פנינה להב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

פנינה להב היא משפטנית המתמחה בהיסטוריה של המשפט הישראלי, חברת סגל הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בוסטון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להב סיימה בהצטיינות את לימודיה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, ועשתה את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת ייל בארצות הברית, שם התמחתה במשפט חוקתי עם דגש על חופש הביטוי. בשנות השבעים חזרה לארץ ולימדה במשך ארבע שנים באוניברסיטה העברית. לאחר מכן עברה לארצות הברית והצטרפה לסגל הפקולטה למשפטים בבוסטון יוניברסיטי. לצד פעילותה האקדמית, נמנתה עם פעיליה הראשונים של האגודה לזכויות האזרח.

לזכותה של להב מספר הישגים חלוציים. היא הייתה הראשונה לבנות וללמד קורס על זכויות האדם וגם הראשונה ללמד קורס על מעמד וזכויות האשה בישראל בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. היא פרסמה את המאמר הביקורתי הראשון על מעמדה המשפטי של האשה בישראל (כתגובה למאמר הסנגוריה הנלהב של פליאה אלבק) המאמר הראשון שהציג את התפישה והפסיקה של חופש הביטוי בישראל והמחקר הראשון על השפעות אמריקאיות על הפסיקה הישראלית.

זכתה במספר פרסים, ביניהם פרס על מפעל חיים בלימודי ישראל ופרס מלטון על הצטיינות בהוראה. שרתה כעמיתה במרכז ללימודים מתקדמים במדעי ההתנהגות בסטנפורד, קליפורניה והמרכז ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית בירושלים. לימדה כפרופסור אורחת באוניברסיטת תל אביב ובמרכז הבינתחומי הרצליה. בין השנים 1997-1999 כהנה כנשיאת האגודה ללימודי ישראל בארצות הברית.

בימים אלה היא מסיימת את ספרה על גולדה מאיר, הסוקר את חייה ופעלה של ראשת הממשלה הרביעית של ישראל דרך עדשת המיגדר.

כתיבתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הידוע שבספריה הוא הביוגרפיה "ישראל במשפט - שמעון אגרנט והמאה הציונית", על שמעון אגרנט, לשעבר נשיא בית המשפט העליון. הספר משלב ביוגרפיה, היסטוריה וסוציולוגיה של ישראל עם היסטוריה של המשפט הישראלי בהקשרו הפילוסופי וההיסטורי. על הספר זכתה בפרס צלטנר בישראל ובפרס גרץ בארצות הברית וההיסטוריונית לורה קלמן, ביוגרפית עצמה, כנתה אותו "הביוגרפיה הטובה ביותר שקראתי מעודי".[1] לאורך השנים פרסמה עשרות רבות של מחקרים, בעברית ובאנגלית, רבים מהם על שנותיו הראשונות של בית המשפט העליון.

להב פירסמה מספר ספרים ועשרות מאמרים בעברית ובאנגלית, בין השאר על חופש הביטוי, הזכות למידע, צנזורה ביטחונית, מלחמת סיני והמסגרת החוקתית של יציאה למלחמה, חוק שווי זכויות האשה ונשות הכותל. מספר ממאמריה תורגמו לרוסית.

מאמרים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "העוז והמשרה: בית-המשפט העליון בעשור הראשון לקיומו", עיוני משפט יד 501-479 (1989)
  • "חופש הביטוי בפסיקת בית המשפט העליון", משפטים ז 422-375 (1977)
  • "עושים היסטוריה, אל תשאלו", זמנים 98 (2007) - על פסק-דינו של בית-המשפט העליון, שאישר את ההחלטה המקורית של הממשלה לאסור על פרסום ספרו של ראש המוסד איסר הראל על חטיפת אייכמן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Laura Kalman, The Power of Biography, L. & Soc. R 479, 1998
US Department of Justice Scales Of Justice.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא חוק ומשפט. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.