פסח בר אדון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פסח בר אדון
Bar-Adon.jpg
פסח בר אדון בשנות השלושים
לידה 1 באוקטובר 1907
קולנה, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 בינואר 1985 (בגיל 77)
מרחביה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ארכאולוגיה
מדינה ישראל
עיסוק אנתרופולוג, ארכאולוג, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
חפירות באזור בית שערים, תל בית ירח ומדבר יהודה - גילוי מטמון בנחל משמר.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
פסח בר אדון בחפירות בית שערים בשנת 1936

פסח בר אדון (שמו המקורי: פסח פאניטש; 1 באוקטובר 19079 בינואר 1985)[1] היה מאנשי היישוב, פעיל בארגון "ההגנה" ובהעפלה, הרפתקן, ארכאולוג וסופר ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיירה קולנו שבפולין למשפחה חרדית-ציונית. במשפחתו היו עוד שלושה בנים ושתי בנות. בילדותו למד בבית הספר "תחכמוני", ויותר מאוחר, בישיבות נובהרדוק, וילנה וסלבודקה. הוא עלה לארץ ישראל בשנת 1925, עבד לפרנסתו בבניין ובסלילת כבישים, ובמקביל למד מזרחנות ויהדות באוניברסיטה העברית.

התגורר עם שבטי בדווים בעמאן, ולאחר מכן בבקעת בית שאן ובקונייטרה (סוריה). המוטיבציה העיקרית לכך הייתה רצונו להבין מדוע כמעט כל המנהיגים בישראל במהלך הדורות היו רועי צאן. בתקופה זו היה לבוש כבדווי והצליח להתערות בחברה הבדווית וללמוד את מנהגיה וארחות חייה. בתקופה זו נודע בכינויו "עזיז אפנדי".

בתקופת מאורעות תרפ"ט ותרצ"ו היה בר-אדון פעיל ב"הגנה" והשתתף בהגנה על שכונות ימין משה ונחלאות בירושלים ויישובים בצפון הארץ. מאוחר יותר עסק בארגון ההעפלה, והיה מאבטח אוניות מעפילים, ועסק בהברחת נשק לארץ דרך הים.

בשנת 1939 נשא לאישה את דורותי כהאן, סופרת אמריקאית. בשנת 1940 נולד להם בנם האמן דורון בר אדון, והוא עבר עם משפחתו למושב מרחביה בעמק יזרעאל. אשתו דורותי מתה בשנת 1950.

בר-אדון השתתף במספר משלחות ארכאולוגיות, בבית שערים, בתל בית ירח, בסיני ובמדבר יהודה – שם גילה בשנת 1961 את מערת המטמון בנחל משמר, ובה מאות כלי נחושת מהתקופה הכלקוליתית. הוא המשיך לעסוק בארכאולוגיה עד שנת 1982, בגיל למעלה מ-70.

פסח בר אדון נטמן לצד רעייתו בבית הקברות שבמרחביה.

ארכיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארכיונו נמצא בארכיון גנזים- אגודת הסופרים בבית אריאלה בתל אביב.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גשר של מעלה - ספר על צנחני היישוב במלחמת העולם השנייה; חובר יחד עם אשתו.
  • בין עדרי הצאן - על חייו עם הבדווים.
  • באהלי מדבר - על חיי ומנהגי הבדווים.
  • סוסים מספרים - סיפורים מההווי הבדואי ומהווי ההתיישבות, מסופרים כביכול מנקודת המבט ה"סוסית".
  • תלם בים - על קורותיו בים כמאבטח אוניות נשק ומעפילים.
  • מערת המטמון - הממצאים ממערת נחל משמר - פירוט על החפירות והממצאים במערת המטמון.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "פסח בר-אדון ז"ל", קדמוניות: רבעון לעתיקות ארץ-ישראל וארצות המקרא, י"ז (68) (1984), 128.
  • רחבעם זאבי, "לזכרו של פסח בר-אדון ז"ל: תרס"ז–תשמ"ה (1907–1985)", ישראל – עם וארץ, ד (22) (1986/87), (22): 285–286.
  • רחבעם זאבי, "אגדה של פסח: דברים לזכרו של פסח בר-אדון", ישראל – עם וארץ, ז–ח (25–26) (93-1990), 309–314.
  • דורון בר אדון, אורי דוידוביץ' ורועי פורת, "אדון המדבר – מסע ומסה במדבר יהודה בעקבות פסח בר אדון", אריאל 186 (2009), 35–40.
  • ילקוט הכזבים, המהדורה המוערת, 2009, עמ' 138.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]