לדלג לתוכן

פנינה תמנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פנינה תמנו
תמנו ביוני 2020
תמנו ביוני 2020
לידה 1 בנובמבר 1981 (בת 42)
וזבה, אתיופיה
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
מפלגה יש עתיד, חוסן לישראל
סיעה יש עתיד, כחול לבן, המחנה הממלכתי
שרת העלייה והקליטה ה־23
בממשלה ה-35 וה-36
17 במאי 202029 בדצמבר 2022
(שנתיים)
תחת ראשי הממשלות בנימין נתניהו
נפתלי בנט
יאיר לפיד
חברת הכנסת
5 בפברואר 201331 במרץ 2015
(שנתיים)
9 בפברואר 201815 ביוני 2021
(3 שנים)
15 בנובמבר 2022 – מכהן
(שנה)
כנסות ה־19, ה־2024, 25
תפקידים נוספים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פנינה (פנטה) תַּמֶנוֹ שטה,[1][2] (נולדה ב- 1981)[3] היא חברת כנסת ויו"ר הסיעה מטעם המחנה הממלכתי ויו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. כיהנה כשרת העלייה והקליטה בשנים 2020-2023, סגנית יו"ר הכנסת בשנים 2013-2015. בין השנים 20132015 וכן בין השנים 20182020 הייתה חברת כנסת מטעם מפלגת יש עתיד. עורכת דין במקצועה, עיתונאית ופעילה חברתית ישראלית בעברה.

בכניסתה לתפקיד שרת העלייה והקליטה בממשלת ישראל ה-35, רשמה הישג היסטורי כשהפכה לשרה הראשונה בממשלת ישראל מקרב יהודי אתיופיה בישראל[4].

תמנו- שטה נולדה ב-1981, בכפר ווּזַאבַּה (ዉዛባ) במחוז גונדר, שבאתיופיה. נכדתו של קס שאטו מהרט, שושלת למנהיגים רוחניים בולטים של יהודי אתיופיה. בשנת 1984 עלתה תמנו שטה לישראל במבצע משה של יהודי אתיופיה, שכלל מסע רגלי מפרך דרך מדבריות סודן, והמתנה במחנות הפליטים בסודן. תמנו שטה הגיעה לישראל עם אביה וארבעה מאחיה, כשהם מותירים, בעל כורחם, מאחור את האם ושתי אחיות קטנות, שחילוצם הסודי כשל. חודשים ארוכים לאחר מכן, המשפחה התאחדה בישראל כשהאם והאחיות אותרו וחולצו על ידי המוסד במצב קשה ממחנה פליטים בסודן. בשנותיה הראשונות בישראל, התגוררה המשפחה במרכז הקליטה בפרדס חנה, ובשנת 1988 עברה המשפחה לפתח תקווה. בנעוריה למדה באולפנת "צפירה", בתוכנית מצוינות לילדים מחוננים יוצאי אתיופיה, והמשיכה את לימודיה במכללת "אורט" שבירושלים, תחת מסגרת פנימיית "כרמית".

את שירותה בצה"ל עשתה בפיקוד העורף. תחילה כסמלת מבצעים ולאחר מכן כסולנית בפיקוד.

לאחר שחרורה מצה"ל, החלה בלימודי תואר ראשון במשפטים ובשנת 2007 הוסמכה להיות עורכת דין. בהמשך סיימה תואר שני במדיניות ציבורית בהצטיינות באוניברסיטת ת"א. .

את התמחותה במשפטים עשתה במשרד מיתר לקוורניק ושות', ובהמשך עבדה במחלקה המשפטית של בנק דיסקונט למשכנתאות. עזבה את תחום עריכת הדין לטובת עיסוק בתקשורת ככתבת משפט ומגישה בערוץ 1.

