פעולות צבאיות לא-מלחמתיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פעולות צבאיות לא-מלחמתיותר"ת: פצל"ם; באנגלית: Military Operations Other Than War, ר"ת: MOOTW) הן פעולות הנעשות על ידי הצבא ואינן קשורות באופן ישיר או עקיף לפעילות לוחמה.

סוגי פעולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעולות צבאיות לא-מלחמתיות כוללות:

פצל"ם נעשות לעיתים על ידי יחידות צבאיות המופנות באופן זמני למשימות אלה, תוך שימוש ביכולות שהוקנו להן למטרות צבאיות, ולעיתים על ידי יחידות ייעודיות, שהוקמו מלכתחילה לפצל"ם. במדינות שבהן מתקיים גיוס חובה, יחידות פצל"ם מאפשרות לחלק מבעלי האידאולוגיות הפציפיסטיות למלא את חובת הגיוס.

לעיתים מטושטש הגבול בין משימות שאינן לוחמתיות, אך נועדו להגשמת יעדי הצבא, לבין פצל"ם. דוגמאות:

שאלת הטלתן של משימות כאלה על הצבא שנויה במחלוקת.

הסדרת הפעולות בחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדינת חוק מוסדרת הפעלתו של הצבא בחוק, ולעיתים מתייחסת החקיקה באופן ספציפי לפצל"ם, בהיותו חריגה ממטרות היסוד של הצבא. דוגמאות:

  • כאשר חיילים מיפן נשלחו לפעול ככוח שלום תחת מנדט האו"ם, ובפעולות נגד טרור בראשות קואליציה אמריקנית, הוחלט: הכוח הוגבל ל-600 חיילים, יפעל בשיקום מתקנים אזרחיים שנפגעו במלחמה וייסוג תוך שנתיים מהישלחו, ללא קשר להשגת המשימה.[דרוש מקור]
  • בארצות הברית מופעל פצל"ם על פי חוק ה-Military Support to Civil Authorities (MSCA), המאפשר הקצאת כוחות צבא למשימות אזרחיות פנימיות באופן זמני, תוך שהוא מגביל שימוש בכוחות פדרליים לאכיפת החוק, אלא אם כן זה מאושר על ידי החוקה והקונגרס. מה שמוגדר כ-Posse Comitatus Act. כך נערכו כוחות צבא לדכא מהומות בקליפורניה ב-1992, בהתאם לחוק מאושר[1]. כן מוגדר השימוש בכוחות צבאיים למחצה, כמו משמר החופים (Coast Guard) והמשמר הלאומי (National Guard) כנגד איומים לאומיים מסוג הגירה לא-חוקית, מכיוון מקסיקו והים הקאריבי. חקיקה בנושא בקונגרס משתנה תדיר, בהתאם לאיום ולמדיניות השלטת.

הטלת פצל"ם על צבא, במיוחד פעילות שיש לה השלכות פוליטיות פנימיות, מעלה את סוגיית הפגיעה בדמוקרטיה.

פצל"ם בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

צה"ל עסק בפצל"ם מראשית ימיו. עם זאת, פקודת סדרי השלטון והמשפט, שהסמיכה את הממשלה להקים כוחות מזוינים קבעה כי תפקידם יהיה "הגנה על המדינה". חוק יסוד: הצבא שנחקק בשנת 1976, הוא חוק קצר, שלא הגדיר במפורש את תפקידיו של צה"ל. רק בשנת 1995 תוקנה פקודה סדרי השלטון והמשפט, ונקבע בה כי הכוחות יוכלו לבצע גם פעולות לשם השגת יעדיה הביטחוניים והלאומיים של המדינה. בין היתר, עוסק הצבא בפעילויות כגון:

פצל"ם בתוכנית ההתנתקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת ההיערכות לביצוע תוכנית ההתנתקות הוגשה עתירה לבג"ץ[2] כנגד השימוש בצה"ל לשם פינוי המפונים מבתיהם ומיישוביהם. טענת העותרים: "יש להבחין הבחנה חדה בין פעולות של אכיפת חוק המתבצעות בתחומי מדינת ישראל ומופנות כלפי אזרחים ישראלים, לבין שמירה על ביטחון המדינה מפני אויבים מחוץ. אכיפת חוק אזרחית נמצאת בסמכותה הבלעדית של משטרת ישראל, ואילו הצבא מופקד על שמירת ביטחון המדינה מפני אויביה. שימוש בצה"ל ובחייליו לצורכי שמירה על הסדר הציבורי אל מול אוכלוסייה אזרחית חוטא למהות תכליתו של הצבא שהוא צבא חובה". עתירה זו נדחתה תוך קביעה כי "יישום ההתנתקות הינה יעד ביטחוני-לאומי"'.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]