פסח בורשטיין (ניצול השואה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פסח בורשטיין
UIRD visit to Israel.jpg
קבלת פנים למשלחת UIRD (איחוד בינלאומי של תנועות המרי והמגורשים) אוקטובר 1965. פסח בורשטיין ראשון משמאל.
לידה 3 באוקטובר 1909
ביאליסטוק, פולין
פטירה 10 באוקטובר 1977 (בגיל 68)
תל אביב-יפו, ישראל

פסח בורשטיין (3 באוקטובר 190910 באוקטובר 1977) היה איש ציבור ישראלי, פעיל מרכזי בארגונים של ניצולי השואה, יושב ראש הארגון הארצי של אסירי הנאצים לשעבר, חבר ועד הארגונים של שרידי השואה, יושב ראש המועצה של ארגון עולמי של לוחמים יהודים, פרטיזנים ואסירי המחנות[1][2], חבר הנהלת יד ושם[3]. מאמריו על תקופת השואה התפרסמו במקומות שונים ובפרט בעיתון היידיש לעצטע נייעס. היה ניצול שואה מאסירי גטו ביאליסטוק והמחנות בבליז'ין (אנ') ובאושוויץ.

בורשטיין מדבר בפגישה של משלחת UIRD עם עתונאים, מרץ 1963

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת 1909 בביאליסטוק, פולין.

בזמן המלחמה היה בורשטיין בגטו ביאליסטוק, במחנה העבודה בבליז'ין ובמחנה ההשמדה אושוויץ. בתום המלחמה היה חבר בוועדת השיקום היהודית שניסתה לשקם את הקהילה ולסייע ליהודים לשוב ולהשתקע בביאליסטוק[4][5]. הניסיון לא צלח ועד ראשית 1947 עזבו כמעט כולם. בורשטיין עלה לארץ ב-1947. לאחר המלחמה העיד במשפטו של הפושע הנאצי ארתור גוזברג, מפקד מחנה בליז'ין, שנערך בגרמניה[6].

בורשטיין תיאר את המרד בגטו ביאליסטוק בספר הזיכרון שהוציאה הקהילה בניו-יורק[7], ואסף רשימה של מאות לוחמים שנהרגו בלחימה.

בשנת 1955 פנה כנציג ארגוני הפרטיזנים אל נשיא המדינה בבקשה לפעול להפיכתו של יום השואה ליום אבל לאומי[8].

בשנת 1958 היה בין נציגי ועד ארגוני הניצולים שהשתתפו ונשאו דברים בישיבה הראשונה של ועדת הכנסת בנושא כינון יום השואה והגבורה כיום ממלכתי[9].

היה פעיל ונואם מרכזי באירועים רבים שעסקו בזיכרון השואה[10], בעצרות ממלכתיות ובהתנגדות לפיוס עם גרמניה.

בשנת 1965 היה חבר במטה הפעולה המיוחד למאבק בחוק ההתיישנות על פשעי הנאצים בגרמניה[11]. חברי המטה הובילו הפגנה בת אלפי משתתפים שצעדה ברחוב דיזינגוף בתל-אביב[12]. בחודש אוגוסט באותה שנה ארגן וועד הארגונים עצרת המונים ליד מצבת טרבלינקה בבית העלמין בנחלת יצחק נגד בואו של השגרירי הגרמני[13]. הוועד המשיך במחאות נגד גרמניה ובדצמבר 1966 ארגן הפגנת אלפים בתל-אביב נגד תחיית הנאציזם[14]. בכל הפעולות היה בורשטיין בין ראשי המארגנים והנואמים. עוד הופיע והשתתף בארועים רבים.

בורשטיין היה בין הדוברים הבולטים בנושא היחסים עם גרמניה, וממארגני המחאה נגד השמעת יצירות של ואגנר בפילהרמונית[15][16]. בימיה הראשונים של הטלוויזיה הישראלית הוזמן לדיון על גרמניה בתכנית "בומרנג" [17].

ב-1974 הופיע בראש משלחת בפני יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, בתביעה לפעול לשחרורה של ביאטה קלארספלד שנעצרה בגרמניה[18].

היה חבר ועדת השיפוט של עירית תל-אביב לבחירת האנדרטה לשואה ולתקומה בכיכר מלכי ישראל[19] אך לא תמך בדגם שנבחר[20].

היה פעיל הבונד בישראל ובשנת 1959 היה ראש רשימת איגוד סוציאליסטי "בונד" ובלתי מפלגתיים[21] שהתמודדה לראשונה בבחירות לכנסת הרביעית, אך לא עברה את אחוז החסימה.