במקביל ללימודי המשפטים עבדה תמנו עם נוער בסיכון, יזמה בעיר ילדותה - פתח תקווה, הקמת מועדון לנשים וילדים מוחלשים. באותה תקופה, החלה גם בפעילות הסברה בעולם כמו גם בהובלת המאבק החברתי למאבק בגזענות וקידום שיוויון ליהודי אתיופיה. היתה בין מקימי מטה המאבק למען הגברת המודעות הישראלית לאפליה וגזענות כלפי יוצאי אתיופיה. בשנת 2004, נבחרה לכהן כסגנית יו"ר איגוד הסטודנטים של יוצאי אתיופיה. ושנה לאחר מכן, הגישה בערוץ הראשון לצד אורי לוי את תוכנית האקטואליה "שישי בחמש"[5]. באותה השנה, תבעה את רשת הריבוע הכחול, לאחר שאלה לא לקחו אחריות על מקרה בו מוכר סירב למכור לתמנו בורקסים באומרו "אנע לא מוכר לאנשים כמוך", לטענת תמנו כוונתו היתה אך ורק בשל מניע גזעני, בעוד הרשת טענה להגנתה כי הסירוב היה ממניע תפעולי. תביעתה נדחתה לאחר שתמנו שטה סירבה להגיע לפשרה בפיצוי כספי ודרשה התנצלות בכתב פומבית, השופטת בחרה בגרסאת הרשת[6]. השופטת בתיק היתה דליה מארק הורנצ'יק שחודשים לאחר מכן נתגלה שמעלה בתפקידה כשופטת, ונפתח הליך משפטי נגדה בחשד לשוחד, הפרת אמונים ושימוש לרעה במשרה כנגד השופטת דליה מארק הורנצ'יק. הפרשה נסתיימה עם התפטרותה הרשמית של מארק הורנצ'יק מתפקידה כשופטת, בעוד התנועה לאיכות השלטון ורבים בציבור קראו לפתוח מחדש את התיק, ולבחון את אמינות עברה המשפטי[7].

בשנת 2006 מונתה תמנו שטה להיות נציגת הציבור במועצת העיתונות בישראל. באותה השנה, הובילה את המאבק שפרץ שנית בפרשת השמדת מנות הדם של עולי אתיופיה, וכנגד אי-קליטתם של תלמידים ממוצא אתיופי באור יהודה ובפתח תקווה. באותה שנה תמנו שטה פרצה לתודעה כאקטיבסטית וקול בולט של הדור הצעיר של יהודי אתיופיה שגדל בארץ.

ב-2007 הוסמכה לעורכת דין והחלה לעסוק בתחום.

בשנים 20082012 שימשה ככתבת המשפטים של הערוץ הראשון.

ב-2012 התמודדה לבחירות הכנסת ה-19 במסגרת מפלגת יש עתיד, והתברגה במקום 14 שהכניס אותה לכנסת.

בשנת 2015, לאחר הבחירות לכנסת ה-20, תמנו שטה לא נכנס לכנסת, והובילה זמן קצר מכן, את הפגנת יוצאי אתיופיה נגד אלימות משטרתית. שנה לפני כן, חשפה בביקור שקיימה בכלא אופק לקטינים כי אחוז האסירים ממוצא אתיופי עמד על 40% מכלל הקטינים היהודים.

בעקבות המחאות, פנינה היתה נציגת הציבור שהובילה את שינוי מדיניות הממשלה כלפי יהודי אתיופיה באופן רוחבי במגוון תחומים ובהם, צבא, חינוך, רווחה, יחסים עם המשטרה ועוד.

תמנו שטה יזמה והובילה לאישור הקמת וועדה מיוחדת לדיון ראשון מסוגו בגזענות בישראל, מה שהוביל לדו"ח וועדת פלמור.

לאחר המחאות פנינה חזרה לתקשורת, והחלה להנחות תוכנית רדיו ברשת ב' "עושים צדק", ולקחה חלק בפאנל קבוע בתוכנית "שיחת היום" בערוץ 2. בנוסף היא הייתה חברת הוועד המנהל בעמותת שבי"ל, חברת ההמועצה הלאומית לכלכלה, ממלאת מקום יושבת הראש בוועדת משנה של המל"ג וחברת חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית. כמו כן מונתה על ידי שר האוצר משה כחלון כחברת וועדה ציבורית מיוחדת לרשות החברות הממשלתיות, אשר המליצה על קידום ייצוג הולם לקבוצות מוחלשות בדירקטוריונים ממשלתיים. באותה התקופה היא מונתה על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו לנציגת הציבור המובילה בוועדת השרים לקידום שילובם של אזרחים יוצאי אתיופיה.

