פנחס שניאורסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פנחס שניאורסון
קברו של פנחס שניאורסון בחלקת השומר בבית הקברות של כפר גלעדי

פנחס שניאורסון (1893 -ז' סיוון ה'תשל"ד מאי 1974) היה מחלוצי העלייה השנייה, איש ארגון השומר וממייסדי ארגוני ההגנה בתקופת היישוב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר רציצה ברוסיה, ליהודה לייב שניאורסון (רצ'יצ'ה)[1], בן האדמו"ר שלום דובער שניאורסון (מרציצה) - נכד הצמח צדק, ולביילה, בת הרב מרדכי שניאורסון מוויטבסק גם הוא נכד הצמח צדק. הוריו היו בני דודים שניים.

עלה לארץ ישראל בשנת 1908. תחילה עבד כפועל חקלאי וכשומר ביישובי יהודה והגליל. התיישב במושב תל עדשים, אך עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הצטרף לישראל גלעדי במטרה ליישב את הגליל העליון. לאחר חשיפת מחתרת ניל"י, נעצר ישראל גלעדי, ושניאורסון ביקש להיעצר במקומו, עבר עינויים ולבסוף נכלא בדמשק.

עם שחרורו ממעצר גויס שניאורסון לצבא האימפריה העות'מאנית, אך זמן קצר לאחר מכן ערק וברח לאודסה. בשובו לארץ התיישב בכפר גלעדי, ובשלהי 1919 מונה מטעם למפקד ארגון ההגנה בכפר. ביום הקרב על תל חי (1 במרץ 1920) שהה במקום, ועל פי מספר גרסאות הוא שהתיר את כניסתם של התוקפים הערבים[2][3]. למרות זאת, לאחר פציעתו של יוסף טרומפלדור שהיה המפקד, הועבר לרשותו הפיקוד על הקרב.

פעילותו בתחומי ההגנה נמשכה כחבר הגדוד העברי על שם טרומפלדור, חבר ארגון "הקיבוץ", מפקד באזור חיפה ועמק הירדן בעת מאורעות תרפ"ט, וכשומר בגוש עציון בשנות השלושים. בהיותו חבר מפלגות "פועלי ציון" ו"אחדות העבודה", הצטרף לאחר הקמת מפא"י ל"פועלי ציון שמאל". בשנת 1946 הצטרף ל"אחדות העבודה - פועלי ציון" ומאוחר יותר היה חבר מפ"ם, והיה מועמדה לכנסת הרביעית[4]. בשל התפלגות "פועלי ציון שמאל" עזב שניאורסון בשנות השלושים את כפר גלעדי ועבר לתל אביב, בה עבד בעירייה.

בשנים האחרונות לחייו השתתף בריאיון עם הצאצאים (איגוד הצאצאים של אדמו"ר הזקן) בשידורי ישראל, מוצש"ק יתרו כ״ד שבט תשל״ג, ובין השאר אמר:

"זה עם מלא חיים, מלא שמחה, מלא ריקוד, מלא שירה. גם בתפילות, גם בכל, וגם הרבה בכי... אף פעם איני זוכר לא את סבא ולא את אבא ולא את כל הסביבה שהתפללו בשקט גמור, אלא תמיד בצעקות ובבכי. ומצד שני - תמיד שירה, תמיד עליזים, וגם סיפורים - לא של בכי אלא להפך - מלאי חיים, הלצות. מה היה לחסידים? כל יום אחרי התפילה בבוקר, בבית המדרש היה כל אחד נותן קופיקה או שתי קופיקות וקונים בקבוק קטן של "וודקה" והיו שותים ואומרים שירה"

"יש מומנטים בהם נזכרים בילדות או במשפחה והסביבה, זו לגמרי סביבה אחרת... לגמרי חיים אחרים... כל אותה השבת איך היו מרגישים, איך היה אבא שלי, שכל השבוע היה טרוד ועסוק, וכן הלאה, שטרות, ועם כסף, ועם אנשים, ועם יערות, היה בכלל סוחר יערות - בא ביום הששי בערב, הולך למקוה, וכשהוא בא מהמקוה, הוא שותה תה, והכל נגמר... שום דבר עד מוצאי שבת" (״מחצבת״ עמוד 41[1])

לאחר קום המדינה עבד שניאורסון בשירות המדינה. נפטר ב-1974 והובא לקבורה החלקת "השומר" בבית הקברות של כפר גלעדי. גם אשתו אסתר (1901 - 1976) נקברה שם. לא השאירו אחריהם ילדים[1].

