פסאודוקיון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןפסאודוקיון
Pseudocyon sansaniensis.jpeg
תקופה
אמצע מיוקן 15.97–12.75 מיליון שנה לפני זמננו
Arrow for fossil range 17x9.png
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: טורפים
תת־סדרה: דמויי כלב
משפחה: כלבי דוב
תת־משפחה: Amphicyoninae
סוג: פסאודוקיון
מינים
  • Pseudocyon sansaniensis
  • Pseudocyon steinheimensis
  • Pseudocyon styriacus
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Pseudocyon
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פסאודוקיון (שם מדעי: Pseudocyon) הוא סוג נכחד של טורף ממשפחת כלבי הדב, אשר חי בתקופת המיוקן באמריקה הצפונית ובאירואסיה. מאובניו התגלו ב-1891 בניו מקסיקו ובהמשך התגלו מאובנים נוספים בנברסקה, ברוסיה ובצרפת. בתוך סוג זה היו 3 מינים.

מאובנים המבוססים על שרידי לסת תחתונה של הטורף מעלים שהיצור הבוגר הגיע למשקל 773 ק"ג, מה שהופך אותו לאחד הגדולים שבטורפים מעולם והגדול שבבני משפחתו, דומה מאוד לגודל של דוב קוטב. היו לו ניבים מחודדים וארוכים ששימשו להריגת טרף גדול ממנו ניזון או לקרוע פיסות נבלות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פסאודוקיון בוויקישיתוף