באותה שנה, הוענק לה על פועלה "אות הידידות החברתי" מאת הקרן לידידות. ושנה לאחר מכן - שנת 2016 הוענק לה "אות מרטין לותר קינג" מבנו של מרטין לותר קינג, כאשר זו הייתה הפעם הראשונה שהוענק אות זה במדינת ישראל.

בשנת 2021 שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו קיבלה את פרס מגן בגין[8] למנהיגות ישראלית של מרכז מורשת בגין.

ביוני שנת 2023 נבחרה באופן מפתיע לכהן בועדה למינוי דיינים[9].

קריירה פוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרטין לותר קינג השלישי בביקור אצל ראובן ריבלין בבית נשיא מדינת ישראל, מעניק אות הערכה לעידן רייכל, פנינה תמנו שטה וענת סרגוסטי על פעילותם למען זכויות האדם (2016)
תמנו שאטה בטקס חנוכת כיכר בנשר, לזכר מותם של 4000 יהודי אתיופיה שמתו בסודן בדרכם לישראל, ספטמבר 2022

בשנת 2012 הצטרפה למפלגת "יש עתיד". בבחירות לכנסת ה-19, נבחרה לכהן כחברת הכנסת, הייתה לאישה הראשונה מהעדה האתיופית שאי פעם נבחרה לכנסת, ונרשמה כחברת הכנסת הצעירה בסיעתה.

בכנסת ה-19 הייתה חברת הוועדה לביקורת המדינה, בוועדת הכנסת, בוועדה לזכויות הילד ובשנת 2014 הצטרפה לוועדת הפנים. יתר על כך, שימשה כסגנית יושב ראש הכנסת, וכיהנה כיושבת-ראש השדולה לקידום יוצאי אתיופיה בישראל.

ב-11 בדצמבר 2013 סירבו אנשי מגן דוד אדום לבקשתה להתרים דם בעמדה שהוצבה במשכן הכנסת, זאת בהתאם להנחיית משרד הבריאות האוסרת על קבלת תרומת דם מאדם שנולד, או התגורר מעל שנה באתיופיה. בעקבות פרסום המקרה, הורה יושב ראש הכנסת על הפסקת ההתרמות במשכן, ובמקביל פוליטיקאים רבים, בהם ראש הממשלה ושר האוצר, פרסמו הצהרות המגנות את המקרה[10]. בתגובה, נמסר ממגן דוד אדום, שהנוהל הננקט היה ידוע לתמנו-שטה קודם המקרה[11].

בבחירות לכנסת ה-20 בשנת 2015 הוצבה תמנו-שטה במקום ה-13 ברשימת "יש עתיד", ונשארה מחוץ לכנסת כאשר המפלגה זכתה ל-11 מנדטים בלבד.

ב־9 בפברואר 2018, שבה תמנו לכהן בכנסת בעקבות התפטרותו מהכנסת של יעקב פרי[12]. בכנסת ה-20, כיהנה תמנו-שטה כחברת הוועדה לזכויות הילד, חברת ועדת הכנסת, חברת השדולה למען אוכלוסיית חולי הצליאק והאלרגניים במדינת ישראל, חברת השדולה לעצירת הייצוא הביטחוני למדינות המפרות זכויות אדם וכחברת השדולה למען הגמלאים. בנוסף, תמנו-שטה עמדה בראש השדולה לחיזוק וקידום ישראלים יוצאי אתיופיה.

בתחילת מאי 2018, הצטרפה תמנו-שטה לנשיא המדינה, ראובן ריבלין, למשלחת שביקרה באתיופיה.

בבחירות לכנסת ה-21, הוצבה במקום ה-24 ברשימת כחול לבן בראשות בני גנץ, מטעם מפלגת יש עתיד. הרשימה קיבלה בבחירות 35 מנדטים, ותמנו-שטה נבחרה לכהונה נוספת בכנסת. ב-29 במרץ 2020 עזבו סיעות יש עתיד ותל"ם את כחול לבן בגלל הצטרפות המפלגה לממשלת ישראל השלושים וחמש אבל תמנו העדיפה להיכנס לממשלה ולכן לא עזבה יחד עם שאר חברי יש עתיד, אלא נשארה בכחול לבן[13].

