פניה דה לוס אנמורדוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פניה דה לוס אנמורדוס
מבט על פניה דה לוס אנמורדוס
מבט על פניה דה לוס אנמורדוס
מידע כללי
סוג הר צוק אבן גיר
גובה 874 מטר
מדינה ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום אנדלוסיה, ספרד
רכס הרים Baetic System עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 37°04′04″N 4°29′24″W / 37.067778°N 4.49°W / 37.067778; -4.49
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אתר הדולמנים של אנטקרה
Sitio de los Dólmenes de Antequera
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
מבט על "הענק הישן" מהעיר אנטקרה
מבט על "הענק הישן" מהעיר אנטקרה
מדינה ספרדספרד  ספרד
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2016, לפי קריטריונים 1, 3 ו-4
שטח האתר 258.8 הקטאר (אתר מורשת עולמית) עריכת הנתון בוויקינתונים
חלק מתוך אנטקרה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ציור המתאר את סופם של הנאהבים שנתנו את שמם לצוק

פניה דה לוס אנמורדוסספרדית: Peña de los Enamorados, מילולית "סלע הנאהבים"), הוא צוק הבנוי מסלעי אבן גיר השוכן בסמוך לעיר אנטקרה (אנ') במחוז מאלגה (ספ') שבקהילה האוטונומית אנדלוסיה בדרום ספרד.[1] גובהו המרבי הוא 874 מטרים מעל גובה פני הים, ולידו עובר הכביש המהיר A-92 (אנ'). בשל צורתו האופיינית הדומה לפרופיל פניו של האדם, הוא מכונה גם "האינדיאני" (El indio).

ב-2011 הוגדר חלק מההר בשטח של 1,170 דונם כאזור מוגן בהיותו "אתר של עניין תרבותי" (Bien de Interés Cultural) של אנדלוסיה. ב-2016 נוסף ההר יחד עם הדולמנים הסמוכים: דולמן מנגה, דולמן ויירה ותולוס אל רומרל ושמורת הטבע הקרובה של אל טורקל לרשימת אתרי המורשת העולמית של ארגון אונסק"ו בשם "אתר הדולמנים של אנטקרה". חמשת האתרים מהווים מכלול חשוב הקשור לתרבות של התקופה הנאוליתית.[2]

ארכאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאזור שבו שוכן ההר יש ערך ארכאולוגי רב בשל שרידים שנתגלו בו המתוארכים החל מהתקופה הפלאוליתית התיכונה, שמקורם בהתיישבות האנושית הארוכה והממושכת של אזור אנטקרה לאורך ההיסטוריה. דוגמה לחשיבות זו הם האתרים הרבים הממוקמים ממזרח לפניה דה לוס אנמורדוס, בהם: "לוס אוליבייוס" (Los Olivillos), "סרו דה לה וירחן" (Cerro de la Virgen), "פרנטה קמינו דה פרלטה" (Frente Camino de Peralta) ורבים אחרים.

המאפיינים של האתר הארכאולוגי פניה דה לוס אנמורדוס נקבעו על פי מיקומו, כך שהמבנים מותאמים באופן מושלם לאורוגרפיה (אנ') (חקר הטופוגרפיה של הרים) של פני השטח ויוצרים נוף ייחודי. מחקרים אפשרו לתעד רצף סטרטיגרפי רחב המתחיל מהתקופה שלאחר התקופה הפלאוליתית ומגיע בסופו של דבר לתקופה הרומית ולימי הביניים.

אתר זה מהווה את אחד היישובים המערביים ביותר הידועים של התרבות הארגרית (אנ').[א] ההר גם מייצג מובלעת בסיסית של תקופת הברונזה המאוחרת בתוך אזור מלאגה לפני הקמת היישובים הפיניקים על החוף.

ההתיישבות הראשונה של הצוק במפלס פני השטח תואמת לתקופת הברונזה, על פי כלי החרס המוחלקים, המיושרים או הממורטים, קערות, סירים גדולים ופגיונות. כמו כן, נוכחותם של גלוסקמאות עשויות מלוחות אבן גיר מייחסת את התקופה הראשונה לתרבות הארגרית.

במהלך עבודת מחקר במסגרת פרויקט ארכאומטלורגיה פרהיסטורית ראשון במחוז מלאגה, נמצאה בצד המערבי של הסלע נוכחות של שרידים שנשחקו מאוד מתקופה עתיקה יותר, שכללו שפע של כלי חרס בצורת פעמון הקשורים לעדות על פעילות מטלורגית אינטנסיבית להפקת נחושת.

