקי לקח יאנאקיס חלק גם בשלוש תחרויות פיינל פור היורוליג ברציפות. הוא לקח חלק בפיינל פור היורוליג של 1988 שנערך בגנט, בלגיה, בפיינל פור היורוליג של 1989 שהתקיים במינכן, גרמניה, ובפיינל פור היורוליג של 1990, שהתקיים בסרגוסה, ספרד. אריס סלוניקי נמנתה עם העילית של מועדוני הכדורסל האירופיים באותה העת, אך תואר אירופי נפל בחיקם של יאנאקיס וחבריו לקבוצה רק מספר שנים לאחר מכן.

ביוני 1991 נבחר יאנאקיס לחבר בקבוצת האול-סטאר של הבלקן, אשר התמודדה מול קבוצת האול-סטאר האירופית, במסגרת טורניר שאורגן על ידי פיב"א לרגל יובל ה-100 להמצאת משחק הכדורסל, על ידי הקנדי ג'יימס נייסמית', ב-1891. המשחק לרגל יובל ה-100 להמצאת הכדורסל נערך בהיכל השלום והאחווה שבעיר הנמל פיראוס, חלק מהמטרופולין של אתונה. במשחק נטלו חלק רבים מגדולי הכדורסל האירופיים של אותה העת והבלקנים ניצחו בו 103-102.

בעונת 1992/1993 בגביע האירופי, זכו יאנאקיס ואריס בגביע ספורטה. אריס ניצחה בגמר את אלופת ליגת העל הטורקית בכדורסל, אפס פילזן בתוצאה 50-48 בגמר, אשר נערך בטורינו, איטליה. באותה העת, ניקוס גאליס כבר לא נמנה עם סגל הקבוצה לאחר שעזב אותה שנה קודם לכן, ויאנאקיס היה השחקן הבולט והמנהיג של הקבוצה.

פאניוניוס אתונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1993, לאחר שבילה תשע עונות באריס סלוניקי, עזב יאנאקיס את הקבוצה ועבר לשחק בקבוצת פאניוניוס אתונה. עם פאניוניוס קלע יאנאקיס בממוצע 14 נקודות, קטף 3.6 ריבאונדים, מסר 3.3 אסיסטים וחטף 1.4 כדורים למשחק, בעונת 1993-94 של הליגה היוונית. באותה העונה התחרה יאנאקיס עם קבוצתו גם בגביע קוראץ'. באותה עונה קלע יאנאקיס 17 נקודות, קטף 3.7 ריבאונדים, מסר 3.4 אסיסטים וצבר 2 חטיפות למשחק בממוצע, בגביע קוראץ'[5].

פנאתינאיקוס אתונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שבילה עונה עם פאניוניוס אתונה, עבר יאנאקיס ליריבה העירונית של פאניוניוס, פנאתינאיקוס אתונה, שם שיחק בין השנים 19941996. בפנאתינאיקוס אתונה גם סיים יאנאקיס את קריירת המשחק שלו. עם פנאתינאיקוס זכה יאנאקיס סוף סוף בתואר האירופי החשוב ביותר, היורוליג. פנאתינאיקוס ויאנאקיס זכו בתואר בסיומו של הפיינל פור שהתקיים ב-1996 בפריז, צרפת. יאנאקיס גם זכה בגביע היווני עם פנאתינאיקוס באותה השנה. היה זה הגביע היווני השביעי בו זכה יאנאקיס בקריירת המשחק שלו, לצד שבע זכיות באליפות הליגה היוונית. יאנאקיס סיים את קריירת המשחק המקצוענית שלו ב-1996. במהלך הקריירה הוא התחרה חמש פעמים בפיינל פור היורוליג, שלוש פעמים עם אריס סלוניקי ופעמיים במדי פנאתינאיקוס אתונה.

בסך הכל, בקריירת המועדונים המקצוענית שלו קלע יאנאקיס 9,291 נקודות, ב-493 משחקים בליגת על היוונית, עם ממוצע קריירה של 18.8 נקודות למשחק. ביורוליג קלע יאנאקיס 1,514 נקודות ב-119 משחקים, ממוצע של 12.7 נקודות למשחק. יאנאקיס מדורג במקום השני ברשימת קלעי השלשות בפיינל פור אחד, עם תשע שלשות מ-14 ניסיונות, בפיינל פור שהתקיים במינכן ב-1989[6].

