פנגולין פיליפיני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןפנגולין פיליפיני
מצב שימור
מצב שימור: סכנת הכחדה חמורהנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
מצב שימור: סכנת הכחדה חמורה
סכנת הכחדה חמורה (CR)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: פנגולינאים
משפחה: פנגולניים
סוג: פנגולין
מין: פנגולין פיליפיני
שם מדעי
Manis culionensis
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פנגולין פיליפיני (שם מדעי: Manis culionensis) הוא מין של פנגולין האנדמי לאי פלאוואן שבפיליפינים ומצוי בסכנת הכחדה בטבע.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פנגולין זה חי בטבע רק ביערות גשם טרופיים באי פלאוואן שבפיליפינים והוא דומה מאוד למין פנגולין מלאי, אך בעל ראש קצר יותר, קשקשים קטנים יותר וזנב ארוך יותר. אורכו הממוצע 58–176 ס"מ ומשקלו 1.8–2.4 ק"ג. הוא בעל קשקשים חומים על פני גופו עד לראש ובעל לשון ארוכה ודביקה איתה הוא תופס נמלים וחרקים קטנים והוא בעל טפרים גדולים העוזרים לו לטפס. הוא גם יכול להיתלות עם זנבו מבין הענפים אבל כמו מרבית הפנגולינים השריון המגן פוגע במהירותו ובתנועתו.

הפנגולין יוצא בלילה לשחר אחר מזון. הוא ניזון בעיקר מנמלים ומטרמיטים אותם הוא מחפש בקינם, הורס אותו באמצעות טפריו הגדולות ותופס אותם בלשונו הדביקה והארוכה. הוא חסר שיניים ולעיתים בולע אבנים כדי לעזור לו לטחון את המזון בקיבה. הקשקשים שלו מונעים מהנמלים להשיב לו מלחמה, כשהן נתקעות בקשקשים המוגנים. קשקשיו הקשים מגנים עליו גם מטורפים פוטנציאלים.

פנגולינים אלה נמצאים בסכנת הכחדה עקב פגיעה מידי האדם שצד אותם לבשר וכן ללבושי שריון מקשקשיהם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פנגולין פיליפיני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פנגולין פיליפיני באתר הרשימה האדומה של IUCN