פינחס שרייבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף פנחס שרייבר)
הרב פינחס שרייבר
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 5 בפברואר 1931
י"ח בשבט תרצ"א
ירוסלב, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 בדצמבר 2009 (בגיל 78)
ד' בטבת תש"ע
מרכז רפואי מעיני הישועה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז' עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ישיבת פוניבז' עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות אשדוד
תקופת הפעילות ? – 21 בדצמבר 2009 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק רב דיין
צאצאים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב פנחס שרייבר (כונה גם: ר' פיניע; י"ח בשבט תרצ"א, 5 בפברואר 1931 - ד' בטבת תש"ע, 21 בדצמבר 2009) היה רב ודיין חרדי, ראש ישיבת ברסלב בבני ברק, רב קהילה ליטאית ואב"ד באשדוד, ודיין ממייסדי בית הדין של הרב נסים קרליץ.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירוסלב לציפורה ולרב ישראל בונם שרייבר, בילדותו למד עם שלום ברנדר, אף הוא בן העיר ירוסלב, שלימים נעשה ראש ישיבת בעלז בירושלים. בהיותו בן 11 הגיע עם הוריו ואחיו הצעיר לאוזבקיסטן הסובייטית, שם נפטרו הוריו בזה אחר זה (ד' וז' באדר ה'תש"ב), והוא נאלץ לקוברם במו ידיו. שלושה שבועות אחריהם נפטרה גם הסבתא והילדים נותרו לבדם. עלה לארץ ישראל בשנת 1943 עם אחיו הקטן במסגרת עליית ילדי טהראן. כבר בילדותו ידע בעל-פה את חלק "יורה דעה" שבשולחן ערוך, והרב משה חיים אקון דיווח לבקשת הרב אברהם ישעיהו קרליץ, ה"חזון איש", כי הילדים שרייבר הם בני משפחתו ולקח אותם תחת חזקתו. מיד לאחר שעזב את הקיבוץ הועבר לידי הרב יחזקאל סרנא והתגורר בפנימיית ישיבת חברון, וזמן מה לאחר מכן עבר להתגורר בביתו של "הרב מבריסק", רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק. עם הקמת ישיבת פוניבז' והמוסדות הנלווים אליה בבני ברק, עברו האחים שרייבר ללמוד ב"בתי אבות" של ישיבת פוניבז', ואחר כך בישיבה עצמה; פיניע שרייבר היה מבאי ביתו ומתלמידיו של החזון איש, ובישיבה זכה לקרבתו של "הרב מפוניבז'", רבי יוסף שלמה כהנמן. את חגיגת בר-המצוה שלו חגגו בביתו של החזון איש.

נישא בהמלצת החזון איש לרייזל בת אברהם יצחק רוטשטיין, ראש ומנהל בית היתומים דיסקין בירושלים, חמיו היסס לקחת חתן בלי משפחה, והחזון איש ריצה את הכלה ושכנע אותה לגשת לשידוך, טקס האירוסים נחגג בביתו של החזון איש. בעת נישואיו הכריז הרב מפוניבז' כי ימנה אותו להיות רבה של הקריה החרדית שתכנן להקים באשדוד. לאחר נישואיו גרו בני הזוג שרייבר במשך שש שנים בבני ברק בחדר שכור בדירה אחת עם הרב חיים קניבסקי ורעייתו בת שבע. כשנבנו בתי הנציבים של ישיבת פוניבז' ברחוב חזון איש בבני ברק, העניק הרב מפוניבז' דירה לרב שרייבר הצעיר, ובני הזוג עברו להתגורר בה. ב-1960 זכה במלגת עליית הנוער לתלמיד המצטיין בישיבת פוניבז' מקרב ילדי טהראן[1]. לימים כאשר הוקמה "קריית פוניבז'" באשדוד לאחר פטירתו של הרב מפוניבז', כיהן בה הרב שרייבר כרב עד פטירתו.

בשנות ה-70 התמנה כדיין ב"בית דין צדק בני ברק" של הרב ניסים קרליץ. לפי בנו, הרב ישראל בונם, הועלתה הצעה למנותו כראב"ד העדה החרדית, לפני מינויו של הרב ישראל יעקב פישר; למעשה לא יצא המינוי אל הפועל, בשל המלצתו של הרב אלעזר מנחם שך לרב שרייבר, לדחות את ההצעה. בראשית שנות ה-90 הקים באשדוד את כולל האברכים "דעת יוסף" לזכרו של הרב מפוניבז', והוא וראשי ישיבת גרודנא העבירו בו שיעורים.

הוא נפטר בד' בטבת תש"ע, 21 בדצמבר 2009 לאחר מחלה, שמו הונצח בשם קהילתו באשדוד ששונה לקהילת "בני פינחס", בנו הרב ישראל בונם מונה למנהיג הקהילה במקומו.

ביום פטירתו הוציאו בניו לאור מתוך כתביו את ספרו "דברי שפר" על הלכות ריבית.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיסיו של הרב פינחס שרייבר, אחיה של אשתו ובעליהן של אחיותיה הם: הרב חיים שלמה ליבוביץ מראשי ישיבת פוניבז' וראש ישיבת קמניץ; הרב נחום רוטשטיין, ראש ישיבת נזר התורה; הרב עוזיאל משה רוטשטיין, מחבר ספרי "נחלת משה"; החוקר הרב דב צבי רוטשטיין; והרב בן ציון פלמן, שהיה רב קהילת נחלת משה בבני ברק.

ילדיו
  • בנו הרב חזקיהו יוסף שרייבר, ראש ישיבת מהרי"ל - אבן ישראל בירושלים
  • בנו הרב ישראל בונם שרייבר, ראש ישיבת נתיב הדעת בירושלים, רבה של הקהילה הליטאית, "בני פינחס" באשדוד ורב קהילה בשכונת ״קריית הרצוג״ בבני ברק.
  • בנו הרב שמעון שרייבר
  • בתו פייגא ובעלה הרב יהודה מלר, ר"מ בישיבת פוניבז'
  • בנו הרב דוד אריה לייב שרייבר, מחבר "דיני מגדים" על ה"פרי מגדים", ומראשי קופת העיר בני ברק
  • בנו הרב עוזיאל שרייבר ראש ישיבת עטרת יוסף (סורוצקין) בבני ברק
  • בתו חנה ובעלה הרב שמחה זיסל כהנא ר"מ בקיאות בישיבת עטרת יוסף (סורוצקין) בבני ברק

ספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

"ואותר אני לבדי", הוצאת יפה נוף פלדהיים, ה'תשפ"ב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]