קריירת המשחק בנבחרות הלאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאנאקיס הוביל את נבחרת הכדורסל היוונית לגילאי 16 ומטה, לזכייה במדליית הכסף באליפות אירופה בכדורסל עד גיל 16 ב-1975. שנה לאחר מכן הופיע יאנאקיס לראשונה בנבחרת יוון בכדורסל, כשחקן מוכשר בצורה יוצאת דופן, והוא בן 17 בלבד, בהתמודדות נגד נבחרת צ'כוסלובקיה בכדורסל. עם הנבחרת הצעירה של יוון שיחק יאנאקיס גם באליפות אירופה עד גיל 18, ב-1976 וב-1978. הופעתו הראשונה של יאנאקיס בטורניר בדרג הבכיר של פיב"א הייתה ב-1979, אז נטל חלק באליפות אירופה בכדורסל 1979. יאנאקיס זכה עם נבחרתו במדליית הזהב באליפות הכדורסל של הבלקן ב-1979 ובאליפות הכדורסל של משחקי הים התיכון ב-1979. יאנאקיס ייצג את יוון גם בטורניר המוקדמות האולימפי העולמי של פיב"א ב-1980, באליפות אירופה בכדורסל 1981 ובאליפות אירופה בכדורסל 1983, בטורניר המוקדמות האולימפי העולמי של פיב"א בשנת 1984 ובאליפות העולם בכדורסל 1986. באותה השנה זכה יאנאקיס עם נבחרת יוון במדליית הזהב באליפות הכדורסל של הבלקן.

יאנאקיס היה קפטן הקבוצה של נבחרת הגברים של יוון אשר זכתה במדליית הזהב באליפות אירופה בכדורסל 1987. יאנאקיס נטל חלק גם בטורניר המוקדמות האולימפי העולמי של פיב"א ב-1988. יאנאקיס זכה עם יוון במדליית הכסף באליפות אירופה בכדורסל 1989 שהתקיימה בזאגרב, יוגוסלביה, ושיחק במדי הנבחרת הלאומית גם באליפות העולם בכדורסל 1990 שהתקיימה בארגנטינה ובה סיימה יוון במקום השישי.

יאנאקיס לבש את מדי נבחרת יוון גם בטורניר של פיב"א לציון יובל ה-100 להמצאת משחק הכדורסל שנערך ב-1991. בשלושת המשחקים ששיחק יאנאקיס בטורניר הוא קלע 14.3 נקודות למשחק.

יאנאקיס פרש ממשחק בנבחרת ב-2 באוגוסט 1996, לאחר ההשתתפות באולימפיאדת אטלנטה (1996), בה סיימה יוון במקום החמישי. במהלך התקופה בה לבש את מדי נבחרת יוון, השתתף יאנאקיס ב-29 טורנירים רשמיים של פיב"א וב-40 תחרויות בין-לאומיות רשמיות בסך הכל. יאנאקיס מחזיק בשיא של כל הזמנים במספר המשחקים ששיחק במדי נבחרת יוון, עם 351 משחקים. זהו גם שיא של הזמנים בקרב הנבחרות הלאומיות של כל מדינות אירופה. יאנאקיס גם מחזיק בשיא של כל הזמנים במספר הנקודות שקלע שחקן אחד במדי נבחרת יוון בכדורסל, עם 5,301 נקודות. גם כאן הנתון מהווה שיא בקרב כל הנבחרות הלאומיות של מדינות אירופה.

קריירה כמאמן ראשי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנבחרות לאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוון[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן לא שגרתי, כבר בשנה שלאחר פרישתו ממשחק פעיל במדי נבחרת יוון, החל יאנאקיס, ב-1997, את קריירת האימון שלו כמאמן ראשי, כשמונה למאמן נבחרת הגברים של יוון. הוא החזיק בתפקיד זה במשך שנתיים. יאנאקיס הוביל את הנבחרת למקום הרביעי באליפות אירופה בכדורסל 1997 ולמקום הרביעי גם באליפות העולם בכדורסל 1998.

יאנאקיס חזר לתפקיד המאמן הראשי של נבחרת הגברים ב-2004, בטורניר הכדורסל של אולימפיאדת אתונה (2004), בו הוביל את הנבחרת היוונית למקום החמישי. בשנה העוקבת, תחת הדרכתו, זכתה יוון במדליית הזהב באליפות אירופה בכדורסל 2005, בפעם הראשונה מאז זכתה בתואר ב-1987. בכך גם הפך יאנאקיס לאדם הראשון שזכה באליפות אירופה בכדורסל הן כשחקן (ב-1987), הן כמאמן (ב-2005).

