לדלג לתוכן

פסקל קיניאר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פסקל קיניאר
Pascal Quignard
לידה 23 באפריל 1948 (בן 76)
ורנֵיי-סור-אַבְר, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מעשייה, פרגמנט (ספרות), מסה, מסה עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות הצללים הנודדים עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס השפה הצרפתית (1991)
  • Prix Littéraire Livres & Musiques de Deauville (2018)
  • מפקד מסדר האמנויות והספרות (13 בספטמבר 2016)
  • פרס פורמנטור (2023)
  • פרס BNF (2023)
  • קצין בלגיון הכבוד (31 בדצמבר 2012)
  • הפרס לרומן של האקדמיה הצרפתית (2000)
  • פרס גונקור (2002)
  • אביר בלגיון הכבוד (16 במרץ 1995)
  • הפרס הגדול לספרות של SGDL (1998)
  • פרס הנסיך פייר
  • בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
pascal-quignard.fr
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פסקל קיניארצרפתית: Pascal Quignard; נולד ב- 23 באפריל 1948), סופר צרפתי.

נולד למשפחת מורים בוֶורנֵיי-סור-אַבְר שבחבל נורמנדי עילית בצרפת, וגדל בעיר הנמל לה הבר. nגיל שנה ומחצה סבל מקשיים שתוארו כקשורים לאוטיזם ואנורקסיה, שנמשכו עד שהיה בן שש עשרה שנה. בהקשר זה אמר מאוחר יותר: "אי יכולתי לדבר גרמה לי לכתוב." הוא התעניין בספרות העת העתיקה ובמוזיקה, ולמד בכוחות עצמו לנגן בפסנתר, בעוגב, בצ'לו, בכינור ובויולה.

ב-1966 החל ללמוד פילוסופיה בסורבון והיה תלמידם של עמנואל לוינס ושל פול ריקר. התכונן לכתוב עבודת מחקר בהדרכתו של עמנואל לוינס, אך מרד הסטודנטים של מאי 1968 שם לאל את תוכניתו זו. הוא התרחק מן הפילוסופיה משום שלדבריו: "היא לבשה צורה שלא התאימה לי עוד." הוא עסק במכירת ספרים עתיקים והחל לכתוב את ספריו הראשונים.

חיבורו הראשון הייתה מסה שהוקדשה לסופר ולעיתונאי האוסטרי לאופולד פון זאכר-מאזוך מסה זו פורסמה בכתב העת מרקור דה פראנס. ב-1976 הפך לאחד העורכים של כתב עת זה. ב-1986 פרסם את הרומן "סלון וירטמברג", וב-1989 - את הרומן "מדרגות טירת שאמבור", שלא זכו להצלחה בציבור. הוא הפך לאחד העורכים של הוצאת גלימאר בפריז.

המפורסם שבספריו הוא "כל הבקרים שבעולם" (1991) על אודות מרן מארה - נגן הויולה דה גמבה בחצרו של לואי הארבעה עשר, מלך צרפת בורסאי. ספר זה עובד לקולנוע על ידי הבמאי אלן קורנו בכיכובו של ז'ראר דפרדייה. פסקל קיניאר שימש כנשיא הפסטיבל הבינלאומי לאופרה ולתיאטרון הבארוק הנערך בארמון ורסאי מאז שנוסד תחת הנהגתו של נשיא צרפת פרנסואה מיטראן.

ב-1994 החליט פסקל קיניאר לפרוש מכל פעילות מוזיקלית ולהתמסר לספרות בלבד. ב-1997 לקה בהתקף לב - מה שגרם לו לכתוב את ספרו "חיים סודיים". ספר זה כולל רומן, יומן אישי, קובץ שירה, מסות ואמרות. בשנת 2000 פרסם את הרומן "מרפסת ברומא", ב-2002 - את הרומן "הצללים הנודדים" שזיכה אותו בפרס גונקור, וב-2006 - את הרומן "וילה אמאליה".

יצירתו של פסקל קיניאר זוכה לתשומת לב מרובה בחוגים הספרותיים של צרפת.

ספריו שתורגמו לעברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]