פנטהאוז (מגזין)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Internet-news-reader.svg פנטהאוז
Penthouse
דוגמנית על שער המגזין
דוגמנית על שער המגזין
מייסד בוב גוצ'יונה עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלים בוב גוצ'יונה עריכת הנתון בוויקינתונים
עורך ראשי Kelly Holland עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריכי הופעה 1965–הווה (כ־57 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ISSN 0090-2020
www.penthouseltd.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פנטהאוזאנגלית: Penthouse) הוא מגזין גברים שהוקם על ידי בוב גוצ'יונה, הוא שילב תחילה מאמרים בנושאי "לייף סטייל" לקהל יעד גברי עם תוכן של מגזין ארוטי. החל משנות ה-90 התפתח להיות מגזין בעל תוכן פורנוגרפי בעיקרו. על אף שמייסדו אמריקאי, המגזין הושק לראשונה בממלכה המאוחדת ב-1965 ורק ארבע שנים לאחר השקתו החל להימכר גם בארצות הברית[1].

בשיאו היה המגזין מופץ מדי חודש ב-11 מהדורות במדינות ובשפות שונות במאות אלפי עותקים. בתחילת שנות ה-2000 נכנס לקשיים כלכליים ונמכר ב-2004 על ידי גוצ'יונה. אחר כך החליף בעלים עוד מספר פעמים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגזין "פנטהאוז" החל להתפרסם ב-1965, בבריטניה ובצפון אמריקה ב-1969, בניסיון להתחרות עם המגזין המצליח "פלייבוי" של יו הפנר. גוצ'יונה הציעה תוכן סנסציוני יותר מזה של פלייבוי, והכתבות במגזין כוללו יותר תחקירים עיתונאיים לעומת הדגש היוקרתי שיישם הפנר ב"פלייבוי". הכתבות כללו כיסויים על שחיתות ממשלתית ושערוריות שונות[2].

המגזין היה מוגבל במשאבים בתחילת דרכו, ובוב גוצ'יונה צילם באופן אישי את רוב הדוגמניות לגליונות המוקדמים של המגזין. ללא הכשרה מקצועית, הוא יישם את הידע שלו בציור על טכניקת הצילום שלו, וביסס את מראה הפוקוס המפוזר והרך, שיהפוך לאחד מהסימנים המסחריים של התמונות של המגזין[2].

המגזין החל להציג לצד מאמרים, תמונות פורנוגרפיות, אשר נחשבו לבוטות בהשוואה לאלו של המגזינים הארוטיים של התקופה. פנטהאוז הציג איברי מין נשיים ושיער ערווה, בעוד שאלו נחשבו לגסים מדי גם עבור ירחון אירוטי. עם הזמן התמונות הפכו יותר ויותר בוטות וכללו גם יחסי מין מדומים ואיברי מין זכריים. . לאורך שנים פורסם במגזין טור ייעוץ של קסווירה הולנדר.

בשנים הראשונות המגזין זכה להצלחה עצומה, ובשנת 1982, גוצ'יונה נכלל בדירוג האנשים העשירים ביותר בארצות הברית של המגזין "פורבס", עם הון של 400 מיליון דולר. ב-1986 הגיעה התפוצה שלו לשיא של כ-4.7 מיליון עותקים לגיליון[3]. ג'נרל מדיה, החברה-האם של המגזין, רכשה מגזינים נוספים, בעיקר בתחום הרכב. אולם התפוצה של "פנטהאוז" החלה לרדת במהירות בשנות ה-90, ובמטרה להגדיל את התפוצה התכנים הפכו יותר פורנוגרפיים. ההחרפה ההולכת וגוברת בתכניו הפורנוגרפיים לא הגדילה את התפוצה אך גרמה לחוסר רצון מצד חברות רבות לשכור מודעות פרסום בעיתון[4]. ההפסדים הובילו למספר ניסיונות לעדן את התוכן המופיע במגזין. הניסיון הראשון היה השקתו מחדש בבריטניה תחת השם PH.UK. מגזין זה שילב ראיונות עם ידוענים וכתבות אופנה עם תכנים אירוטיים. ניסיון זה לא נמשך זמן רב, ו-PH.UK נסגר כשנה לאחר שנפתח.

בתחילת שנות ה-2000 צנחה התפוצה ל-650,000 עותקים לגיליון והוא נקלע למשבר כספי[3]. בתחילת שנת 2002 היו לחברת-האם של פנטהאוז' "ג'נרל מדיה", חובות בהיקף של 52 מיליון דולר (22.3 מיליון דולר יותר משווי נכסיה באותה עת), והיא המשיכה לרשום הפסדים[4]. כדי לכסות את החובות מכר בוב גוצ'יונה נכסים רבים שהחזיק, כולל את האחוזה שלו[5].

