פנחס עשת
לידה |
10 ביוני 1935 יאשי, ממלכת רומניה |
---|---|
פטירה | 19 בנובמבר 2006 (בגיל 71) |
מקום קבורה | תל רגב |
תחום יצירה | פיסול |
פרסים והוקרה | פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול |
פנחס עשת (10 ביוני[1] 1935 – 19 בנובמבר 2006) היה אמן, דפס פסל ומורה לפיסול ישראלי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עשת נולד ביאשי שברומניה ועלה לישראל אחרי מלחמת העולם השנייה. בשנותיו הראשונות בארץ התגורר בקיבוץ שדות ים שליד קיסריה.
בשנות ה-50 למד פיסול תחילה בישראל ואחר כך באיטליה, אצל מרינו מריני. בשנת 1965 נמנה עם מייסדי קבוצת+10, יחד עם רפי לביא והציג מיצירותיו בתערוכות עם הקבוצה. בשנת 1966 זכה בפרס דיזנגוף על יצירתו "במפורש 16".[2] בשנת 1968 זכה בפרס איקה לאמנות צעירה מטעם מוזיאון ישראל.[3]
רבות מיצירותיו הן פסלי מתכת גאומטריים בסגנון מופשט, אולם הוא פיסל גם בקרמיקה (קיר אמנותי בבית אסיה, תל אביב), שיש וחומרים אחרים. עבודותיו מוצגות, בין היתר, במוזיאון ישראל ובמוזיאון תל אביב.
עשת היה פרופסור בבית הספר לאמנות בצלאל בירושלים וכן במכון אבני לאמנות. כמו כן לימד במגמת פיסול במדרשה לאמנות ברמת השרון.
פנחס עשת נפטר ב-2006, בגיל 71, והובא לקבורה בבית הקברות תל רגב.[1] הותיר שלוש בנות.
עיריית תל אביב קבעה לוחית זיכרון על ביתו של פנחס עשת ברחוב צבי פרץ חיות 5 בתל אביב.
בשנת 2021 פורסם הספר "פנחס עשת - דיוקן" על ידי מוזיאון ינקו דאדא בעין הוד בעריכתה של אירית מלר.
-
"טורסו" (שנות השישים), המשכן לאמנות על שם חיים אתר
-
פסל רחוב של פנחס עשת בתל אביב
-
מסתורי כביסה בחזיתות בתי שכונת מגורים בטבריה, שנות ה-70
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פנחס עשת, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
- א. מן, תערוכת-יחיד של פסל: פנחס עשת – בגלריה כ"ץ בת"א, מעריב, 11 ביוני 1959
- אריה לרנר, תערוכות: אמנים צעירים: הפסל פנחס עשת, דבר, טור 1, 5 ביוני 1959
- מיכאל אוהד, דיוקן בעץ וגבס, דבר, 19 ביוני 1959, המשך
- תערוכת-יחיד לפסל פ. עשת ב"גלריה גורדון", דבר, 5 בדצמבר 1968
- "פגישה 102", דבר, 18 בדצמבר 1968; פסל של עשת – להיכל התרבות, מעריב, 18 בדצמבר 1968
- עלי מוהר, דברים חמים בחומר קר, דבר, 7 במאי 1971, המשך (עם תערוכתו בגלריה גורדון בתל אביב)
- מינה זיסלמן, פנחס עשת (גלריה גורדון, ת"א), דבר, 28 במאי 1971
- שרה בריטברג, הדפסי משי (פנחס עשה, גאלריה גורדון, תל-אביב), דבר, 5 בינואר 1973
- ש. ב., פיסול מצוייר (פנחס עשת, בית האמנים, ירושלים), דבר, 16 בפברואר 1973
- תערוכת פסלי הפורצלן של פנחס עשת, דבר, 5 במרץ 1980
- דנה גילרמן (הארץ), מת הפסל פנחס עשת(הקישור אינו פעיל), וואלה!, 21 בנובמבר 2006
- גדעון עפרת, פנחס עשת: עיבורים, המחסן של גדעון עפרת, 1 ביולי 2020
- רות אלמוג, פנחס עשת — דיוקן", במלאות 15 שנה למותו, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 פנחס עשת באתר חברה קדישא חיפה
- ^ נקבעו הזוכים ב"פרס דיזנגוף", דבר, 3 באוקטובר 1966; "פרס דיזנגוף" יוענק לשני ציירים ושני פסלים, מעריב, 3 באוקטובר 1966; "פרס דיזנגוף" יוענק ל-4 אמנים, דבר, 23 באוקטובר 1966; 2 ציירים ו-2 פסלים זכו בפרס דיזנגוף, דבר, 25 באוקטובר 1966. תצלום היצירה שזיכתה אותו בפרס: א. עבר-הדני, סיפורו של פורש, דבר, 18 בנובמבר 1966.
- ^ הפסל פנחס עשת זכה ב"פרס איקה" לאמנות, מעריב, 2 בדצמבר 1968.