מעון יום
מָעוֹן יוֹם או פָּעוֹטוֹן הוא מסגרת טיפול וטיפוח לתינוקות ופעוטות מגיל לידה ועד בערך גיל 3 שנים. לאחר המעון ממשיכים הילדים אל גן הילדים. שעות הפעילות במעון יום הן שעות הבוקר או שעות הבוקר והצהריים.
מעון יום בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
מעון יום בישראל הוא מקום המיועד לשמירה על ילדים בגילאי 3 חודשים עד 3 שנים. המעון מופעל על ידי תאגיד כגון ארגון נשים, עמותה, מלכ"ר, חברה בע"מ או רשות מקומית, המקבלים "סמל מעון" מטעם משרד הכלכלה. מעונות היום בישראל נתונים לפיקוח המשרד, אך בעשר השנים הקרובות הם צפויים לעבור בהדרגה לפיקוח משרד החינוך ככל מערכת החינוך. שעות הפעילות במעון הן 7:00-16:00, לעיתים גם עד 17:00 (כדי לתת מענה לצרכים של הורים עובדים), ובימי שישי עד 13:00. בנוסף לפעילות כגן ילדים בחלקו הראשון של היום, כוללת הפעילות במעון גם מתן ארוחת צהריים לילדים, ולאחריה שנת צהריים. עם זאת, בחלק ממעונות היום בישראל קיימת אפשרות עבור הורים המעוניינים בכך, לאסוף את ילדיהם מהמעון כבר בשעות הצהריים.
חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות נחקק ב-2018 בעקבות מקרי התעללות של מטפלות בפעוטות שתועדו ופורסמו.[1] עיקרו התקנת מצלמות במעונות יום לילדים בגילאי 0–3 והוא נועד למנוע אלימות של מטפלות כלפי פעוטות ובכך להגן על שלומם הנפשי והגופני.[2]
בכדי לעודד את שילובם של הורים בשוק העבודה, המדינה, באמצעות משרד הכלכלה, מסייעת במימון מעונות יום ומשפחתונים מוכרים. הסיוע במימון מוגבל למשפחות העומדות בקריטריונים לזכאות וגובהו נקבע בהתאם לרמת ההכנסה לנפש במשפחה. בשנת 2021 שר האוצר אביגדור ליברמן רצה לבטל סבסוד זה עבור אברכים. בעקבות פסיקת בג"ץ החלטה זו בוטלה.
אלימות במעונות יום[עריכת קוד מקור | עריכה]
האלימות במעונות יום נחשבת בעיה קשה שנמצאת בפרופיל תקשורתי גבוהה, למרות שבפועל אין למדינה נתונים על כמות הפעוטות במעונות היום, ולא על מקרי האלימות במעונות. חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות נחקק ב-2018 בעקבות מקרי התעללות של מטפלות בפעוטות שתועדו ופורסמו. עיקרו התקנת מצלמות במעונות יום לילדים בגילאי 0–3 והוא נועד למנוע אלימות של מטפלות כלפי פעוטות ובכך להגן על שלומם הנפשי והגופני.[3]
מעונות יום בתקופת הקורונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות התפרצות נגיף קורונה ובמסגרת המדיניות של הגבלות פעילות, תנועה וריחוק חברתי, החליטו בישראל על סגירת מסגרות טיפול וחינוך לילדים. ב-15 במרץ 2020 פורסם צו בריאות העם, נגיף הקורונה החדש שקבע כי לא תתקיים כל פעילות במעונות היום.[4]
התמודדות הציבור[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעיות האלימות במעונות היום יוצרות תגובות מהציבור הרחב, חלקן מהורי הפעוטות אשר מעבירים ביקורת קשה כלפי הגננות והממשלה. הורים רואים את ילדיהם כחסרי ישע אשר חווים אלימות מילולית ופיזית, ופועלים במספר דרכים על מנת להגן על הפעוטות כגון: הפגנות, פוסטים ברשתות החברתיות, הגשת תלונה והקנטות. בעקבות תלונות הציבור המדינה ניסתה לתת מענה לבעיה ולמגר אותה, אך הציבור מרגיש שלא התחולל שינוי.[5]
הנחות תמ"ת[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אור רביד, "צריך לצאת לרחובות": עשרות הגיעו לגן שבו נהרגה הפעוטה בפ"ת, באתר וואלה!, 8 ביוני 2018
- ^ נרמול של פרקטיקות מעקב שונות, המתרחש במישורים חברתיים שונים, נתפס כיום על ידי חוקרים שונים כאחד המהלכים המרכזיים העומדים בבסיס הפיכתה של החברה המערבית לחברת מעקב (society surveillance) ראו David Murakami Wood & C. William R. Webster, Living in Surveillance Societies: The, לדוגמה Normalisation of Surveillance in Europe and the Threat of Britain’s Bad Example, 5 J. CONTEMP. (2009 (259. RES EUROPEAN. מאמר זה טוען, באופן ביקורתי, כי השימוש בכלי הפיקוח השונים הופך ל"נורמלי" יותר ויותר ברחבי אירופה וכי למהלך זה השפעה על היחס בין חירות לביטחון. מתוך: כללים ליישום חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות, התשע"ט-2018, משרד המשפטים.
- ^ חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות
- ^ רבינוביץ, מסגרות יום לפעוטות עד גיל שלוש, באתר הכנסת
- ^ רפי אשכנזי, מטה המאבק נגד התעללות בגיל הרך, באתר פייסבוק