פסקל ברקוביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
פסקל ברקוביץ'
Pascale Noa Bercovitch 2.jpg

פסקל ברקוביץ', אוגוסט 2010
מידע כללי
שם לידה פסקל נועה ברקוביץ'
לאום Flag of Israel.svg
תאריך לידה 21 באוגוסט 1967
ספורט
ענף ספורט אופני יד, חתירה אקדמית
תקופת פעילות 1980 - היום


פסקל נועה ברקוביץ' (נולדה ב-21 באוגוסט 1967) היא ספורטאית פאראלימפית המייצגת את ישראל, מרצה, עיתונאית, במאית וסופרת. בשנת 2014 נבחרה ברקוביץ' להיות בין משיאות המשואות ביום העצמאות.

רקע משפחתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברקוביץ' נולדה בעיר אנז'ה שבעמק הלואר לריימטנד יהודה, מורה לפילוסופיה במקצועו. וללוס, פסיכולוגית קלינית. אביה, יליד צרפת, הוסתר כילד במהלך השואה אצל מספר משפחות. אמה באה ממשפחה נוצרית שסייעה וסיפקה מחבוא ליהודים בתקופה זו. בין אמה לבין היהודים שהוסתרו בביתה נותר קשר אמיץ ברבות הימים. לברקוביץ' אחות ואח קטנים ממנה.

ילדות ונעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

את ילדותה עברה בעיירה שאמבלי (Chambly) בפרוורים הצפוניים של פריז. בגיל 10 החלה לעסוק בריקוד ובהתעמלות קרקע במסגרת חוג בית ספרי. בשנים 1980-1981 (בגיל 14- 13), זכתה בתואר אלופת מחוז פיקרדי בהתעמלות קרקע.
במקביל, עסקה גם בכתיבה כתחביב – שירים, סיפורים ועוד. יכולות הכתיבה שהפגינה הרשימו את מוריה לאורך כל שנותיה בבית הספר.
בהיותה בת 15 צפתה במקרה בפרק ממיני סדרת הטלוויזיה "אישה ושמה גולדה" שהותיר עליה רושם עמוק. הפרק עורר את סקרנותה וזו חשפה אותה למוצאה היהודי ולמדינת ישראל אותה ראתה כ"מדינה קטנה עם חזון גדול". ברקוביץ' החלה להאזין באופן קבוע לתחנת הרדיו הצרפתי-יהודי, שם התוודעה לקיומה של עמותת שר-אל המארגנת פעילות התנדבותית בצה"ל. ברקוביץ' שכנעה את הוריה להתיר לה להתנדב במהלך חופשת הקיץ במסגרת העמותה. על אף שהעמותה מפעילה מתנדבים מגיל 18 ומעלה, התעקשה להתנדב ושכנעה את אנשי העמותה לכלול אותה במסגרת ההתנדבות על אף גילה הצעיר.
ביולי 1984, הגיעה לראשונה לישראל, כמתנדבת במסגרת העמותה בבסיס צה"ל בג'וליס. בבסיס זה עבדה במשך כחודש וחצי בתיקון טנקים. במהלך תקופה זו זכתה לפגוש את תת-אלוף אהרון דוידי ואת הרמטכל דאז משה לוי שהתרשמו מאוד מנחישותה לעלות לישראל ולשרת בצה"ל שירות מלא. דוידי אף הבטיח לה לקחת אותה תחת חסותו לכשתממש את רצונה זה.
בספטמבר 1984 עברה לתיכון "סופי ז'רמן" היוקרתי בפריז לשנתה האחרונה בבית הספר. ב-13 בדצמבר 1984, בדרכה לבית הספר החליקה על רציף רכבת, נפלה מתחת לגלגלי רכבת נוסעת וכתוצאה מכך נקטעו שתי רגליה.
במשך שבועיים נאבקו הרופאים על חייה. ברקוביץ' שהתה באשפוז מעל חצי שנה, במהלך תקופה זו ביקר אותה דוידי אשר שב והצהיר על מחויבותו לה, ואילו ברקוביץ' מצידה הבהירה לכל הסובבים אותה כי בתאריך המיועד לגיוסה בכוונתה לעלות לישראל ולהתנדב לצה"ל. על אף חוקי צרפת שמונעים זאת (בשל היותה קטינה), שכנעה את רופאיה והוריה לשחרר אותה מבית החולים ולהתיר את יציאתה מצרפת.

שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 1985 עזבה את צרפת ועלתה לישראל. משדה התעופה הוסעה לבסיס צה"ל בג'וליס, לחדר שהיה חדרה במהלך שירותה הצבאי. ברקוביץ' הייתה למתנדבת הראשונה בצה"ל בכיסא גלגלים.
בזמן שרותה הצבאי (1985-1987), החלה ביוזמתו של דוידי להרצות בפני חיילים וקהילות יהודיות בעולם (עולים חדשים) על סיפור חייה. בנוסף, החלה פסקל ללמוד לשחות אצל מאמנת השחייה מרגלית זוננפלד.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאזן מדליות
חתירה אקדמית
אליפות ישראל בחתירה
זהב אליפות ישראל 2007 חתירה אקדמית
זהב אליפות ישראל 2008 חתירה אקדמית
זהב אליפות ישראל 2009 חתירה אקדמית
אליפות אירופה בחתירה
כסף אליפות אירופה חתירה אקדמית
אליפות העולם בחתירה
כסף אליפות העולם חתירה אקדמית
אולימפיאדת הנכים בבייג'ינג
מאזן מדליות
אופני יד
אליפות ישראל באופני יד 2011-2014
זהב אליפות ישראל 2011 אופני יד
זהב אליפות ישראל 2012 אופני יד
זהב אליפות ישראל 2013 אופני יד
זהב אליפות ישראל 2014 אופני יד
אליפות אירופה באופני יד 2011
כסף אליפות אירופה 2011 אופני יד
אליפות אירופה באופני יד 2013
כסף אליפות אירופה 2013 אופני יד
אליפות העולם באופני יד 2013
כסף אליפות העולם 2013 אופני יד

משנת 1989 התאמנה בשחייה במסגרת נבחרת ישראל, במטרה להתחרות באולימפיאדת הנכים בברצלונה 1992, אולם בשנת 1991 עזבה את הנבחרת מסיבות כלכליות בתאום עם המאמנת שלה ופיתחה קריירה תקשורתית מצליחה.
בשנת 2007 התבקשה ברקוביץ על ידי ד"ר רוני בולוטין, יו"ר הועד הפאראלימפי, להצטרף לנבחרת החתירה האקדמית הפאראלימפית של ישראל, כעשרה חודשים בלבד לפני מועד האחרון להסגת הקריטריון האולימפי להשתתפות במשחקים. ברקוביץ' נעתרה לבקשתו ובשנת 2008 יצגה את ישראל במשחקים הפאראלימפיים בבייג'ינג, שם דורגה במקום ה-8.
לאחר אולימפיאדת בייג'ינג עברה פסקל לענף אופני-יד. בשנת 2009 לאחר לידת בתה השנייה, חזרה פסקל למסלול אימונים אינטנסיבי על מנת לייצג את ישראל באולימפיאדת לונדון 2012 בענף אופני היד. בשנת 2012, יצגה את ישראל במשחקים הפאראלימפיים של לונדון בענף אופני היד, וכן באליפות העולם בטיפוס שם הגיעה למקום הרביעי.

עיתונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 1991 הועסקה ברקוביץ במגוון תפקידים בתחום התקשורת: כשדרנית ברדיו היהודי-צרפתי, תחקירנית ברשת CBS, רשת DEUTSCHE WELLE הגרמני, ובהמשך כעורכת ראשית ב-CANAL+ וב-FRANCE 2. להצלחתה בתחום זה תרמה לא מעט שליטתה בצרפתית, עברית, אנגלית וגרמנית.
במסגרת עבודתה העיתונאית סיקרה ברקוביץ' גם ארצות כגון סוריה, תימן, מדגסקר ועוד. בישראל השתלבה בתחום התקשורת ככתבת לענייני נכים בתוכנית "העולם הבוקר" בערוץ 2.

בימוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 1996 עוסקת ברקוביץ' גם בבימוי סרטי תעודה. בין הסרטים אותם ביימה "עוד יום" בהפקת חיים טל הפקות לערוץ 2– "האוצר הכחול" בהפקת ערוץ 5 הצרפתי, "שלוש מאיות השנייה" – הפקה של יורם שפר הפקות עבור ערוץ 8, סרט על ספורטאי נבחרת השחייה באולימפיאדת הנכים סידני (2000).

הרצאות וסדנאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 2002 מרצה פסקל הרצאות העצמה בפני קהלים רבים, בהן השתתפו נכון לשנת 2014 מעל חצי מיליון איש. הרצאותיה עוסקות בפריצת גבולות והגשמה עצמית, ומתן כלים פרקטיים ליצירת שינוי. סיפור חייה מעורר הערצה והשתאות ומדגים הלכה למעשה כיצד ניתן להתמודד עם מגבלות ומצבי קיצון ולחץ, תוך לקיחת אחריות והתמודדות עם שינויים.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1987 התגיירה ברקוביץ' לפי הצעתו של אהרון דוידי.
בשנת 1996 פגשה בצרפת את גאל כמפאן, אז סטודנט לכלכלה, שהפך לבן זוגה. ביולי 2001 נולדה בתם. בשנת 2003 נפרדה מכמפאן. בתקופה זו חזרה פסקל גם לעיסוקיה בספורט, בעיקר בענפים אתגריים (גלישת גלים, סקייטבורד, קייקים, סקי מיים, סקי שלג, רכיבה על סוסים וצניחה חופשית).
בשנת 2004 הכירה פסקל בקיר טיפוס בתל אביב את בן זוגה עוז סקופ, מאמן נבחרת ישראל בטיפוס וכיום הבעלים של מועדון טיפוס ונגה תל-אביב וממנו למדה את תחום הטיפוס הספורטיבי. בספטמבר 2009 נולדה בתה השנייה.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]