ב-12 באוגוסט 2003, "ג'נרל מדיה" הגישה בקשה להגנת מפני נושים - "צ'פטר 11". מיד עם הגשת הבקשה קיבלה קו אשראי של 5 מיליון דולר. באוקטובר 2003 פורסם כי מגזין "פנטהאוז" מוצע למכירה במסגרת עסקה עם נושיו. ב-13 בנובמבר 2004, גוצ'יונה התפטר מתפקידו כיו"ר ומנכ"ל פנטהאוז אינטרנשיונל, האם של "ג'נרל מדיה". ובינואר 2005 הוועדה לניירות ערך ולבורסות של ארצות הברית תבעה אותו על הונאה חשבונאית[6]. לאחר שגוצ'יונה עזב, התכנים הפורנוגרפיים חזרו לצילומים "רכים" יותר, ללא איברי מין או הדמיית יחסי מין[7].

בינואר 2016, פורסם שהמגזין מפסיק לצאת במהדורה מודפסת, אלא רק דיגיטלית, אך פרסום המהדורה מודפסת נמשך בכל זאת[8].

בפברואר 2016, רכשה כוכבת הפורנו קלי הולנד את המגזין[9], אך החברה שלה הגישה בקשה להגנת מפני נושים - "צ'פטר 11" ב-11 בינואר 2018, עקב חובות כבדים.

ב-4 ביוני 2018 המגזין נרכש על ידי חברת WGCZ Ltd, מפעילת אתר הפורנו Xvideos, תמורת 11.2 מיליון דולר.

סנסציות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גיליון ספטמבר 1984 היה הגיליון השני הנפוץ ביותר בכל מכירות המגזינים בהיסטוריה ונמכר ב-5.3 מיליון עותקים. המכירות הגבוהות נבעו מכך שבגיליון זה הופיעה מיס אמריקה, ונסה ויליאמס, בתמונות עירום בשחור לבן מתחילת קריירת הדוגמנות שלה. ויליאמס הופיעה בתמונות עם דוגמנית נוספת, מה שהוליד שמועות על כך שהיא לסבית.
  • אותו הגיליון הפך לשנוי במחלוקת כאשר התברר שפורסמה בו גם כפולת-עמודים מרכזית בה הופיעה בעירום טרייסי לורדס. לורדס, שהייתה באותה עת בת 15 בלבד, הערימה על מעסיקיה בעזרת רישיון נהיגה מזויף ופתחה בקריירה בתחום הפורנוגרפיה. כיום אסור הגיליון להחזקה בארצות הברית בצורתו המקורית, כיוון שהוא נחשב לפורנוגרפיית ילדים.

הגרסה הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1989 החלה הפקתה של גרסה ישראלית של המגזין, ביוזמת אשת העסקים גליה אלבין, שהייתה בעלת הירחון הישראלי "מוניטין ", לאחר שרכשה את מלוא הבעלות בו, מידי בעלי המניות האחרים[10]. אלבין יצרה שותפות עם אורי הופמקלר ואיציק ליכטנפלד, שקיבלו כבר קודם זיכיון להפקת גרסה ישראלית של "פנטהאוז". אורי הופמקלר עבד כמאייר ב"מוניטין", עבר לאירופה ועבד כמאייר ב"פנטהאוז"[11]. הגיליון הראשון, שנשא את השם "מוניטין-פנטהאוז", יצא לאור ב-28 ביולי 1989 והודפס ב-30,000 עותקים[12]. מייסד "פנטהאוז", בוב גוצ'יונה, הגיע לישראל לכבוד אירועי השקת הירחון[13], כולל מסיבת השקה מפוארת עם ידוענים, אנשי עסקים ופוליטיקאים[14].

העורך הראשון של "מוניטין-פנטהאוז" היה נחום דוניצה, אך הוא פוטר על ידי אלבין לאחר הפקת שלושה גליונות בלבד, עקב חילוקי דעות על תוכן הירחון[15]. במקומו מונה נתן זהבי, שהחתים את אלבין על הסכם שלא תתערב בתוכן הירחון[16]. זהבי נקט בקו עריכה סנסציוני ולוחמני. בין היתר ביצע ריאיון עם "הרבי מלובביץ" מנחם מנדל שניאורסון שעורר סערה בקהילה החרדית[17], כמו כן פרסם כתבה על מיכאל בן חורין, מנהיג ארגון "מדינת יהודה", שכללה קריקטורה פרובוקטיבית, שבעקבותיה הוצת בית הדפוס "גרפוליט" של קבוצת ידיעות אחרונות, בה הודפס הירחון[18]. לאחר מכן טלפן אלמוני לזהבי ולקח אחריות על ההצתה מטעם הארגון[19]. בן-חורין הגיש קובלנה פלילית נגד הירחון[20], אך הפסיד בתביעה[21].

