פסיון (סוג)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןפסיון
פסיון מצוי

פסיון ירוק

מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: תרנגולאים
משפחה: פסיוניים
סוג: פסיון
מינים

פסיון מצוי

פסיון ירוק

שם מדעי
Wikispecies-logo.svg phasianus
ליניאוס, 1758
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פסיון (שם מדעי: Phasianus) הוא סוג בעל 2 מינים ממשפחת הפסיוניים.

מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסיון ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגום יונתן בספר שמות מזהה את ה'שלו' עם ה"פיסיונין" (שמות טז יג), וכן בספרות חז"ל נחשב הפסיון לאחד ממיני השלו (יומא עה ע"ב). נוהג אכילת הפסיון היה מקובל בתקופה הרומית והוא מוזכר בספרות חז"ל יחד עם התרנגול והטווס כעוף מאכל שטעמו משובח. מהמקורות עולה בבירור שמדובר בעוף כשר. קיימות עדויות למכירתו ולאכילתו בעת החדשה באזור גרמניה ואנגליה, אך המסורת המהימנה ביותר לאכילתו לאורך הדורות, הנמשכת עד ימינו, היא מאיטליה. אף על פי שבדורות האחרונים לא הייתה תמימות דעים בספרות ההלכה באשר למסורת אכילתו, רבים מן הפוסקים נטו להתיר, אך מיעוטם אסר. הרב אליהו טואף, רבה הראשי הקודם של רומא, שחט ואכל פעמים רבות פסיונים, עד לשנת תשס"א[1]. הפסיון נמצא כיום בקבוצת הסיכון של אובדן מסורת האכילה. בסעודות המסורת שנערכו בשנים האחרונות בישראל ובחו"ל נאכלו פסיונים[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פסיון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ להרחבה זהר עמר, מסורת העוף, תל אביב תשס"ד, עמ' 54 – 58, 60 – 61
  2. ^ זהר עמר, "בעקבות 'סעודת ההלכה'", על אתר, יב (תשס"ג), עמ' 109 – 112
Crested Serpent Eagle.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא עופות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.