שרת העלייה והקליטה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-17 במאי 2020 מונתה במסגרת ממשלת ישראל השלושים וחמש לשרת העלייה והקליטה[14]. המשיכה לכהן גם כחברת הכנסת ה-23 במהלך כהונתה.

בנובמבר 2020 אישרה הממשלה את הצעת החוק של תמנו להסרת חסמים להשגת רישיון רפואה ישראלי עבור עולים חדשים שכבר השיגו רישיון דומה במדינה זרה[15].

עוד באותו החודש ביקרה תמנו באתיופיה, שם נפגשה עם גורמי ממשל ולאחר מכן ביקרה במחנות עולים הממתינים לעלות לישראל מאתיופיה[16][17], שבוע לאחר מכן החל ביצועו של מבצע "צור ישראל", מבצע משותף למשרד העלייה והקליטה בהובלת פנינה תמנו שטה ולסוכנות היהודית בהובלת יצחק הרצוג, במסגרתו הועלו לישראל 2,000 יהודים מאתיופיה[18].

בבחירות לכנסת ה-24 הוצבה במקום השני ברשימת כחול לבן.

היא המשיכה בתפקידה כשרת העלייה והקליטה גם עם הקמת ממשלת ישראל השלושים ושש. חברת הכנסת ה-24 שהתפטרה ב-15 ביוני 2021 לאחר כחודשיים מהשבעת האמונים הכוללת לכנסת זו, עקב כניסתה לתפקיד שרה, ובאמצעות החוק הנורווגי. מונתה גם ליו"ר קבינט העלייה והקליטה.

במרץ 2022 הכריזה על מבצע עולים הביתה להעלאת יהודי אוקראינה, רוסיה ובלארוס שברחו ממדינתם בשל הפלישה הרוסית לאוקראינה.

לקראת הבחירות לכנסת ה-25 הוצבה במקום ה-4 ברשימת המחנה הממלכתי מטעם חוסן לישראל. בכנסת ה-25 היא מכהנת כיושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי וראש סיעת המחנה הממלכתי, כחברת האופוזיציה ולמשך תקופה קצרה כחברת הקואליציה.

עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל הקימה חמ"ל חברי כנסת שריכז את הפניות מהציבור, וסייעה בהעברת תרומות לחזית ולמפונים. לראשונה הייעוץ המשפטי אישר קבלת תרומות על ידי הכנסת לשם הפצתן לחיילים ולמפונים. היא קיימה ישיבה מיוחדת לציון יום המאבק הבין-לאומי למניעת אלימות נגד נשים והזמינה אליה אנשי מקצוע ושגרירות זרות בישראל. הישיבה העלתה את הנושא לסדר היום הציבורי, ובעקבותיה החלו לדבר על הנושא בתקשורת בישראל, בעולם ובאו"ם.[דרוש מקור]

הוועדה שבראשותה קיימה דיונים בנושא סיוע לנשות משרתי המילואים והקבע, ובעקבות ישיבות אלו נקבע כי קרן הסיוע למילואים, שמנוהלת ע"י משרד הביטחון ותוקצבה ב-9 מיליארד ש"ח, תכלול גם סיוע לבנות ובני הזוג של משרתי המילואים. בעקבות מאבק משותף של הוועדה ונשות משרתי הקבע, נחתם הסכם בין משרד הביטחון למשרד האוצר להקמת קרן סיוע לנשות ומשפחות אנשי הקבע.

הוועדה בראשותה קיימה דיון חירום בנושא מצבן של החטופות ברצועת עזה, במטרה להעלות את המודעות להשבת החטופים ולהאיץ בממשלה לקדם עסקה לשחרור חטופים. משוחררות מהשבי וקרובי משפחות החטופים והחטופות מסרו עדויות קשות.[דרוש מקור]

בעת כהונתה כשרת העלייה והקליטה, קיבלה ב-2022 אות הוקרה ייחודי מאת ארגון ׳נפש בנפש׳ במסגרת פרס בוני ציון, על פועלה לטובת קידום העלייה לישראל בקהילות היהודיות השונות ברחבי העולם[19].