ב-2006 אימן יאנאקיס את נבחרת הגברים הלאומית והוביל אותה לזכייה במקום השני באליפות העולם בכדורסל 2006. בשלב חצי הגמר של האליפות, שהתקיים ב-1 בספטמבר 2006, ניצחה נבחרתו של יאנאקיס את הפייבוריטית הברורה לניצחון, נבחרת ארצות הברית בכדורסל, בפעם הראשונה בהיסטוריה, בתוצאה 101-95. לאחר 2006, לא אימן עוד יאנאקיס מועדונים מקצוענים בה בעת שאימן נבחרות לאומיות, לאחר שהחליט למקד את תשומת לבו המלאה בנבחרת הגברים היוונית. שכרו של יאנאקיס בגין אימון נבחרתה הלאומית של יוון הגיע בשיאו להכנסה נטו של 1.2 מיליון אירו בשנה.

ב-2007 הוביל יאנאקיס את נבחרת יוון לסיים במקום הרביעי באליפות אירופה בכדורסל 2007. בטורניר הכדורסל של אולימפיאדת בייג'ינג (2008) הוביל יאנאקיס את יוון למקום החמישי. בדצמבר 2008 סיים יאנאקיס את כהונתו כמאמן הראשי של נבחרת הגברים של יוון בכדורסל. החליף אותו בתפקידו יונאס קאזלאוסקאס.

סין[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבד מנבחרת יוון, אימן יאנאקיס גם את נבחרת סין בכדורסל. יאנאקיס אימן את הסינים באליפות אסיה בכדורסל ב-2013. סין סיימה את הטורניר במקום החמישי.

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהחל את קריירת האימון שלו כמאמן הראשי של נבחרת יוון, החל יאנאקיס לאמן גם מועדוני כדורסל מקצועניים. יאנאקיס אימן את פאניוניוס אתונה מליגת העל היוונית בכדורסל עד 2002, אז מונה לתפקיד המאמן הראשי של מועדון הכדורסל מארוסי. יאנאקיס נשאר באתונה עד 2006. במהלך התקופה שלו במארוסי, לצד הסיוע שהושיט לו הכוכב הצעיר שלו, הרכז ואסיליס ספאנוליס, אשר סגנון המשחק שלו ומאפייניו כשחקן הושוו לאלו של יאנאקיס עצמו, הוא העלה את המועדון מאפלה יחסית והפך אותו לקבוצה השלישית בטיבה בליגה היוונית באותה התקופה.

ב-3 בפברואר 2008 חתם יאנאקיס על חוזה שהפך אותו למאמן הראשי של המועדון אולימפיאקוס פיראוס. הוא חתם עם הקבוצה לחוזה של שנתיים וחצי, עם שכר שנתי נטו של 1.1 מיליון אירו. ביוני 2010 הודיעה אולימפיאקוס כי יאנאקיס לא יאמן את הקבוצה בעונה שלאחר מכן[7]. במהלך התקופה בת השנתיים וחצי בה אימן את אולימפיאקוס פיראוס, הוביל יאנאקיס את קבוצתו לזכייה בגביע היווני בכדורסל ב-2010, זכייה שהייתה התואר הראשון בו זוכה המועדון מזה שמונה שנים, ולשלוש הופעות ברציפות בגמר ליגת העל היוונית בכדורסל (2008, 2009, 2010). בנוסף, הוביל את קבוצתו לשתי הופעות רצופות בפיינל פור היורוליג (2009, 2010), שהיו הופעותיו הראשונות של המועדון בפיינל פור היורוליג מאז 1999. ב-2010 אף העפילה הקבוצה לגמר היורוליג.

עם תום התקופה שלו באולימפיאקוס עבר יאנאקיס לאמן את אלופת צרפת בכדורסל, לימוז', במהלך עונת 2012/2013. ב-2017 היה יאנאקיס למאמן מועדון הכדורסל בו הופיע כשחקן במשך כעשור, אריס סלוניקי.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאנאקיס נשוי ליוג'יניה ולהם שני ילדים: קאליופה ודימיטריס. בשנת 2010 איבד את אחיו ימים ספורים לפני משחק דרבי עם פנאתינאיקוס. כל ארבעת אחיו מתו בתקופה של עשר שנים.

