פסאלמוס הונגריקוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

פסאלמוס הונגריקוסהונגרית: Psalmus Hungaricus), (תהילים הונגריים) אופוס 13, היא יצירה כוראלית לטנור, מקהלה ותזמורת מאת זולטאן קודאי, שחוברה בשנת 1923. היצירה הוזמנה לחגיגות יובל החמישים לאיחוד בודה ופשט, לביצוע חגיגי ב-19 בנובמבר 1923, לצד "סוויטת מחול" מאת בלה בארטוק, ו"אוברטורה לפסטיבל" של ארנסט פון דוהנאני, שניצח על הקונצרט. הביצוע הראשון שח היצירה מחוץ להונגריה התקיים בציריך ב-18 ביוני 1926, בניצוח פולקמאר אנדראה. יצירה זו הייתה נקודת מפנה בהכרה הבינלאומית של קודאי כמלחין, מעבר לפרסומו כאתנומוזיקולוג ומחנך מוזיקה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטקסט מבוסס על פרשנות למזמור תהילים נ"ה, "האזינה אלוהים תפילתי ואל תתעלם מתחינתי", מאת המשורר המטיף והמתרגם בן המאה ה-16 קשקמטי וג מיהאלי. שלא כמקובל, בחר קודאי טקסט דתי לציון אירוע חילוני; מילות הלברית המבטאות יאוש וקריאה לאלוהים מאפשרות למלחין להתייחס אל עברה הטרגי של הונגריה והאסון שפקד אותה בעקבות חוזה טריאנון (1920), שהביא לאובדן יותר מ-70% מן הטריטוריה הלאומית שלה. המוזיקה משקפת את המשבר הלאומי במהלך מלחמת העולם הראשונה ואחריה (חלוקת ממלכת הונגריה), והטקסט מציב את יגונו של דוד המלך אל מול סבלות המגיארים תחת שלטון העות'מאנים בהונגריה. מכאן, שה"פסאלמוס הונגריקוס" מקיף אלפיים חמש-מאות שנים של מצוקה פוליטית.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית הפרק הראשון, עובר פרלוד תזמורתי תמציתי אל פסקת מקהלה קצרה ונוגה. הטנור הסולן נכנס מיד באריה רפסודית, שראשיתה "האזינה אלוהים תפילתי אל תתעלם תחינתי" (נ"ה:א') והמשכה, "מי יתן לי אבר כיונה".(נ"ה:ז') לאחר סולו הטנור הראשון, עונה המקהלה בקטע קצר, תיאורי, שמטרתו לשכך ולהרגיע, אך הטנור מגיב בלהט, מגנה את החוטאים שזממו להפיל תמימי-דרך. דבריו אלה מעוררים קינה כוראלית בקולות נשים ללא מילים, ואל שוועתן מצטרף הטנור, המביא את היצירה אל שיאה הכוראלי בקביעה, כי "אני אל אלוהים אקרא וה' יושיעני" (נ"ה:י"ז) ... "אתה אלוהים תורידם לבאר שחת"(נ"ה:כ"ד).

הפרק השני נפתח אטאקה, בהלך רוח מהורהר, בניגוד לקודמו, ובו קטעי סולו ממושכים לקלרינט ולכינור, על רקע נגינת נבל ופיציקטו בכלי מיתר. הטנור חוזר באריה לירית, מלאת ערגה, "ואני אבטח בך"(נ"ה:כ"ד), המשלבת להט ורוך.

בפרק האחרון מופיעה בעיקר המקהלה השלמה, המשלבת לסירוגין צלילי פומפוזיות צבאית עם דברי התרסה. היצירה מסתיימת בתפילה חרישית.

ביצוע בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]