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמנו הייתה נשואה כ-15 שנה לציון שטה והתגרשה ממנו ב-2021[20]. היא אם לשניים. מתגוררת עם משפחתה בפתח תקווה. בינואר 2024 פנינה וציון חזרו לאחר כשנתיים וחצי לחיות יחד ואיחדו בשנית את המשפחה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פנינה תמנו בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ פנינה תמנו שטה, תודה מקרב לבעל הברכות צבי. השם באמהרית הוא פנטה ולא פנחש, באתר @pnina_tamano_sh, ‏2019T1:27
  2. ^ ציוץ של פנינה תמנו שטה ברשת החברתית אקס (טוויטר), נאום ההשבעה לממשלה, 18 במאי 2020
  3. ^ פוסט מאת תמנו-שטה, באתר פייסבוק, ‏1 בנובמבר 2018 (ארכיון)
  4. ^ דניאל רוט-אבנרי, לראשונה: הקהילה האתיופית בממשלה, באתר ישראל היום, 18 במאי 2020
  5. ^ חברת הכנסת פנינה תמנו (ארכיון)
  6. ^ נועם שרביט, ‏ארומה בריבוע? תשכחו מזה: דוברת מטה המאבק לשוויון חברתי ליוצאי אתיופיה תבעה את הרבוע הכחול לאחר רכישת שני בורקסים - והפסידה, באתר גלובס, 12 באפריל 2007
  7. ^ איתי הר אור, התנועה לאיכות השלטון: לבחון שוב את סגירת התיק נגד השופטת דליה מארק-הורנצ'יק, באתר כלכליסט, 15 בפברואר 2009
  8. ^ מערכת מקור ראשון, פרס "מגן בגין למנהיגות" הוענק לשרה פנינה תמנו־שטה, באתר מקור ראשון, ‏06/06/2021 (ארכיון)
  9. ^ מקור: https://main.knesset.gov.il/news/pressreleases/pages/press14.06.23v.aspx
  10. ^ מורן אזולאי, הנשיא פרס בעקבות חשיפת ynet: "אסור להבדיל בין דם לדם", באתר ynet, 11 בדצמבר 2013
    אתר למנויים בלבד רוני לינדר-גנץ, מנת הדם היומית של הפוליטיקאים, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2013
  11. ^ משרד הבריאות יוזם דיון מקצועי וציבורי בנוגע לשינוי הקריטריונים לתרומות דם, באתר DoctorsOnly‏, 12 בדצמבר 2013
    אריק בנדר, בנק הדם סירב לתרומת דם מח"כית אתיופית, באתר nrg‏, 11 בדצמבר 2013
  12. ^ אריק בנדר, ‏דרמה במשכן: ח"כ יעקב פרי הודיע על התפטרותו מהכנסת, באתר מעריב אונליין, 7 בפברואר 2018
  13. ^ דניאל רוט-אבנרי, חוברת לגנץ: ח"כ תמנו-שטה פורשת מיש עתיד, באתר ישראל היום, 29 במרץ 2020
  14. ^ אריק בנדר, ‏"אהיה לכתובת עבור כולם": פנינה תמנו שטה מונתה לשרת העלייה והקליטה, באתר מעריב אונליין, 14 במאי 2020
  15. ^ אתר למנויים בלבד צביקה קליין, ‏אושר: הסרת חסמים לקליטת עולים חדשים בעלי הכשרה רפואית, בעיתון מקור ראשון, 11,22,2020
  16. ^ הדר גיל-עד, השרה תמנו שטה במחנות העולים באתיופיה: "חוויה מטלטלת", באתר ynet, 2 בדצמבר 2020
  17. ^ יוני קמפינסקי, שרת העלייה והקליטה נחתה הבוקר במדינה עם משלחת בראשותה ופתיחת מבצע עלייה "צור ישראל" שיוצא לדרך., באתר ערוץ 7
  18. ^ שירה יום טוב, הבוקר הסתיים מבצע "צור ישראל" להעלאת יהודי אתיופיה, באתר אייס, 11 במרץ 2021
  19. ^ בנפש, בשיתוף נפש (2022-11-28). "מעוררי השראה: הוענק פרס בוני ציון לעולים שתרמו למדינה". Ynet. ארכיון מ-2022-12-02. נבדק ב-2022-12-02.
  20. ^ ליאורה גולדנברג-שטרן, ‏סודות מכותלי הכנסת: זו השרה שהתגרשה מתחת לאף של כולנו, באתר מעריב אונליין, 23 בדצמבר 2022