פעולה (תנועת נוער)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פעולה היא מפגש מתוכנן של המדריך עם חניכיו. לרוב מתקיימת הפעולה בתוך מסגרת שבועית קבועה מראש ומהווה את היחידה הבסיסית של הפעילות בתנועת הנוער, בארגון הנוער או במסגרת אליה שייכת הקבוצה.

בניית הפעולה היא תהליך מורכב הכולל בחירת מטרות, אמצעים ושיטות תוך התחשבות בגיל הקבוצה, התנאים הפיזיים ועוד. הפעולה מיועדת לענות על צורכי החניך, במישור האינטלקטואלי, הרגשי, בחלק מהתנועות גם הדתי וכמובן החברתי. החניך מקבל מהפעולה תחושה של שייכות (לכן ימנע המדריך ממשחקים בהם חלק מהמשתתפים מוצאים מהמשחק). הוא לומד דברים חדשים אם באמצעות דיון או חוויה רגשית.

נושא הפעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושא הפעולה יבחר לרוב על פי מוגדר במערך הפעולות שתכנן המדריך או שהוכתב על ידי מסגרת הפעילות. יש חשיבות רבה לכך שהנושא יהיה רלוונטי לחניכים ושיהיה להם עניין בו. לרוב, יקבע נושא הפעולה לאור ערכי המסגרת, למשל, צדק חברתי, "מנהיגות", "התנדבות", או על פי צורכי הקבוצה ומצבה החברתי, כמו "גיבוש" או "מיקום היחיד בחברה".

המדריך לומד את הנושא הפעולה ומכיר אותו על בוריו לפני בניית הפעולה. מסיבה זו נהוג בתנועות הנוער להעביר סדנאות מעמיקות למדריכים לפני כל קבוצת פעולות המוכללות במערך פעילות אחד.

המטרה והיעדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגדרת המטרה ממקדת את המדריך בהכנת התהליך ומסייעת בידו לבחור באמצעי הטוב ביותר להעברתה. יש להבחין בין מטרות שהן כלליות ומגדירות בצורה רחבה את הכוונה שעומדת מאחורי הפעולה, לבין היעדים המציינים תוצר ברור אותו ניתן לבחון בראי התוצאה. המטרות והיעדים מתייחסים לרוב לחווית החניך כמו בדוגמאות הבאות:

  • החניך יתנסה בהנהגת קבוצה ובסגנונות מנהיגות שונים.
  • החניך יחוש את החוויה של חיים עם מגבלה גופנית.
  • החניך יכיר את סוגי החבלים השונים והקשרים.
  • החניך יצטרך לחשוב בצורה ביקורתית כלפי נושא מסוים.
  • החניכים יחוו חוויה דומה לזאת של חניכים אחרים בתוך ההתנהלות של הקבוצה.

יצירת תהליך[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפעולה מהווה תהליך בעל מאפיינים קוגניטיבים, חברתיים, רגשיים או פרקטים המיועדים להשיג את המטרה ויוצרים סדר התפתחותי של שלבים במהלך הפעולה. בשל כך הסדר של הפעילויות במשך הפעולה הוא משמעותי ביותר.

לדוגמה, בפעולה בנושא "התנדבות" יחווה החניך עיוורון באמצעות תנועה בחלל עם כיסוי עיניים ולאחר החוויה יחשף החניך למידע אודות בעיות נגישות לעוורים. בסיום הפעולה יציע החניך פתרונות ודרכים להשיגן (עצומה, מכתב או סיוע).

מסגרת הפעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתכנון מבנה הפעולה צריך המדריך לקחת בחשבון מספר משתנים מהותיים לבניית הפעולה:

  • משתנים טכניים – מקום הפעולה, העזרים העומדים לרשותו ומזג האוויר.
  • משתנים של הקבוצה - גודל הקבוצה, גיל החניכים ומינם, המבנה החברתי הפנימי של הקבוצה, תחומי העניין של החניכים, כישוריהם ועוד.
  • המדריך - יכולת השליטה של המדריך בקבוצה, התקשורת שלו עם החניכים, רגישותו לנעשה בקבוצה, טון איכויותיו וחסרונותיו, העדפותיו וכישוריו.
  • צוות ההדרכה - דעות שונות בין חברי הצוות ודינמיקת שיתוף הפעולה ביניהם.

מבנה הפעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה הפעולה מבוסס על השלבים של התהליך הרצוי. לכל שלב מתאימים הפעלה המבוססת על מתודה. לכל הפעלה מגדיר המדריך את אופן חלוקת הקבוצה, בחירת מתנדבים וכל פרט אחר. כמו כן, יגדיר המדריך את האביזרים הדרושים לפעולה, אורחים בפעולה, חלוקת הזמנים, ובמידה ויש יותר ממדריך אחד – גם את חלוקת התפקידים בין המדריכים.

  • פתיחת הפעולה - מבנה הפעולה יכלול בדרך כלל שלב ראשון הפותח ומציג את הנושא באמצעות גירוי חזק שיספק סקרנות והנעה להמשך הפעילות. בפתיחה יוצג נושא הפעולה וקישורו למערך הכולל או למסגרת הפעילות.
  • גוף הפעולה – השלבים הבאים יגדירו למעשה את התהליך אותו עוברים החניכים, ויכלול שיא או מספר שיאים.
  • סיכום הפעולה – השלב האחרון של הפעולה יציג את המטרות שהושגו, התהליכים שהתרחשו ואת הקשר שלהם אל פעילויות עתידיות של הקבוצה.
  • הסטינג של הפעולה: יצירת חלל פיזי רלוונטי לנושא הפעולה ששובר את השגרה היומיומית ומעורר בחניכים גירוי ראשוני לפעולה. ניתן להשיג זאת באמצעות אביזרים, תלבושות, תמונות, עיצוב חדר הפעילות או עריכת הפעילות במקום שאינו שגרתי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פעולה.נט, אתר המכיל פעולות ומאמרים למדריכים.