פנחס מיכאל גרויסלייט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב מיכאל פנחס גרויסלייט
אין תמונה חופשית
לידה תקס"ח
פטירה י"ז באדר תר"ן (בגיל 82 בערך)
מקום פעילות שרשוב, אנטופול
השתייכות רבני פולין
תחומי עיסוק תנ"ך, תלמוד, הלכה, דרשנות
רבותיו הרב אשר הכהן, מחבר "ברכת ראש"
תלמידיו הרב מרדכי רוזנבלט מאושמינה, הרב חיים אליעזר ניצברג מפרויזנה
חיבוריו "דברי פנחס", "לקט הקוצרים", 'דרשות הרפ"ם'
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב פנחס מיכאל גרויסלייט[1] (תקס"ח, 1808 בערך-ליל י"ז באדר תר"ן, 8 או 9 במרץ 1890) היה הרב של אנטופול במחוז ברסט ברוסיה הלבנה ומחבר ספרים.

בית הוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשרשוב לרב יצחק אייזיק ולבריינה-הניה. אביו היה בן הרב יהושע רוקח מפינסק, נכדו של הרב אלעזר רוקח. אמו הייתה מצאצאי הרב מאיר אייזנשטט ונכדת הרב פנחס הלוי מאמסטרדם, מחבר "נחלת עזריאל". למד אצל הרב אשר הכהן, בעל "ברכת ראש", אב"ד שרשוב ותלמיד הרב חיים מוולוז'ין.

ברבנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תרי"ג (1853), לאחר שעזב הרב אשר הכהן את שרשוב כדי לשמש ברבנות טיקטין, מונה הרב פנחס מיכאל במקומו. בראש חודש חשוון תרכ"ד (1863) עבר לכהן כרב של אנטופול עד לפטירתו. חבורת אברכים למדה אצלו. הוא פיתח את מוסדות הקהילה היהודית ותיקן שמכל תשלום של בגד חדש יופרש סכום מסוים בעבור קרן "מלביש ערומים" לעניי העיר.

בשנת תרכ"ט (1869) ובכ' בסיוון תרמ"ה (1885) פרצו שרפות גדולות בעיירה, ובשתי הפעמים השיג מימון לבנייה מחדש ולסיוע לנפגעים. במקרה הראשון נסע לרוסיה כדי לאסוף את הכסף. במקרה השני, כשהיה בן 76, ייסד קרן עזרה. יהודים הגיעו ממרחק כדי להיוועץ בו ולבקש את ברכתו.

נודע בדרשותיו שבהן עורר את הקהל לתקן את מעשיו.

ילדיו וצאצאציו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשא לאישה את מושקה בת יחיאל מיכל מפאסוואל, שהיה בעל אמצעים וצאצא של הרב יחיאל היילפרין בעל "סדר הדורות". הוליד ממנה לפחות שבעה ילדים:

  • מאיר אליעזר גרויסלייט מפינסק
  • אברהם משה גרויסלייט מבריסק
  • מרת רויכל - אשת הרב יוסף שוויף
  • מרת טויבה ביילה - אשת אליקום גציל ספיר מווילקומיר
  • מרת מיכלה - רעייתו של הרב אברהם אבא סירקין משרשוב. הרב אברהם אבא זיונס שערך והוציא את 'דרשות הרפ"ם' היה בן בתם טויבה בת-שבע ובעלה הרב חיים דוד זיונס. יצחק אייזיק רבינוביץ שהביא לדפוס את "דברי פנחס" היה בן בנם הרב דוב בר רבינוביץ.
  • אחד מבניו עזב את אורח החיים הדתי והפך לפרופסור לפילוסופיה בפריז.
  • הרב משה ברמן שכיהן כרב באנטופול בשנים תרס"ג-תרפ"א התחתן עם נכדת ר' פנחס מיכאל, בריינה-הניה, והיה מתלמידיו המובהקים של ר' פנחס מיכאל.
  • הרב פסח פרוסקין היה נין של אחד מילדיו.

