פנחס אפשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב פנחס אפשטיין
אין תמונה חופשית
תאריך פטירה י"ז בטבת תש"ל
מקום פעילות ירושלים
השתייכות רבני העדה החרדית
נושאים בהם עסק תלמוד, הלכה
רבותיו הרב זלמן סנדר כהנא שפירא
חיבוריו "אוריין תליתאי", "מנחה חרבה" (חלק ראשון של "מנחת ירושלים" שאין לו המשך) ועוד כתבים שנשרפו במלחמת השחרור
קבר הרב פנחס אפשטיין בהר הזיתים ירושלים

הרב פנחס אפשטיין (נפטר בי"ז בטבת תש"ל) היה ראב"ד העדה החרדית בירושלים.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיירה גראייבה שבלטביה כבן הצעיר של הרב ישעיה אפשטיין (נפטר בי' באייר תרע"ה), מחבר "לבוש ישע" שר' פנחס דאג להוצאתו לאור. אביו לימד בכמה עיירות בליטא וכיהן כראש ישיבה בקוידנוב ובישיבת "תורת חיים" בירושלים. אמו אסתר, בת ר' אברהם רבינוביץ[1] ונכדת הרב אורי דוד, מחבר הספר "אפיריון דוד".

למד בכמה מקומות, בין השאר בקריניק, מפי הרב זלמן סנדר כהנא שפירא.

בהיותו כבן 18 עלה לארץ ישראל. נשא לאישה את חיה פסיל בת הרב ברוך שלאם, בוגר ישיבת "כנסת ישראל" בסלובודקה, ששימש כרב בדרום אפריקה. אשתו של הרב אפשטיין נפטרה בגיל 37.

כיהן כדיין בבית הדין של העדה החרדית, בתקופתם של הרב יוסף חיים זוננפלד והרב יצחק ירוחם דיסקין. לימד בישיבת תורת חיים.

בשנת תש"ח נבחר להיות ראב"ד העדה החרדית לאחר שהרב זליג ראובן בנגיס עבר לשמש הגאב"ד. לאחר פטירת הרב אפשטיין החליפו הרב דוד יונגרייז.

התנגד לציונות ולהשתתפות בבחירות לכנסת. עם זאת העריך את הרב קוק, ובמכתב אליו מתרפ"ג הוא מציע לפני הרב קוק את דעתו בעניין הלכתי מסוים, וכותב בראשו: 'לכבוד הרב הגאון המפורסם כש"ת מוהרא"י (=מורנו הרב אברהם יצחק) קוק שליט"א (שיחיה לימים טובים ארוכים), האב"ד (הרב אב בית דין) פה עיה"ק (=עיר הקודש)".

נקבר בבית הקברות בהר הזיתים.

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניו: הרב ישעיה, הרב אברהם חיים. בנותיו: אסתר - אשת הרב הלל וינד שהיה משמשו של האדמו"ר הרב אהרן רוקח מבלז, ואהובה - אשת הרב אברהם ברדקי.

ילדיו מנישואיו לשושנה (רוזה) אפשטיין (נפטרה: כ"א באדר א' תשמ"ו, 1986): רחל אפשטיין זוסמן, יונה אפשטיין פרידמן, יוסף אפשטיין ויעקב (שמעון) אפשטיין.

אחיו היה הרב זרח אפרים אפשטיין, ראש ישיבת תורת חיים. אחותו אלקה, נישאה לרב משה וינוגרד, ממנהלי ישיבת תורת חיים (שהיה אחיינו של אחיו ר' זרח).

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אוריין תליתאי - מובאים בו דברי הראשונים וגדולי האחרונים בשלושה עניינים: "ספיקא דממונא איסורא" (מסכת נדרים דף ז'), עשה דוחה לא תעשה של נדר (נדרים דף ט"ז), "מצוות ליהנות נתנו" (נדרים דף ט"ז) ובסופו מילואים והערות, קונטרס בדיני דיבור ומחשבה בהקרבת קרבנות, דבר תורה על ברית מילה, דבר תורה על תפילין והוא דרשה לבר מצווה, והדרן על ש"ס משניות ופלפול בדיני קידושין. יצא לראשונה בירושלים תרע"ג, ובתש"ל יצא דפוס צילום של דברי ר' פנחס עם הוספות של הרב ישראל וינר וקונטרס 'יש"א ברכה' מבן המחבר, הרב ישעיה.
  • מנחה חרבה - חידושים על מסכת סוטה מן התלמוד הבבלי. הודפס לראשונה בירושלים תרפ"ג והודפס שוב בדפוס צילום עם הוספות בתשנ"ג (1992) וכן הודפס בתש"ס.
  • דבריו בדיני שמיטה מופיעים בקבץ גנזי שביעית : אוסף חידושי תורה, מכתבים ומודעות, מגדולי עולם... בענייני שביעית..., בהוצאת כולל "עוללות אפרים" (על שמו של הרב אפרים פישל סופר), ירושלים תש"ס. זהו חלק ראשון של "מנחת ירושלים", אך אין לזה המשך.

היו לו עוד כתבים רבים ובהם חילופי מכתבים עם רבנים, אך הם נשרפו במלחמת העצמאות כשחיילי הלגיון הירדני הבעירו את הרובע היהודי בעיר העתיקה. אולי ההמשך של "מנחת ירושלים" היה ביניהם.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ויעמוד פינחס ויפלל : קורות חייו של... ראב"ד עיה"ק ירושלים רבי פינחס עפשטיין ושל אביו... רבי ישעי', בהוצאת משפחת לייבוביץ, בני ברק תש"ס (כולל סיפורים, מאמרים, כרוזים, מכתבים, הספדים, הסכמות, ועוד‬)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כך כתוב בערך על אחיו ר' זרח אפרים באנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, אך באשכול על ר' פנחס בפורום אוצר החכמה שבקישור החיצוני בערך זה, כתוב שאביה של אסתר הוא הנגיד ר' חיים מזופראן שבמחוז וילנה.