בארץ, כחבר "הבונד" ניהל קואופרטיב לתעשיית טקסטיל. בנוסף לפעילותו לשימור זיכרון השואה השתתף גם בפעילות ציבורית הומניטרית כגון בוועד להצלת ילדי ביאפרה[22].

התבלט במיוחד באירועי תרבות בשפת היידיש[23]. בשנות ה-70 השתתף והנחה ערבי תרבות רבים בשפה היידית בבית-ליוויק[24]. כתב ופרסם מאמרים בעיתונות היידית[25].

בשנת 1977 נפטר ונקבר בעיר חולון, על מצבתו נכתב : "...האיש שלא שכח ולא נתן לשכוח".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פסח בורשטיין, וואס איז גבורה... (מהי גבורה), לעצטע נייעס, 2 ביולי 1961, עמ 2
  • פסח בורשטיין, "וועגן גבורה און קדושה", שריד, מאי 1964 עמ' 3–10

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מעריב, ועידת הלוחמים קוראת למלחמה בניאו־נאציזם, www.jpress.nli.org.il, ‏1977-01-16
  2. ^ למרחב, ארגון הלוחמים בנאצים יאבק נגד האנטישמיות, www.jpress.nli.org.il, ‏1970-03-15
  3. ^ דבר, אפר קדושי לודג' הוטמן בבית־העלמין בחולון, www.jpress.nli.org.il, ‏1977-03-16
  4. ^ YEDIDIA L. HAMBURG, The Bialystoker Memorial Book, Part IX: After the Liberation, www.zchor.org
  5. ^ The Bialystoker Memorial Book, Part IX: After the Liberation, www.zchor.org
  6. ^ The Bialystoker Memorial Book, Part XII: The Victims' and Witnesses' Accounts, www.zchor.org
  7. ^ The Bialystoker Memorial Book, Part VIII: Death and Resistance, www.zchor.org
  8. ^ "עידן הציונות", מאת: אניטה שפירא, יהודה ריינהרץ, יעקב הריס. עמ' 306.
  9. ^ "עידן הציונות", מאת: אניטה שפירא, יהודה ריינהרץ, יעקב הריס. עמ' 309.
  10. ^ הפגנת-האזעקה - נגד תחיית הנאציזם, כרזת הפגנת מחאה ארצית בתל אביב ב-24 בדצמבר 1966 באתר הספריה הלאומית.
  11. ^ על המשמר, ניצולי המחנות יצעדו לירושלים במסע מחאה נגד ההתיישנות, jpress.org.il, ‏1965-02-23
  12. ^ דבר, אלפים הפגינו בתל־אביב נגד חוק ההתישנות, jpress.org.il, ‏1965-03-07
  13. ^ הצפה, עצרת ליד מצבת טרבלינקה נגד בואו של השגריר הגרמני, jpress.org.il, ‏1965-08-09
  14. ^ דבר, חפגנה נגד תחית הנאציזם בגרמניה נערכה בתל אביב, jpress.org.il, ‏1966-12-25
  15. ^ התזמורת לא תבצע את וואגנר מחר בגלל איומים באלימות שהושמעו נגדה, jpress.org.il
  16. ^ אהרון דולב, מעריב, הסיבוב החדש במלחמה נגד ואגנר, jpress.org.il, ‏1974-06-21
  17. ^ שידורי תכניות הטלויזיה הכללית, jpress.org.il, ‏1970-02-15
  18. ^ יהושוע ביצור, מעריב, שיחרור ביאטה קלארספלד, jpress.org.il, ‏1974-05-02
  19. ^ אהרון דולב, מעריב, אנדטה לשואה ולתקומה היכן המקום היאה לה, jpress.org.il, ‏1974-10-25
  20. ^ פסח בורשטיין, קוראים כותבים, מעריב, האנדרטה שאינה מדברת ללב איש, jpress.org.il, ‏1977-03-01
  21. ^ מעריב, "השלום הצודק" של פסח בורשטיין, www.jpress.nli.org.il, ‏1959-10-29
  22. ^ על המשמר, הוקמה תנועה ציבורית להצלת ילדי ביאפרה, www.jpress.nli.org.il, ‏1968-07-24
  23. ^ דבר, ברוך הבא לד"ר מרק דבורז'צקי, www.jpress.nli.org.il, ‏1972-08-13
  24. ^ באגודת סופרי יידיש - בית ליוויק, jpress.org.il, ‏1972-11-12
  25. ^ Gali Drucker Bar-Am, "לשון הקודש ולשון הקדושים: משפט אייכמן בראי לעצטע נײַעס", דפים לחקר השואה כח (2015), עמ' 29- 52., דפים לחקר השואה כח, עמ' 24