"איגרת החלום"[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב מרדכי רוזנבלט מאושמינה שלח בכ"ח בשבט תרמ"א (1881) מכתב לרב גרויסלייט על סדרת חלומות שהחלו בליל ערב יום הכיפורים. בחלומות נגלה מהר"י בן לב ואמר לרב מרדכי שהוא מצאצאיו של האדם שסטר למהר"י בן לב לעיני כל משום שיצא חייב בדין לפניו. לכן הרב מרדכי צריך לתקן את נשמת זקנו בשינון הספר שו"ת מהרי"י בן לב עד שידע אותו על בוריו, ועליו לקנות את הספר מהרב של אנטופול, משום שיש על הרב תביעה בשמים מדוע לא הוציא לאור את פירושיו על מסכתות מעילה ותמורה שהחל להכין לדפוס. בכסף שיקבל עבור 'שו"ת מהר"י בן לב' ידפיס אותם. בסוף המכתב מבקש הרב מרדכי שהרב גרויסלייט ישלח את הספר בדחיפות, משום שאשתו חלתה ונמצאת בסכנה, ובחלום האחרון אמר מהר"י שזה מאחר שלא הזדרז לקנות את הספר.

כארבע שנים לאחר המכתב הדפיס הרב גרויסלייט את פירושיו למסכתות האמורות בשם "לקט הקוצרים".

האיגרת, בעברית, ביידיש ובאנגלית (בתרגום הרב מרדכי גיפטר), הודפסה ב"לדור אחרון" שנספח ל'דרשות הרפ"ם', בעריכת נינו הרב אברהם אבא הלוי זיונס.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בתרע"א הודפסה לראשונה צוואתו בידי תלמידו הרב חיים אליעזר ניצברג מפרויזנה. הרב זלמן סנדר, הרב של קריניק, שיבח את יציאת הצוואה לאור ואת מחברה.
  • דרשות הרפ"ם - 39 דרשות, רובן על המועדים. שלוש דרשות על פרשת נח ושלושה הספדים (על רבו בעל "ברכת ראש", על אמו ועל אדם נוסף). הדרשות הושמעו בשנים תרכ"א-תר"ם בשרשוב ואנטופול. בעריכת נינו, הרב אברהם אבא הלוי זיונס, הברונקס תשי"ט. לספר מצורף החלק "לדור אחרון" ובו "איגרת החלום" המתוארת לעיל, צוואתו בעברית, ביידיש ובאנגלית וביוגרפיה ביידיש ובאנגלית.
  • דברי פנחס - חידושים וביאורים על הש"ס, רש"י ותוספות, הרי"ף, הר"ן והגהות מיימוניות. חלקו יצא בוורשה תר"צ. בדבריו שילב גם חידושים מהרב יעקב שור ורבנים נוספים. יצא לאור בידי נינו, יצחק אייזיק רבינוביץ.
  • לקט הקוצרים - פירוש על מסכתות בש"ס (יחד עם הטקסט של המסכת). הכרך על מסכת נזיר יצא בווילנה תרכ"ז, ועל מסכתות מעילה ותמורה בוורשה תרמ"ה. בירושלים תשכ"ח הודפסה הוצאה של מסכתות אלה וכן מסכת תמיד, עם ליקוטים ממסכתות נוספות. חלק מהפירושים יצאו בהוצאות נוספות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ביוגרפיות בתוך דרשות הרפ"ם: בעברית בעמ' ג'-ה', ביידיש בעמ' ק"ל-קל"ה ובאנגלית בעמ' 1–18 בחלק האנגלי.
  • על איגרת החלום: שם, עמ' קי"ז-קכ"א בעברית, עמ' קל"ו-קמ"ג ביידיש ועמ' 19–27 באנגלית.
  • בן ציון ח' איילון (עורך), אנטופול (אנטיפאליע) - ספר זיכרון, "ארגון יוצאי אנטופול בישראל ובאמריקה", תל אביב תשל"ב, עמודות 60-41[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


תקופת חייו של הרב פנחס מיכאל גרויסלייט על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מופיע בחלק מהמקומות בשם המשפחה רוקח, שם המשפחה של אבי אביו.
  2. ^ ספר תלת-לשוני בעברית, יידיש ואנגלית, שגרסה מקוונת שלו נצאת באתר ספריית העיר ניו יורק.