פסטיבל הנוער והסטודנטים השישי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צעדת פתיחה של משתתפי הפסטיבל

פסטיבל הנוער והסטודנטים השישי - היה פסטיבל בינלאומי שהתקיים במוסקבה בקיץ 1957. לראשונה מאז הקמת ברית המועצות הגיעו למוסקבה עשרות אלפי זרים שהורשו להיפגש עם אזרחי המדינה באופן חופשי. לאירוע הייתה השלכה אדירה על החיים בברית המועצות בהמשך.

הפסטיבל נפתח ב-28 ביולי 1957 בהשתתפות 34 אלף אנשים מ-131 מדינות.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת העולם השנייה, החלו ארגוני נוער בעלי דעות שמאליות לארגן פסטיבלים בהם נפגשו נציגי הנוער ממדינות שונות. הפסטיבל הראשון נערך בברלין בשנת 1947 ולקראתו עיצב פבלו פיקאסו את סמל הפסטיבל - יונת שלום לבנה.

הפסטיבל השישי נערך במוסקבה. לקראת האירוע נבנו בעיר בתי מלון חדשים, אצטדיון לוז'ניקי ומתקנים נוספים. הפסטיבל נמשך שבועיים והיה אירוע מכונן לנועד הסובייטי. לראשונה הם יכלו להיפגש ולשוחח עם אזרחים זרים ללא סכנת ענישה מסוכני הק.ג.ב. הקרמלין נפתח לקהל הרחב ובסך הכול נערכו במהלך הפסטיבל כ-800 אירועים שונים. הפסטיבל נפתח בצעדת כל המשתתפים באצטדיון לוז'ניקי החדש ונאום של יושב ראש הסובייט העליון קלימנט וורושילוב.

בתחרות שירה זכתה אדיתה פייכה בפרס ראשון. לקראת הפסטיבל נכתב השיר לילות מוסקבה שהפך ללהיט והנו בין השירים הרוסים הידועים עד היום.

השפעת הפסטיבל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז הקמתה, לא אפשרה ברית המועצות כניסת תיירים למדינה., ותנועת אנשי עסקים, דיפלומטים ועיתונאים מהעולם המערבי הייתה מוגבלת. כתוצאה מכך נמנעו מאזרחי המדינה מגעים עם אזרחי מדינות זרות, אפילו תושבי עיר הבירה. עקב הגעת 34 אלף משתתפי הפסטיבל והמפגשים הפתוחים הרבים נחשף הנוער הסובייטי לתרבות המערבית וסממניה השונים, בעקבותיה החל ביקוש לסממנים כג'ינס, רוק אנד רול, בדמינטון ונעלי ספורט.

לאקרנים הוצאו סרטים שעלילתם קשורה לפסטיבל.

תופעה נוספת שהתרחשה בעקבות אירועי הפסטיבל הייתה גל של לידות של תינוקות בעלי צבע עור שחום, שזכו לכינוי "ילדי הפסטיבל". לפי הערכות של סוציולוגים מדובר בכמה מאות תינוקות[דרוש מקור].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]