פנמלה קסטרו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פנמלה קסטרו
פנמלה קסטרו בעבודה
פנמלה קסטרו בעבודה
לידה 26 ביוני 1981 (בת 42)
ריו דה ז'ניירו, ברזיל עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום אפרו-ברזילאים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
  • בית-הספר הלאומי לאמנויות יפות
  • האוניברסיטה הפדרלית של ריו דה ז'ניירו עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה גרפיטי עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות אמנות פמיניסטית, אמנות רחוב עריכת הנתון בוויקינתונים
panmelacastro.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פנמלה קסטרו (נולדה ב-26 ביוני 1981), הידועה גם בשם אנרקיה בולדונה (Anarkia Boladona), היא אומנית ברזילאית אשר משתמשת בגרפיטי כפלטפורמה להעלות את המודעות לזכויות נשים ועל השכיחות של אלימות במשפחה המתרחשת כלפי נשים בברזיל. בשנת 2006, בברזיל, עבר חוק פורץ דרך, בשם חוק מריה דה פנהה.[1] חוק זה הכיר בכך שהתעללות פיזית כלפי נשים אינה חוקית, ומפרה זכויות אדם. נשים בברזיל לא ידעו על קיומו של חוק זה. פנמלה קסטרו שמה לב לכך והחליטה להגביר את המודעות לחוק באמצעות גרפיטי. היא קיווה כי באמצעות האמנות שלה, נשים בברזיל יהיו מודעות לזכויותיהן ולקיומה של הגנה משפטית לנשים.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

פנמלה קסטרו נולדה וגדלה בריו דה ז ' ניירו, ברזיל. היא גדלה במשפחה שבה אלימות במשפחה התרחשה לעיתים קרובות.[2] היא ראתה את אמא שלה ודודותיה קורבנות לאלימות במשפחה. קסטרו בסופו של דבר הפכה לקורבן של אלימות במשפחה בעצמה.[3] פנמלה קסטרו קיבלה תואר ראשון באמנויות מבית הספר לאמנויות באוניברסיטה הפדרלית של ריו דה ז'ניירו. כיום היא רשומה בתור סטודנטית למאסטר לאמנויות בתוכנית באוניברסיטה של ריו דה ז'ניירו.

סגנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

פנמלה קסטרו מאמינה כי היא יכולה להשתמש גרפיטי שלה כמו קנווס בנוף העירוני על מנת לחקור את הגוף הנשי לשפוך אור על אי שוויון מגדרי ואלימות כלפי נשים. פנמלה קסטרו משתמשת באמנות לגנות אלימות במשפחה.

פנמלה קסטרו הייתה מועמדת בתור אחת מ-150 נשים נערו את העולם על ידי "ניוזוויק" ו הדיילי ביסט.[4] קסטרו ידועה ברחבי העולם על מאמציה לקידום זכויות נשים.

פנמלה קסטרו יצרה את "רדה נמי", רשת עירונית בה אומניות רחוב מעלות את המודעות על אי שוויון מגדרי באמצעות אמנות ציבורית, גרפיטי וסדנאות בריו.[5] רדה נמי מספקת גם סדנאות בברזיל, עבור נשים ונערות, כדי ללמד אותן על אלימות במשפחה, וכן ללמד אותן על אומנות הגרפיטי.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש מרץ 2010 הוענק לפנמלה קסטרו פרס ה- DVF על היותה אישה יוצא דופן הנלחמת לשינוי למען זכויות נשים.

ב- 2013, היא הייתה בפורום הכלכלי העולמי כאחת מהמנהיגים העולמיים הצעירים.[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פנמלה קסטרו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Panmela Castro". Vital Voices. נבדק ב-10 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Heloísa Passos (2012). "Panmela Castro". Focus Forward Project. נבדק ב-10 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Panmela Castro". Creating4Change. 2014. אורכב מ-המקור ב-2016-03-05. נבדק ב-10 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Women in the World: 150 Women Fearless Women (Photos)". The Daily Beast. 8 במרץ 2012. נבדק ב-10 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Alyse Nelson (4 ביוני 2012). "Panmela Castro: Saving Lives Through Graffiti". The Daily Beast. נבדק ב-10 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "List of 2013 Young Global Leaders Honourees" (PDF). Weforum.org. p. 4. נבדק ב-10 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)