פסק דין בונצ'קובסקי ואחרים נגד פולין
פסק דין בונצ'קובסקי ואחרים נגד פולין הוא פסק דין של בית הדין האירופי לזכויות אדם בו נפסק פה אחד כי האיסור על מצעד השוויון בוורשה על ידי ראש העירייה לך קצ'ינסקי בשנת 2005 היה הפרה של הסעיפים 11, 13 ו-14 לאמנה האירופית לזכויות אדם, עליה חתומה פולין.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2005 ראש עיריית ורשה, לך קצ'ינסקי (לימים נשיא פולין), אסר על קיום מצעדי שוויון לשיפור מעמד זכויות להט"ב בפולין, והצדיק את החלטתו בכך שהמארגנים "לא הגישו תוכנית לארגון תנועה" והוסיף כי קיומו יקדם "אורח חיים הומוסקסואלי" בעודו מתנגד ל"הפצת נטייה הומוסקסואלית". למרות זאת, ב-11 ביוני 2005, צעדו כ-2,500 איש, בניגוד לאיסור קיומו.[1]
יום אחד לפני קיום המצעד, ב-10 ביוני 2005, פנו המארגנים למושל פרובינציית מזוביה בטענה שהחלטת העירייה הפרה את זכותם לחופש ההתאגדות בדרכי שלום. הנגיד קבע כי איסור העירייה לקבלת תוכנית ארגון התנועה של המצעד על ידי מייסדיו הייתה בלתי חוקית וכי המצעד הוגבל שלא כדין. הליכים נוספים הופסקו בהתחשב בכך שהוא התקיים ב-11 ביוני 2005.
ב-16 בדצמבר 2005 מארגני המצעד, בראשות תומאש בונצ'קובסקי, הגישו תביעה נגד פולין בבית הדין האירופי לזכויות אדם, בטענה שזכותם לכינוס מחאה שלווה הופרה משום שטופלו באופן מפלה, בהתחשב בכך שצעדות אחרות הותרו להתקיים ב-11 ביוני על ידי העירייה. בית הדין קיבל את התביעה ב-5 בדצמבר 2006.
פסק הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית הדין האירופי לזכויות אדם קבע כי אף על פי שהמצעד התקיים, העובדה שנאסר על ידי רשויות העיר מהווה פגיעה בחופש האספה על פי סעיף 11 של האמנה האירופית לזכויות האדם. בנוסף, קבעה הפסיקה כי:
"המחויבות החיובית של מדינה להבטיח כבוד אמיתי ואפקטיבי עבור חופש ההתאגדות וההתכנסות הייתה בעלת חשיבות מיוחדת לבעלי דעות לא פופולריות או שהשתייכו למיעוטים, מכיוון שהיו פגיעים יותר להוות קורבנות".
עוד קבע בית דין כי פולין הפרה את סעיף 14 (אי אפליה) לאמנה, לאחר שצעדות אחרות שהתקיימו באותו היום לא היו כפופות לאותם תנאים כמו מצעד זכויות הלהט"ב וקיומן הותר.[2]
נוסף לסעיפים 11 ו-14, קבע בית המשפט כי סעיף 13 לאמנה, המתייחס לזכות לסעד הולם, הופר בכך שלא עמד לרשות מארגני המצעד כל הליך משפטי שהיה מאפשר להם לערער על ההחלטה לפני מועד קיום המצעד.
תגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר מתן פסק הדין לא פורסמה תגובה רשמית מצד השלטונות הפולניים. עם זאת, מזכיר המדינה, מיצי לופינסקי, הצהיר כי "הנשיא קצ'ינסקי עשוי לנקוט צעדים נוספים".[3]
פסק הדין התקבל בברכה על ידי ארגוני זכויות אדם ולהט"ב כהחלטה נקודתית לזכויות להט"ב למען חופש ההתאגדות. לדברי רוברט בידרואן, מנהיג הארגון הלהט"ב הפולני, הקמפיין נגד הומופוביה, הפסיקה ייצגה "צעד חשוב מאוד לקראת שוויון להומואים ולסביות בפולין לצד מספר מדינות אחרות במרכז ומזרח אירופה".
מייקל קשמן, ראש הקבוצה הבין-פרלמנטרית של הפרלמנט האירופי לזכויות הומואים ולסביות הצהיר: "אני מאוד מרוצה מהפסיקה הזו. זה מהווה חיזוק לכל מה שאמרנו על פעולות ממשלת פולין נגד חירויות היסוד של גברים ונשים חברי קהילת הלהט"ב בפולין.[4]
שרה לודפורד, חברת המפלגה הליברל-דמוקרטית בפרלמנט הממלכה המאוחדת, הצהירה כי "פסק דין זה חשוב ביותר מכיוון שזו הפעם הראשונה שבה בית הדין האירופי לזכויות אדם פסק ספציפית בשאלת איסור על מצעדי שוויון וגאווה. הבהרתו, שחופש ההתאגדות חל במלואו על קיום אירועים אלה הוא, אף על פי שצפוי לחלוטין, בכל זאת מבורך".[4]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Gay marchers ignore ban in Warsaw" (באנגלית בריטית). 2005-06-11. נבדק ב-2021-11-26.
- ^ "Ban on gay rights march violates human rights", www.chinadaily.com.cn
- ^ News from Poland - Polish gay activists win human rights case, web.archive.org, 2012-02-06
- ^ 1 2 MEPs welcome Pride ban ruling, PinkNews | Latest lesbian, gay, bi and trans news | LGBT+ news, 2007-05-04 (באנגלית בריטית)