לאחר הפסקה מתקופת הברונזה המאוחרת, הייתה התיישבות מחודשת בצלע ההר מחדש בסוף תקופת הברונזה, שעליה מעידים כלי חרס אופייניים לתקופה זו. העובדה האופיינית ביותר לאתר היא מיקומו במקום נוח להגנה נוחה והשליטה על הדרכים והגישה למישור אנטקרה. באשר לקברים של יישוב זה, נמצאו גלוסקמאות בלב היישוב.

התקופה הרומית מיוצגת על ידי כלי חרס מפוזרים כמו גם שרידי מבנים. הנקרופוליס ממוקם באזור סמוך לנהר גואדלאורסה (אנ') ובקשר לדרך שקישרה בין הערים הרומיות אנטיקריה (Antikaria) ואיליבריס (Ilíberis). הקברים מאופיינים בכיסוים של גמלונים עם רעפים, מה שמשייך אותם לתקופה נרחבת, מהמאה ה-1 עד המאה הרביעית לספירה. מאוחר יותר, וכחלק מתקופת ימי הביניים, נחשפו כלי חרס ושרידי מבנים המתפרשים באופן מסורתי כמבני הגנה.

מחסה הסלע מטקברס[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחסה הסלע מטקברס (Abrigo de Matacabras) שוכן למרגלות המורדות הצפון-מערביים של פניה דה לוס אנמורדוס וקשור קשר הדוק לדולמן מנגה שצירו המרכזי מצביע ישירות אליו. הדולמן מכוון לכיוון צפון-מזרח, צפונית לזריחת השמש בימי הקיץ, הקבר הידוע היחיד המכוון באירופה בהקשר תרבותי זה. הציורים מייצגים סדרה של מוטיבים בצבע אדום, זואומורפיים (דמוי בעלי חיים) ואנתרופומורפיים (דמויי אנוש), של התקופה אחרי התקופה הפלאוליתית.

בשנת 2018, פרסמה קבוצת המחקר ATLAS מאוניברסיטת סביליה מחקר של ניתוח ברזולוציה גבוהה של ציורי המערות בסגנון סכמטי של מחסה הסלע. למערה הקטנה יש קישורים חזותיים וסמליים גם לדולמן מנגה, ומבססים יחסי נוף שהם אולי ייחודיים בפרהיסטוריה האירופית. התוצאות אישרו את הכרונולוגיה הנאוליתית של המערה "ככל הנראה, לפחות בתחילת האלף הרביעי לפני הספירה ... וחשיבותה כמקום התייחסות לאוכלוסייה הנאוליתית (ואולי אף מוקדמת יותר) באזור".[3]

האגדה על מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

להר יש צורה אופיינית מאוד, שכן הוא נראה כמו פניה של אישה שוכבת. מקור שם ההר (בעברית "סלע הנאהבים") הוא מאגדה מימי הביניים המאוחרים כשאנטקרה הייתה בגבול בין הנוצרים למוסלמים, לפיה המוסלמים ניצחו בקרב נגד הנוצרים ושבו את המפקד הנוצרי. הוא היה אסור בתא כלא ובתו של המלך המוסלמי החליטה לבקר בתאים. כשראתה את האסיר הנוצרי, הם התאהבו זה בזה והסכימו לברוח יחד. המלך המוסלמי גילה את בריחתם ורדף אחריהם במעלה הצוק. הנאהבים הגיעו לפסגה וכשראו שאין להם מנוס, הם השליכו את עצמם לתהום תוך חיבוק אחרון, ובכך להתאחד לנצח. מותם הטרגי של שני הצעירים היווה השראה למנהיג המוסלמי ולמנהיג הנוצרי להשכין שלום לאחר כל כך הרבה קרבות.

בפסגת הצוק יש פסל אבן של אישה צעירה וגבר מחובקים הנטוי לעבר הנקיק, ונאמר שכשמחשיך וקרני השמש יוצרים על סלע זוהר אדמדם, זה בגלל הדם של שני הצעירים.[4]

ההומניסט והמשורר הנאו-לטיני מאנטקרה חואן דה וילצ'ס (Juan de Vilches) סיפר את אגדה זו על הצוק בספרו "De rupe duorum amantium apud Antiquariam sita" (לטינית: "סלע שני הנאהבים השוכן באנטקרה", סביליה, 1544).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קרויה על שם האתר המייצג אל ארגר (El Argar) ליד העיירה אנטאס, במחוז אלמריה שבדרום-מזרח ספרד, והיא תרבות מתקופת הברונזה הקדומה שפרחה בין כ-2,200 לפנה"ס ל-1,550 לפנה"ס

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]