פנחס מינקובסקי
| לידה |
5 באפריל 1859 בילה צרקווה, האימפריה הרוסית |
|---|---|
| פטירה |
18 בינואר 1924 (בגיל 64) בוסטון, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
Har Nebo Cemetery |
| השכלה |
האוניברסיטה למוזיקה ואמנויות הבמה של וינה |
| שפה מועדפת |
עברית, יידיש |
פנחס מינקובסקי (ניסן תרי"ט, 1859 – י"ב בשבט ה'תרפ"ד, 1924) היה חזן ומלחין יהודי יליד אוקראינה.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בעיר בילה צרקווה באוקראינה. למד חזנות בתחילה מאביו מרדכי ברוך (הידוע כ"מוטיל גאדיס") שהיה החזן הראשי בעיר 50 שנה, ומחסידי צ'רנוביל[1]. הוא הצטרף למקהלת החזן ניסן ספיבק (ניסי בעלזער) בקישינוב. ושימש כמוביל השירה בשולחנו של רבי דוד מטולנה[2]. בגיל 18 התמנה כמחליפו של ספיבק וכעבור שלוש שנים מונה לחזן הראשי בבית הכנסת הכוראלי של קישינב.
הוא המשיך את לימודיו בווינה ולמד אצל שלמה זולצר. שירת כחזן בערים שונות כמו חרסון[3], למברג ואודסה, שם למד אצל ניסן בלומנטל, החזן של בית הכנסת ברודי (אנ') ואצל החזן יעקב בכמן. בשנת 1887 הוזמן לשמש כחזן ראשי בבית הכנסת ברחוב אלדרידג' של קהילת "קהל עדת ישורון" בניו יורק ושילמו לו 3000 דולר לשנה[4]. ב־1892 שב לאודסה, וכיהן במשך 30 שנים כחזן ראשי בבית הכנסת ברודי.
באודסה התחבר לקבוצה של אינטלקטואלים יהודים ביניהם ביאליק והיה נשיאה של האגודה המוזיקלית "הזמיר". לאחר המהפכה הבולשביקית שהטילה הגבלות על התרבות היהודית בברית המועצות, חזר לארצות הברית שם נפטר ונקבר.
יצירתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מינקובסקי כתב מאמרים רבים על חזנות והמוזיקה היהודית בעברית יידיש וגרמנית. הוא חיבר יצירות רבות לחזנות אבל בגלל שהתנגד חריפות להקלטתן "פן יושמעו בבתי מרזח", אין כל הקלטות שלו. יצירותיו נמצאות בכתב בספרייה הלאומית בירושלים.
שני שירים שלו התפרסמו:
- שבת המלכה למילותיו של ביאליק ("החמה מראש האילנות נסתלקה")[5].
- שיר המעלות שהוקלט לראשונה על ידי יוסל'ה רוזנבלט לסרטו ונפטר במהלך הצילומים שלו. ייתכן שרוזנבלט היה קרוב משפחתו של מינקובסקי. השיר היה מועמד שנים רבות להיות המנונה של התנועה הציונית עד שנדחק על ידי התקווה, והוא היה ללחן המקובל בטקסים דתיים, ובסעודות השבת אצל יהודי העולם ובייחוד בארצות הברית. בשנים האחרונות בישראל התפרסם ביצועו של חנן יובל לשיר זה.

משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בתו, גיטלה, נישאה לאלכסנדר בזרדקה (אנ'), היה פרופסור ידוע למיקרוביולוגיה, ששימש בהנהלה הבכירה של מכון פסטר בפריז.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ענת רובינשטיין, חזן ההשכלה: חייו יצירתו והגותו של פנחס מינקובסקי (1924-1859), עבודה לתואר דוקטור, האוניברסיטה העברית בירושלים, 2018.
- ענת רובינשטיין, חזן המשוררים באודסה: חייו ויצירתו של פנחס מינקובסקי, רסלינג, 2024
- פנחס מינקובסקי, בתוך: חיים הריס, תולדות הנגינה והחזנות בישראל, ניו יורק תשי"א, עמ' 438–444, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בן-ציון אייזנשטט, מינקאווסקי, פנחס, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ו, עמוד 48–49, באתר היברובוקס
- פנחס מינקובסקי, באתר זמרשת
- מידע על פנחס מינקובסקי בקטלוג הספרייה הלאומית
- חיפוש פנחס מינקובסקי בעיתונות יהודית היסטורית
- שיר המעלות בביצוע יוסל'ה רוזנבלט ומקהלה, באתר הזמנה לפיוט
- סיפורם של פנחס מינקובסקי ויוסל'ה רוזנבלט, באתר eldrigestreet
- פנחס מינקובסקי, באתר jewish virtual library
- שתי אבדות (ידיעה על מותו של מינקובסקי), הפועל הצעיר, 15 בפברואר 1924
- צבי וויסלבסקי, פנחס מינקובסקי – נעים זמירות ישראל, בצרון 199, ינואר 1958, עמ' 118–120
- ביצוע 'שיר המעלות' משנות ה-70 בידי יהודי (לא מזוהה) מארצות הברית (יוטיוב)
- עמית נאור, מאחורי כל משורר לאומי מצליח עומדת פמליה, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 27 בנובמבר 2019
- דוד אסף, בשורת ספרים: פנחס מינקובסקי, חזן המשוררים באודסה, בבלוג "עונג שבת", 14 ביוני 2024
- פנחס מינקובסקי, דער טאג (ניו יורק), 26 ינואר 1924 (ביידיש)
- יוסף רוזנבלט, דער טאג (ניו יורק), 29 ינואר 1924 (ביידיש)
פינחס מינקובסקי (1859-1924), דף שער בספרייה הלאומית- פנחס מינקובסקי, באתר זמרשת
פנחס מינקובסקי, באתר MusicBrainz (באנגלית)- פנחס מינקובסקי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דער מאמענט, 15 פברואר 1924.
- ^ דער מארגען זשורנאל, 20 ינואר 1924.
- ^ מודעה מחערסאן, המגיד, 23 ביולי 1883.
- ^ The Jewish Voice, 2 מרץ 1888.
- ^ אתר הספרייה הלאומית, ערך: גיל אלדמע, "שבת המלכה",(תווים), אקורדים בלבד, נגינה וזמרה, מחבר \ יוצר: חיים נחמן ביאליק, פנחס מינקובסקי, עיבוד אלדמע גיל, ארכיון, סדרה בי