עץ משפחתו


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי שניאור
זלמן מלאדי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דבורה לאה
אלטשולר[א]
 
רבי דובער שניאורי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הצמח צדק, רבי
מ"מ שניאורסון
 
חיה מושקא
שניאורסון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
זלטא
שניאורסון[ב]
 
רבי ישראל
נח שניאורסון
 
שרה
שניאורסון[ג]
 
(1) רבי יהודה
לייב שניאורסון
 
 
 
 
 
 
 
בתו של שלמה פריידעס[ד]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום שניאורסון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אסתר ליבא
שניאורסון
 
רבי שמריה
נח שניאורסון
 
רחל מוניסזון[ה]
 
רבי שלמה זלמן שניאורסון
 
 
 
 
 
רבקה[ו]
 
 
 
 
 
רבי שלום דובער
שניאורסון (רצ'יצ'ה)
 
 
 
 
 
 
 
מרדכי שניאורסון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מנדל[ז]
שניאורסון (בברויסק)
 
מוסיא (אשת
דוד ברבש)[ז]
 
גב' גינזבורג[ז]
 
גב' הנלין[ז]
 
(2) יהודה לייב
שניאורסון[ז]
 
גב' וישלצקי[ז]
 
הרב שניאור[ח][ז] זלמן שניאורסון
 
רחל מגזניק[ז]
 
 
משה
שניאורסון[ז]
 
(3) יהודה לייב
שניאורסון[ז]
 
ביילא
שניאורסון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ישראל משה ברבש[ט]
 
 
שיינה רבקה[י]
 
שמואל בזפלוב[י"א]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פישל
שניאורסון
 
 
 
חיים ישעיה שניאורסון[י"ב][ז]
 
אשתו
 
פנחס
שניאורסון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן ברבש[י"ג]
 
 
 
מנחם ברבש
 
שטרה דובקין[י"ד]
 
אליהו דובקין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חנה בזפלוב[ט"ו]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
גבי ברבש
 
אורי ברבש[ט"ז]
 
בני ברבש[י"ז]
 
נחמה דקל
 
יהודה דקל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אבישי דקל

- עץ זה הוא חלק ממשפחת שניאורסון ענף מהרי"ל מקאפוסט, והוא מרכז את צאצאיה המפורסמים של משפחת אדמור"י חסידות קאפוסט, חוליה המקשרת בין דורות, סבי המשפחה, ילדי מהרי"ל מקאפוסט וילדיהם של שאר אדמו"רי קאפוסט
- להרחבה על שושלת האדמור"ים ראו בעץ שושלת חב"ד, להרחבה על סבי המשפחה וחלקים אחרים של המשפחה ראו בעץ המרכזי של משפחת שניאורסון[י"ח]
- קישור לענף אחר במשפחת שניאורסון סומן בבצבע תכלת | מספור בצבע אדום כגון זה: (2) - כדי להבדיל בין שלושת ה"יהודה לייב" השונים

הערות:

  1. ^ פריט Q29348543 בוויקינתונים
  2. ^ פריט Q91481822 בוויקינתונים.
  3. ^ מסמכי אזרח נכבד לדורותיו, אגרות קודש הצמח צדק, עמוד קכ"ב, מספר 2 בשורת הנשים
  4. ^ ספר הצאצאים עמוד 135
  5. ^ ספר הצאצאים עמוד 172
  6. ^ מסמכי אזרח נכבד לדורותיו, אגרות קודש הצמח צדק, עמוד קכ"ב, מספר 3 בשורת הנשים
  7. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 ספר הצאצאים, עמוד 214
  8. ^ פריט Q90392481 בוויקינתונים
  9. ^ מספר 593 בספר הצאצאים, עמוד 293
  10. ^ מספר 597 בספר הצאצאים, עמוד 293 | כרטיס ביד ושם
  11. ^ שימש כרב העיר בברויסק, במקום הסבא שמריה נח שניאורסון עד להירצחו בשואה | אביו הוא יעקב מרדכי בזפלוב
  12. ^ פריט Q93565199 בוויקינתונים | התחתן עם בת המשפחה, הנדל - בתו של הרה"ק רבי מרדכי דב מהורנסייפול. הוא ואשתו מופיעים גם בעץ משפחת טברסקי
  13. ^ מספר 1186 בספר הצאצאים, עמוד 387
  14. ^ או: שטערנא | מספר 599 בספר הצאצאים, עמוד 293
  15. ^ בעלה שניאור זלמן בזפלוב בן יעקב מרדכי בזפלוב
  16. ^ מספר 2169 בספר הצאצאים
  17. ^ מספר 2170 בספר הצאצאים
  18. ^ טיוטה | מקורות העץ כאן הם מספר הצאצאים אלא אם כן נכתב אחרת

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשורה הראשונה, הוצאת ספריית פועלים, 1978
  • מאחורי הקיר, ספר השומר, הוצאת דביר, 1957, עמודים 81–82
  • פרשת נצרת, ספר השומר, הוצאת דביר, 1957, עמודים 220–222
  • מאורעות תל חי, ספר השומר, הוצאת דביר, 1957, עמודים 241–251
  • 1929, ספר השומר, הוצאת דביר, 1957, עמודים 395–399

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פנחס שניאורסון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 הצאצאים, עמוד 292 קטע 585.
  2. ^ ראו לדוגמה עדותו של ירחמיאל צימבל אצל מאירוביץ', כזמר הנודד, עמוד 17 - 18; ניר מן, "גיבור חידה" (יוסף טרומפלדור), קיבוץ, 9 במרץ 1995, עמ' 12–18
  3. ^ ניר מןמה באמת קרה בחצר בתל-חי בי"א באדר? גרסת הטלוויזיה הישראלית, 1970, באתר הארץ, 25 בפברואר 2010
  4. ^ מועמדה לכנסת הרביעית