פסח עיר-שי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פסח עיר-שי, 1952
חתימתו

פסח אישטוון עיר-שי (אירשאי) (בהונגרית: Irsai István;‏ 6 באוקטובר 18961968) היה מעצב גרפי, צייר קוביסטי וטיפוגרף ישראלי-הונגרי. נמנה עם הגרפיקאים המובילים בארץ, יצר סגנון עיצוב מודרני חדשני, תרם רבות לגרפיקה הארץ-ישראלית בראשיתה ועיצב את גופן האות העברית המודרנית, "חיים". בין היתר עיצב כרזות של הנהגת היישוב ומוסדות המדינה, סמלילים של חברות, כרזות פרסומת ותעמולה ועוד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנים ראשונות ועיצוב גופן "חיים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חיים (גופן)

עיר-שי נולד בשם אישטוון אירשאי בשנת 1896 בעיר בודפשט שבהונגריה, בנם של הרמינה (לבית נוימן) ואדולף אירשאי. שירת כקצין זוטר בצבא האוסטרו-הונגרי. על שירותו במלחמת העולם הראשונה קיבל בשנת 1918 את עיטור הגבורה וארבע מדליות צבאיות. למד אדריכלות באוניברסיטה הטכנית של בודפשט. לאחר סיום לימודיו עבד כמעצב גרפי. בהיותו פעיל בארגונים ציוניים, שילב את מומחיותו הטיפוגרפית עם לימוד השפה העברית ויצר גופן חדיש ומודרני, כיוון שלא היה בנמצא גופן עברי לשימושים גרפיים ככרזות וכותרות עיתונים. הגופן, שנקרא "חיים", עוצב בהשפעת סוגי הכתב החדשים של אותה התקופה, שאופיינו באותיות פשוטות וחסרות תגים (סן-סריף), ותאמו את אסכולת הבאוהאוס. חשיבותו של הגופן היא בכך שהיה הגופן העברי הראשון שהציג את האות העברית בקוויה הבסיסיים בלבד, ללא עיטורים נוספים, תוך שימוש בקוים ישרים ובצורות הגאומטריות הפשוטות ביותר האפשריות. עיצוב זה נתפס כחדשני כיוון שהיווה ניגוד לסגנונות עיצוב האות שהתבססו על הכתב המסורתי והתנ"כי, כדוגמת כתב סת"ם. חידוש נוסף בעיצוב הגופן הוא בכך שעובי הקווים האופקיים והאנכיים ברוב האותיות זהה. עיר-שי הותקף על חדשנותו, אך שאב עידוד מחיים נחמן ביאליק, ועל כן קרא לגופן על שמו.

בשנת 1925 נישא לאורלי לפקוביץ, והיה אב לרוברט ומריאנה. לאחר פטירתה נישא בשנת 1961 להילדה שטיין.

שתי עליות לארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1925 עלה עיר-שי לארץ ישראל. בארץ עיצב עבודות גרפיות, כותרות עיתונים וכרזות שבלטו ברחובות תל אביב עם אותיות "חיים" המקוריות. הטיפורף יאן לוויט, שביקר בארץ ישראל ב-1929, הכליל את האות בקובץ טיפוגרפי פרי עטו, ועל כן היא רשומה במקרים רבים על שמו של לוויט.[1] יחד עם אביגדור המאירי ואליעזר דונת היה עיר-שי שותף לייסוד התיאטרון הסאטירי העברי הראשון, "הקומקום".[2] וצייר את כל כרזותיו. בתוך כך עִברת את שמו, "אירשאי" (Irsai), ל"עיר-שי".

ב-1929 שב עיר-שי להונגריה והיה לאחד המעצבים החשובים בתנועה המודרניסטית. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נותר בבודפשט וסבל את אימי שואת יהודי הונגריה. עיר-שי הוא מניצולי "רכבת קסטנר". כמו כל ניצולי הרכבת היה כלוא במחנה הריכוז ברגן-בלזן, שם צייר ממראות המחנה; הציורים נמצאים בארכיון בית לוחמי הגטאות שבקיבוץ לוחמי הגטאות.[3] בשנת 1945 עלה שנית לארץ ישראל והתיישב בתל אביב, המשיך בעבודתו כגרפיקאי וכתב מאמרים על טיפוגרפיה ועיצוב.

בשנת 1952 זכה עיר-שי בתחרות האו"ם לציור בול זכויות האדם.

נפטר בשנת 1968.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פסח עיר-שי, 'לקראת כתב-טקסט חדיש', הד הדפוס י (1948).
  • "Ir-Shay, Steven Pessach", in: I. J. Carmin Karpman (chief editor), Who's Who in World Jewry: A Biographical Dictionary of Outstanding Jews, Tel Aviv: Olive Books of Israel, 1978, p. 439. (באנגלית)
  • Philipp Messner, 'Tel Aviv und die Revolution des hebräischen Schriftbilds,' 2. Pesach Ir-Shai – Pinoier des Werbewesens in Tel Aviv, Pardes 15 (2009): 100jähriges Jubiläum Tel Avivs / 100th Anniversary of Tel Aviv, pp. 25-28. (בגרמנית) (GoogleBooks)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פסח עיר-שי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הערה לביוגרפיה.
  2. ^ אביגדור המאירי, באתר "בדרך".
  3. ^ ארכיון בית לוחמי הגטאות (בתיבת החיפוש יש לחפש "פסח אירשאי").