תארים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירת המועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אליפות ליגת המשנה היוונית בכדורסל (1975)
  • הקלע המצטיין בליגה העל היוונית בכדורסל, עם 36.5 נקודות למשחק (1980)
  • שלוש בחירות למשחק האולסטאר של פיב"א (1980, 1987, 1991,1991)
  • פעמיים הקלע המצטיין בגמר הגביע היווני בכדורסל (1985, 1988)
  • מלך האסיסטים של ליגת העל היוונית בכדורסל עם 3.1 אסיסטים למשחק (1989)
  • שיא הקליעה האישי שלו היה 73 נקודות במשחק אחד, שיא שנקבע ב-1981 במשחק קבוצתו, יוניקוס ניקאיאס כנגד קבוצתו העתידית אריס סלוניקי[8]
  • נבחר על ידי הבוסטון סלטיקס מליגת ה-NBA בדראפט ה-NBA 1982
  • 17 תארים קבוצתיים:
  • לצד ניקי גאליס, הוביל את אריס סלוניקי לרצף של 80 ניצחונות בליגת העל היוונית, בשנות ה-80 של המאה ה-20
  • כשפרש מקריירת המשחק, החזיק בשיא במספר המשחקים בהם נטל חלק בליגת העל היוונית בכדורסל (493)
  • קלע 9,291 נקודות בליגת העל היוונית בכדורסל (כשנכללים כל הפורמטים של הליגה מאז עונת 1963-1964), השלישי בכל הזמנים אחרי ניקי גאליס ווסיליס גוּמאס
  • נכלל ברשימת 50 התורמים הגדולים ליורוליג (2008)
  • נבחר להיכלל בהיכל התהילה של פיב"א (2021)
  • נבחר להיכלל בהיכל התהילה של ליגת העל היוונית בכדורסל (2022)

נבחרת הקדטים של יוון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נבחרת הקדטים של יוון - אליפות אירופה בכדורסל עד גיל 16 1975 - מדליית כסף

הנבחרת הלאומית של יוון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אליפות הבלקן 1976 - מדליית ארד
  • אליפות הבלקן 1977 - מדליית ארד
  • אליפות הבלקן 1979 - מדליית זהב
  • משחקי הים התיכון 1979 - מדליית זהב
  • משחקי הבלקן 1980 - מדליית ארד
  • משחקי הבלקן 1983 - מדליית כסף
  • משחקי הבלקן 1984 - מדליית ארד
  • משחקי הבלקן 1986 - מדליית זהב
  • אליפות אירופה בכדורסל 1987 - מדליית זהב
  • אליפות אירופה בכדורסל 1989 - מדליית כסף
  • שיאן נבחרת הכדורסל היוונית במספר המשחקים בהם השתתף, בנבחרת הגברים ובנבחרת הוותיקים במשולב, עם 403 הופעות
  • שיאן נבחרת יוון בכדורסל במספר הנקודות הכולל שקלע, בנבחרת הגברים ובנבחרת הוותיקים במשולב, עם 6,291 נקודות
  • שיאן נבחרת הוותיקים של יוון במספר המשחקים בהם השתתף - 351 משחקים
  • שיאן נבחרת יוון במספר הנקודות הכולל שקלע, 5,301 נקודות
  • שיאן פיב"א אירופה במספר ההופעות הרב ביותר בנבחרת ותיקים, עם 351 משחקים
  • שיאן פיב"א אירופה במספר הנקודות שקלע, 5,301 נקודות

כמאמן ראשי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירת המועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שתי זכיות בתואר מאמן השנה בליגת העל היוונית בכדורסל (2004, 2006)
  • זוכה הגביע היווני בכדורסל (2010)

נבחרת הוותיקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פנאיוטיס יאנאקיס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


נבחרת יווןאליפות העולם בכדורסל 2006 (מדליית כסף)

1  • 2  • 3  • 4 פאפאלוקאס • 5 שחורציאניטיס • 6 זיזיס • 7 ספאנוליס • 8 ואסילופולוס • 9 פוטסיס • 10 חציברטאס • 11 דיקודיס • 12 צרצריס • 13 דיאמנטידיס • 14 לזארוס פאפאדופולוס • 15 קאקיוזיס • מאמן: יאנאקיס

יווןיוון
נבחרת יווןאולימפיאדת בייג'ינג - 2008

1  • 2  • 3  • 4 פאפאלוקאס • 5 בורוסיס • 6 זיזיס • 7 ספאנוליס • 8 ואסילופולוס • 9 פוטסיס • 10 פרינטזיס • 11 גליניאדאקיס • 12 צרצריס • 13 דיאמנטידיס • 14 שחורציאניטיס • 15 פלקאנוס • מאמן: יאנאקיס

יווןיוון