במרץ 1990, לאחר תשעה חודשים בלבד, פירקה את השותפות עם "פנטהאוז" והמשיכה להוציא את הירחון בשם "מוניטין". "פנטהאוז" פנה לבית המשפט וביקש צו-מניעה נגד הירחון, בשל הפרת תנאי הזיכיון לאי-תחרות[22], אך בית המשפט אישר לה להמשיך להוציא את "מוניטין"[23]. ביוני הודיעה על הפסקת הפקת העיתון לאחר שפעל בהפסד, וחוסר שביעות הרצון שלה מקו העריכה הסנסציוני של נתן זהבי, בעוד שמטרתה הייתה להפיק מגזין "לייף סטייל" קליל[16]. אלבין מכרה את הירחון שהמשיך לצאת עוד שנתיים עד שנסגר[24].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פנטהאוז בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סוכנויות הידיעות, מת בוב גוצ'יוני - מייסד מגזין "פנטהאוז" בגיל 79, באתר TheMarker‏, 21 באוקטובר 2010
  2. ^ 1 2 פלייבוי נגד פנטהאוז, דבר, 23 במרץ 1973
  3. ^ 1 2 אליהו חסין, ‏קשיים כספיים להוצאה של הירחון 'פנטהאוז', באתר גלובס, 1 באפריל 2002
  4. ^ 1 2 ניר נתן, ‏סוף פישוק, באתר גלובס, 25 באפריל 2002
  5. ^ יהודית הספל בן-דק, ניו-יורק, ‏פנטהאוז על ההאדסון, באתר גלובס, 2 בספטמבר 2004
  6. ^ רויטרס, הרשות לני"ע של ארה"ב תובעת את המו"ל לשעבר של פנטהאוז בגין הונאה חשבונאית, באתר TheMarker‏, 25 בינואר 2005
  7. ^ שירות גלובס, ‏מגזין הפורנו "פנטהאוז" מנסה לאמץ תדמית מרוככת, באתר גלובס, 17 באוקטובר 2006
  8. ^ סוכנויות הידיעות, סוף מגזיני העירום? לאחר 50 שנה - "פנטהאוס" מפסיק לצאת במהדורה מודפסת, באתר TheMarker‏, 19 בינואר 2016
  9. ^ חגית ברונסקי, ‏שחקניות הפורנו הן הפמיניסטיות החדשות, באתר גלובס, 2 באוגוסט 2016
  10. ^ אפי לנדאו, אלבין-עיתונות ׳"מוניטין׳ יכול להיות ׳פנטהאוז׳ ישראלי", חדשות, 28 באפריל 1989
  11. ^ הנקודה הישראלית מאחורי שערוריית "ל'אכספרס", דבר, 19 במאי 1981
  12. ^ רון מיברג, מוניטין עובר ניתוח מין, חדשות, 21 ביולי 1989
  13. ^ אמיר פלג, מו״ל "פנטהאוז" בישראל, חדשות, 25 ביולי 1989
  14. ^ הגר רם, פסטיבל אמא, אבא וילדה קטנה, חדשות, 30 ביולי 1989
  15. ^ מה קרה עם העורך של "מוניטין פנטהאוז", נחום דוניצה, שרק בא וכבר הוא עוזב?, חדשות, 8 בספטמבר 1989
  16. ^ 1 2 אפי לנדאו, מוניטין - הסוף, חדשות, 8 ביוני 1990
  17. ^ דניאל אביב, החרדים נלחמים בלובביצ׳ר שהתראיין ל״מוניטץ פנטהאוז", חדשות, 8 בדצמבר 1989
  18. ^ גדעון מרון, חבר "מדינת יהודה" לקצין משטרה: אתה הושב שאנו קוראים "פנטהאוז"?, מעריב, 7 בינואר 1990
    מנחם הורוביץ, "יש דברים שצריך לשרוף", חדשות, 26 בינואר 1990
  19. ^ בתיה פלדמן, הוצת בבית הדפוס, חדשות, 20 בנובמבר 1989
  20. ^ רונית אנטלר, בן-חורין ממדינת יהודה הגיש קובלנה פלילית נגד הירחון "מוניטין פנטהאוז", חדשות, 22 בספטמבר 1989
  21. ^ רותי זוטא, נדתתה תביעת מיכאל בן חורין שצויר כבועל־אריה ב"מוניטין", חדשות, 27 באוגוסט 1992
  22. ^ איה אורן, "פנטהאוז" הוציא צו-מניעה נגד "מוניטין", מעריב, 29 במרץ 1990
  23. ^ אירית ורד, " מוניטין" יופץ בתנאי שלא ידמה ל״פנטהאוז", חדשות, 30 במרץ 1990
  24. ^ אפי לנדאו, אלבין מכרה את "מוניטין"; הירחון ייצא במתכונת חדשה, חדשות, 14 ביוני 1990